נוסד באוקטובר 1989 על-ידי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. לאחר שהתנועה קיבלה רישיון להוציא עיתון ב-1986, נוסד השבועון "אל-צארט" (בעברית: "דרך הישר"), שהופיע באום אל-פחם ועם כותביו הראשונים נמנה השיח' ראאד סאלח. אחרי שהשיגה רישיון נוסף להוצאת עיתון, הקימה התנועה את השבועון "סוות' אל-חק ואל-חורייה" כ"עיתון אסלאמי כללי". בשער העיתון הופיעו המשפטים "האסלאם הוא הפתרון" ו"בשם אלוהים הרחמן הרחום". ב-1996, בעקבות הפיצול בתנועה האסלאמית בישראל, הפך השבועון למייצג סדר היום הפוליטי והאזרחי של הפלג הצפוני ומוביל קו תקיף ומתבדל ממדינת ישראל.

הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית גם מוציא מקומון היוצא לאור באום אל-פחם, "אל-מדינה" ("העיר"). מאז 2001 הוא גם מוציא ירחון נשים בשם "אשראקה" ("זריחה") בעריכת לילא ע'ליון, עורכת המדור לענייני משפחה ב"סוות' אל-חק ואל-חורייה". לעיתון יש גם אתר אינטרנט, שהוקם ב-2005.

השבועון מופץ ברחבי ישראל ובשטחי הגדה ועזה בכ-10,000 עותקים ויוצא לאור בימי שישי. מצורפים אליו גם מוספים לילדים ולמשפחה. כפולת עמודים בכל גיליון מוקדשת לנושאי משפחה, תחת הכותרת "שֻא'וּן אֻסַרִיַּה" (עניינים משפחתיים), ועמוד אחד לנוער – "מִנְבַּר אל-שבָּאבּ" (בימת הנוער). גם ירחון הנשים "אשראקה" עוסק רבות בערכי המשפחה המסורתיים. לשבועון מצורפים תשבצים, סיפורים, שירים וחידונים, כולם קשורים לאסלאם.

עורכי קבוצת העיתונים הם השיח' ראאד סלאח, שהוא גם עורך-על שלהם; חאלד מהנא (1989–1995), חסן ח'טיב (1995–1998) ותאופיק ג'בארין (מ-1998). כל העורכים חברים פעילים בפלג הצפוני של התנועה האסלאמית.

ביולי 1990, פחות משנה לאחר הקמתו, הציעה הצנזורה לשר הפנים דאז, אריה דרעי, לסגור את העיתון לשלושה חודשים בטענה ש"השבועון משמש ביטאון של תנועת החמאס ויש בו הסתה למאבק בישראל", ובשל חשד לעבירה על חוקי הצנזורה. העיתון נסגר, ובתקופה זו עשתה התנועה שימוש ברשיון העיתון "אל-צארט". אחרי שלושה חודשים פג תוקף צו הסגירה והשבועון חידש את הופעתו.

ב-1996 אסרה הרשות-הפלסטינית על הפצת העיתון בשטחיה בעקבות פרסומים על הפרת זכויות אדם באזור. חסן חטיב, העורך, טען אז בפני הרשות כי שלטונות ישראל אינם אוסרים את הפצת עיתונו אף שהוא מדווח על הפרות של זכויות אדם מצד ישראל, ולכן אסור להם לעשות זאת. לאחר כמה חודשים אישרה הרשות לפלג הצפוני להפיצו מחדש.

בגיליון הראשון שיצא לאחר מאורעות אוקטובר 2000 הוסרו כל המדורים הקבועים וכל הפרסומות, "כיוון שריח הדם וההרג והפצועים היה חזק יותר מכל דבר אחר", כתב ג'בארין, העורך הראשי. ב-2002 חתם שר הפנים אלי ישי על צו סגירה לעיתון למשך שנתיים מסיבות בטחוניות, וטען כי הוא "משמש שופר להסתה קשה נגד היהודים, הציונות ומדינת ישראל". אולם לפני שהצו הוצא לפועל החליף אותו אברהם פורז בתפקיד, והחליט להימנע מסגירת העיתון.

עורכים

השיח' ראאד סלאח

חסן ח'טיב (1995–1998)

תאופיק ג'בארין (מ-1998)

כתבים

עבד אל-חכים מופיד

סמיר אבו אל-היג'א

חסן ח'טיב

"סוות' אל-חק ואל-חורייה" ב"העין השביעית"

"מדינתנו ומוסדותיה נלחמים בנו", מצטפא כבהא, גיליון מס' 29, נובמבר 2000

אתר העיתון

"העיתונות הערבית בישראל כמכשיר לעיצוב זהות חדשה", ד"ר מוסטפא כבהא, מכון חיים הרצוג, 2006

"המדינה נגד העיתון", צבי בראל, "הארץ", 27.12.2002

"עליהום מסוכן", ודיע אבו-נאסר, 23.12.2002, ynet

"העורכים הערבים בישראל מוחים על איסור להפיץ עיתון באוטונומיה", יוסף אלגזי, "הארץ", 25.2.1996