מידע שלא יסולא בפז
בגליון "הארץ" של יום שישי האחרון התפרסמה ידיעה של ברק רביד ולפיה ארה"ב הזהירה את לשכת ראש הממשלה כי הארגון ויקיליקס מתכנן לחשוף מאות אלפי מברקים דיפלומטיים חסויים שעלולים לגרום ל"מבוכה דיפלומטית".
סוף-השבוע חלף, והבוקר מקדישים כל שלושת העיתונים האחרים את כותרתם הראשית לחשיפה הצפויה היום או מחר. "ההדלפה הגדולה ביותר בהיסטוריה", מגדירה זאת הכותרת של "ישראל היום", הנתונה גם הפעם בין מרכאות. "כוננות מבוכה", מכריזה כותרת "מעריב" לקראת העתיד לבוא. "סודות ישראל נחשפים", מבשרת בלשון הווה כותרת "ידיעות אחרונות", לצד תצלומים של ראש הממשלה וראש המוסד בפנים מודאגות.
"האתר השנוי במחלוקת צפוי לפרסם הלילה בחצות לא פחות מ־2.8 מיליון מברקים דיפלומטיים מסווגים שהגיעו מכל קצוות עולם למטה משרד החוץ בוושינגטון בחמש השנים האחרונות ובהם מידע, הערכות ודיווחים שאינם עולים בקנה אחד עם מדיניות החוץ הרשמית של ארה"ב", מדווח בועז ביסמוט בכפולה הפותחת של "ישראל היום". הכותב מציין כי "למרות חופשת חג ההודיה, במחלקת המדינה של ארה"ב עבדו בסוף-השבוע שעות נוספות וצילצלו לעשרות מדינות ידידות ובהן ישראל וניסו למזער נזקים". בכתבה מובאים גם דבריו של "גורם רשמי בירושלים", ש"הבהיר כי לא מדובר במסמכים בעלי חשיבות עליונה, וכי בכל מקרה היחסים בין ישראל לבין ארה"ב לא ניתנים לערעור".
על-פי דיווחו של ביסמוט, כמו בהדלפות קודמות שפורסמו על-ידי ויקיליקס, גם הפעם קיבלו כמה כלי תקשורת גישה מוקדמת למסמכים המודלפים: ה"ניו-יורק טיימס", "דר שפיגל", "אל-פאיס", "לה-מונד" וה"גרדיאן". הוא מדווח כי "באתר ה'גרדיאן' פורסם אמש כי בצעד נדיר פנה נציג הממשלה לעורכי העיתונים המרכזיים וביקש מהם לגלות אחריות בפרסום המסמכים המודלפים. לפי הפרסום הזה, נציג הממשלה הבהיר כי לא מדובר בצנזורה וכי דבר לא יקרה למי שיבחר לפרסם את מלוא המסמכים".
בכל הנוגע לתוכן המסמכים המודלפים, ביסמוט יודע לצטט כלי תקשורת זרים. "קומרסנט" הרוסי דיווח כי במברקים "דעות מאוד לא נעימות" על כמה ממנהיגי רוסיה. "אל-חיאת" דיווח כי במסמכים הוכחה לכך שוושינגטון העניקה סיוע צבאי לתנועה הלאומנית הכורדית ה־PKK, המוגדרת על-ידי מחלקת המדינה עצמה כארגון טרור.
"מעריב", המדווח על ההדלפה בעמודים 12–13, אינו מחדש הרבה למי שקרא את "ישראל היום" או שיש לו חיבור לאינטרנט ויכולת לקרוא אנגלית. צח יוקד, כתב העיתון בארה"ב, מסכם את דיווחי כלי התקשורת הזרים על ההדלפה הצפויה. יוקד מזכיר את הדיווח של "אל-חיאת", את הדיווחים בעיתוני רוסיה, ומדווח על תגובת הממשל והצבא בארה"ב להדלפה. מיה בנגל מוסיפה ידיעה על הזווית הישראלית, אך אין בה מידע בלעדי, לא כל שכן חשיפה של משהו מתוכן המברקים. "בכיר במשרד החוץ בירושלים", כך מדווח, אמר כי לפי האמריקאים, המברקים שייחשפו יכללו ככל הנראה "מידע רגיש".
"ידיעות אחרונות" מגיש הבוקר מידע בלעדי לגבי תוכן המסמכים הצפוי. נראה כי כמו במחלקת המדינה האמריקאית, גם במערכת עיתון זה עבדו בסוף-השבוע שעות נוספות. "ישראל עודכנה כי החומר כולל ניתוחי אופי של נתניהו וברק, תיעוד של פגישות עבודה עם ראש המוסד ומידע מודיעיני רגיש שמקורו באמ"ן", נכתב בשער העיתון.
בידיעה מאת רונן ברגמן, איתמר אייכנר וכתבנו בוושינגטון (אגב, כתב האישום נגד אורלי אזולאי, הכתבת הקבועה של "ידיעות אחרונות" בוושינגטון, בגין אחזקת מריחואנה, בוטל לפני כשבועיים לאחר שהעד המרכזי מטעם התביעה לא הגיע לדיון מקדמי בבית-המשפט) מדווח כך:
"האמריקאים חוששים כי אתר ויקיליקס עומד לחשוף פרופילים על שרי ממשלת ישראל שיכילו ניתוח של אישיותם; התכתבויות פנימיות ומעקב אינטנסיבי שמקיימת השגרירות אחר נושא ההתנחלויות (והתבטאויות קשות בעניין). עשויים להיחשף גם מסמכים המתעדים פגישות (שחלקן הוגדרו 'רגישות ביותר') של בכירים אמריקאים עם נתניהו, עם לבני, עם ראש המוסד מאיר דגן, עם ראש השב"כ יובל דיסקין, עם השר לשעבר חיים רמון ועם ראשי המועצה לביטחון לאומי גיורא איילנד ודני ארדיטי".
כמו כן, "מקור ישראלי" מאשר לכתבי העיתון כי האמריקאים הודו שמידע מודיעיני כמוס שנאסף על-ידי אמ"ן והמוסד ונמסר על-ידי ישראל לארה"ב "הועבר ללא ידיעת ישראל למשרד החוץ בוושינגטון, ועכשיו הוא עומד להיחשף". על-פי הדיווח, "ישראל עשתה בימים האחרונים מאמצים עילאיים לנסות ולדלות מידע על המסמכים שיפורסמו [...] נכון לעכשיו המאמצים הישראליים העלו חרס". רונן ברגמן, שבדיווחו על החשיפה הקודמת של ויקיליקס ציטט עיתונאי מ"דר שפיגל" שראה את החומר, מתאר הבוקר בטור פרשנות את המסמכים המודלפים כבעלי "מידע שלא יסולא בפז".
בטור נפרד כותב שמעון שיפר כי לקראת הפגישה הראשונה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב ברק אובמה, הבריקה השגרירות האמריקאית בישראל פרופיל מקיף על נתניהו, שהתבסס על שיחות עם גורמים בסביבתו, עם בכירים במערכת הביטחון, עם פסיכולוגים ועם "עיתונאים בכירים שמתיימרים להכיר את האיש".
"עכשיו תארו לעצמכם", כותב שיפר, "שהמברק הזה – שככל הנראה נכתבו בו גם תיאורים לא מחמיאים, בלשון המעטה, על נתניהו, שבאו מפיהם של אנשים שהניחו שדבריהם לא יתפרסמו בפומבי – ייחשף בוויקיליקס". שיפר מעלה גם את האפשרות שמהמסמכים יתברר כי ארה"ב הפעילה סוכנים בישראל, ומתריע כי הם עלולים לחשוף מקורות מידע של ישראל במדינות עוינות (יש לציין שבפרסומים קודמים צונזר מידע שעלול היה לסכן מקורות).
"הארץ", שהקדים את מתחריו בישראל ביומיים עם דיווח ראשוני על ההתרעה האמריקאית, מקדיש לחשיפה הצפויה את תשומת הלב הפחותה ביותר. במדור חדשות החוץ של העיתון מתפרסמת ידיעה קצרה מאת נטשה מוזגוביה.
אכסניה עם ארוחות חמות
"הממשלה תצביע היום על הקמת מתקן למסתננים", מדווחים דנה ויילר-פולק ויהונתן ליס בראש עמ' 2 של "הארץ". "על-פי ההצעה, כפי שהיא מובאת היום לאישור, טרם ברור כיצד יתנהל המתקן ואם השוהים בו יוכלו לצאת או שמדובר בבית-כלא לכל דבר", נכתב. "פרטים אלה אמורים להיקבע על-ידי צוות מיוחד שיוקם לשם כך". השניים מציינים כי "במתקן אמורים לשהות מי שנכנסו לישראל ואינם בני גירוש, ובו ימולאו צורכיהם הבסיסיים. הקמת המתקן תאפשר אכיפה נגד מעסיקים שיעסיקו מסתננים באופן בלתי חוקי. כך, מקווים בממשלה, ייפגע התמריץ הכלכלי של המסתננים לבוא לישראל".
בטור נלווה כותבת אבירמה גולן: "הניסיון האירופי מוכיח שמדינה הופכת אטרקטיבית למהגרי עבודה כאשר לא רק גבולותיה פרוצים, אלא, ובעיקר, כששוק העבודה שלה פרוץ. ישראל – שמשנה לשנה אוכפת פחות את חוקי העבודה – היא שיאנית בתחום זה. [...] לא פלא אפוא שנהירת מבקשי המקלט לישראל נמשכת [...] בהעדר מדיניות, כל מה שנשאר להם [שרי ממשלת ישראל] הם אמצעי חירום היסטריים: סחבת, איומים ומחנות הסגר. באווירה כזאת, גם אמצעים שיש בהם לגיטימיות מסוימת כשלב מעבר ועל רקע מדיניות החלטית ושלמה מצטיירים כמדיניות בלעדית. וזו – קצרת רואי וערלת לב – לא תוביל לשום מקום ולא תפתור את הבעיה".
"היום: הממשלה תאשר את מתקן השהייה בנגב", מדווח שלמה צזנה ב"ישראל היום". צזנה יודע לספר כי "במתקן זה יזכו המסתננים למזון, לינה ושירותי בריאות, כאשר במקביל תחליט המדינה על הטלת קנסות כספיים כבדים על מעסיקים שאצלם יעבדו אותם זרים". צזנה מוסיף כי "ראש הממשלה מוביל את המהלך להקים את המתקן שבו השוהים יסתובבו באופן חופשי ולא יהיו כמו בבית-כלא".
לידיעה מתלווה תיבת אינפוגרפיקה תחת הכותרת "כיצד נוהגים בבלתי חוקיים במערב". בהולנד, נמסר, "הממשלה הקימה מרכז שהייה ענק לכלל המסתננים למדינה. החלטה זו הורידה את מספר המסתננים למדינה בשיעור ניכר". באיטליה "הוקם מרכז שהייה למסתננים. במקום פועלים בתי-ספר לילדי המסתננים, מגרשי ספורט וכד'". באוסטרליה "ראש הממשלה הכריזה על תוכנית לבנות מרכז אזורי למבקשי מקלט", בצרפת "אלפי מסתננים גורשו ואסור ללא-חוקיים לשהות במדינה", ובספרד "הוקם מחנה שהייה למסתננים, שבו רשאית הממשלה להחזיק אותם במשך שנים ללא זכויות משפטיות".
אוסף הדיווחים מרחבי העולם מוגש על-ידי "ישראל היום" (קרי: לשכת ראש הממשלה) לא במטרה לזעזע את הקורא הרגיש להפרות זכויות אדם, אלא במטרה להכשיר את מחנה המסתננים הישראלי.
אגב, בידיעה שהתפרסמה בשבוע שעבר ב"ישראל היום" דווח כי "המדינה תקים בקציעות שבנגב מחנה שהייה שבו ירוכזו המסתננים", ניסוח אומלל למדי שכמו מזמין בלבול עם המשפט "המדינה תקים בקציעות שבנגב מחנה ריכוז שבו ישהו המסתננים". בידיעה הבוקר לא נעשה שימוש דומה במלה מהשורש ר.כ.ז, אך בכותרת המשנה נכתב כי הפתרון לבעיה המסתננים הוא "מרכז פתוח".
ב"מעריב" מתפרסמת ידיעה קצרה מאת יובל גורן בעמ' 16, ליד מודעות האבל. גורן מדווח כי "במסגרת דיוני הוועדה הבין-משרדית בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, הוחלט כי לאחר תקופה מסוימת בה יהיה המתקן פתוח ותהיה למסתננים השוהים בו אפשרות לצאת, הוא יהפוך למתקן סגור, ובכך יהפוך למתקן כליאה לכל דבר".
ב"ידיעות אחרונות" אין ידיעה בקונטרס החדשות על ההצבעה הצפויה היום בעניין המסתננים. סמדר פרי מפרסמת מאמר במדור הדעות של העיתון שבו היא יוצאת נגד הקמת המחנה, משום ש"השמועה על אכסניה עם ארוחות חמות, ובגדים, ושירותי בריאות, ואפילו תוכניות חינוך, רק ימריצו ויכפילו את גלי המהגרים [...] הלב היהודי, בעיקר הלב של ארגוני זכויות אדם, עובד שעות נוספות בנושא הפליטים, אבל צריך עכשיו לנשום עמוק, לתפוס חזק את הבטן ולהצביע נגד. רוצים לברוח? מצטערים מאוד, אנחנו לא בבית".
במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" נשאלים הקוראים אם הם בעד או נגד הקשחת המדיניות כלפי הפליטים. יועז הנדל מציע להיות בעד וכותב כי "כדי לקיים מדינה צריך להסתכל על המציאות במבט מפוכח [...] בעיית הפליטים מורכבת וגורלית מכדי שננטוש אותה בדמדומי הקלישאות [...] פליטים משמעותם עוני, אלימות ולעתים גם בעיות בריאות". הנדל מציע "ללמוד מהדמוקרטיות הגדולות" ו"לעצור את הפליטים בעזרת חוקי הגירה נוקשים, בעזרת גדרות, חומות ושומרים [...] זה נשמע רע ומצטלם רע, אבל אין באמת אופציה אחרת".
עינת פישביין מציעה להתנגד להקשחת המדיניות כלפי הפליטים. "מה עושים באורחים הלא קרואים? מדינה שפויה היתה מבינה שאין ברירה, זה מה יש, ושמי שיודע להתמודד עם גלי הגירה של עשרות אלפים עד מיליון איש, בטח יכול לטפל איכשהו בקבוצה לא מאוד גדולה, שרוצה רק לעבוד ולחיות בשקט, ואפילו לא מבקשת סל קליטה [...] מחנות, גירוש והרעבה מעולם לא הוכחו כדרך יעילה לטיפול בבעיות של בני-אדם".
מעבר לגבול
במאמר המתפרסם בחלק ב' של "הארץ" כותב צבי בראל על "חוסר העניין המופגן בפוליטיקה הפנימית, בחברה ובתרבות של המדינות שיש בהן פוטנציאל של אי-יציבות". "מה באמת יודעת ישראל על המתרחש בלבנון?", הוא שואל. "עד כמה ישראל באמת מתעניינת במה שקורה באיראן, מעבר לשאלה כמה סרכזות היא מפעילה? [...] מישהו שמע שבשבוע שעבר היו בחירות בירדן? שיש בה ממשלה חדשה? איך קוראים, אגב, לראש ממשלת ירדן? היום מתקיימות בחירות לפרלמנט במצרים. הדיווחים, אם יהיו, יעסקו מן הסתם שוב ב'איום של האחים-המוסלמים', בחשש מפני מותו של מובארכ ובספקולציות על עתיד השלום עם ישראל. מה אנחנו יודעים על מצב החינוך במצרים? מה חושב הדור הצעיר? מה מחיר הבשר והקמח במדינה הענייה הזאת?".
בראל קולע בתחזיתו. "היום: בחירות לפרלמנט במצרים", קוראת כותרת ידיעה קצרה מאת אבי יששכרוף המתפרסמת בתחתית עמ' 4 של "הארץ". "מפלגת השלטון", מדווח יששכרוף, "תנסה להוכיח כי כוחה במותניה ולהגיע לניצחון ברור בקלפיות, כדי למנוע טענות בדבר היחלשותה לנוכח מצבו הבריאותי של הנשיא חוסני מובארכ". עוד מדווח על גל מעצרים רחב היקף נגד פעילי תנועת האחים-המוסלמים, וכי בית-משפט במצרים ביטל את "החלטתו של אגף התקשורת הלאומי במדינה לעקוב אחר הודעות טקסט", מהלך שנועד "להקל את תחושת הצנזורה" לאחר שנאסר על ערוצים פרטיים לשדר שידורים חיים.
ידיעה קצרה מאת סמדר פרי על הבחירות הצפויות במצרים מתפרסמת במדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" ומתמקדת בדיכוי הממשלה את פעילי תנועת האחים-המוסלמים. בראש עמ' 13 של "ישראל היום" מדווח דניאל סיריוטי על הבחירות במצרים תחת הכותרת "האחים-המוסלמים: נבטל הסכם השלום עם ישראל". הדיווח מתמקד באיומי התנועה ובפעילויות הדיכוי של ממשלת מצרים נגדה, המתוארות בלשון נקייה במיוחד.
ב"מעריב" אין הבוקר ידיעה על הבחירות במצרים. יחד עם זאת, בכפולת האמצע של קונטרס החדשות מתפרסם סיקור נרחב של פרלמנטרים ישראלים. אריק בנדר מדווח על הצעת חוק חדשה המבקשת לעברת את שמות הפוליטיקאים בישראל. ידיעה אחרת מאת בנדר עוסקת בשני עוזרים פרלמנטריים, יהודי וערבי, שינסו להתקבל כמשתתפים בתוכנית הטלוויזיה "המירוץ למיליון".
עצים אקזוטיים
ב"כלכליסט" מדווח עמית יריב על משקה אלכוהולי חדש, מרטיני-גולד, פרי שיתוף פעולה בין מעצבי-העל דולצ'ה וגבנה ובין תאגיד בקרדי-מרטיני. יריב מצטט בדיווחו את הבטחת היצרן ל"פרחים מבושמים, פירות ריחניים, עצים אקזוטיים ושורשים נדירים". טעימה ראשונה מהמשקה חושפת, אכן, "ארומות פרחוניות ופירותיות, לצד מרירות נעימה ומושכת וחמצמצות לימונית נעימה". תצלום של בקבוק המשקה החדש מודפס בלב הידיעה, ומנכ"לית יבואנית המשקה מצוטטת לגבי המעורבות העמוקה של המעצבים בכל פרט הקשור למשקה.
ב"הארץ" מדווח [גרדיאן] כי "משרד התביעה במילאנו ביקש החודש להעמיד למשפט שניים מהשמות המפורסמים ביותר באופנה, דומניקו דולצ'ה וסטפאנו גבאנה, בחשד להעלמת מס חסרת תקדים בסכום של יותר ממיליארד יורו". עוד נמסר בדיווח כי עיתוני איטליה מתעלמים כמעט לחלוטין מהפרשה.
החברות המובילות
ב"כלכליסט" מתפרסמת על פני עמוד שלם מודעה מטעם פורום ראשי המשק, ה"מאגד את בעלי השליטה, יו"רים, נשיאים ומנכ"לים של החברות המובילות במשק".
המודעה כוללת שלוש רשימות כמו-עיתונאיות. האחת נושאת את הכותרת "בישראל לא קיימת ריכוזיות החורגת מהמקובל בכלכלות בעלות סדר גודל דומה", האחרת נושאת את הכותרת "שטייניץ: אווירת העליהום על אנשי העסקים אינה מוצדקת. יש הגזמה בנושא הריכוזיות", ואילו השלישית מוכתרת במשפט "ליצמן מתנגד לג'יהאד נגד אנשי העסקים".
ענייני תקשורת
ברק רביד מדווח ב"הארץ" כי משרד החוץ יתחיל בעוד חודש תוכנית הסברה חדשה באירופה, שבמסגרתה יעשה "שימוש חסר תקדים" ביחצנים ולוביסטים מקומיים. "תקציב ההסברה של תשע השגרירויות שמשתתפות בקמפיין לשנת 2011 הוכפל", מדווח רביד ומוסיף: "כל אחד מהשגרירים הונחה לגבש [...] רשימה של לפחות 1,000 'בעלי ברית' [...] כאלה שיהיו מוכנים לפעול למען ישראל לפי בקשת השגרירות בהפגנות ועצרות תמיכה, פרסום מאמרים בעיתונות ועוד. [...] החידוש בקמפיין ההסברה יהיה שהוא לא יתבסס רק על הדיפלומטים הישראלים, או על מתנדבים, אלא על לוביסטים ויחצנים מקצועיים שתשכור השגרירות בכל מדינה. הלוביסטים והיחצנים שישכרו השגרירויות יוזנו בחומרים שיפיץ צוות מסרים מיוחד שיוקם במשרד החוץ בירושלים. משרד החוץ מעוניין שאותם חומרים יועברו לגורמי השפעה בכל מדינה, לעתים ללא טביעת האצבע של ישראל".
במדור הרכילות של "דה-מרקר" מדווח אבשלום חלוץ כי בקבוצת JCS הגיעו לסיכומים עם "לקוח בינלאומי" לגבי פתיחת ערוץ ערבי חדש, "שיקים מערכת חדשות קבועה בישראל".
נירית אנדרמן מדווחת ב"הארץ" כי הבמאי אורי גולדשטיין יקבל פרס מפעל חיים מפורום היוצרים הדוקומנטריים.