"במשך השנים טיפול הרשות בניהול הנדל"ן שלה היה כושל", קובע מבקר המדינה בדו"ח השנתי שהגיש השבוע ליו"ר הכנסת. בדו"ח בוחן השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס את טיפולה של רשות השידור במתחמיה בירושלים ובתל-אביב ומגיע למסקנות עגומות. על-פי הדו"ח, רשות השידור "לא ניהלה רשימות נכסים מסודרות, לא השכילה להסדיר את הזכויות בנכסיה בלשכת רישום המקרקעין ולא דאגה לממש את פוטנציאל ההשבחה שלהם".

תת-פרק מיוחד בדו"ח מוקדש למיזם מתחם שערי-צדק בירושלים, שנולד לפני כ-20 שנה מטעמי חיסכון ויעילות ועד היום גובה מהרשות מחיר כלכלי כבד. הרעיון המקורי היה להעביר למתחם את כל יחידות הרשות בירושלים, אך בפועל רעיון זה לא מומש. באוגוסט 1996 נטלה הרשות הלוואה של כ-109 מיליון שקל, כדי לממן את השלב הראשוני במיזם. בהמשך לוותה עוד 30 מיליון שקל, אך עוד בטרם הושלם שלב א', הוקפא המיזם ושלב ב' מעולם לא יצא אל הפועל.

"העיכוב המתמשך במימוש נכסי המימון, ההחלטה על עצירת הפרויקט, ההיקף הגדול של ההתחייבויות הכספיות של הרשות ותנאי ההלוואות גרמו לרשות במשך השנים נזקים כלכליים ותפעוליים שהשפעתם עדיין ניכרת במועד סיום הביקורת", קובע המבקר.

לפי הדו"ח, "בין השנים 1996–2007 שילמה הרשות לבנקים כ-104 מיליון שקל, ויתרת החוב לבנקים הסתכמה בכ-139 מיליון שקל. ביוני 2007 נחתמו הסכמים חדשים להסדרת חובותיה של הרשות לבנקים שמקורם בהלוואות שנטלה בעבר, הרשות נדרשה לשעבד לבנקים את מלוא זכויותיה במתחם רוממה ונקבעו לוחות סילוקין חדשים ולפיהם ההלוואות ייפרעו במלואן לא יאוחר מיולי 2021". בינתיים ממשיכה הרשות להחזיר את ההלוואות שנועדו לממן את המיזם. "בשנים 1999–2010", מעיר המבקר, "לא התקדמה הרשות בכל הקשור למימוש שלב ב' של הפרויקט".

תת-פרק נוסף מייחד המבקר לזכויות הרשות במתחם דרום הקריה בתל-אביב. לפי דו"ח המבקר, "בידי הרשות אין מסמכים המלמדים כי היא ביצעה עבודת מטה מקיפה לבחינת כל ההיבטים של מתחם חלופי בתל-אביב שבו ירוכזו כל יחידות הרשות, ובכלל זה לבחינת ההיבטים הכספיים של החלופות השונות".

כאשר ביולי 2010 נדרשה הרשות להכריע בנוגע לפינויה ממתחם דרום הקריה, ביקשה הרשות לבצע בדיקת היתכנות כלכלית של האפשרויות השונות. "בסמוך לקבלת הבדיקה הכלכלית לא דנו מוסדות הרשות בתוצאותיה האפשריות ולמותר לציין שהם לא התוו את דרך הטיפול הרצויה להמשך המשא-ומתן עם המינהל", מעיר המבקר.

באופן כללי מעיר המבקר כי לרשות אין "מידע מלא על זכויותיה בנכסים שבידיה. [...] במשך למעלה מארבעה עשורים הרשות לא תיעדה את השינויים שנעשו בנכסיה ולא מינתה מנהל מקצועי לקדם את הטיפול בנדל"ן מעבר להסדרה של ההתקשרויות החוזיות שלהם. מסד הנתונים על הנדל"ן הנמצא בידי הרשות אינו מתאים לניהול נכסים בפריסה ארצית ובהיקף ניכר ואינו מאפשר מעקב ראוי אחר מצבם". המבקר מצא עוד כי אין התאמה בין רישומי הרשות לרישומי הדיור במינהל נכסי הדיור הממשלתי במשרד האוצר, ומגדיר מצב זה "לקוי מיסודו".

המבקר מתייחס גם לפעולות ההנהלה החדשה, שמונתה בשנה החולפת, ביחס לנדל"ן של הרשות. המבקר מציין כי ההנהלה החדשה ראתה מיומה הראשון את נושא הנדל"ן כבעיה שיש לפתור, אך בדיקתו העלתה כמה כשלים בטיפול מוסדות הרשות בבעיה.

המבקר מציין כי בישיבת הוועד המנהל של רשות השידור שהתכנסה ביולי 2011 הצהיר יו"ר הרשות אמיר גילת כי הגיע הזמן להתחיל בהקמת קריית השידור במתחם שערי-צדק, אלא שכבר למחרת נערכה ישיבה בהשתתפות ראש הממשלה, המשמש גם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, שר האוצר, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, נציגי משרד האוצר ונציגי הרשות. בישיבה זו, מציין המבקר, הנחה ראש הממשלה את נציגי הרשות לפעול למימוש הנדל"ן שברשותה לצורך מימון תוכנית הרפורמה. המבקר מדגיש כי "הנחיה זו יצרה זיקה ישירה ותלות בין תוכנית הרפורמה ובין נושא הנדל"ן של הרשות".

המבקר מעיר כי "אף שהנחיית ראש הממשלה היתה צפויה להשפיע השפעה ניכרת על הרשות, היו"ר לא העלה את הנושא לדיון במליאה סמוך לקבלתה והיא נדונה רק בוועד המנהל. על החשיבות בהבאת הנושא לדיון במליאה כדי שזו תנחה את הוועד המנהל ניתן ללמוד מההחלטות המנוגדות שקיבל הוועד המנהל. כאמור, ביולי 2011, בישיבת הוועד המנהל, אמר היו"ר שהגיע הזמן להתחיל בהקמת קריית השידור בשערי-צדק, וימים ספורים לאחר מכן החליט הוועד המנהל 'למכור ללא תנאי את נכסי הרשות בשערי-צדק'".

המבקר מציין כי בתשובתו כתב יו"ר הרשות גילת כי עד לכינוס מליאת רשות השידור פעלו המוסדות ברשות בעניין הנדל"ן בפורומים מצומצמים, "ומשגיבשו המלצות לטיפול בנושא, הועלה הנושא לדיון ולהכרעה במליאה". ביחס לזאת מעיר המבקר כי "היה על המליאה להידרש לנושא ולנתח את השפעת הנחיית ראש הממשלה והנובע ממנה לפני גיבוש ההמלצות בפורומים מצומצמים. אולם רק במחצית השנייה של דצמבר 2011, כחצי שנה לאחר שניתנה הנחיית ראש הממשלה, הוצג הנושא במליאה ונדון בה".

משום כך, ככל הנראה, בדצמבר 2011, כחמישה חודשים לאחר הנחיית ראש הממשלה למכור את הנכס בשערי-צדק, קיבלה מליאת רשות השידור החלטה שלפיה תוקם קריית שידור במתחם שערי-צדק.

בהמשך הדו"ח קובע המבקר כי "הנחיית ראש הממשלה לממן את הרפורמה ברשות בעיקר באמצעות מכירת נדל"ן היתה קריאת כיוון אסטרטגי. להנחיה זו, שיצרה זיקה ישירה בין תוכנית הרפורמה ובין נושא הנדל"ן של הרשות, השפעות ארגוניות כבדות משקל על פעילות הרשות ועל עתידה, בצד השפעות משפטיות וכספיות. בפועל מוסדות הרשות לא בחנו את היבטיה הכלכליים, החוקיים והציבוריים על מנת להבטיח שהשינוי בתמהיל מימון הרפורמה נבחן על כל היבטיו ותוצאותיו האפשריות". עוד מציין המבקר כי "הנחיית ראש הממשלה חייבה את הנהלת הרשות לקיים עבודת מטה להבניית תוכנית מפורטת ובה גיבוש תמונת מצב עכשווית ועתידית, תוכנית שתשלב בין הרפורמה ובין מימוש הנדל"ן, דבר שלא נעשה".

זאת ועוד, המבקר שם דגש על סתירה בין הנחיית ראש הממשלה לרשות למכור את נכסיה לתיקון מס' 26 לחוק רשות השידור שהתקבל בדצמבר 2011. התיקון לחוק קבע כי האישור להעברה או למכירה של נכסי הרשות יינתן על-ידי השר הממונה בלבד, ולא יחייב עוד אישור ממשלה ואישור של ועדת הכספים של הכנסת. המהלך נועד להקל על הרשות לנהל את נכסיה, אך המבקר מציין כי בהוראת המעבר לתיקון החוק נקבע שהרשות לא תמכור, לא תעביר בדרך אחרת ולא תשכיר לתקופה העולה על עשר שנים נכס מקרקעין שבבעלותה, כל עוד לא התקבל חוק המסדיר שינוי מבני ברשות, ובכלל זה החלפת המליאה והוועד המנהל במועצה חדשה שתוקם.

"תיקון החוק יצר אפוא מציאות חדשה שבה מכירת הנדל"ן הותנתה בקבלת שינוי חקיקתי המסדיר שינוי מבני ברשות, ובכלל זה החלפת מליאת הרשות והוועד המנהל במועצה חדשה שתוקם", קובע המבקר. "[...] במציאות חדשה זו ספק אם הנחיית ראש הממשלה, שיצרה זיקה בין מכירת הנדל"ן ובין מימון תוכנית הרפורמה, ניתנת ליישום בטווח הנראה לעין, ועל הרשות לתת דעתה להתפתחות זו".

בפרק הסיכום כותב המבקר: "ממצאי דו"ח זה מלמדים שנוצרה מציאות חדשה שבה שינוי החוק, השינוי המבני, מימוש הנכסים ומימוש הרפורמה שלובים אלו באלו בלא שניתן להפרידם. לפיכך על השר הממונה על ביצוע החוק ועל מוסדות הרשות לקדם את כל התהליכים הנדרשים כדי שהרפורמה תוכל להתבצע והרשות תוכל להיחלץ מן המשבר העמוק שאליו נקלעה".

יש לציין כי מאז שהסתיימה בדיקת המבקר הגיעה רשות השידור להסכם עם משרד האוצר ולפיו תקבל הלוואת גישור בסך 400 מיליון שקל, שתאפשר לה להקים את קריית השידור במתחם שערי-צדק, אף כי מאז שוב התגלעו מחלוקות בין הרשות לאוצר.