בתחילת ינואר 2007, שמונה חודשים לאחר שמונתה לתפקיד שרת החינוך, התפרסמה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" כתבה על פרופ' יולי תמיר, כזו מהסוג שפוליטיקאים פוחדים לקרוא. ההפניה על שער המוסף היתה קצרה ונוקבת: "לא בבית-ספרה. יולי תמיר היתה הבטחה. מערכת החינוך עדיין מצפה". הכתבה עצמה, "מחכים ליולי" כותרתה, היוותה מעין סיכום ביניים לכהונתה של תמיר, כשהציון שניתן לה היה: טעון שיפור. כותרת המשנה קראה: "שמונה חודשים חלפו מאז התיישבה פרופ' יולי תמיר על כורסת שרת החינוך, וכגודל הציפיות כן מתרבות התהיות. אין רפורמה? זה בגלל שיולי לא מאמינה במהפכות. אין חזון? היא גם לא מתכוונת להציג. דו"ח דברת נגנז? יותר חשוב לשמור על יחסים טובים עם ארגוני המורים. 'השינוי יבוא בשנת הלימודים הבאה', מבטיחה תמיר, 'תהליכים חינוכיים הם אטיים'. לא כולם קונים את זה".
שרת החינוך יולי תמיר, בתום 18 שעות של משא ומתן עם המרצים השובתים. ינואר 2008 (צילום: מיכל פתאל)
לאורך שישה עמודים הביאו תמר טרבלסי-חדד, כתבת החינוך של העיתון, ואמירה לם ביקורות והערכות, רובן שליליות, על תמיר. המבקרים היו שרי חינוך לשעבר, אנשי חינוך, אקדמאים, אנשי משרד החינוך, ראשי הסתדרות המורים וארגון המורים, חברי-כנסת וראשי עמותות, שתיארו כיצד "חברת-הכנסת התוססת מוועדת החינוך, שנאבקה בקדנציה הקודמת למען רפורמות בסוגיות עקרוניות, הפכה בבת אחת לשרה שעסוקה בלשרוד".
כל פוליטיקאי בישראל, ובמיוחד אלה העסוקים בלשרוד, היה רוצה ש"ידיעות אחרונות", ענק העיתונות המודפסת בישראל, ידווח עליו באופן אוהד (או לכל הפחות מאוזן). הביקורת שנמתחה על תמיר בכתבת "מחכים ליולי" אוזנה שמונה חודשים מאוחר יותר, באוגוסט, כאשר במוסף "7 ימים" שוב התפרסמה כתבה, והפעם כתבת שער, שהיתה כל כולה שיר הלל לשרת החינוך. "מהפכת יולי", היתה הכותרת שהודפסה על שער המוסף והפנתה לכתבה מאת אמירה לם (הפעם ללא תמר טרבלסי-חדד), שליוותה את תמיר במסע ההיכרות שערכה עם מערכת החינוך של סינגפור.
כותרת המשנה מתמצתת את רוח הכתבה: "את החופש הגדול בילתה יולי תמיר בסיור במערכת החינוך המצטיינת של סינגפור, וחזרה עם בשורת המהפכה הפדגוגית הבאה בישראל: צמצום חומר הלימודים בשליש, הקמתם מחדש של התיכונים המקצועיים, אליהם יופנו התלמידים החלשים, שיעורי פילוסופיה לילדים והחרפת הענישה בכיתות". תמיר תוארה בכתבה כמי שלומדת, מבקרת, תוהה, מתלבטת, ולבסוף מגיעה גם למסקנות חריפות על מערכת החינוך הישראלית; דמות מרשימה ואהודה לאין ערוך מזו שהצטיירה חודשים ספורים קודם לכן בכתבה הקודמת במוסף של "ידיעות אחרונות".
"עם הספר" בכל בית-ספר
כיצד ישיג איש ציבור יחס חיובי מהעיתון המסקר אותו? דרך אחת היא להיפגש דרך קבע עם כתבים ועורכים לשיחות הבהרה; דרך אחרת, יהיה מי שיטען, היא לפעול בתחום המסור לאחריותו ולהשיג תוצאות חיוביות שיגררו סיקור אוהד. ייתכן שיש גם דרכים אחרות. למשל: לסייע לאינטרסים העסקיים של העיתון. ב-24 במרץ השנה כינסה תמיר מסיבת עיתונאים בתל-אביב ובה סיפרה על הרפורמה החדשה של משרד החינוך, "אופק חדש" שמה. האירוע קיבל ידיעה קטנה ב"ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "מהשנה הבאה: יותר חינוך לתלמידים" [טרבלסי-חדד].
שלושה ימים קודם לכן, ביום שישי, ה-21 במרץ, הופיעה בגליון "ידיעות אחרונות" ידיעת תצלום בלתי חתומה תחת הכותרת "עם הספר – אצל שרת החינוך". בתצלום [יריב כץ] הופיעו שלושה: דב אייכנוולד, מנכ"ל הוצאת ידיעות-ספרים, דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים, ושרת החינוך יולי תמיר. אייכנוולד נראה בתצלום כשהוא מעביר לתמיר כמה מספרי סדרת "עם הספר", כשדנקנר עומד לצדם. בכיתוב התצלום נכתב: "השרה תמיר הביעה את התפעלותה ואת הערכתה לבנק הפועלים ול'ידיעות אחרונות' על שלקחו על עצמם מפעל תרבותי בסדר גודל לאומי, ואף הצהירה על כוונתה לרכוש עבור כל בתי-הספר בישראל את הסדרה בשל חשיבותה התרבותית הרבה".
אייכנוולד אישר בשיחה עם "העין השביעית" את דבר הרכישה המתוכננת. "שרת החינוך החליטה לרכוש את הסדרה עבור כל בתי-הספר במדינת ישראל, ובנק הפועלים הסכים להשתתף ברכישה", אמר אייכנוולד. "דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים, הבטיח לשרת החינוך שהבנק יממן מחצית מעלות הרכישה". לדברי אייכנוולד, הרכישה אמורה להתבצע כבר בספטמבר הקרוב, לקראת תחילת שנת הלימודים, וזאת אף שבמועד זה רק 16 מ-24 הכרכים המתוכננים של "עם הספר" יראו אור.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2004 פעלו בישראל כמעט 4,000 מוסדות חינוך, ומספרם היה במגמת עלייה. אם הוצאת ידיעות-ספרים תמכור את כרכי הסדרה ב-35 שקל לכרך, "מחיר עלות" כהגדרתה, הרי שהסדרה כולה תעלה מעל 800 שקל לבית-ספר אחד, ומעל שלושה מיליון שקל יידרשו למימון קניית הסדרה לכל בתי-הספר במדינה. לא כסף קטן.
שישה שבועות מאוחר יותר, לקראת יום העצמאות ה-60, הגיעה לרן ארז, יו"ר ארגון המורים, הצעה משונה ביותר. עוד קודם לכן הוצע לארז על-ידי הוצאת ידיעות-ספרים לרכוש את האלבום "ואלה שנות – ישראל 60" עבור כל חברי ארגון המורים בישראל. הוא סירב. הוא אף סירב, לדבריו, לפנייה אישית מנסים משעל, מחבר הספר. במאי השנה הוצע לו על-ידי גורם בהוצאת ידיעות-ספרים לרכוש את הספר בחצי מחיר. "הגיעה הצעה שאם אני קונה את הספר, שרת החינוך תממן לי חצי מהעלות, מהתקציב של משרד החינוך", אמר ארז ל"העין השביעית". לטענתו, "יש קשר גדול מאוד בין עיתון 'ידיעות אחרונות' לבין שרת החינוך", שהתבטא בין היתר באופי הסיקור שהעניק העיתון למאבק שניהל מול משרד החינוך. ארז סירב גם להצעת המימון הזו.
בארגון המורים חברים מעט יותר מ- 40 אלף עובדי הוראה. לדברי ארז, הוצע לו לרכוש את הספר של משעל במחיר מוזל של 50 שקל לעותק (במקום 168 שקלים). חישוב פשוט מראה שסכום הרכישה הכולל היה מגיע ליותר משני מיליון שקל.
בתשובה לשאלה, מוסרים בהסתדרות המורים, האיגוד המקצועי הנוסף של עובדי הוראה בישראל, כי אף הם קיבלו הצעה לרכישת ספרו של משעל, אך לדבריהם, היא לא כללה הצעת מימון מטעם משרד החינוך. בסופו של דבר ההצעה לא נענתה ולא הוזמנו עותקים של הספר.
שרה רעה, שרה טובה
בדיקה של אופי הסיקור של שרת החינוך ומשרד החינוך בחודשים שלפני הידיעה על רכישת "עם הספר" לכלל בתי-הספר בישראל, ואופי הסיקור בחודשים שמאז, מעלה כי הוא שינה את פניו.
בשלושת החודשים שקדמו לידיעה על רכישת סדרת "עם הספר" ניתן היה למצוא בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" לא מעט ידיעות וכתבות ביקורתיות מאת כתבת החינוך טרבלסי-חדד. כך, למשל, ב-29.11 הופיעה כתבה על תוצאות מבחני מיצ"ב השנתיים תחת הכותרת "טעון שיפור", תוך שימת דגש על הפערים בין עניים לעשירים; ב-3.12 הופיעה כתבה על תוצאות בחינות הבגרות תחת הכותרת "אכזבה מכל הבחינות"; ב-5.12 הופיעה כתבה על ציוני מבחן פיז"ה, שכללו כישלון במתימטיקה והבנת הנקרא. "עם זאת", נכתב בכתבה, "ישראל דווקא זכתה במקום ראשון משלה: במדעים ובמתימטיקה עקפה ישראל את יתר המשתתפות בכל הנוגע לפערים בציונים בין המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך לבין זה הגבוה"; ב-9.1 הופיעה ידיעה תחת הכותרת "ומי מתנגד לפיטורי מנהל אלים? משרד החינוך", שלפיה נציבות שירות המדינה דורשת לפטר מנהל שהיכה שני תלמידים בסרגל, ומשרד החינוך מסרב ומכריז: המנהל "יכול להמשיך לשמש מורה". ב-15.1 הופיעה כתבה גדולה תחת הכותרת "הילד לא אשם", על ילד שנותר ללא סייעת אישית. כותרת הגג קראה: "משרד החינוך ביטל את הסייעות, וההורים נאשמים בהפרת חוק חינוך חובה", והכתבה לוותה בצילום של ילד בעגלה מיוחדת ובציטוט מפי האב: "משרד החינוך הוא זה שלא מאפשר לי לקיים את החוק".
ויש עוד: ב-20.1 הופיעו תוצאות סקר שלפיו "האלימות בחברה הישראלית היא הכישלון הגדול ביותר של מערכת החינוך מאז הקמת המדינה"; ב-29.1 הופיעה ידיעה תחת הכותרת "לא נשלח את הילדים לביקור במחנה המוות", ובה ביקורת על משרד החינוך, שייקר את מחיר הנסיעות לפולין, וציטוט של אם לתלמיד האומרת, "משרד החינוך פוגע במסעות החשובים". ב-4.2 הופיעה כתבה גדולה תחת הכותרת “עיר עם בגרות", על תוכנית לימודים ייחודית שהופעלה בקריית-אתא. כותרת הגג היתה: "קריית-אתא מלמדת את משרד החינוך: כך עושים את זה נכון", ובכותרת המשנה הוסבר כי "בקריית-אתא לא המתינו להחלטת הממשלה והחליטו באופן עצמאי לצמצם באופן משמעותי את מספר התלמידים – ל-25 בכל כיתה. התוצאה: זינוק מטיאורי בזכאות לתעודות בגרות וירידה דרסטית באלימות". הכתבה נפתחה במשפט "ראש הממשלה ושרת החינוך מוזמנים להוציא מחברות ועטים ולהתחיל לשנן", ובהמשך נכתב: "בשבוע שעבר אישרה הממשלה תוכנית לצמצום מספר התלמידים בכיתות במשך עשר שנים. אולם בעיריית קריית-אתא ממש לא היו צריכים את החותמת הממשלתית הפורמלית". עוד נכתב בידיעה כי "בעוד שמשרד החינוך קיצץ בשנים האחרונות 8.5 שעות לימוד שבועיות לבתי-הספר התיכוניים, לתלמידים בקריית-אתא נוספו עשר שעות שבועיות לכיתה". בעקבות כך עלה שיעור הזכאים לבגרות מ-39% ל-70%.
הסיקור הביקורתי של משרד החינוך נמשך גם בחודשים הבאים: ב-5.2 הופיעה כתבת המשך לפרשת הסייעות, תחת הכותרת "נלחמים על הזכות ללמוד". ב-17.2 הופיעה כתבה גדולה תחת הכותרת "החלון בכיתה שבור? המורים לא יקבלו שכר", על החלטה של משרד החינוך לא להעביר כסף המיועד למשכורות לבתי-ספר שבהם נמצאו ליקויי בטיחות. לפי כותרת הגג, "משרד החינוך הופך אלפי מורים ל'בני ערובה' כדי ללחוץ על רשויות". ב-7.3 הופיעה כתבה גדולה בגליון יום שישי תחת הכותרת "מצילים את החינוך", והיא דיווחה כי "מאה אנשי רוח ועסקים מובילים בישראל מקימים תנועה לקידום החינוך בישראל". בכותרת המשנה נכתב: "'החינוך בישראל בנסיגה, וכל אחד מבין את האיום הגלום בכך לעתידנו', אומרים חברי התנועה".
לאחר מכן נסכר שטף הביקורת. בשלושת החודשים מאז פרסום הידיעה על רכישת סדרת "עם הספר" כמעט שלא הופיעו דיווחים שליליים על שרת החינוך ומשרד החינוך בעמודי החדשות של העיתון. שלושה ימים לאחר הפרסום הופיעה, כאמור, הידיעה "מהשנה הבאה: יותר חינוך לתלמידים". מאז הופיעו ידיעות רבות, חיוביות או ניטרליות, מאת טרבלסי-חדד, וביניהן ידיעה על ביקור אלפי קצינים בבתי-ספר ברחבי הארץ (27.3); ידיעה על תלמידים ברמת-השרון שנפגשים עם קואוצ'רים אישיים (28.3); ידיעה על תוכנית של משרד החינוך להנחלת הקריאה, שבה קראה כותרת המשנה: "מטרת התוכנית של משרד החינוך: להנחיל לנוער את אהבת הקריאה. התוצאה: התלמידים קוראים יותר – ומרוצים", ונכללו בה עדויות של תלמידים מרוצים (6.4); כתבה על תלמידים שהפכו שוטרים ליום אחד (5.5 ); וכתבה שהופיעה בכפולה המרכזית על תוכנית חדשה לשיעורי הספורט במערכת החינוך (16.6). אף אחת מהן אינה מהללת את תמיר אישית, אך כמה מביעות יחס חיובי למשרד החינוך.
רק שתי כתבות שליליות בולטות הופיעו בתקופה האחרונה: האחת, שפורסמה ב-12.5, סיקרה הפגנה שהתקיימה מול בית שרת החינוך בעקבות ביטול מימון הסייעות לילדי החינוך המיוחד; השנייה, שפורסמה ב-21.5, דיווחה על ממצאי דו"ח מבקר המדינה במערכת החינוך. השרה ומשרדה לא הפכו באחת לגיבורי העיתון, אך הביקורות בעמודי החדשות הצטמצמו באופן ניכר.
ייתכן, כמובן, שהמציאות בתחום החינוך היא שהכתיבה את השינוי במספר הכתבות השליליות, ולא כל גורם אחר, אך עיון באופן שבו מסקר "הארץ" את המערכת החינוכית מעלה כי גם בשלושת החודשים האחרונים פורסמו בו כתבות ביקורתיות. המציאות החינוכית בישראל, כך לפי "הארץ", לא הפכה פתאום לגן ורדים.
הנה כמה מהן: ב-16.3 פורסמה ב"הארץ" ידיעה תחת הכותרת "בכירים במשרד החינוך: אין די פיקוח על כספי החינוך המיוחד"; ב-2.4 דווח על דו"ח שקבע כי "הפערים הלימודיים על רקע כלכלי לא צומצמו"; ב-21.5 פורסמה ידיעה תחת הכותרת "משרד החינוך כשל בצמצום האלימות בבתי-הספר"; ב-6.6 פורסמה ידיעה תחת הכותרת "הוגי תוכנית הלימוד החדשה לכיתות ז'-ח': 'אי-אפשר ליישמה'"; ב-8.6 פורסם כי "משרד החינוך מאיים על מורים המתנגדים לרפורמת 'אופק חדש' בבתי-ספר יסודיים"; וב-15.6 דווח כי "מספר הנושרים ממערכת החינוך עלה השנה ב-5,500". ואלה, כאמור, לא כל הכתבות הביקורתיות שפורסמו בתקופה זו.
צירוף מקרים או לא, ברור כי לשרת החינוך היה חשוב מאוד לשווק באור חיובי את תוכנית "אופק חדש", שיצאה אל הפועל בהיקף רחב בשבועות האחרונים. עד כדי כך, שתמיר יצאה למסע יחצני ברחבי הארץ, על גבי אוטובוס שכונה "יוליבוס", וזאת במטרה לבקר בבתי-ספר ולספר על יתרונות התוכנית. את המסע ליוו מקרוב כמה מעיתונאי החינוך בישראל.
מהלך שכזה אינו מחזה מוכר בפוליטיקה הישראלית, וניתן ללמוד ממנו על החשיבות שמייחסת תמיר לאופן שבו תוכנית "אופק חדש" תתקבל בתקשורת ובציבור. בראיון לאתר וואלה הסבירה שרת החינוך את החלטתה להשיק את ה"יוליבוס" במלים הבאות: "אין שיח אמיתי דרך התקשורת, והחלטנו ללכת לבתי-ספר ולציבור".
תגובות
למרות פניות חוזרות ונשנות, לא העבירה ליטל אפטר, יועצת התקשורת של שרת החינוך, את תגובת השרה.
תמר טרבלסי-חדד סירבה להגיב.
אלון גולדשטיין, ראש דסק חדשות ב"ידיעות אחרונות", מסר כי לא הופעל עליו בחודשים האחרונים כל לחץ לשנות את הטון כלפי משרד החינוך, וכי מאז ומעולם הבחירה לפרסם ידיעות היא עניינית ומקצועית בלבד.
עידן מוטולה, רכז הכתבים ב"ידיעות אחרונות", מסר כי לא קיבל אפילו רמז לשינוי גישה בכל הנוגע למשרד החינוך.
מידיעות-ספרים נמסר, בנוגע להצעה שהועברה אל רן ארז, כי ההוצאה אינה מגיבה לנושאים הקשורים להסכמים מסחריים.
סמנכ"ל השיווק של ידיעות-ספרים, אייל דדוש, מסר כי "לא מתבצעת פעילות של מכירה מרוכזת של סדרת 'עם הספר'".
מבנק הפועלים נמסר כי סוגיית מימון הרכישה של סדרת "עם הספר" נמצאת בבדיקה, וכי עדיין אין החלטה.