סאמר עלאווי, כתב בכיר ברשת אל-ג'זירה ומנהל משרדי הרשת באפגניסטן, שוחרר אתמול לאחר כחודש וחצי במעצר בישראל. עלוואי, יליד סבסטיה שבגדה המערבית ותושב פקיסטן, נעצר ב-9 באוגוסט 2011 בעת שניסה לצאת מהמדינה עם אשתו וילדיו במעבר אלנבי, בתום חופשה משפחתית בבית הוריו. הוא נחשד במעורבות בפעילות בארגון חמאס ובעבירות המסכנות את בטחון המדינה.
במשך כ-50 יום נחקר באינטנסיביות, לטענת בא-כוחו תוך איומים עליו ועל בני משפחתו והפעלת לחץ פיזי מתון, כשמעצרו מוארך פעם אחר פעם בבית-המשפט הצבאי בשומרון. בהודעה שנמסרה מטעם שירות הביטחון הכללי נטען כי עלאווי הודה בחקירתו שגויס בשנת 1993 לחמאס ושימש שם עד שנת 2004 חבר בגוף המכונה "ועדת פלסטין העליונה", המפקח על מוסדות חמאס ומכוון את פעילותם. עוד נטען כי עלאווי הודה שהגיע לסוריה בשנים 2001 ו-2003 כדי לדווח על פעילות הוועדה לבכיר חמאס מוסא אבו-מרזוק.
סאמר עלאווי בדרכו לבית-הדין הצבאי בשומרון, 22.8.11 (צילום מסך: חדשות ערוץ 2 באינטרנט)
כמו כן נטען כי עלאווי הודה שבשנת 2000, במהלך פגישה עם פעיל חמאס בדובאיי, הסכים לבצע כל פעילות שתידרש, צבאית או אחרת, כדי לסייע לחמאס, כולל שימוש באמצעים העומדים לרשות רשת אל-ג'זירה.
בשנת 2006, טוען השב"כ, נפגש עלאווי בקטאר עם עיתונאים של אל-ג'זירה, ששימשו בפועל פעילי חמאס, וסיכם עימם על שיתוף פעולה למען הארגון באמצעות מתיחת ביקורת על הפעילות האמריקאית באפגניסטן והבעת תמיכה במאבק הפלסטיני. בשנה שעברה, במסגרת פגישה בקטאר עם פעילי חמאס, התבקש שנית לפעול באמצעות סמכותו כמנהל הרשת באפגניסטן לשיפור תדמיתו של חמאס.
עלאווי הורשע, על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת. על עלאווי נגזרה תקופה קצרה של כחודש וחצי מאסר בפועל, החופפת את התקופה שבה היה נתון במעצר בישראל, וכן מעצר על תנאי של שמונה חודשים למשך שלוש שנים על עבירות דומות. נוסף לכך הוטל עליו קנס כספי.
לדברי עורך-דינו, סלים ואקים, שלל ההודאות שמסר עלאווי בפני חוקריו אינן כלולות בכתב האישום שהוגש בסופו של דבר לבית-המשפט הצבאי בשומרון. כל שנכלל בכתב האישום הוא מפגש בשנת 2006 בקטאר עם כתבים עמיתים ברשת אל-ג'זירה שהיו מזוהים עם חמאס, ומפגש שני, בשנת 2010, במסגרת ועידת עיתונאים, עם בכיר בחמאס אוסאמה חמדאן (ואקים מגדיר זאת כ"מסיבת עיתונאים" פומבית ולא מפגש פרטי).
במקרה הראשון נטען בכתב האישום כי עלאווי שוחח עם עמיתיו לרשת על הצורך לחזק את דעת הקהל ביחס לארגון חמאס ולבקר את פעילות צבא ארה"ב באפגניסטן, אך הסכמה זו לא הבשילה לכדי מעשים. במקרה השני נטען בכתב האישום כי חמדאן ביקש מעלאווי למתוח ביקורת על פעילות צבא ארה"ב באפגניסטן ועלאווי נענה, אך בסופו של דבר לא מימש את הבטחתו.
ואקים מתפלא על הטענה להודאה בדבר עבירות של חברות בוועדה מפקחת, דיווח לבכיר חמאס בסוריה על מעשיו והבטחה לבצע כל פעולה שתידרש למען חמאס, צבאית או אחרת, לאור העובדה שאין להן זכר בכתב האישום. "על עבירות כאלה היו מסתפקים ב-49 ימים?", הוא תוהה. "אם באמת יש להם דבר כזה, למה הגישו כתב אישום רק על קשירת קשר לביצוע שירות?".
לטענת ואקים, החקירה שעבר לקוחו היתה מעין "דיג", שבה ניסו חוקריו לדלות מידע בלי לכוון לנושא מסוים, בתקווה להפליל אותו ואחרים שעימם בא במגע במסגרת תפקידו. ואקים מוסיף כי עלאווי סיפר לו שבשלב מסוים בחקירה הודה גם שנבחר ליורשו של אוסאמה בן-לאדן, הודאה שאינה נכללת בטענות השב"כ.
לדברי ואקים, עלאווי הסכים לעסקת הטיעון משום שהוא אדם חולה, שרצה יותר מכל לחזור לביתו ולמקום עבודתו. לולא היה מסכים לעסקת הטיעון, אומר ואקים, אפשר שהיה נשלח למעצר בית ארוך בסבסטיה, בלי יכולת לצאת את הגדה. כעת, מוסיף וואקים, עלאווי נמצא שוב בבית הוריו, עם אשתו וילדיו, שחיכו לו שם כל תקופת החקירה. "אני מקווה שייתנו לו לצאת מהארץ בניסיון הבא", אומר ואקים. "כך סיכם איתי התובע הצבאי".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בשם השב"כ: "הנדון נעצר לחקירה בשל הפעילות שביצע בקשר לארגון החמאס, ולא בשל עיסוקו כעיתונאי באל-ג'זירה. אנו דוחים מכל וכל טענות בדבר עינויים או איומים שכביכול עבר הנדון במהלך חקירתו; מעבר לכך, מעצרו וחקירתו של הנדון התנהלו תחת פיקוח הדוק של בתי-המשפט בערכאות שונות – כולל בית-המשפט העליון – אשר הפעילו ביקורת שיפוטית הן על מהלך החקירה והן על תנאי מעצרו של הנדון, כולל בירור טענות שהועלו על-ידי הנדון או על-ידי בא-כוחו במהלך הדיונים שהתקיימו בעניינו".