ואצלב האבל ושר הביטחון אהוד ברק, בשבוע שעבר בפראג (צילום: פלאש 90)
מן האוב
"אני חייב לשפר את היחסים עם נוני", סיכם רביב דרוקר את המסקנה המתבקשת מטעם אהוד ברק לאור הסיקור הביקורתי מאוד שהעניק "ידיעות אחרונות" לנסיעתו של שר הביטחון לסלון האווירי בפריז. לנוכח גליון "גלובס" מאמש, דומה כי גם ביחסיו של ברק עם אליעזר פישמן יש מקום לשיפור.
"גלובס" פירסם אתמול בשערו כותרת שבימים כתיקונם היתה הופכת לכותרת ראשית אופיינית בעיתון ("הבנקים נגד המוסדיים באפריקה: הם לא משתפים אותנו בהסדר"), אך הכותרת שנבחרה בסופו של דבר לראשית לא עסקה בלבייב ובחברת אפריקה-ישראל, בבנקים או בגופים המוסדיים, אלא קראה: "מסלול הכסף של ברק וליברמן, מצא את ההבדלים". כותרת זו הפנתה את הקורא לכפולת האמצע, שהוקדשה כולה לחשדות שונים נגד אהוד ברק.
בטקסט, שתפס טור צר יחסית בכפולת העמודים, עמדה לילך ויסמן על תופעה מעוררת תימהון: בעוד אביגדור ליברמן נחקר על הזרמות כספים לחברה שהועברה לבעלות בתו, והתקשורת הקדישה לכך כותרות רבות ומרכזיות, טרם נפתחה חקירה לגבי ההזרמות הכספים לחברות שבבעלות בנותיו של אהוד ברק, והתקשורת, רובה לפחות, מתעלמת. "פרט ל'מעריב', שבמוסף יום שישי כתב על הנושא, נשמר השקט התקשורתי סביב הפרשה", כתבה ויסמן. "עד כדי כך הוצנע התחקיר, שאף אחד מהגורמים אליהם פנינו היום לא ידע על קיומו".
בינתיים, מדווחת ויסמן, הודיע יו"ר הוועדה לענייני ביקרות המדינה, ח"כ יואל חסון, כי הוועדה תבקש ממבקר המדינה להכין חוות דעת על החברות שהיו בבעלות אהוד ברק. כדי להוסיף נפח לסיפור, לצד הרשימה מאת ויסמן התמלאה כפולת העמודים המרכזית של "גלובס" בתצלומים של ברק, אשתו ובתו, ובסדרה של רשימות מפורטות על העולם העסקי של שר הביטחון: התורמים הבולטים, עסקי חברת "אהוד ברק בע"מ", עסקי חברת טאורוס-ישראל של אשתו, עסקיה של בתו מיכל ברק (שעליה נכתב לאחרונהתחקיר ב"גלובס"), רשימת חבריו הקרובים, ומסגרת נוספת על "החיים הטובים" ובה מבחר משיאי פזרנותו, משעון היד היקר בממשלת ישראל (80 אלף שקל) ועד לנסיעה האחרונה לפריז.
נכון שבמסגרת ביקורתה על הטיפול של כלי התקשורת בסיפור שיגרה ויסמן גם עקיצה לעבר "הארץ" וכתבה כי "קשה להתעלם מכך שאפילו עיתון 'הארץ' עצמו, שפירסם את התחקיר על ברק, הסתפק בהפניה צדדית", אך את הקרדיט הראוי לעצם החשיפה של העברת חברת "אהוד ברק בע"מ" לבנותיו, כמו גם קרדיט לחשיפות בפרשת ליברמן, העניקה ויסמן לעיתון "הארץ". גם זה אינו מעשה שגרתי בנוף התקשורתי המקומי, במיוחד בין יריבים מרים כ"הארץ" ו"גלובס".
הצפת ממצאי התחקיר על עסקי ברק ובנותיו, יהיו מניעיה אשר יהיו, היא מעשה עיתונאי מבורך. פעמים רבות מדי מושכחים סיפורים בעלי חשיבות ציבורית רק בשל התחשבנויות קטנוניות בין כלי התקשורת, שיוצאים מגדרם כדי לא לפרסם דיווחי המשך לחשיפות של מתחריהם.
אם לצרף לפרסום אתמול בערב ב"גלובס" את הטור הביקורתי במיוחד שפירסם אתמול בבוקר מרדכי גילת ב"ישראל היום", על הפאר בבית ברק ו"רדיפת הכסף החולנית" של שר הביטחון, עולה הרושם ששר הביטחון הפך בשבוע האחרון למטרה. אולי עדיין לא מטרה קלה לכל העיתונאים, אך אף על פי כן מטרה שהולכת ונעשית לגיטימית.
חלק נוסף בפאזל
בחודש יוני האחרון פירסם "הארץ" ידיעה של עמוס הראל תחת הכותרת "תעלומה סביב התאבדותו של הקצין הבכיר מיחידת המודיעין הסודית 8200", על התאבדותו של הקצין משה אביה. "חבריו מנסים להעלות השערות איזה אירוע קיצוני עלול היה לדרבן אותו למעשה כה חריג ובלתי צפוי", כתב הראל, והוסיף כי "המשטרה הצבאית החוקרת עדיין עוסקת בניסיון לפענח את הפרשה, ומקורות צבאיים מסרו כי נבדקים כמה היבטים, הן אישיים והן כאלה הקשורים בתפקידו הצבאי".
הידיעה פורסמה באופן חריג בראש שער "הארץ" יום לאחר שהעיתון פירסם בראש השער מאמר פרשנות מאת הראל על שתיקת ישראל מול טענות לבנון כי נחשפה רשת ריגול ישראלית במדינה. עובדה זו, יחד עם שאלות שהופיעו במאמר הפרשנות של הראל ("האם משקפים הדיווחים מלבנון שינוי לרעה מבחינתה של ישראל? האם אירע כאן, חלילה, עסק ביש נוסף?") ומאמר מערכת של העיתון שקשר בין שני האירועים, מעוררת את הסברה כי התאבדותו של רב-סרן אביה היתה קשורה באופן כלשהו לכישלון המודיעיני בלבנון.
הבוקר, לצד פרסומים על גילוי ופיצוץ מתקני האזנה ישראליים בלבנון, מפרסם יוסי יהושוע ב"ידיעות אחרונות" ידיעה קצרצרה תחת הכותרת "למה התאבד קצין המודיעין מיחידה 8200". כותרת הגג לידיעה מבטיחה: "סוף לשמועות".על-פי דיווחו של יהושוע, אמרו לו "גורמים בכירים בצה"ל" כי התאבדותו של אביה "אירעה בגלל נסיבות אישיות ואינה קשורה לפעילותו ביחידת המודיעין". יהושוע מדווח כי מפקדיו של אביה אומרים שלא היה מעורב בפעילות מודיעינית שנכשלה.
רצח מן הקווקז
העמודים הראשונים בכל העיתונים, למעט "הארץ", ממשיכים לעסוק ברצח בני משפחת אושרנקו. יגאל סרנה, שהפך למעין שליח "ידיעות אחרונות" להלוויות נבחרות, מתאר את הלוויית המשפחה שנערכה אתמול.
"זו היתה הלוויה חשוכה ודוממת שטרם ראיתי כמותה בחיי", הוא כותב, תוך השוואה להלוויית משפחת פישר (השוטר שרצח את בני משפחתו) מהשנה שעברה. "דבר מה שטני ריחף מעל הקהל הדומם בחושך [...] נדמה היה כי השקט הוא הדיבור של ההלוויה הזאת. שהשקט מנסה לספר משהו, ממש כמו שאתה מתכופף קרוב לפיו של אדם גווע כדי לשמוע אותו לוחש את שמו של רוצחו".
בעוד הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" היא "כך פועלת מאפיה קווקזית", מסר שעולה גם מהכותרות בכפולה הפותחת של העיתון, הכותרת בראש עמ' 5 של "הארץ" קוראת: "חוקר במשטרה: הרצח חריג גם במונחי עולם תחתון רוסי".
נותנים כבוד
ב"ידיעות אחרונות" יודעים לתת כבוד. בכפולה המרכזית של העיתון מתפרסם הבוקר תצלום גדול של כדור פורח שעף אתמול בשמי הארץ למען איסוף תרומות לטיפול במחלה קשה. לצד התצלום (חסר הקרדיט) מדווחת אתי אברמוב על הסיפור שמאחוריו, תוך ציון שמה של חברת שעונים שווייצרית שהעניקה לבלון את חסותה, שמה של החברה המייבאת את מותג השעונים לישראל ושמו המלא של מנכ"ל היבואנית.
ב"ישראל היום" מדווח גדי גולן על טיסת הכדור הפורח ומזכיר אף הוא את חברת השעונים ואת שמה של החברה המייבאת את מותג השעונים לישראל, אבל לא את שמו המלא של מנכ"ל היבואנית.
זוטות
הכפולה המרכזית של קונטרס החדשות ב"מעריב" מוקדשת במלואה לתקרית שאירעה אתמול במהלך משחק כדורסל בין מכבי תל-אביב לניו-יורק ניקס: מאמן מכבי תל-אביב פיני גרשון הורחק מהמגרש.
בעמ' 6 במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מדווח עמיר בן-דוד כי מפעל אגן-כימיקלים באשדוד, מקבוצת מכתשים-אגן שבשליטת נוחי דנקנר, מזרים לים שפכים וחומרים רעילים בכמות העולה ב-25% על זו שדווח עליה.
ענייני תקשורת
צבי הראל מדווח ב"ישראל היום" כי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב דחה אתמול את בקשתו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, לקבל לידיו שיחות רקע בין א' ממשרד התיירות ובין העיתונאים ברוך קרא ומיקי חיימוביץ'. "השופט ד"ר עודד מודריק", מדווח הראל, "קבע כי החיסיון העיתונאי חל לא רק על מקור המידע – אלא גם על תוכנו". יחד עם זאת הוחלט כי פרקליטיו של קצב יקבלו קטעים שלא שודרו מפאת שיקולי עריכה.
גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי משרד התקשורת החליט לתמוך בשינוי חקיקתי שיוזם משרד האוצר ויאפשר להאריך את זכיונו של ערוץ 10.
בעמ' 36 של "דה-מרקר" ידיעה (כולל הסטמפה "בלעדי") מאת אמיתי זיו,ולפיה משרד התקשורת יסבסד כמחצית ממחיר הממיר לצפייה בערוצים הפתוחים למשפחות עם הכנסה נמוכה מ-4,300 שקל. את הידיעה מלווה תצלום [אמיל סלמן] של שר התקשורת משה כחלון. בעמוד הדעות של העיתון מתפרסם מאמר מאת כחלון, המבשר כי בימים אלה פועל משרד התקשורת יחד עם משרד האוצר כדי לסבסד מחצית מעלות הממיר לצפייה בערוצים הפתוחים.
איתמר אייכנר מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי דניאל בוסטרום, העיתונאי השבדי שטען כי חיילי צה"ל קוצרים את אבריהם של פלסטינים, עתיד להגיע לישראל ולהשתתף בכנס דימונה לתקשורת, שיתקיים ב-2.11.09.