קסאם, קיבוץ ניר-עם, 14 בנובמבר (צילום: אדי ישראל)
כל כלב בא יומו
אבל אתמול עדיין לא היה יומו של הכלב שבי. "שבי ניצל בנס" מדווחת כותרת בעמ' 3 של "ישראל היום", ומתייחסת לכלב שמלונתו נהרסה מרקטת קסאם. שבי הוא כלבם של צביה ושלום תורג'מן, תושבי שדרות, ואתמול שהה מחוץ למקום הלינה הקבוע שלו שעה שהרקטה "פגעה באופן ישיר במלונתו והרסה אותה כליל", לשון הידיעה. במרכז שער "ישראל היום" אף מופיע תצלום של המלונה ההרוסה [רפאל בן ארי]. לא נותר ממנה דבר פרט לערימת קרשים.
כפי שניתן להבין, הסיבוב הנוכחי במלחמה בחזית הדרומית עדיין בשלביו הראשונים. הלחימה טרם גבתה קורבנות ישראלים, ונכון לעכשיו אפילו אי-אפשר לדווח על בני-אדם שניצלו בנס. הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" צורחת הבוקר "תפתחו עיניים, אנחנו מופגזים!", ציטוט ישיר מפי ראש עיריית שדרות המיועד, אבל לפי נסיון העבר, איש לא ישמע את זעקתו של ראש העירייה ואת זעקת העיתון עד שלא ייהרגו כמה ישראלים מתושבי האזור, עד שלא יתכסה עמוד השער של "ידיעות אחרונות" ברצף של תצלומי פספורט.
ב"הארץ" הצליחו להקדים את המאוחר ואירגנו מקבץ של תצלומי פספורט על השער, אם כי המצולמים הם קורבנות תאונות דרכים. "כך מפקירה המדינה את חיי הנוסעים בעורק התחבורה הראשי לצפון", קוראת הכותרת הצמודה ל-16 תצלומים קטנים, ומפנה את הקורא לרשימה מאת אלי אשכנזי על כביש 65, כביש עמוס אך חשוך, וללא כל הפרדה בין נתיבי נסיעה. הכותרת הראשית בעיתון דווקא מתייחסת לנעשה בעזה ומביעה את עמדתם של "בכירים במטכ"ל", המבקשים להרגיע את הפוליטיקאים המתלהמים שדרשו אתמול לכבוש את הרצועה. ב"מעריב", לעומת זאת, כל סיפור המלחמה המתפתחת בדרום נעלם מהשער ונדחק לשתי ידיעות קטנות בתחתית הכפולה החמישית. קראו לנו כשיהודי ימות.
ללא שאגות בוז ונהמות
במקום מלחמה, "מעריב" מייחד את השער לבחירות הקרבות, ובעיקר למרכז הליכוד שהתכנס אתמול בגני התערוכה. באמצע השער תצלום [ראובן קסטרו] של חבר מרכז הליכוד המחזיק בידיו כרזת בחירות של בנימין נתניהו. זוהי כרזה ממסע הבחירות הכושל של נתניהו בשנת 99', כרזה שבתחתיתה מופיעה הסיסמה השנויה במחלוקת "מנהיג חזק לעם חזק". נתניהו נאלץ אז לשנות את הסיסמה, בעקבות הדמיון בינה לבין הסיסמה שבה השתמש בעבר בניטו מוסוליני. כיום הסיסמה מככבת בשער העיתון כלאחר יד.
יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, אתמול בכנס המפלגה בתל-אביב (צילום: רוני שיצר)
ככלל, הדיווח על המרכז מדגיש את החיובי, בכל העיתונים. "משהו התבגר שם, במרכז הליכוד", כותב ב"מעריב" בן כספית, שכבר ראה בימיו כמה מרכזים. גם יוסי ורטר קובע ב"הארץ" כי המרכז "הפגין סוג של בגרות, וזהירות" והתקיים "ללא צווחות, ללא קטטות בירכתי האולם ושאגות הבוז ונהמות". יובל קרני מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי אפילו הגימיקים במרכז מעודנים משנים קודמות. במקום נקניקיות הסתפקו המועמדים לפריימריז בחלוקת סוכריות, מסטיקים, חיבוקים ונשיקות.
ב"ישראל היום", עיתון הבית של הליכוד, מדווח שלמה צזנה על המתיחות הפנימית בין חברי-הכנסת המכהנים לרשימת המצטרפים החדשים. תיקון קטן – צזנה מדווח על הפגת המתיחות: "כל הדוברים, הח"כים הוותיקים, בירכו את המצטרפים החדשים לליכוד, ובכך הפיגו את הדיבורים במסדרונות על מתח בעקבות החשש שהח"כים המכהנים כעת בליכוד יידחקו מהעשירייה הראשונה ברשימה". אם כך, נראה כי אין עוד מתחים פנימיים בליכוד. עובדה – היה כתוב בעיתון.
יש לכם טלפון נייד? רוצים לשרוף איזה שקל או שניים?
"מעריב" מפרסם הבוקר, בתחתית הכפולה הפותחת של קונטרס החדשות, יוזמה חדשה שלו. ליתר דיוק, מדובר ביוזמה של מחלקת "מעריב active", המחלקה לעידוד יצירת קשרים מכניסי מזומנים עם הקוראים, שבזמן האחרון, מאז החריף המשבר הכלכלי שבו נתון "מעריב", קיבלה דרור למיזמים שונים האמורים להוסיף מעט הכנסות לעיתון.
"מעוניינים לקלוט עובדים? מחפשים עבודה?", שואלת הכותרת, ומזמינה את אומרי ההן לשלוח למערכת "מעריב" הודעות SMS בעלות של שקל אחד בלבד. "בכל יום נפרסם פירוט של חברה אחת", מבטיח העיתון למעסיקים, ואילו למובטלים מוצע לשלוח SMS כדי לקרוא בטלפון הנייד שלהם "את מיטב ההצעות ממעסיקים, כפי שתתקבלנה במערכת" (בגופן קטן נכתב כי השירות יספק עד ארבע הודעות ליום, בעלות של חצי שקל לעדכון).
(צילום: פלאש 90)
לפי המתואר במודעה של "מעריב", זו מערכת פרימיטיבית עד כדי חוסר יעילות גמור. מחפש עבודה אינו יכול לסנן באמצעות המערכת החדשה את האזור שבו הוא מעוניין לעבוד, ואפילו לא את המקצוע שלו. אולי סומכים שם ב"מעריב" על הנואשות של מי שמוכן לשתף פעולה עם היוזמה של מחלקת "מעריב active" ומאמינים כי יסכים לקבל כל עבודה, בכל מקום שתוצע לו. מכל מקום, בראש השער של מוסף "עסקים" מופיעה הכותרת הבולטת הבאה: "עסקים מוצא לכם לעבודה" [כך], המפנה ל"מדור חדש" שמופיע בעמ' 5 של המוסף, "יוצאים מהמשבר" שמו. לפי "מעריב" זהו "מדור חדש שיסייע לכם לעבור את המיתון", ולא ברור אם הכוונה היא לקוראי העיתון או לעובדיו.
הכי טוב לעבוד שם, הכי גרוע לשבות
במדור החינוך של "ישראל היום" מופיעה הבוקר ידיעה [ליאת עזר] שכותרתה מבשרת בגאווה כי "הכי טוב לעבוד במכון ויצמן ובאוניברסיטה העברית". קביעה זו מבוססת על המגזין "The Scientist", שדירג את מקומות העבודה הטובים ביותר מבין המוסדות האקדמיים למדעי החיים מחוץ לארה"ב, והציב את שני המוסדות הישראליים בראש הרשימה. הדירוג, כך מדווח, התבצע על סמך שביעות הרצון הכללית של עובדים במקום, תשתית וסביבת עבודה, שכר, יחסי אנוש וכדומה.
רותי סיני מדווחת הבוקר במדורה "לחם עבודה" שבעיתון "הארץ" על כמה מעובדי מכון ויצמן שהיו בוודאי מתפלאים למקרא הידיעה ב"ישראל היום". מתברר כי גן המדע במכון מושבת זה כשבועיים מאחר שהנהלת המכון מסרבת לנהל משא-ומתן עם חברי הארגון שהקימו כמה מהמועסקים במקום. לפי דיווחה של סיני, אתמול, בעת טקס הענקת תואר דוקטור כבוד לפרופ' דוד הרטמן, הגיעו חמישה עובדי גן המדע במטרה להניף שלטים ולחלק מכתבים על סירובו של המכון לאפשר להם להקים ארגון עובדים. "בתגובה", כותבת סיני, "התנפלו המאבטחים במקום על חברי הקבוצה, השכיבו אותם על הקרקע והיכו אותם. אחד המפגינים פונה לבית-החולים, שם התבשר כי שברו את רגלו".
נותן דוגמה
"מעולם לא היו בישראל כל-כך הרבה כלי תקשורת כלכליים. הם מחכים לשמוע מה יש לך לומר". כך כותב איש יחסי-הציבור זמיר דחב"ש, שקיבל לרשותו כפולת עמודים בעיתון "גלובס". דחב"ש קובע "10 כללים להתמודדות תקשורתית עם המשבר הכלכלי". "היעלמות מהרדאר התקשורתי", מזהיר דחב"ש, "תעצים את הפגיעה במותג שלך", ומוסיף עצות כגון: "אל תשכח שעיתונאי כלכלי ממוצע מקבל אלפי פיסות מידע ביום באמצעות הודעות לעיתונות, רובן נעלמות במעבה האי-מייל שלו ולא תופסות את תשומת לבו. דווקא מידע רלבנטי המועבר באופן ייחודי לעיתונאי, כזה שמתאים לצרכים שלו, לפורמט ולאג'נדה שלו, יכול להגביר את החשיפה".
הנתון הבולט ביותר שעולה מרשימתו של דחב"ש מלמד על היכולת שלו עצמו להתמודד יפה עם המשבר הכלכלי ולהציע מידע רלבנטי לאנשי "גלובס" באופן שיזכה אותו בכפולת עמודים בעיתון.
ידיעה תקשורתית אחת
יעל גאוני מדווחת ב"גלובס" כי מיום ראשון שעבר החלו מצורפים כמה אלפי עותקים של "דה-מרקר" לעיתוני "ישראל היום", וזאת, ככל הנראה, עקב סקר TGI המתבצע בימים אלה.