אם יתקבל ההסכם שהתגבש בחודשים האחרונים בין זכייניות הערוצים המסחריים בטלוויזיה ובין נציגי היוצרים, ושנחשף השבוע על-ידי אסף כרמל ב"הארץ", ישתנו רטרואקטיבית תנאי המכרז לערוץ 2. המשא-ומתן וההסכם שהניב מעוררים שאלות קשות: כיצד זה חתמו חברות מסחריות על הסכם עם המדינה, ומשכשלו לכבדו, הגיעו להבנה עם גורם אזרחי במטרה לשנות את תנאי ההסכם? ומה זה אומר על הרגולטור, הרשות השנייה, שהתגלתה במערומיה כמי שגיבשה מכרז שהחברות מתקשות לעמוד בתנאיו, היוצרים מכירים בחולשתו והיא עצמה אינה מצליחה לאוכפו?

הרשות השנייה, שההסכם הוטל כעת לפתחה, תיאלץ להתמודד עם שאלה קשה נוספת: מה תהיינה ההשלכות לגבי הקבוצות כאן וטלעד, שהפסידו משום שלא עמדו בתנאי מכרז שאולי יבוטל למפרע? אתמול פורסם ב"הארץ" כי מוטי זיסר, מבעלי קבוצת כאן, דורש שיוחזר לו הסכום שהשקיע בהכנות למכרז, כ-11 מיליון שקל.

אלא שבעוד זיסר דורש את הפיצוי מהרשות השנייה, מתברר באופן מפתיע, לדברי גורמים שלקחו חלק במשא-ומתן, כי מסתמן שלא הרשות השנייה היא שתשלם בסופו של דבר את הפיצויים, אלא הזכייניות שזכו במכרז, רשת וקשת. לדברי אותם גורמים, במסגרת המשא-ומתן אכן עלה נושא שיפוי הקבוצות שהפסידו במכרז, ואף היה ברור כי כדי להביא את ההסכם בין הזכייניות ליוצרים לידי מימוש יהיה צורך להתמודד עם סוגיה זו ברצינות.

אף שליוצרים עצמם אין כל אחריות כלפי הזכייניות שהפסידו, אותם גורמים מוסיפים ואומרים שהיה ברור לכל הצדדים כי אם וכאשר יתבצע תשלום פיצויים שכזה, הרשות השנייה תגלגל אותו לפתחן של הזכייניות, והן אלה שייאלצו לקחת על עצמן את המחיר, כעשרה מיליון שקל לכל קבוצה שהפסידה.

המשא-ומתן בין הזכייניות ליוצרים החל בעקבות עתירה שהגישו לבג"ץ האיגודים המקצועיים של היוצרים (שח"ם, איגוד שחקני המסך; איגוד התסריטאים והבמאים; פורום היוצרים הדוקומנטריים; אקט, איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל; ואיגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה בישראל) נגד קשת, רשת והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו על אי-עמידה בתנאי המכרז של ערוץ 2. הזכייניות טענו כי הן עומדות בכל המחויבויות התוכניות שלהן, למעט העובדה שהגדרותיהן ל"דרמה" ו"סרט תיעודי" היו שונות מאלה של היוצרים.

לפני כארבעה חודשים וחצי, בעקבות פנייה מצד מנכ"לי הזכייניות יוחנן צנגן מרשת, אבי ניר מקשת ומודי פרדימן מערוץ 10, החל משא-ומתן דיסקרטי שהתנהל בשלושה ערוצים נפרדים, כשאת היוצרים ייצגו יו"ר ומנכ"ל שח"ם יורם חטב; יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים נפתלי גליקסברג; מנכ"ל איגודי התסריטאים והבמאים אסף פרץ; וחבר הנהלת איגוד המפיקים בנצי שירה.

במסגרת המשא-ומתן נקבעו נוסחים מוסכמים להגדרת התוכניות שייחשבו סוגה עילית (תוכניות דרמה ותיעוד), הוחלט כי הזכייניות יחויבו להשקיע מדי שנה 18% מתקציבן בהפקת סוגה עילית, וכמו כן סוכם כי תוקם קרן שתכליתה פיתוח הפקות סוגה עילית בהיקף של 2.5 מיליון שקל לשנה, למשך חמש שנים. בתמורה לכך יבוטלו חובות העבר של הזכייניות מרגע הזכייה במכרז ועד לתאריך החתימה על ההסכם, והיוצרים התחייבו לתמוך בדרישת הזכייניות לצמצום דמי התמלוגים שהן מעבירות לאוצר ובדרישתן לאפשר להן לנייד דקות פרסום (משעות הצהריים לשעות צפיית השיא, ומימי זיכרון לימי חול).

אף שהמשא-ומתן התקיים, כאמור, במסלולים נפרדים, ההסכם שאליו הגיעו החברות בסופו של דבר זהה. נכון לעכשיו, אומר גורם שהיה מעורב בהליך, רשת וערוץ 10 כבר חתמו על ההסכם, יחד עם כל נציגי פורום היוצרים. עם קשת הגיעו נציגי היוצרים להסכמה עקרונית, אך ההסכם טרם נחתם סופית.

מבחינת היוצרים, ההסכם הוא פשרה לא פשוטה, אך הם התרצו לקבל אותה לאחר שהבינו כי בתנאי השוק בטלוויזיה המסחרית אין סיכוי שהזכייניות יעמדו במחויבויות המקוריות כפי שנוסחו בתנאי המכרז, וכי אין מי שיצליח לאלץ אותן לעשות זאת. לדברי גורם שהיה מעורב במשא-ומתן, לו היו היוצרים מתעקשים למצות את הדין עם הזכייניות, אזי במקרה הטוב בג"ץ היה מורה על מכרז חדש, ושדה העשייה הטלוויזיונית היה מוטל לכאוס מוחלט לתקופה של שנים. ההסכם הנוכחי הוא בבחינת סולם גבוה שיאפשר ליוצרים לקבל השקעה גבוהה יותר בסוגה עילית, ולרשות השנייה לרדת מהעץ שעליו טיפסה עם תנאי המכרז שניסחה. נותר לראות אם תסכים לאמצו, ובכך תודה בכשלון המכרז שהיא עצמה ניהלה.

תגובות

קשת בתגובה: "לא היו דברים מעולם".

רשת בתגובה: "לא ידוע לנו על מה מדובר".

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בתגובה: "הרשות השנייה עדיין לומדת את ההסכם. איננו מגיבים לשאלות היפותטיות".