בבוקר יום שבת, ה-5 בפברואר, פרצה שריפה בסניף של חנות הרהיטים איקאה בנתניה, ממוקדי הצרכנות המוכרים בישראל. מבזק ראשוני על השריפה עלה באתר וואלה לפני השעה 7 בבוקר. באתר ynet עלה מבזק דומה עשרים דקות אחר-כך. באתר nrg של "מעריב", לעומת זאת, לא עודכנו הגולשים על פריצתה של השריפה.

יתר על כן, על-פי הזמנים המצוינים בידיעות באתרי החדשות השונים, ידיעה מלאה על השריפה באיקאה עלתה לאתר nrg רק בשעה 09:29 בבוקר, כשעתיים לאחר שידיעה על השריפה כבשה את הכותרת הראשית של ynet. במושגים של אתרי חדשות מקוונים מדובר באיחור משמעותי.

פער הזמנים ניכר על פני השטח וגלוי לכל גולש. נסתרים מהעין הפערים מאחורי הקלעים של האתרים. על-פי עורכים בדסק החדשות של האתר nrg, ששוחחו עם "העין השביעית", האיחור בהעלאת הידיעה על השריפה באיקאה הוא תוצאה אופיינית, כמעט מתבקשת, של ההידרדרות המתמשכת בתנאי העבודה באתר, המקשה מאוד על העובדים בו לעמוד בסטנדרטים של אתר חדשות מקצועי.

בבוקר שבת מן המניין, כך הם מעידים, היו אמורים להיות נוכחים בדסק של האתר שני עורכי חדשות והומפייג'יסט (אחראי על עריכת דף הבית). בשל מצוקת כח אדם, באותו בוקר ישב בדסק החדשות של האתר עורך אחד בלבד, כשלצדו מפיקה. העורך, דניאל הרוש, נדרש לשמש במקביל מבזקן התר אחר התפתחויות טריות בארץ ובעולם, עורך של ידיעות חדשותיות והומפייג'יסט. האירוע המתגלגל של הדליקה בנתניה העמיד אותו במבחן קשה מן מהרגיל.

על-פי אחד העורכים באתר nrg, הרוש היה מודע לשריפה בנתניה, אך באותן שעות של שבת בבוקר התקשה ליצור קשר טלפוני עם כתבים שיסקרו את האירוע, בין היתר משום שהכתב של "מעריב" באזור השרון פרש זה מכבר בלי שימונה לו מחליף. ככל הנראה, מאחר שלא הבין בשלב מוקדם את סדר הגודל של הדליקה, העדיף הרוש לחדול מנסיונותיו ליצור קשר עם כתבים ולהקדיש את זמנו המוגבל לעבודה על סיפור אחר, כדי שיוכל לעדכן את דף הבית.

כיוון שלא עבדו לצדו מבזקן ועורך נוסף, בעודו עורך את הסיפור האחר איבד הרוש קשר עם אתרי החדשות המתחרים ולא שם לב לעדכונים שעלו בהם לגבי ההתפתחויות בנתניה. כשקלט את ממדי הנזק לחנות, האתרים האחרים כבר עברו ממבזקים מקוצרים לידיעות בכותרת הראשית.

באותו שלב, לאחר שהרוש הצליח ליצור קשר טלפוני עם כתב הפלילים של "מעריב", אבי אשכנזי, ולוודא כי הוא נמצא בדרכו לזירת האירוע, התקשר לדסק האתר ראש אגף החדשות ב"מעריב", נטע ליבנה, והביע בצרחות את מורת רוחו מהאיחור. בינתיים החל אשכנזי להזרים מידע למפיקה בדסק, והרוש ביקש מליבנה לאפשר לו להתפנות לעריכת הידיעה. "יש לך שתי דקות לעשות את זה. אני מודד לך זמן. תעוף על זה", אמר לו ליבנה.

כעבור כמה דקות עלתה הידיעה לאתר, אך היא גררה יחד עימה אל פני השטח את התסכול שהצטבר בחודשים האחרונים אצל העורכים בדסק של nrg, תוצאה של ההידרדרות המתמשכת בתנאי עבודתם.

מצבת העורכים ב-nrg: על גבול המינימלי

בשנה האחרונה, כך מעידים עורכים ב-nrg, חלה "הרעה משמעותית" במצבת כוח האדם באתר, וכעת הוא "על גבול המינימלי". על-פי עדותם, במהלך החודשים האחרונים פרשו מהאתר חמישה מהעורכים (רובם נקלטו באתר ynet בתפקיד דומה, אחד הועבר לדסק העיתון המודפס של "מעריב"), ורק עורכת חדשה אחת שולבה במקומם. אם בעבר חלקו כתריסר עורכים ב-nrg משמרות המתפרשות על פני שבוע ימים, בתקופה האחרונה נחלקת אותה מכסת שעות בין כמחצית מהעורכים הקבועים ועוד כמה עורכים במשרה חלקית ועורכים מזדמנים.

בביטוי "עורכים מזדמנים" הכוונה לעובדים של "מעריב" שמוזעקים מדי פעם לתפקיד עריכה בדסק במטרה לסתום את החורים שיוצר המחסור בעובדים בסידור העבודה השבועי. העורכים המזדמנים מגויסים לתפקיד אף שעמדתם הקבועה היא בעריכת ערוצים אחרים באתר, או אף בעיתון המודפס. פעמים מוקפצים גם עובדים ממחלקות אחרות לתפקיד ההומפייג'יסט, בלא שיש להם ניסיון קודם בכך.

הקיצוץ במצבת כוח האדם של דסק החדשות באתר הביא לנסיגה אטית של מספר העובדים בכל שעה נתונה. בעבר כללה משמרת מלאה של דסק החדשות ביום חול שלושה עורכים, מפיקה, ראש דסק והומפייג'יסט, כאשר אחד העורכים משמש מבזקן, שני האחרים עורכים ידיעות וראש הדסק מנווט את העבודה ונמצא בקשר עם ההומפייג'יסט. המפיקה, אגב, לצד תפקידיה האדמיניסטרטיביים, היתה אמונה על מלאכת סינון הטוקבקים יחד עם הקלדנית.

בשל המחסור בעובדים, נקבע בפועל תקן חדש של שני עורכים למשמרת. במשמרות מסוימות, כמו זו של שבת שעברה, נוצר מצב שבו עורך אחד אחראי על המטלה כולה: עריכת ידיעות, מעקב אחר סוכנויות הידיעות ואתרים אחרים, כתיבת מבזקים ועדכון דף הבית. לעתים העורך נדרש במקביל גם לענות לטלפונים. נוסף על כך, בשעות הלילה על העורכים לשמש מסנני טוקבקים, אך בעתות לחץ הם מתבקשים לסייע במלאכת הסינון גם בשעות היום, בעת שגם הם עמוסים במיוחד. איכות העבודה, כמובן, נפגמת במידה משמעותית.

לדברי עורכים בדסק, בחודשים האחרונים נעשו כמה פניות לליאור לנדנברג, סגן ראש אגף החדשות ומי שאחראי בפועל על האתר, בבקשה להוסיף עובדים לדסק. גם אבי משולם, העורך הראשי החדש של "מעריב", שמע על הבעיות בדסק. התשובה שהתקבלה היא שהעניין בטיפול, אך בפועל המצב הבסיסי לא השתנה והמחסור בכוח אדם נותר על כנו. "אי-אפשר לנהל ככה דסק רציני", אומר אחד העורכים באתר. "זה מצב לא נכון לדסק שהוא במקום השלישי בישראל בכניסות לאתרי חדשות", אומר עורך אחר.

איחוד המערכות: כסאות הוזזו מצד לצד

ב-23 בינואר שלח נטע ליבנה, ראש אגף החדשות בעיתון "מעריב", מכתב לעובדים ובו בישר על צאתה לדרך של מערכת חדשות חדשה, המאחדת את דסק החדשות של האתר nrg עם הדסק של "מעריב" המודפס. "מעתה", כתב ליבנה, "האינטרנט הוא זירה חשובה בדיוק כמו הפרינט, עבור כולנו. כולנו צריכים לחלק מעתה את המשאבים והמאמץ שלנו בין העיתון המודפס לבין האתר".

בהמשך הדגיש ליבנה: "עבור כל מי שטרם הפנים, זה הזמן: כל כתבי 'מעריב' הם כתבי nrg וכתבי העיתון המודפס גם יחד. האחריות על מה שמתרחש באתר מתחלקת בין כולנו, ועל כל כתב מוטלת החובה לעדכן את האתר, כל הזמן, בכל התרחשות באזור/בתחום הסיקור שלו. אתם נמדדים גם על-פי הישגיכם בעיתון וגם על-פי הישגיכם באתר. פספוס סיפור הוא פספוס סיפור – בין אם זה סיפור שעלה באחד האתרים המתחרים, ובין אם זה סיפור שהודפס על שער אחד העיתונים המתחרים בבוקר".

הטון במכתב היה חגיגי למדי (משפט הסיום קרא: "משוכנע שכולנו ביחד באגף החדשות המורחב בכלל, ובחדר החדשות המאוחד בפרט, נצעד יחד אל עבר עתיד טוב יותר"), ומהדהדת בו המחויבות של בעל הבית החדש, זכי רכיב, לפתח את הזרוע המקוונת של "מעריב". אך נכון לעכשיו, איחוד המערכות מתקיים בעיקר על הנייר (או ליתר דיוק, בהודעות דואר אלקטרוני), ותנאי העבודה באתר nrg רחוקים מלהלום את המטרות שהציב ראש אגף החדשות או את שאיפות הבעלים.

מה עומד מאחורי ההכרזה על "איחוד מערכות" ב"מעריב"? בפועל מדובר בשינוי פיזי של מקומות הישיבה של העורכים באתר, כך שישהו צמוד לעורכים בעיתון המודפס. עוד לפני המהלך, יש להדגיש, דסק החדשות באתר nrg לא היה עצמאי ולא הפעיל כתבים משלו (בניגוד למצב באתרים המתחרים וואלה ו-ynet), והוא עודכן על-ידי כתבי העיתון המודפס ובאמצעות ליקוט ותרגום של ידיעות מסוכנויות חדשות על-ידי העורכים.

איחוד המערכות אינו מסייע, נכון לעכשיו, למצוקה בדסק האתר, משום שלמרות ההזחה של כסאות העורכים, עורכי האתר ועורכי העיתון המודפס מאכלסים את המערכת במועדים שונים: העורכים בדסק העיתון המודפס מתחילים את משמרתם רק בשעות אחר הצהריים, ואילו חלק ניכר מעבודתם של עורכי האתר הוא לאורך שעות היום, שבהן הגלישה תכופה. בשעות אלו נמצאים לצדם מקרב העורכים בעיתון רכז הכתבים, תורן בדסק החוץ ומזכירה.

לדברי עורכים באתר, גם כשעובדי הדסק של העיתון המודפס נמצאים במערכת המאוחדת, הקשר עימם מזדמן, בין היתר משום שאף הם נאלצים להתמודד עם עומס רב של עבודה.

ליבנה הזכיר במכתבו לעיתונאי "מעריב" כי על הכתבים במערכת להעביר ידיעות לאתר ולא רק לעיתון המודפס, אך ספק עד כמה תתממש הוראה זו נוכח המחסור, ההולך ומחריף, בעורכים באתר. עומס העבודה בדסק האתר גורם לכך שפעמים רבות ידיעות שמגיעות מכתבים אינן מתפרסמות בו. לעורכים באתר אין די זמן להליך הטכני של עיבוד הידיעות והזנתן לאתר. לא רק העורכים, גם הכתבים ששולחים את הידיעות צוברים כתוצאה מכך משקעים של מרמור ותחושת החמצה.

בלי עורך ראשי ובלי הפסקות צהריים

על-פי עדות עורך באתר, בשל הקיצוצים בכוח האדם, העבודה עמוסה במידה כזו שמצופה מהעורכים לוותר על הפסקות ולעבוד במשמרות של שמונה שעות ברציפות. לדבריו, אין זמן להפסקות אוכל ואף להפסקות לסיגריה או להתרעננות. מי שנחוש דיו להכריז על צאתו להפסקת אוכל אינו מקבל הוראה לבטלה, אך פעמים רבות העורכים, אם מתוך פחד, אם מתוך רגשות אשם ואם מתוך תחושת אחריות, סועדים מול המחשב, תוך כדי עבודה.

"זה לא שאם תגיד לסוס לרוץ יותר מהר הוא ירוץ יותר מהר", מגדיר זאת אחד העורכים בדסק. "הוא יכול להגיע למקסימום, ושם הוא יישבר". לדברי גורמים בדסק, בעבר ניתן היה לפנות לארנון גל, בעת שהיה העורך הראשי של האתר, שגם אם לא פתר את הבעיות שהוצגו בפניו, העניק לכל הפחות תחושה של אוזן קשבת. מאז שגל פרש, בלי שימונה לו מחליף במשרה מלאה, האחריות כולה מוטלת על לנדנברג, שמשמש במקביל סגן אגף החדשות בעיתון המודפס ובאופן טבעי מקדיש למשימה זו את עיקר מרצו. עורך באתר מגדיר את המצב הנוכחי כסביבת עבודה שבה "אין כתובת" ומוסיף: "כשיש בעיה אתה נשאר תלוי באוויר".

אם לא די בכך, לאחרונה נחתו על עובדי הדסק כמה גזירות נוספות שהרעו את מצבם. רוב העורכים הקבועים בדסק מועסקים על בסיס חוזה אישי ותשלום גלובלי, תוך התחייבות להעניק ארבע או חמש משמרות בשבוע. לפני כחודשיים וחצי זימן יואב גולן, סגן עורך העיתון, את העורכים בדסק nrg שהתחייבו לארבע משמרות, והודיע להם כי הם מתבקשים להתחייב מעתה לעבוד חמש משמרות בשבוע. התוספת בוטאה גם בתלוש המשכורת, אך לאור העומס הרב בכל משמרת, מבחינת העורכים בדסק מדובר בדרישה להגברת מאמץ גדול ממילא.

נוסף לחוזה ההעסקה של העורכים, הופעלה התחייבות שבעל-פה בינם ובין הממונים עליהם, ועל-פיה אחת המשמרות השבועיות תהיה משמרת לילה ואחרת תחול בסוף-השבוע. עבור המשמרות הללו קיבלו עובדי הדסק תוספת של 75 שקל למשמרת. בתלוש המשכורת הוגדר הסכום כ"שכר סופרים", והיה מעין בונוס שהביא את הגמול בעבור עבודה בשעות חריגות לשווה ערך פחות או יותר לתוספת הקבועה בחוק שעות עבודה ומנוחה.

לפני כחודש, מעידים עורכים בדסק, הופיע לנדנברג באחת ממשמרות הבוקר והודיע כי החל מה-1 בינואר (ההודעה יושמה לאחר ה-1 בינואר) לא תשולמנה עוד תוספות עבור עבודה במשמרות ליליות וסופי-שבוע. בהמשך נמסרה הודעה דומה בזמן משמרת הערב. מבחינת העורכים מדובר בקיצוץ חד-צדדי של משכורתם בסכום המצטבר לאורך חודש לכדי 500 עד 800 שקל. העורכים, שמקבלים את משכורתם עבור ימי העבודה שבין ה-15 בחודש אחד ל-15 בחודש הבא, כבר קיבלו תלוש אחד שבו נוכחו לדעת כי ההוראה יצאה אל הפועל.

על-פי כמה עורכים בדסק, עמדת ההנהלה היא שאין מדובר בהרעת תנאים כיוון שהסעיף שבו נכללת התוספת, "שכר סופרים", הוא סעיף חיצוני לחוזה, שממנו היא מעוניינת להיפטר וזאת במטרה להשוות את תנאי העבודה של העורכים באתר לתנאי כל עובדי "מעריב". לא מיותר לציין כי בשונה מיתר העובדים ב"מעריב", עורכי האתר עובדים באופן קבוע לאורך כל שעות הלילה וסופי-השבוע, כך שיישור הקו הזה פועל לרעתם בלבד (העורכים בדסק של העיתון המודפס מסיימים את משמרתם בסביבות חצות ונדרשים לעבוד רק במוצאי שבתות). לקיצוץ החד-צדדי בכספי ה"בונוס" לא התלווה פיצוי בדמות העלאה רוחבית במשכורות כל העורכים.

"זו התנהלות של שוק", אומר אחד העורכים באתר, שזעם על הקיצוץ לא פחות מאשר על האופן שבו בישרו עליו. לדבריו, כשאדם חותם על חוזה מול מעסיק, וזה מחליט לקצץ במשכורתו, אפשר לצפות לכל הפחות לשיחה אישית שבה יסביר המעביד את הסיבות למהלך ויציע לעובד להתפטר ולקבל פיצויים. בפועל היו עובדים בדסק שלא עבדו במשמרות שבהן נמסרה ההודעה בדבר הקיצוץ ונאלצו לשמוע על כך לראשונה מעמיתיהם בעיתון, ורק אחר-כך מלנדנברג באופן אישי.

דרישה לאישור רפואי: בניגוד לחוק

אם לא די בכך, בתחילת חודש זה נמסר לעובדים בדסק מכתב מאת לנדנברג ובו כמה עדכונים של נהלי העבודה באתר. המחסור הקבוע במצבת העובדים תורגם במכתב זה לנהלים מחמירים שלא תמיד עולים בקנה אחד עם חוקי העבודה בישראל.

בפתח המכתב הודיע לנדנברג על שינוי מהותי בסדרי העבודה בדסק בכל הקשור לסידור העבודה השבועי. האילוצים האישיים המשתנים של העורכים הפכו באחת להמלצות בלבד, הכפופות לצורכי המערכת. לנדנברג ניסח זאת כך: "הבקשות שאתם מעבירים הן בקשות. אנחנו כמובן משתדלים למצוא את השיבוץ שיהיה נוח ביותר עבור כולם, אבל חשוב להפנים: לא תמיד יורכב לוח המשמרות אך ורק בהתאם לבקשות שלכם, ובהחלט ייתכנו מצבים שבהם תשובצו בימים ובשעות אחרות מאלו שביקשתם" (ההדגשות כאן ובציטוטים שלהלן – במקור).

בסעיף אחר, שהתייחס לאפשרות לצאת לחופשה, נכתב כי "כמו בכל מקום עבודה מסודר, גם אצלנו אפשר ורצוי כמובן לצאת לחופשות. עם זאת, חופשות דורשות אישור. הזמנת חופשה משמעותית (כלומר יומיים ומעלה) צריכה להתבצע חודש מראש – אך ורק דרכי ובצורה מסודרת. לא יתקבל סידור עבודה שבתוכו חופשה שפשוט החלטתם לקחת – והחופשה הנ"ל לא תאושר".

לגבי חופשות מחלה נכתב כך: "אם אתם מרגישים לא בטוב ומעדיפים להישאר בבית לנוח – אפשר לעשות זאת רק במידה ומצאתם מחליף, בנוהל הרגיל – כלומר באישור שלי. מחלות רציניות, שמחייבות היעדרות רצינית, הן כמובן דבר לגיטימי – אולם יש לדאוג להעביר אלי אישור מחלה מרופא כבר ביום ההיעדרות הראשון. האישור יכול להגיע אלי בפקס או במייל. אי-העברת אישור ביום המחלה הראשון ייחשב כהיעדרות לא מוצדקת".

לדברי עו"ד איתי סבירסקי, מומחה לדיני עבודה מהקליניקה המשפטית שבאוניברסיטת תל-אביב, הסעיף הנוגע לאישור רפואי על ימי מחלה הוא "בניגוד לחוק". במקרה זה חוק דמי מחלה, הקובע בסעיף "הודעה למעביד" כי "עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה ימסור למעביד הודעה על כך תוך שלושה ימים מהיום הראשון להעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה; ההודעה תימסר על-ידי העובד או מטעמו, ובלבד שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום הוראות תקנה זו".

סבירסקי מוסיף לגבי הסעיף הנוגע להתראה על חופשה בת יומיים ומעלה כי ההנחיה תואמת את חוק חופשה שנתית, אך לדבריו, לא מקובל להקפיד על כך בשוק העבודה וכי יישום של סעיף זה הינו "דרקוני למדי".

עורך בדסק ששוחח עם "העין השביעית" הגדיר את המכתב "סוג של מכתב הפחדה". עורך אחר הסביר כי סעיף אחר שהופיע במכתב, ולפיו על העורכים לענות לפניות של לנדנברג ולא לסנן את השיחות, נובע מנטייתו של לנדנברג להקפיץ עורכים למשמרות דחופות. לדברי אחד העורכים בדסק, לו ולעמיתיו אין מוטיבציה גדולה להיענות לפניות המערכת להחליף עורכים חולים ונעדרים, בין היתר משום שהעבודה הפכה שוחקת במיוחד. "לא תשקיע ולא תיתן למקום שלא מתגמל ולא מתייחס אליך בהתאם", הוא אומר, ומוסיף כי ביטול "שכר הסופרים" מעמיד בסימן שאלה את הגמול שיקבלו עבור המשמרת הנוספת.

בעקבות ההרעה בתנאים, עלה בין עובדי הדסק הרעיון להתארגן ולאיים בשביתה שעיקרה הימנעות מעבודה במשמרות הלילה ובסופי-השבוע, אך לא נמצאו די שותפים ליוזמה והיא נגנזה באיבה.

מחדל מקצועי

בעוד ההידרדרות המתמשכת בתנאי ההעסקה לא הצליחה לאחד את העובדים בדסק לדרישה משותפת לשיפור במצבם, דווקא האיחור בהעלאת הידיעה על שריפת הסניף של איקאה הביא לכך שבפעם הראשונה זה זמן רב העלו עובדים בדסק, בזה אחר זה, את טענותיהם בפני הממונים עליהם.

בעקבות האיחור בהעלאת הידיעה על השריפה, זומנו בשבוע שעבר כל העורכים בדסק, יחד עם ראשי הדסק, ההומפייג'יסטים, המפיקים ומנהלת האתר שלומית חביב, לפגישה דחופה עם לנדנברג וליבנה. לדברי גורמים שנכחו בפגישה, ליבנה נזף ארוכות בעורך שהיה אחראי על הדסק בבוקר השריפה, בלי לנקוב בשמו. ליבנה הגדיר את האירוע "מחדל מקצועי" והניח את האחריות לפתחו של העורך. עוד נאמר לעובדים כי בעקבות התקרית ייחסם אתר פייסבוק לגלישה ממחשבי הדסק, כדי למנוע בזבוז זמן מיותר, וכי נשקלת האפשרות לחסום גם שימוש בתיבות דואר אישיות. מאז אכן נחסם אתר פייסבוק במחשבי הדסק, פרט למחשב המפיקה.

בתום שלב הנזיפה, כשרשות הדיבור עברה לעובדים, הודה הרוש כי הוא העורך שהיה בדסק באותה שבת בבוקר, וניצל את זכות הדיבור שניתנה לו כדי להטיח בפני לנדנברג וליבנה את הטענות בדבר צמצום כוח האדם בדסק וההרעה בתנאי העבודה. הרוש טען כי בגלל בעיות היסוד בדסק האינטרנט, לא ניתן לעמוד בסטנדרטים מקצועיים המקובלים באתרי חדשות. למעשה הטיל את האחריות על לנדנברג וליבנה.

בתשובה אמר לו ליבנה כי אם לדעתו האתר אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים, הוא מוזמן "לשים את הדברים על השולחן וללכת". בתשובה לשאלה מה אמור לעשות עורך בודד ללא קשר לכתבים במצב כמו זה שאליו נקלע הרוש, אמר ליבנה כי מבחינתו ניתן להשתמש באתר ynet כסוכנות ידיעות. בפועל, ראש אגף החדשות בעיתון הציע לעורכים בדסק לעשות שימוש במידע שפורסם באתרים וערוצים אחרים ולפרסם ידיעה בחתימת "מערכת nrg". נוהל זה, יש לציין, עומד בניגוד מוחלט למה שהיה מקובל באתר בעבר.

באופן מפתיע, הרוש הודיע עוד באותה פגישה כללית כי הוא לוקח על עצמו את האחריות ומוכן להתפטר מתפקידו (בהמשך אכן הגיש מכתב התפטרות והוא אמור לעזוב את המערכת בתוך שבועות אחדים), אך המשיך וטען כי עזיבתו לא תשנה את הבעיות הבסיסיות של הדסק.

בעקבות הרוש אזרו אומץ גם עורכים אחרים והעלו בפני הממונים עליהם כמה מן הסוגיות שמקשות על עבודתם. בין היתר התלוננו על הפגיעה בשכר, המחסור בכתבים וחוסר פרגון מצד הממונים. התשובות שקיבלו העורכים היו כלליות, בסגנון "העניין ידוע" או "זה בטיפול". לא הוצעו פתרונות קונקרטיים לבעיות שהועלו.

עורכים בדסק ששוחחו עם "העין השביעית" הביעו תסכול מכך שגם בפגישה מרובת משתתפים, שבה פורשים את יריעת הבעיות בפני הממונים, לא הוצעו פתרונות של ממש. "מבחינתם", אומר אחד העורכים, "מה שקורה בתוך האתר ואיך, לא ממש חשוב. מישהו מעלה ידיעות, וזה העיקר. אם הוא עובד פחות קשה או יותר קשה, אם יש לו זמן לצאת לסיגריות, זה פחות מעניין. כל עוד אתה כותב www.nrg.co.il ויש שם אתר, סימן שהכל בסדר".

דניאל הרוש סירב להגיב, אך אישר את הפרטים והוסיף כי פירט את טענותיו בפורום המתאים ומהרגע שהבין שהדברים נפלו על אוזניים ערלות, החליט להתפטר. ב"מעריב" סירבו להגיב לפניות "העין השביעית" באשר לתוכן כתבה זו.