ב-20 ביוני 1976 הוקמה בקול-ישראל תחנת רשת ג', במטרה להרחיב את שידורי המוזיקה הפופולרית מהארץ ומחו"ל, שעד אז שודרה בגל-הקל (רשת ב'). במשך שנים הובילה התחנה בשידור מוזיקה מסוג זה, ואף קיימה מצעדי פזמונים פופולריים.
אף שמאז הקמתה שידרה מוזיקה ישראלית ולועזית מז'אנרים שונים ומגוונים, זוהתה רשת ג' בעיקר עם מוזיקה פופולרית מחו"ל, בין היתר בזכות שיתוף פעולה פורה עם רשת הטלוויזיה MTV, שבמסגרתו שודרו ברשת ג' מופעים מרחבי העולם באמצעות שידורי לוויין. ולמרות זאת, ב-2 בנובמבר 1997 חדלה הרשת משידורי המוזיקה הלועזית, והחלה לשדר מוזיקה ישראלית בלבד. המהלך נתקל בביקורת רבה בקרב שדרני התחנה ועורכיה המוזיקליים, שרבים מהם ראו עצמם שגרירים של המוזיקה הלועזית הפופולרית בארץ וטענו כי השינוי התבצע ללא התייעצות עימם. כמה מהשדרנים אף הביעו את מורת רוחם בשידור. למרות שאת בחרו רוב השדרים להישאר בתחנה. שנה לאחר השינוי, בדצמבר 1998, התראיין מנהל התחנה דאז אמנון שילוני לעיתון "תל-אביב", וסיפר על הנסיבות שבהן התבצע המהלך: "הרשת שינתה את פניה כי כשקמו וצצו 14 תחנות אזוריות הן לא הביאו מאזינים מטורקיה. המאזינים התפלגו, והפסדנו רייטינג. לצורך זה נערכנו, ואז חשבנו על רעיון ייחודי וזה לשדר רק ישראלי. [...] מהרגע שמראש הלכנו על שירים ישראליים הצלחנו – ועם הצלחה לא מתווכחים" [לינק].
במשך השנים נטען כי רשת ג' אמנם התחייבה לשדר רק מוזיקה ישראלית, אולם בפועל היא התעלמה מיוצרים ישראלים השרים את שיריהם בשפות אחרות.
בשנת 2000 הוגש דו"ח הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשות רפאל ורדי (דו"ח ורדי), ובו צוין כי שיעור ניכר מן ההכנסות שגורף קול-ישראל מן הפרסום בתחנות הרדיו השונות, ובעיקר ברשת ג' וברשת ב', משמש לכיסוי תקציבי הטלוויזיה וגרעונה, וכי הכספים שמועברים לרדיו אינם מספיקים למילוי צרכיו השוטפים.
את שידורי רשת ג' ניתן לקלוט בתדרים הבאים:
הגליל העליון: 97.7FM
צפת: 88.1FM
חיפה: 105.5FM
בית-שאן: 88.9FM
ירושלים: 97.8FM
תל-אביב: 97.8FM, 89.7FM
באר-שבע: 106.9FM
הנגב וצפון הנגב: 89.5FM, 104.3FM
הערבה: 89.5FM
אילת: 100.5FM
תוספות
שיטת הפלייליסט ברשת ג'
ב-2003, בעקבות הצלחת שיטת הפלייליסט – המקובלת בתחנות רבות בעולם ויושמה בארץ לראשונה על-ידי התחנה הצבאית גלגל"צ – החלה גם רשת ג' לשדר לפי רשימת השמעה קבועה מראש, שהשירים בה נבחרים על-ידי ועדה ייעודית. למרות הצלחתה המסחרית נתקלה שיטת הפלייליסט בביקורת רבה, וחרף טענותיהם של העורכים המוזיקליים על גישה פלורליסטית בבחירת השירים שיזכו להיכנס לרשימת ההשמעה, מתנגדיהם טוענים שבפועל השירים הנכללים בפלייליסט עונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. עוד טוענים מתנגדי השיטה כי הפלייליסט הוא מכשיר שבאמצעותו נוקטות תחנות הרדיו אפליה הלכה למעשה, וכי הנפגעים משיטה זו נמנים עם קהלים שונים ומגוונים: מוזיקאים אלמונים, מוזיקאים ותיקים שקרנם ירדה, מוזיקאים ישראלים שאינם שרים בעברית, מוזיקאים שתוכני שיריהם חורגים מהקונסנזוס, מוזיקאים המזוהים עם ז'אנרים שעורכי התחנה פוסלים על הסף, מוזיקאים היוצרים מוזיקה לא-קונבנציונלית ומוזיקאים עצמאים שאינם זוכים לשיווק וליחסי-ציבור מטעם חברות התקליטים הגדולות. כמו כן טוענים מתנגדי השיטה כי הצורך לעדכן באופן תכוף את הרשימה המצומצמת דוחק מחוצה לה שירים ישנים, אלא אם כן מדובר בשירים שנחשבים לקלאסיקה.
שירים ישראלים בשפות זרות ברשת ג'
במשך השנים נטען כי רשת ג' אמנם התחייבה לשדר מוזיקה ישראלית בלבד, אולם בפועל בחרה לשדר מוזיקה בשפה העברית, והתעלמה מיוצרים ישראלים השרים את שיריהם בשפות אחרות. על כך אמר מנהל רשת ג', מנחם גרנית, כי "ברשת ג' יש החלטה עקרונית של מדיניות, נכונה או לא, שאומרת שכל שיר, שלפחות 50% ממנו מושרים בשפה העברית, ישודר אם הוא עומד בדרישות האסתטיות. אין כאן שום דבר אנטישמי או גזעני חלילה, או משהו כזה. אני לא מבין איפה הבעיה. מה אנחנו צריכים, להתחיל לשדר שירים בערבית עכשיו? למה בגלי-צה"ל, ברשת א' או ברשת ב' לא משדרים שירים בערבית? אני לא מבין. מה, רשת ג' צריכה להיות השופר של השירים בערבית? שיר שהוא חצי בעברית חצי בערבית יש לו מקום אצלנו" ("ynet", 21.10.2003). יש לציין כי גרנית אמר דברים אלה בנוגע לשיר שהושר בעברית ובערבית, ולפיכך עמד בתנאי היסוד של הכניסה לרשימת ההשמעה של רשת ג', אך בכל זאת נדחה.
קישורים
"חיים לחוד, שרים ביחד", מחקר המנתח את ההיבטים הפסיכולוגיים של בחירת מאה "שירי היובל" על-ידי מאזיני רשת ג'. מאת ד"ר עמיה ליבליך ונעמה לויצקי, הרבעון "פנים", גיליון מס' 11, אוקטובר 1999