תושבים בבית-לקיא בוחנים את ביתו המופגז של מנהיג חמאס, אתמול (צילום: פאדי עדוואן)
תושב שדרות יוצא ממקלט נטוש, שלשום (צילום: מרים אלסטר)
"הכנות לכניסה קרקעית בעזה; השווקים אדישים", זו לשון הכותרת האופטימית למדי שהופיעה אתמול בערב בשער "גלובס". בפנים העיתון בישרה כותרת נוספת כי "השווקים מצפים למבצע קצר" [עירית אבישר, רועי ברגמן ושירות רויטרס]. השווקים, אם כן, מצפים. ועתה נותר רק לראות אם המציאות בחזית הדרומית תממש את ציפיותיהם. לפי נסיון העבר, לא תמיד כדאי לסמוך על כך.
מנה אחת בתפריט, עם כמה תוספות לא צפויות
מה הלאה, שואלים מיטב פרשני העיתונים, והנימה העולה היא דו-כיוונית. מצד אחד, מבצע קרקעי בדרך. מצד אחר, יש אפשרות להגיע להפסקת אש. אלכס פישמן, הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות", סבור כי ישראל מאותתת בקול גדול על כוונתה לפלוש לרצועת עזה דווקא כדי להביא למצב שבו תוכל לדבר עם הצד האחר על סיום המבצע. גם עמוס הראל ואבי יששכרוף מעריכים הבוקר ב"הארץ" כי "ישראל מתחילה לחפש מוצא מדיני מהלחימה", אך לא לפני הפעולה הקרקעית. בן כספית "במעריב" אינו הולך סחור-סחור, אלא כהרגלו כותב באופן חד-משמעי: "במצב הדברים, המנה היחידה בתפריט היא פעולה קרקעית, או מבצעים נקודתיים, או הפתעות".
בעוד הפרשנים מעלים ספקולציות, המדינאים קובעים עובדות בשטח. "רה"מ: 'לא תישקל שום הצעה להפסקת אש'", מבשרת הכותרת שמביא הבוקר שמעון שיפר בעמ' 3 של "ידיעות אחרונות". מאז מלחמת לבנון השנייה לא נשמע ראש ממשלה בישראל נחוש כל-כך להימנע מהפסקת לחימה. "לא תישקל" אפילו. לפי דיווחו של שיפר, במסגרת דיון שנערך אמש בלשכת ראש הממשלה בתל-אביב, לפני ההתקפה המסיבית של חמאס, "דחה אולמרט בחריפות את כל הרמזים שנשמעו על הצורך לדבר על 'האסטרטגיה של היציאה מהמבצע'".
האם נעשים בכלל נסיונות מהצד השני להגיע להפסקת אש? מי שקורא את העיתונים הבוקר בלא עיון יגיע למסקנה שלא. חמאס ממשיך לירות על ישראל, להרוג את תושביה ולהרוס את מבניה ללא רחם. אך מקריאה מוקפדת יותר עולה תמונה שונה. באותו דיווח של שיפר מצוין כי "לפי שעה דוחה הדרג המדיני על הסף את הפניות של מזכ"ל האו"ם, של צרפת ושל טורקיה, שראשיהן מנסים לבדוק אם הצד הישראלי מוכן לשקול הפסקת אש". כלומר, יש פניות כאלו, אך הן לא זוכות אפילו לאזכור בכותרת המשנה של הידיעה.
עזה, אתמול (צילום: פאדי עדוואן)
יניר יגנה, פאדי עיאדאת, עמוס הראל, ברק רביד ויהונתן ליס מדווחים ב"הארץ" שבישיבת הקבינט אתמול נמסר כי "ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, פנה לנשיא סנגל, היו"ר התורן של הוועדה האסלאמית, וביקש ממנו לתווך בהפסקת אש עם ישראל". פרט זה מצוין בידיעה הראשית המופיעה בראש עמוד השער של עיתון "הארץ", אך גם הוא אינו מוזכר בכותרת הראשית, ואף לא בכותרת המשנה שלה, אף שמטרת המבצע המוצהרת היתה להביא להפסקת האש מעזה לישראל.
אפשר כמובן לא להסכים להפסקת אש, אפשר להסביר מדוע היא תפעל לרעת ישראל, אבל ראוי היה שקהל קוראי העיתונים לפחות יידע על קיומה של האפשרות להגיע אליה. נראה שעדיין לא הגיע הזמן להפגין מורך לב בפני מנהיגי חמאס, הקוראים מדי בוקר את העיתונים הישראליים ומחפשים סימני שבירה.
לעומת הפסקת האש שמציע חמאס, בעמ' 5 של "הארץ" כותב ברק רביד כי צרפת ובריטניה יציגו היום יוזמה שמטרתה לכפות על ישראל וחמאס הפסקת אש ברצועת עזה. ידיעה זו דווקא מופיעה בראש העמוד ותחת הכותרת הבולטת "צרפת יוזמת: הפסקת אש הומניטרית בעזה".
בכפולה הפותחת של "מעריב" מדווחים אמיר בוחבוט ומיה בנגל על ההתפתחויות האחרונות בחזית הדרומית, וזאת תחת הכותרת "תורם של הטנקים". באשר להפסקת אש כותבים השניים כי "בישראל עדיין לא ממהרים לחפש אחר מוצא מדיני מהמלחמה ולא מתכוונים ליזום משא-ומתן להפסקת אש. אחת המטרות הלא רשמיות של המבצע היא להכניע מדינית את חמאס ולהביאו לבקש הפסקת אש. אז ישראל היא שתקבע את התנאים ותחזיר לעצמה את כושר ההרתעה". על הבקשה להפסקת אש שהעביר חמאס נמסר כי "לישראל לא הגיע מסר שכזה, אלא באמצעות התקשורת, אך לא שללו את האפשרות כי המסר הוא אמיתי". שוב, המידע על הפנייה של חמאס להפסקת אש אינו מופיע לא בכותרת ולא בכותרת המשנה.
העיתון היחיד שמעניק לפניית משעל כותרת הוא דווקא המיליטנטי מבין כל עיתוני הבוקר, "ישראל היום". בדיווח מאת לילך שובל, דניאל סיריוטי ובועז ביסמוט מופיעה כותרת הביניים המנוסחת בפשטות כך: "משעל מוכן להפסקת אש".
לויית שני מפגינים שנהרגו מאש צה"ל אתמול בנעלין (צילום: עיסאם רימאווי)
בינתיים, גם אנשי הרוח נכנסים לדיונים על הפסקת האש. ב"הארץ", כמובן. מיה סלע מדווחת בעיתון כי הסופרים עמוס עוז וא.ב יהושע פירסמו אתמול מאמרים בשני עיתונים איטלקיים ובהם הצדיקו את הפעולה הישראלית בעזה, אך קראו להפסקת אש. אם לא די בכך, "הארץ" מפרסם הבוקר מאמר מאת דויד גרוסמן, הקורא להפסקת אש חד-צדדית בת 48 שעות, תוך קריאה לחידוש הרגיעה. "לעצור. לנצור. פעם אחת לנסות לפעול בניגוד לרפלקס התגובה הרגיל", הוא כותב. רעיון דומה העלה אתמול ב"ידיעות אחרונות" פרופ' ידידיה שטרן.
מבין כל הפרשנים הבכירים נחזור לרגע אל בן כספית ב"מעריב", שכן גם הוא מביע את עמדתו הבוקר ביחס להפסקת אש. כספית תומך בקו הנוקשה של אולמרט וקובע כי ראש הממשלה "לא ישגה בדיבורים על מו"מים והפסקות אש עכשיו".
ממשיכים
אפשר להיטפל הבוקר לזוטות כגון העובדה שב"ישראל היום" מדווח על החייל שנהרג אמש בנחל-עוז כאילו היה אזרח, בזמן שבעיתונים האחרים הדיווח מדויק יותר, או לכך שבאותו עיתון מדווח בכותרת ביניים על "סדרת ניסים בשדרות", כאילו אפשר להתעלם מכל המוות שסביב כדי להודות לאל הטוב, אבל התמקדות בפרטים שכאלה תטשטש את התמונה הכללית: העיתונים ממשיכים להפציץ את קוראיהם בשכול ישראלי, צילומים פטריוטיים (חיילים תולים דגל ישראל מתנפנף) וסיפורים אנושיים מהעורף של יישובי הדרום, וממשיכים להצניע את הנזק העצום שפעולת ישראל גורמת לא רק לשלטון חמאס בעזה, אלא לכל תושבי הרצועה. במקביל ממשיך גם הפער היחסי בין "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", המיליטנטיים יותר, ובין "הארץ" ו"מעריב".
כך, למשל, בעוד יוסי יהושוע כותב ב"ידיעות אחרונות" על המבצע הצבאי, ורק בלב הטקסט שלו מזכיר כמעט בדרך אגב כי "במהלך הלחימה אתמול נהרגו לפחות 16 פלסטינים", ובעוד רוני שקד מדווח בעמ' 13 על קריסה מוחלטת של כל התשתיות האזרחיות, ב"הארץ" מופיעות כבר בעמ' 2 ידיעות מאת עמירה הס תחת הכותרות "מסגד הופצץ ברצועה, וחמש אחיות נהרגו"; או: "בגלל המחסור, ניתוחים מבוצעים בעזה בלי הרדמה ובלי כפפות", תוך ציון שמות כמה מההרוגים, וב"מעריב" מביא ספואת כחלות סיפור אישי יוצא דופן – רק לאחר שריאיין את האם השכולה שאיבדה את חמש בנותיה בעת ההפגזה על המסגד במחנה הפליטים ג'בליה, הבין כי מפאת הפציעות על פניה לא זיהה שהיא היתה בשנות ילדותו שכנתו וחברתו הטובה.
שתי הערות בשולי החדשות
בעוד כלי התקשורת מקפידים מאוד על נוהל הדיווחים על נפילתם של חיילי צה"ל במבצע, משפחות של אזרחי ישראל הנפגעים בעימות אינן זוכות ליחס דומה. מתן צורי, נעם ברקן, מאיר תורג'מן, יוסי יהושוע, אדוה כהן וצבי אלוש מדווחים ב"ידיעות אחרונות" כי בני משפחתה של אירית שטרית, שנהרגה אתמול מפגיעת טיל באשדוד, למדו על מותה מן התקשורת. "בזמן שהם מתפללים לנס מחוץ לחדר המיון בבית-החולים קפלן ברחובות", נכתב בידיעה, "גילו בני משפחתה של אירית שאין עוד תקווה. בטלוויזיה כבר דווח שתושבת אשדוד מתה על שולחן הניתוחים".
ירון ששון ושמעון איפרגן מדווחים ב"מעריב" על התגובות למותו של האני סולימאן אל-מחדי, פועל הבניין מהיישוב ערוער, שנהרג אתמול באשקלון מפגיעת טיל. "תושבים רבים החלו להתאסף בזירת האירוע זמן קצר אחרי הנפילה. היה ניתן לחוש אצלם את צהלות השמחה על המבצע בעזה ועל כך שההרוג הוא ערבי ולא יהודי". איך חשים צהלות שמחה? כנראה בעזרת האוזניים.
"הדבר יוצר לנו בעיה"
עדנה אדטו ובועז ביסמוט מדווחים ב"ישראל היום" על בקשת הכתבים הזרים להיכנס לעזה כדי לבצע את מלאכתם העיתונאית. ביתר דיוק, אדטו וביסמוט מדווחים על העמדה הישראלית המתנגדת לכך. כותרת הידיעה: "צה"ל לכתבים הזרים: 'התרעות לפיגוע במעברים'".
לפי הדיווח, אלוף פיקוד הדרום מסר לבג"ץ כי "למערכת הביטחון יש בימים אלה התרעות קונקרטיות על כוונת גורמי טרור שונים לבצע פיגוע טרור רחב היקף במעברים שבין ישראל לעזה", ומשום כך הוא מבקש מבג"ץ לדחות את עתירת העיתונאים. גם עו"ד הילה גורני, סגנית בכירה לפרקליטת המדינה, טענה בתשובתה לבג"ץ כי מעבר עיתונאים לעזה "אינו אפשרי בעת הזאת וקיים סיכון בטחוני ממשי ומוחשי באזור המעברים, ובמעבר ארז במיוחד". מנגד, קלמנס ורנקוטה, עיתונאי הרדיו הגרמני ARD, אומר ל"ישראל היום" כך: "אינני מקבל את הטיעון של ישראל, שהיא סוגרת את הגבול כדי להגן עלינו. זוהי גישה פטרנליסטית".
עיתונאים מסתתרים באשפה בעת מהומות ערביות בשועפט (צילום: יוסי זמיר)
במאמר מאת דני סימן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית, המופיע לצד הידיעה, נרמז על הסיבה האמיתית לאי-הכנסת הכתבים הזרים. "ההזנחה של התקשורת הזרה שמסקרת את הנעשה בישראל כלפי הנעשה בישראל יוצרת פחות הבנה לקהל בחו"ל לגבי מה נעשה פה", כותב סימן. "הדבר יוצר לנו בעיה ומקשה עלינו לטפל בה". במלים אחרות, אפשר להסיק מדבריו של סימן שאיסור הכניסה אינו נובע מסיבות בטחוניות, אלא מהעובדה שבישראל לא מרוצים מהדיווח של העיתונאים. אם המסקנה הזו נכונה, זו צנזורה במובנה הפשוט ביותר.
ענייני תקשורת
לי-אור אברבך מדווח במוסף "עסקים" של "מעריב" כי לפי הערכות עובדי קבוצת "הארץ", הקבוצה צפויה לפטר בקרוב כשלושים עובדים. משום כך הכריזו אתמול ועד העיתונאים ואגודת העיתונאים על סכסוך עבודה רשמי, שעשוי להוביל להשבתת העיתון בתוך שבועיים.
אמיר טייג ושאול אמסטרדמסקי מדווחים ב"כלכליסט" כי ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה לבטל את הפחתת אגרת רשות השידור בשלוש השנים הקרובות. בדיווח מובעת ביקורת על האופן שבו התקבלה ההחלטה, המכונה "מחטף".