יושבת-ראש הכנסת, דליה איציק, ביטלה עמדת צילום קבועה במשכן הכנסת "כי יום אחד צילמו את ארקדי גאידמק נכנס ללשכתה, דבר שלא נעם לה", כך אמר ביום חמישי שעבר עמית סגל, כתב חברת החדשות של ערוץ 2. לדבריו, מיד לאחר שידור התמונות של גאידמק נכנס ללשכת איציק, נאסר על הערוצים הישראליים לצלם מעמדתם הקבועה. סגל הוסיף כי מאבקם המשותף של הערוצים בגזירה נכשל, בין היתר מפני ש"אף אחד מהעיתונים לא הסכים לכתוב על זה, כי אף אחד לא רצה להסתבך עם דליה איציק".

סגל אמר את הדברים בערב עיון על היחסים בין התקשורת למערכת הפוליטית, שהתקיים בבית-סוקולוב בתל-אביב. לתפיסתו של סגל, ביטול עמדת הצילום החריף את אחת הבעיות הקשות של הסיקור הטלוויזיוני בכנסת: מצוקת לוקיישנים. "הכנסת מצטלמת נורא", קבע סגל, שהתלונן כי מבחינה ויזואלית, כל שניתן לחלץ מהכנסת הם מסדרונות ואנשים הולכים. "אפשר לראות את זה בנתוני הרייטינג, דקה אחר דקה, כשבכל פעם שיונית לוי או יעקב אילון אומרים 'ועכשיו הכנסת', או 'ועכשיו המגעים המדיניים', הרייטינג צולל". יחד עם זאת, לדעת סגל, "העיתונות היום באופן מובהק טובה יותר, נשכנית יותר וביקורתית יותר משהיתה בשנות השבעים".

יו"ר הכנסת דליה איציק, בכנסת (צילום: אוליביה פיטוסי)

שחר אילן, הכתב הפרלמנטרי של "הארץ", חלק על דעתו וטען כי הסיקור הפוליטי בימינו אינו ביקורתי באמת. "זו עיתונות שרק נושכת ולא עושה שום דבר אחר", טען. "אנחנו מבלבלים בין מחשבה ביקורתית לבין המלה לבקר. תפקידנו איננו לבקר, תפקידנו לסקר מתוך מבט ביקורתי, ואם המבט הביקורתי הזה מביא אותנו למסקנה שמה שקרה הוא מצוין, תפקידנו להגיד שמה שקרה הוא מצוין".

מחלוקת אחרת בין שני הכתבים הפרלמנטריים נתגלעה סביב זכותם להביע את עמדותיהם הפוליטיות בפומבי. "אני עומד בתוקף על זכותי וחובתי לא להגיד מה דעתי", אמר סגל בראיון למוסף "תרבות" של "מעריב" שהתפרסם ביום שישי שעבר. בכינוס הרחיב סגל את טיעונו. לדבריו, ככתב פוליטי, יש לו מנדט לחוות דעה "אך רק על התנהגות", ולא על עניינים עקרוניים כמו מערכת החינוך, משבר הפנסיה או כל נושא פוליטי אחר. "אם פוליטיקאי הבטיח משהו ולא קיים, זה מידע לא פחות חשוב מאשר מה תוכן ההבטחות שלו", הסביר. "אם הוא [הפוליטיקאי] לא מקיים, מה זה חשוב מה הבטיח?".

אילן, לעומתו, שכתב בבלוג האישי שלו לפני הבחירות כי הוא תומך במועמדת לראשות הממשלה ציפי לבני, עמד בתוקף על זכותו להציג את דעתו. "אין שום ספק שהבעת עמדה היא חלק מתפקידי", אמר אילן, וטען כי גישה כזו משביחה את הסיקור הפרלמנטרי. לדבריו, בלוג אישי הוא המקום הטבעי להבעת "עמדה אדיטוריאלית", ויש קשר בין נקיטת עמדה למקצוענות הכתב. "דן מרגלית היה כתב פרלמנטרי, ואיש לא חשב שהוא לא אמור לכתוב מאמרים", הוסיף. "היום חסרים כתבים כמו דן מרגלית בכנסת".

ח"כ מיכאל איתן, שאף הוא השתתף בדיון, תמך בגישת סגל וטען כי אדם המביע עמדות פוליטיות אינו יכול להיות כתב המסקר את התחום. "כשאני קורא דבר כזה אני מניח מראש שהידיעות שלך לא יהיו אובייקטיביות", אמר איתן.

בלשכת יושבת-ראש הכנסת טענו כי ההחלטה לבטל עמדת צילום של הכתבים הפרלמנטריים התקבלה על-ידי מנכ"ל הכנסת, והפנו את "העין השביעית" לדובר הכנסת לצורך קבלת תגובה. דובר הכנסת, גיורא פורדס, מסר כי ההחלטה על ביטול העמדה התקבלה לפני כשלוש שנים, על-ידי יו"ר הכנסת דליה איציק. לדבריו, אין הוא יודע מה המניע להחלטה.