אזרחים מסתתרים בעת התקפת רקטות באשקלון, אתמול (צילום: פלאש 90)
קדימה צעד
אף שכל העיתונים נהנים לציין הבוקר את נסי החנוכה שאירעו אתמול בדרום הארץ, נראה שחג אחר מתאים לתיאור מצב העניינים. לפי הדיווחים בעיתונים, הפור נפל, ובקבינט המדיני-בטחוני הוחלט על מבצע מלחמתי ברצועת עזה. מה בדיוק יכלול המבצע, וחשוב מכך, כיצד הוא עתיד להסתיים – עדיין לא ברור. ברורה יותר התמיכה שהמבצע זוכה לה בעיתונים.
כותרות עיתוני הבוקר אמנם נעות מתמיכה מפורשת במבצע צבאי בעזה ("לשים לזה סוף", "ישראל היום"), עמדות כביכול ניטרליות ("בקו האש", "ידיעות אחרונות"), ופרשנות ביקורתית יחסית ("נגררים למבצע", "מעריב"), אך תצלומי הענק המודפסים על שערי העיתונים אינם מותירים אף קורא אדיש – נראים בהם ילדים ישראלים מפוחדים. זו, למעשה, קריאה לתקיפה ישראלית יותר מאשר כל כותרת או דיווח מתלהם.
ולא שאין כותרות ודיווחים מתלהמים. "יישובי הדרום בערו אתמול", כותבים הבוקר ירון ששון, אורי בינדר ועמית כהן ב"מעריב", ועורך "ישראל היום", עמוס רגב, מציע במאמר דעה לחסל את מלאי התחמושת של החמאס על-ידי "כיבוש הרצועה לזמן קצר". וכך זה ייעשה, לפי רגב: "לרכז כוחות גדולים, כמה אוגדות, ולנקות את השטח [...] זה לא כל-כך נועז, ולא כל-כך מסובך, ובהחלט אפשרי".
"בכל קצות הקשת הפוליטית מסכימים – הגיעה העת למעשים", מדווחת כותרת המשנה לידיעה של "כתבי 'ישראל היום'". אבל כל קצות הקשת הפוליטית בעיתון של אדלסון כוללים רק את ישראל-ביתנו, הליכוד וקדימה. יושב-ראש מרצ, שמרואיין לידיעה, תומך דווקא במשא-ומתן עם חמאס (אמנם, גם זה יכול להיחשב למעשה), במפלגת העבודה סירבו לענות לכתבי העיתון, ואת שלוש המפלגות הערביות, המייצגות כחמישית מאוכלוסיית ישראל, כנראה בכלל לא שאלו, לפי המסורת הקובעת כי ההחלטות החשובות במדינת ישראל מתקבלות לאחר ויכוח פנים-יהודי, ללא מעורבות של כלל אזרחי ישראל.
כוחות ביטחון אוספים שרידי רקטה שנורתה מרצועת עזה לאשקלון (צילום: פלאש 90)
ב"הארץ" מיעוט יחסי של ידיעות על המבצע המתקרב. בעמוד השני מתפרסם מאמר פרשנות של אבי יששכרוף, הקובע בסופו כי דווקא הימנעות מפעולה תכניס את חמאס למלכוד, אבל הקביעה הזו נותרת קבורה בעומק המאמר ואינה זוכה לבולטות בכותרות העיתון. מצד אחר, לצד הכותרת הראשית מתפרסמות תוצאות סקר שלפיו 46% מהציבור בישראל מתנגדים ל"פעולה קרקעית בעזה, שעלולה לגרום לקורבנות בקרב חיילי צה"ל", לעומת 40% התומכים בה. הסקר, מציין יוסי ורטר, שמביא את תוצאותיו, נערך שלשום, לפני ההסלמה בדרום. "ייתכן שאם הסקר היה נערך אתמול בערב, מספר התומכים היה גדל", הוא כותב. וכמה היו תומכים ב"פעולה קרקעית בעזה, שעשויה להביא לסיום שיגורי הטילים על יישובי הנגב"? אולי בסקר הבא ינסחו כך את השאלה. המאמר הראשי ב"הארץ" קובע אף הוא כי "ככה אי-אפשר להמשיך", ומשתמע ממנו שהעיתון גורס שאין מנוס מפעולה צבאית. בכך סוטה העיתון מעמדות המאמרים הראשיים הקודמים שלו בעניין ההסלמה באזור עזה.
ראוי לציון גם עמוד שלם ב"ידיעות אחרונות" שבמסגרתו מביא רוני שקד את עמדת חמאס מפי דובר התנועה, פאוזי ברהום. לדבריו, "לא יעלה על הדעת שנבקש הפסקת אש או שנחפש מתווך שיביא להפסקת אש".
אף עיתון אינו יוצא מגדרו כדי להביע התנגדות למבצע הקרב, אולם "מעריב" בולט בספקנות שהוא מציג. הכותרת הראשית שלו ("נגררים למבצע") שאובה מתוך מאמר פרשנות פסימי למדי של עפר שלח, הכותב כי אין מי "שמסוגל לספק לפעולה הזו תסריט סיום או אפילו מטרה מוגדרת". נראה ששלח לא הספיק לקרוא הבוקר את אלכס פישמן, שיודע לסמן מטרות ב"ידיעות אחרונות" וקובע כי מטרת המבצע אינה החלפת שלטון חמאס, אלא "פגיעה באפקטיביות הצבאית שלו והחלשת שלטונו". פישמן גם קובע מה ייחשב להישג ישראלי: "פנייה של החמאס להפסקת אש".
שלטון החוק
לא רק טון ספקני, גם את המידע החשוב באמת בימים האחרונים מביא עיתון "מעריב", ולא העיתונים האחרים. הכוונה אינה להצהרות של פוליטיקאים או לציטוטים מפי תושבים מופגזים, אלא לאופן שבו מכינה המדינה את התשתית החוקית למבצע הקרב.
שלשום דיווח אמיר בוחבוט על המלצה של בכירי הפרקליטות הצבאית, ולפיה "לוחמי צה"ל יכולים להשיב באש לעבר מקום שיגור הרקטה". אתמול דיווח בוחבוט כי בפרקליטות הצבאית הוחלט להקים מנגנון שיפוטי מיוחד לשעת מלחמה, שיכריז על מחבלי חמאס וחיזבאללה פושעי מלחמה. לפי דיווחו, מנגנון זה אמור לאפשר מעצר של אלפי "לוחמים בלתי חוקיים" במטרה "להרחיק את העצור מסניגור, כדי שחוקרי מערכת הביטחון יוכלו למצות איתו את המודיעין".
פלשתינים אוספים את גופתו של מחבל שחוסל בתקיפה אווירית של צה"ל, אתמול ברפיח (צילום: עבד רחים כתיב)
הבוקר מדווח שמואל מיטלמן ב"מעריב" כי בתזמון מושלם דחה אתמול בג"ץ את עתירת תנועת יש-גבול, שדרשה להורות על חקירה פלילית של פעולת חיסולו של סאלח שחאדה. למקרה ששכחתם, שחאדה נהרג, יחד עם 14 בני-אדם אחרים, וביניהם אשתו, שלושה מילדיו וכמה ילדים אחרים, כשחיל האוויר הטיל עליו לפני כשש שנים פצצה במשקל טון.
הנחת התשתית החוקית למבצע צבאי רחב היקף, שעלול לכלול ירי ארטילרי אל שכונות מגורים, הטלת פצצות במשקל טון והקמת מנגנון מיוחד הנועד "להרחיק את העצור מסניגור" היא המהלך המשמעותי ביותר שהתרקם השבוע ביחס לחזית הדרומית, וגם אם קוראי "מעריב" נאלצו לדלות את המידע הזה מתוך העיתון במאמץ מסוים, וגם אם הוא הוצג ללא ביקורת, לפחות הוא היה מונח שם, לפניהם.
נ נס נסי נסים על ימין ועל שמאל
כפי שצוין לעיל, מוטיב נס החנוכה זוכה הבוקר להצלחה מסחררת. ירון ששון, אורי בינדר ועמית כהן מדווחים ב"מעריב" כי "רק בנס הפגיעות החמורות ביותר היו אתמול פגיעות חרדה והלם", ומביאים מדברי ראש המועצה האזורית אשכול, המגדיר את תוצאות ההתקפה העזתית על ישראל כ"נס"; יאיר אטינגר מדווח ב"הארץ" על הלך הרוחות באשקלון תחת הכותרת "באשקלון מאמינים בנס חנוכה, יותר מבממשלה"; אורי בינדר מדווח ב"מעריב" כי "הביטוי נס חנוכה קיבל אתמול בנתיבות משמעות מיוחדת"; דן מרגלית מביא את הקלישאה לשיא המתבקש במסגרת טורו האישי. "נס גדול היה פה", הוא כותב ביחס למידת הנזק של הרקטות והטילים ששיגר אתמול חמאס. אף אחד לא כותב על כך שעצם שיגורם של עשרות טילים ורקטות לעבר ישראל עשוי להעיד על מחסור בהשגחה אלוהית.
התקפת רקטות, אתמול באשקלון (צילום: פלאש 90)
עם זאת, בפרס מחולל הנסים מס' 1 זוכה הבוקר דווקא אורי בינדר מ"מעריב", שידיעה פרי עטו, נפרדת מזו שצוטטה לעיל, מקבלת הבוקר את כותרת הגג "הנס במושב תקומה". בינדר מדווח על בית שנפגע ישירות מטיל גראד בלי שייהרג בו איש: "הסלון המטופח הפך לעיי חורבות, כאשר רק החנוכייה נותרה על מקומה בתוך ים ההרס שמסביב". אלוהים שבשמים, קיים או לא קיים, היה לנו לעזר ברגעים קשים כאלה, שבהם העיתונות היומית מידרדרת בדיווחי החדשות שלה לאמונות תפלות, פטישיזם ועבודת אלילים.
שלושה במחיר אחד
בסקר שהכינה מינה צמח ל"ידיעות אחרונות", ושתוצאותיו החלקיות מתפרסמות הבוקר בעיתון, המפלגות הערביות עדיין מסוקרות כגוש אחד, וזאת למרות הוראת יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית להימנע מכך, וההתחייבות של צמח כי תפעל לפי הוראתו למרות ייקור התהליך. לעומת זאת, סקר הבחירות של המכון דיאלוג, המתפרסם ב"הארץ", מפריד כראוי בין המפלגות הלא-ציוניות.
לכל שאלה תשובה
שער "העיר – תל אביב" מעלה בכותרתו הראשית את השאלה "מה הרג את ד"ר גדעון הירש?", מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס. הילו גלזר מנסה לענות על השאלה לאורך כמה עמודים, אולם לא מגיע לתשובה חד-משמעית. "האפשרות שמדובר בתאונת צריכה נרקוטית עדיין מהדהדת ברקע", נכתב, "ולא רק בגלל המזרק. מקורביו של הירש מעידים שבמשך שנים השתמש אחת לתקופה בסם ממריץ כלשהו שאת שמו לא ידעו". בכתבה של גלזר מופיעים גם רמזים אחרים. בין היתר מצוטט פעיל בוועד: "בשבועות האחרונים הוא היה ממש בהיי", ובן זוג לשעבר של הירש קובע כי היה "גבר שנזקק לתמיכה במנות קבועות", אך מעבר לכך אין הרבה, למעט ניחושים ודיבורים כלליים על דיכאון.
לעומת זאת, במוסף "סופשבוע" של "מעריב" כותב רונן טל על ד"ר הירש, "חברי הטוב ב-25 השנים האחרונות". טל מספר באופן ישיר וברור על סיבת מותו של הירש. לדבריו, הירש מת כתוצאה מהתמכרות לסמים קשים. לפי טל, בעשרים השנים האחרונות היה הירש מכור לסמים, ובעיקר לקריסטל מאת.
ענייני תקשורת
בעמוד השער של "הארץ" פונה העיתון אל קוראיו ומבשר להם כי ב-4 בינואר יחולו שינויים במבנה העיתון. "אני חייב להשתנות כדי להישאר אותו הדבר", מצטט הכותב עלום השם (מן הסתם דב אלפון, עורך העיתון) את האמן וילם דה-קונינג, ואז פונה לספר לקוראים על השינויים הצפויים: מוסף הספורט יעבור לפורמט טבלואידי וגודלו היחסי יקטן לאורך השבוע, יגדל ביום ראשון וייוותר כשהיה בימי שישי. חלק ב', ששולב לפני כמה חודשים בעמודי החדשות, יחזור להתפרסם בנפרד, ואילו חדשות מתחום התרבות והבידור יעברו מהעמוד האחרון של "גלריה" אל עמודי החדשות. גם המדריך היומי יעזוב את "גלריה" ויעבור לחלק ב', כך שנראה כי מוסף התרבות היומי של העיתון ייצא בקרוב במתכונת מצומצמת מבחינת מספר העמודים. העיתון נשען לכל אורך הפנייה על העבר ועל המסורת של "הארץ", מעודד את קוראיו שלא לפחד מפני השינויים הקרבים ופונה אליהם בבקשה לשלוח אליו את תגובתם לכתובת suggestions@haaretz.co.il.
רישום 5, ללא כותרת, וילם דה-קונינג
אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי עיתון "הצופה" ייסגר לאחר 71 שנה, וזאת בעקבות פיטורי 11 מ-14 עובדיו (האחרים ייקלטו בקבוצת הירש-מדיה). הגיליון האחרון ייצא ביום שישי.
ועוד מדווחת בר-זהר כי זכייניות ערוץ 2 מבקשות לקצץ כ-10% מתקציב חברת החדשות של הערוץ. "נשתדל למצוא דרכים לקצץ בלי לפגוע באיכות השידור", אומר יהודה לנקרי, יושב-ראש דירקטוריון חברת החדשות.
מתן צורי מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי סניף העיתון בשדרות נפגע מרסיסי קסאם שנפל במרחק 20 מטרים ממנו.
לי-אור אברבך מדווח כי בחדשות ערוץ 10 מתנהלים מגעים עם העיתונאי איתי אנגל באשר למשרת ראש דסק החוץ במקומו של ניצן הורוביץ.