נולד ב-9 ביולי 1944 בחיפה, לשרגא ושושנה. בשנים 1950–1962 למד בבית-הספר הריאלי בעיר. בשנים 1954–1962 שירת בחיל המודיעין, וחזר לשרת בו בשנים 1967–1969. בשנים 1964–1967 למד לתואר ראשון בשפה ובספרות ערביות ובהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1971–1976 למד לתואר שני ושלישי במדעי המזרח ובלשנות באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בניתוח סוציו-בלשני של הניב הערבי המדובר בעזה. בתקפות שהותו בארה"ב השתתף באופן קבוע בפאנל בתוכנית World Press ב-PBS (1971–1975).

ב-1976 חזר ארצה והחל לערוך ולהגיש את "יומן השבוע" בקול-ישראל ולשמש קריין חדשות. ב-1980 התמנה ליועץ התקשורת הראשון בשגרירות ישראל בקהיר. כעבור שנה החל לעבוד בקול-ישראל ככתב ופרשן לענייני ערבים. ב-1991 עזב את הרדיו והצטרף לעיתון "חדשות", שם היה כתב ופרשן לענייני ערבים עד 1993. באותן שנים שימש באותו תפקיד גם בערוץ 2 הנסיוני, שם גם הגיש את מהדורת החדשות "שמונה בערב". באותה תקופה היה גם יועצו של הנשיא עזר ויצמן, עד שהצטרף ב-1993 לחברת החדשות של ערוץ 2, שזה עתה הוקמה. בשנים 1993–2001 עבד בחברת החדשות כפרשן וכתב לענייני ערבים, ואחר-כך כתב, ערך והגיש במהדורת שישי של חדשות ערוץ 2, "אולפן שישי". ב-2008 עזב את משרת המגיש ועבר לדווח מוושינגטון.

אהרן ברנע. 2.11.2007 (צילום: משה שי)

אהרן ברנע. 2.11.2007 (צילום: משה שי)

בעבודתו העיתונאית עוסק בעיקר בעולם הערבי. בין היתר סיקר ופירש את תהליך השלום עם מצרים, תהליך השלום עם ירדן, המגעים השונים עם הפלסטינים, מלחמת המפרץ ומלחמות לבנון הראשונה והשנייה. ריאיין מנהיגים ערבים שונים, וביניהם נשיאי מצרים סאדאת ומובראכ, מלך ירדן חוסיין ויו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת.

ב-4 בנובמבר 1995 דיווח משערי בית-החולים שאליו הובא ראש הממשלה יצחק רבין לאחר שנורה בידי מתנקש. לאחר שבישר על כך שרבין נפטר, אמר: "הרבה שנים אני במקצוע הזה, התקשורת, מעולם לא תיארתי לעצמי שאני אהיה זה שאבשר על כך". ב-2007 אמר העיתונאי נחום ברנע על רגע זה: "אהרן ברנע בכה, ועשה את ערוץ 2 לערוץ המוביל במדינה". ואכן, מנקודת זמן זו נטלו חדשות ערוץ 2 את ההובלה בסקרי הפופולריות מחדשות הערוץ הראשון.

לימד לשון ערבית באוניברסיטת תל-אביב ולשון ערבית ועברית באוניברסיטה של קליפורניה. לימד גם בבית-הספר לתקשורת ועיתונות כותרת.

גרוש ואב לשני ילדים, רעות ואור.

פרסומים

"ללכת שבי", עם עמליה-ארגמן ברנע, מפגש עם צלאח תעאמרי, בכיר שבויי אש"ף שנתפס בידי ישראל במלחמת לבנון הראשונה, ואשתו דינה, מי שהיתה אשתו הראשונה של המלך חוסיין. הוצאת ידיעות-אחרונות, 1976. הספר תורגם לאנגלית וגרמנית ויצא לאור בניו-יורק, לונדון וגרמניה. כמו כן תורגם לערבית בישראל.