"לקראת הצהריים, מהאולפן הזה, שודרו צילומים ראשונים של ההשתלטות על האונייה, בשחור-לבן", אמר דובר צה"ל אבי בניהו בראיון שהעניק לתוכנית "פגוש את העיתונות" בשבת האחרונה. בניהו אמר את הדברים בתשובה לשאלה על הזמן הרב שחלף עד שמערך הדוברות הצה"לי שיחרר לשידור חומרים המשרתים את מדינת ישראל. בהמשך דבריו תיקן מעט את קביעתו הראשונית כי הצילומים שודרו "לקראת הצהריים" וקבע את מועד שידורם "בשתיים בצהריים".
שתי הגרסאות אינן עומדות במבחן המציאות. על-פי ארכיון מהדורות החדשות של ערוץ 2, הזמין לכל ברשת, צילומים ראשונים מהשתלטות צה"ל על הספינה מרמרה שודרו לאחר השעה ארבע אחר הצהריים, כ-12 שעות לאחר פעולת כוחות צה"ל, ותוך שהמגיש באולפן מציין כי הם שוחררו זה עתה לשידור. היו אלו תמונות שצולמו מכלי טיס שחג מעל הספינה, ובהן נראו דמויות מטושטשות מתגוששות על הסיפון. עד אותו רגע כלל הסרטון הצה"לי העיקרי ששודר את קריאת אנשי חיל הים אל עבר הספינות בבקשה שיעצרו, ואת סירובם של אנשי הספינות.
את מרבית זמן המסך באותו בוקר תפסו, הן בערוצים הישראליים והן בערוצים הבינלאומיים, תצלומים אחרים, בעיקר של רשת אל-ג'זירה, שהציגו את השתלטות כוחות צה"ל על הספינה מנקודת המבט של נוסעיה.
תצלומים מועילים יותר לעמדת ישראל, שצולמו בעת הפעולה מאחת הספינות ששטו לצד המרמרה, ובהם נראו באופן ברור יחסית דמויות המכות במוטות דמויות אחרות על הסיפון, שודרו בטלוויזיה הישראלית לראשונה רק לאחר השעה שבע וחצי בערב, לקראת מהדורת החדשות המרכזית בערוצים המסחריים, כשהמגישה באולפן מציינת כי הם שוחררו לשידור רק באותה שעה.
דובר צה"ל הדגיש בתוכנית "פגוש את העיתונות" כי מערך הדוברות הצה"לי נערך מבעוד מועד למתן מענה תקשורתי מהיר. מסוקי צה"ל הביאו עימם קלטות מלב ים והעבירו אותן לאופנוענים של המשטרה הצבאית, שמיהרו לספק את חומר הגלם ליחידת הדוברות. אם כך אכן היה, הרי שכבר בשעת בוקר מוקדמת היתה יחידת דובר צה"ל יכולה להתחיל לעבור על חומר הגלם, לערוך אותו, לטשטש את שעלול לפגוע בבטחון המדינה, להעבירו לשידור טלוויזיוני ולהעלות קטעים ממנו לערוץ היו-טיוב הרשמי.
אם יחידת דובר צה"ל נזקקה לכל הפחות לשמונה שעות מרגע שקיבלה את חומר הגלם ועד שהסרטון הראשוני היה מוכן לשידור, אם היא נזקקה לכ-12 שעות עד לשחרור חומר נוסף, מדובר בכישלון מקצועי מהדהד. בדיקת המראות המופיעים בסרטים לפני שידורם אינה משימה קשה כבדיקת מצבו הבריאותי של השיח' ראאד סלאח, שבנוגע אליו הופצו שמועות כי נורה ונהרג.
קשה להבין כיצד צפייה זריזה בחומר הגלם, בחירת הדימוי המתאים והוספת טשטוש במקרה של צורך בטחוני הופכות למלאכה הדורשת מאנשי המקצוע המיומנים בדובר צה"ל למעלה משעה או שתיים, לא כל שכן שמונה עד 12 שעות. יש לזכור שכל שעה שחלפה באותו יום בלא ששודרו תצלומי דובר צה"ל קיבעה בתודעת העולם את הרושם שההשתלטות על הספינה היתה מעשה של אלימות חד-צדדית.
נשאלת אפוא השאלה אם אכן החומר המועיל לעמדת מדינת ישראל שוחרר לשידור ברגע שהיה מוכן, או שעוכב מסיבה כלשהי. כדי לענות על כך יש לשים לב לעיתוי שבו שודרו בסופו של דבר הסרטונים: סרטון אחד בשעה שבין ארבע לחמש אחר הצהריים, וסרטון נוסף בשעה שבין שבע לשמונה בערב.
כל מי שאמון על יחסי-ציבור בישראל יודע כי אלו השעות שבהן הציבור מתקבץ לצפות במהדורות החדשות בטלוויזיה. גל ראשוני של צפייה נוצר לקראת מהדורות השעה חמש, וגל שני לקראת המהדורות המרכזיות של השעה שמונה בערב. האם זה רק מקרה שהסרטון הראשון היה מוכן לשידור לקראת המהדורות של השעה חמש והסרטון האחר לקראת המהדורות המרכזיות?
זאת ועוד, הסרטון שנבחר לשחרור ראשוני היה הפחות מועיל לעמדת ישראל. הוא צולם מרחוק והדמויות בו נראו מטושטשות יותר מאשר בסרטון השני. מדוע דווקא הוא נבחר להיות משודר ראשון? "קהל היעד שלנו הוא בחוץ", אמר בניהו ל"פגוש את העיתונות" ביחס לעיתונות הבינלאומית. אך על פניו נראה כי בדובר צה"ל בחרו לפעול באותו היום בדיוק להפך, עם הפנים כלפי פנים, ולכן החליטו לשמור את הסרטון הדרמטי יותר לשעת צפיית השיא בישראל. היגיון כזה יכול להסביר את ההחלטה לשחרר לשידור "טעימה" בשעות אחר הצהריים ולשמור את "המנה העיקרית" למהדורה המרכזית.
גישה כזו מתאימה לקידום יחסי-הציבור של אירוע רגיל, אך לא כמענה הסברתי במצב חירום. גישה כזו מתעלמת מהעובדה שמבצע ההשתלטות על הספינה היה אירוע בעל עניין בינלאומי ולא ישראלי בלבד. גישה כזו מתעלמת גם מכך שערוצי החדשות הבינלאומיים משדרים באופן מתמשך, ולא בשני גלים של מהדורות. למען האמת, אפילו הערוצים המרכזיים בישראל שידור בגל פתוח החל משעות הבוקר, ועל כן היו צמאים לחומרי שידור.
"יש לי תחושה לאורך כל הדרך שמדינת ישראל באירוע הזה בכלל ויתרה על דעת הקהל העולמית, ומתרכזת בניסיון להגביר את גל הפטריוטיות בתוך ישראל", אמר בשבוע שעבר ל"עין השביעית" הכתב הספרדי אנריקה צימרמן, המסקר את ישראל זה שנים ארוכות. דומה כי מדיניות שחרור החומרים של דובר צה"ל באותו יום דרמטי תומכת בדעתו.
תצלום של הפעילים על סיפון המרמרה ששיחרר דובר צה"ל ביום שאחרי הפשיטה על המשט
האם החביא דובר צה"ל צילומים שישפרו את תדמית ישראל?
תופעה נוספת שיש לתת עליה את הדעת נוגעת לתצלומים וסרטונים שצולמו על-ידי עיתונאים ואזרחים ששהו על הספינה בעת שלוחמי השייטת השתלטו עליה. אתמול (6.6.10) פירסם עיתון טורקי תצלומים של חיילי צה"ל בסיפון הספינה כשהם פצועים, חסרי אונים ונתונים לשליטת הנוסעים. דובר צה"ל, כך דווח, טען כי התצלומים משרתים את גרסתו, שלפיה החיילים הותקפו.
אין לדעת כיצד הגיעו התצלומים האלה לידי העיתון הטורקי, אך קרוב לוודאי שלאחר השתלטות אנשי חיל הים על אנשי המשט ועל ציודם, היו בידי יחידת דובר צה"ל תצלומים וסרטונים דומים, אולי אף דרמטיים יותר, ובהם נראו חיילי צה"ל המותקפים. דובר צה"ל עשה שימוש בחלק מחומר הגלם שצולם על-ידי עיתונאים ואזרחים על המשט, כגון סרטון המתעד התזת מים וזריקת רימון הלם על סירת השייטת שנצמדה לדופן הספינה. לעומת זאת, עד עתה לא שוחררו לשידור כלל תצלומים וסרטונים הדומים למה שפורסם בעיתונות הטורקית.
יש להדגיש כי דובר צה"ל, בניגוד אולי למה שמקובל לחשוב, אינו אחראי על מלאכת ההסברה של מדינת ישראל. הוא אמנם נדרש לשתף פעולה עם משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה כדי לשרת את ההסברה הישראלית, אך בפועל מדובר ביחידה שבראשה עומד אדם שתפקידו העיקרי הוא לספק יחסי-ציבור טובים ככל הניתן לצבא ולמפקדיו. שחרור מוקדם של תצלומים המתעדים מקרוב ובאופן משפיל חיילים במצוקה יכול היה אולי לעזור לישראל לשכנע כי חייליה הותקפו על הסיפון, אך פרסומם היה מעורר שאלות קשות על תפקוד צה"ל והרמטכ"ל, ולפיכך הפרסום עמד בניגוד לאינטרס הראשי של דובר צה"ל.
למעשה נוצר בפרשת המשט מצב שבו חומרי הגלם הדרמטיים ביותר והקריטיים ביותר מבחינת אינטרס ההסברה של מדינת ישראל הגיעו לחזקתו של בעל תפקיד אשר לאו דווקא שש לשדר את כל מה שעשוי להועיל לה. תוך כדי התלבטות בין היתרונות שעשויה מדינת ישראל להפיק מהתצלומים ובין הנזק שעלול להיגרם בעטיים לצבא, היה דובר צה"ל עלול להיקלע למצב שבו העדיף לגנוז חומרים.
בניהו, יש לציין, יצר בשבוע האחרון יחסי-ציבור מוצלחים מאוד לצה"ל. תדמיתו של הצבא הישראלי, שברגעים הראשונים לתקרית התערערה, חוזקה וכיום ניתן לטעון כי היא נמצאת אף במצב טוב יותר מאשר לפני מבצע "רוחות שמים". האם ההישג הזה בא על חשבון תדמיתה של מדינת ישראל?
עדי בן-שך, ראש ענף תקשורת ישראלית ביחידת דובר צה"ל, מסר בתגובה כי הסרטונים הופצו במהירות האפשרית, מיד כשהגיעו, לפי סדר הגעתם, בלי שעוכבו אף לרגע ובלי להתחשב כלל במועד מהדורות החדשות בישראל. עוד מסר בן-שך כי אין ברשות היחידה תצלומים או סרטונים המראים מקרוב את חיילי השייטת מוכים וחבולים, בדומה למה שפורסם בעיתונות הטורקית. לדברי בן-שך, במקרה שיחסי-הציבור של צה"ל וצורכי ההסברה הישראלית מתנגשים, "תמיד נעדיף דיווח אמין לטובת ההסברה של מדינת ישראל".