יום שלישי השבוע היה יום עצוב לספורט הישראלי: אלופת ישראל בחתירה, יסמין פיינגולד, אושפזה במצב קשה לאחר שטבעה בהתהפכות הקייאק שלה. תשומת הלב של התקשורת הוקדשה בעיקר לסיפור חילוצה, או אי-חילוצה בזמן, כשעוברי אורח עמדו מנגד (מלבד אמיץ אחד). בולט לא פחות היה העיסוק בסיפור חייה: בתו של אייבי נתן, שלא הכיר באבהותו.
כשלפני שבוע נדקר בנו של איש כדורגל ידוע, פירסמו עורכי ספורט "ידיעות אחרונות" כותרת גדולה בשער ועוד עמוד שלם, אף שהמקרה סוקר גם בעמודי החדשות. בכל פעם שיש אירוע פלילי מעולם הכדורגל (כמו תקיפתו של איציק זוהר), בספורט "ידיעות אחרונות" מטפלים בו בהרחבה סנסציונית. איך, לעומת זאת, טיפלו בספורט "ידיעות אחרונות" במקרה פיינגולד? למחרת האירוע היתה כותרת קטנה בתחתית שער המדור, עם הפניה לעמודי החדשות. במדור עצמו לא היה זכר למקרה, אף שמדובר בספורטאית פעילה ובתאונה חמורה שקרתה תוך כדי אימון. האם תקיפת בנו של איש כדורגל מפורסם אך אלמוני (שמו נאסר לפרסום) חשובה יותר מטביעה של אלופת ישראל במקצוע אולימפי? למדור הספורט הפופוליסטי והשוביניסטי של "ידיעות אחרונות" הפתרונים.
ביום רביעי התברר שספורט "ידיעות אחרונות" הוא דווקא צדיק בסדום: הוא הקדיש עמוד שלם לספורט החתירה. רק בעקבות התאונה הקשה נזכרו ב"ידיעות אחרונות" לבדוק ולגלות שתחרויות הקייאק במשחקי המכבייה בעוד חודשיים ייערכו בירקון. כלומר, אלמלא פיינגולד, אין סיכוי שהיו עולים על זה. "שיא האבסורד", הגדיר הכתב נדב צנציפר את ההחלטה, תוך הדגשת מי הירקון המזוהמים ואסון גשר המכבייה ב-1997.
לידיעת צנציפר ועורכיו: אימוני חתירה מתקיימים בירקון בקטע הקרוב לים, שם המים מזוהמים פחות. אם אנשי "ידיעות אחרונות" יטרחו לנסוע עשר דקות ממשרדי המערכת שלהם אל הירקון, הם יוכלו אפילו לשכור סירת משוטים ולהפליג בעצמם בנחל הירקרק. משרדי הבריאות ואיכות הסביבה לא אסרו לשוט בירקון. באחריות, יש אבסורדים גדולים יותר בספורט הישראלי מאשר לשוט בקטע המערבי של הירקון. שיא אבסורד אחד אפשר אפילו למצוא ב"ידיעות אחרונות": הקדשת שטחים נרחבים וחסרי פרופורציה לסיקור ליגת נערות ב' בכדורסל.
לשבחו של "ידיעות אחרונות" ייאמר כי הוא לפחות טיפל בנושא והקדיש לו מקום: תרשים מפורט של קייאק ושיחות עם אנשים בענף על מקרה פיינגולד. הוא עשה את מה שלא עשו מדורי הספורט בעיתונים האחרים. במיוחד הפתיע לרעה "מעריב", שבדרך כלל מוביל בסיקור הענפים האולימפיים. בשלושת הימים שאחרי טביעת פיינגולד הוא לא כתב עליה מלה אחת. בכל זאת, ספורטאית מצטיינת שעמדה לטוס השבוע לאליפות אירופה בבלגיה – איך הגיעה לקייאקים, כיצד התקדמה והפכה לאלופת המדינה, מה הקטיגוריה החזקה שלה, מה אומרים עליה אנשי מקצוע ועמיתים. אבל "מעריב" – שום כלום. ביום רביעי, שבו פירסם "ידיעות אחרונות" עמוד, הקדיש "מעריב" 80% משטח המדור לסיקור כדורגל. אין לכך הגדרה אחרת מאשר אטימות, ליקוי מאורות ומעילה בתפקיד.
ועוד מלה בנושא: באף עיתון לא נמצאה תמונה של פיינגולד. כולם נאלצו לבקש מהאוניברסיטה הפתוחה, שהחותרת ייצגה אותה בכמה תחרויות. קולטים? אלופת ישראל בענף אולימפי, ולשום מערכת ספורט אין תצלום שלה. אם פיינגולד היתה שחקן ספסל בבני-יהודה, אין מצב שהעיתונים היו מחזרים על פתחי האוניברסיטה בחיפוש אחר תצלומים שלה.
איזה ציון ניתן לספורט "ידיעות אחרונות"?
"ידיעות אחרונות" הוא מדור הספורט היחיד שמפרסם דיווח על כובשים וציוני שחקנים גם מהליגה הרביעית (ליגה א'); פונקציה של כסף ופריסת כוח אדם נרחבת – עוד סיבה לפופולריות שלו. אבל לפעמים מסתננת שכונה לסיקור הליגה הזו, מה שמעמיד בספק את מהימנות הדיווחים.
קחו לדוגמה את סיקור ליגה א' ב"ידיעות אחרונות" ביום ראשון השבוע (3.5.09). כרמל קושניר חתום על שני דיווחי משחקים: האחד בין מכבי באר-שבע להפועל ערד, האחר בין עירוני נתיבות לנחלת-יהודה. אם כתב אחד חתום על שני משחקים, משמע שהם נערכו במועדים שונים. אלא שבמקרה הזה מדובר בשני משחקים שנערכו באותו יום (שישי) והחלו באותה שעה (16:00). נשאלת השאלה, כיצד הצליח הכתב החרוץ לתמרן את עצמו במקביל בין שני מגרשים במרחק 25 ק"מ זה מזה, לדווח על כל השערים שנכבשו, ואף לתת ציונים ל-56 השחקנים ששותפו בהם? כתבים על-אנושיים יש להם שם ברחוב מוזס.
ועוד בעניין חלוקת ציונים ב"ידיעות אחרונות": ביום שלישי דיווחה מיקי שורץ על המשחק בין סכנין למכבי חיפה. שורץ כתבה: "מחיפה היצירתית אפשר היה לדרוש הרבה יותר. אתמול ראינו ממנה מעט מאוד כדורגל, היא לא נראתה כמו מועמדת רצינית לאליפות". מה שלא מנע ממנה להעניק את הציון 6 (טוב) לתשעה משחקני מכבי חיפה.
4 קטנות
אן.בי.איי, יש.בי.איי. בשעה טובה, אבל באיחור מכעיס: ערוץ הספורט חוזר לשדר NBA, אחרי ששבועיים לא ספר את משחקי הפלייאוף והתעלם מזעקות הצופים ותחנוניהם. בכל מקרה, מועצת הכבלים והלוויין שוקלת לפתוח בהליך הפרה נגד הערוץ.
חניית נכים. אחרי שערוץ הספורט הודיע לפני חודשיים כי ישקיע בספורט נשים (מה שלא קורה בינתיים), הוא הכריז השבוע על התייצבותו לימין ספורט הנכים. בקומוניקט שפורסם בתקשורת צוטט מנכ"ל הערוץ, אבי בר: "ערוץ הספורט הוא הבית של כל הספורט והספורטאים בישראל". רגע, זה לא הערוץ שזרק לכלבים את הכדורעף והשחייה, בתגובה זועמת על החלטת מועצת הכבלים לבטל שידורים ישירים בערוץ 5 פלוס לייב?
טניס מתחת לשולחן. השבוע הסתיימה ביפן אליפות העולם בטניס שולחן. חובבי הענף ישבו מרותקים מול ערוץ יורוספורט וחזו בביצועים מדהימים של היפנים, הסינים והקוריאנים (הסינים זכו בכל התארים). בתקשורת הישראלית כמעט שלא כתבו על זה מלה.
להפך. אליצור נתניה מהליגה הלאומית בכדורסל עלתה ליתרון 0:2 בסדרת הפלייאוף מול הוד-השרון. רק ב"ידיעות אחרונות" הפכו את הקערה, שם טוענת כותרת המשנה ביום חמישי כי מדובר בכלל ב-2:0.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il