ראש הממשלה נתניהו ורעייתו על כבש המטוס הממריא לוושינגטון (צילום: משה מילנר, לע"מ)
בעל המאה
על שער "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" הבוקר מתפרסם תצלום זהה [משה מילנר, לע"מ] שבו נראים ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה עולים על המטוס שייקח אותם לארה"ב. גם עיקרי הסיקור לקראת פגישת נתניהו ואובמה דומים, לא רק ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות", אלא גם ב"מעריב" – העיתונים מציגים את העמדות שצפויים לנקוט שני המנהיגים, את המחלוקות שצפויות לעלות בפגישה ביניהם, ואת העובדה ששרה נתניהו לא תפגוש, ככל הנראה, את מישל אובמה (ב"ידיעות אחרונות" גם מסבירים מדוע).
באופן טבעי, שטח כמעט זהה בגודלו מוקדש בעיתונים להצגת עמדת נתניהו ועמדת אובמה. ב"מעריב", למשל, מתפרסמות שתי רשימות המציגות את "הזווית הישראלית" ו"הזווית האמריקאית" [מיה בנגל וטל שניידר, בהתאמה]. ב"ידיעות אחרונות" מתפרסמת טבלה גרפית נוחה לקריאה המעמתת בין "עמדות ישראל" ל"עמדת ארה"ב" בכל אחד מהנושאים המרכזיים. ב"הארץ" יש צורך ממש לקרוא את הסיקור מאת ברק רביד כדי לחלץ את פערי העמדות בין שני הצדדים.
הכותרות הראשיות בעיתונים ממוקדות אף הן בפערי העמדות, תוך ניסיון מובן מאליו לבנות דרמה לקראת מפגש הפסגה. "ראש הממשלה יצא לוושינגטון במאמץ למתן את חילוקי הדעות עם הנשיא אובמה", קוראת כותרת "הארץ". ב"ידיעות אחרונות" מסתפקים בכותרת הממצה "מבחן אמריקאי".
יוצא דופן הוא "ישראל היום", שבהתאם לעקרון מס' 5 ברשימת עקרונות העיתון המתפרסמת מדי יום בכפולה הפותחת שלו, זוכר גם הבוקר כי הוא עיתון ישראלי, ומתמקד קודם כל, וגם אחרי הכל, בעמדה של ממשלת ישראל והעומד בראשה, תוך התעלמות מופגנת מעמדות האמריקאים.
"מוקדם מכדי לדבר על שתי מדינות ל-2 עמים", קוראת הכותרת של עיתון זה, הנתונה במרכאות. זו, כמובן, עמדת ישראל ולא ארה"ב, ואכן, מקריאת הידיעה מאת שלמה צזנה עולה כי האמירה יצאה "מלשכת נתניהו".
נראה כי גם כל יתר הסיקור יצא כקובץ PDF בלתי ניתן לשינוי מלשכת ראש הממשלה ונחת היישר במערכת העיתון. כותרת הגג לראשית מכריזה על "גישושים, לא עימותים" הצפויים בין שני המנהיגים; הידיעה מאת צזנה נפתחת בציטוט מפי "גורם מדיני בכיר בירושלים", שקובע כי "שני המנהיגים כבר נפגשו בעבר והכימיה מצוינת ומבטיחה"; וכמו בעיתונים האחרים, גם בעיתון זה מצורפת לנוחות הקוראים טבלה גרפית לתמצות העמדות, אלא שהיא כוללת רק את "המסרים העיקריים שיציג רה"מ נתניהו לנשיא אובמה", ללא המסרים של האמריקאים לישראל.
קורא של "ישראל היום" שמבקש ללמוד ממנו על עמדת נשיא ארה"ב לקראת הפגישה עם ראש ממשלת ישראל מוזמן לדפדף עד לעמ' 31, שם מציגה הקריקטורה היומית [שלמה כהן] את נשיא ארה"ב המכריז: "אחת. אתם לא תוקפים את איראן! שתיים. שתי מדינות לשני עמים! שלוש. מפסיקים את הבניה בשטחים! [...] וארבע, תשתמשו בידית הקטנה, אחרת תתייבשו!".
נוצר הרושם כי מבחינת העיתון, אם אובמה מעוניין להעביר לציבור הישראלי את מסריו, יואיל נא וימצא מיליארדר שיסכים לפתוח עבורו עיתון פרטי שישמש לו לפה.
ברכות הדרך
מעבר לדיווחים החדשותיים, מעניקים העיתונים פרשנויות ותוספות לקראת פגישת נתניהו אובמה. "הארץ", למשל, מעניק את ברכת הדרך המסורתית לראש ממשלה היוצא לפגוש את מנהיג העולם החופשי – ידיעה מאת עקיבא אלדר העוסקת בגידול האוכלוסייה בהתנחלויות. ב"ידיעות אחרונות" קובע איתן הבר כי נתניהו "חש בוושינגטון כמו דג באקוואריום", אך מזהיר את ראש הממשלה כי "המים באקוואריום הוחלפו, ובהזדמנות זו גם כמה דגים".
ב"מעריב" ממליץ בן כספית לנתניהו על כללי התנהגות, כלקח מהפגישה שקיים בעבר עם הנשיא קלינטון: "אם האמריקאיים הקציבו שעה לפגישה בארבע עיניים, נתניהו צריך להקפיד ש-40 דקות מתוכה הוא יקשיב, ורק 20 ידבר". אגב כך חושף כספית את דעתו העקרונית על הצרה המכונה "תהליך השלום" וכותב כי "הדרך להתמודד עם תהליך השלום מול הפלסטינים היא לא להגיד לא כל הזמן, אלא להגיד כן כל הזמן ולתת לפלסטינים לטרפד את ההתקדמות בעצמם".
למתעניינים ביחסי ישראל-ארה"ב מומלץ לקרוא את רשימתו של יואב קרני, שהתפרסמה ביום חמישי האחרון בעיתון "גלובס". "לך לשלום, וסל גאה", כתב קרני, "וזכור שלמלך יש כתר, ולך יש רק טירה קטנה".
מיישרים את הפיזה
ב"מעריב" מדווחת הבוקר אפרת זמר על תוכנית חדשה שגובשה במשרד החינוך על-ידי השר גדעון סער והמנכ"ל שמשון שושני. במרכזה: "תגבור מקצועות הליבה" ו"חזרה לצורת הלימוד של שינון".
על-פי הדיווח, המשרד יקצץ בלימודי מקצועות בחירה כגון מדעי החברה או אמנות, ובמקביל יחזור בו מהשינוי שהנהיגה השרה הקודמת, שקידמה לימוד המפתח תהליכי חשיבה, וזאת לטובת שינון תדיר יותר של חומרי הלימוד. הידיעה ב"מעריב" מציגה את עמדת משרד החינוך בלבד, תוך ציטוט "בכירים במשרד החינוך" המסבירים את חשיבות התוכנית. מטרת השינוי, כך מדווח, "לחזק את הישגי התלמידים".
ב"ידיעות אחרונות" מספרים גם אילו הישגים של התלמידים אמורים להתחזק כתוצאה מהתוכנית החדשה של משרד החינוך. תמר טרבלסי-חדד מדווחת על היוזמה החדשה, אך בעיתון זה היא נתונה במסגרת ביקורתית.
לפי הדיווח ב"ידיעות אחרונות", השינוי נועד להביא לשיפור בתוצאות מבחני ההשוואה הבינלאומיים (פיזה וטימס), שבהם הידרדרו הישגי תלמידי ישראל בשנים האחרונות. ב"ידיעות אחרונות" לא מסתפקים בהצגת עמדת משרד החינוך ומשלבים בדיווח גם את עמדת מבקרי התוכנית, הן בגוף הידיעה מאת טרבלסי-חדד ("ההכנה הממוקדת אינה מתמודדת עם הבעיות האמיתיות של מערכת החינוך, אלא רק יוצרת מצג שווא כאילו התלמידים השתפרו"), והן במאמר נפרד מאת ד"ר רונן המר ("יש כאן חשיבה מעוותת והיפוך היוצרות").
עוד קיסם למדורה
זאב קליין וחזי שטרנליכט מדווחים במדור הכלכלה של "ישראל היום" כי בבנק ישראל החליטו "להנמיך את הלהבות" בכל הנוגע לסכסוך בינם ובין בנק הפועלים, ניסיון "להוריד את הנושא מהכותרות". גם אם יש ממש בדיווח זה, על "דה-מרקר" כוונה כזו לא השפיעה. גם הבוקר מוקדשת הכותרת הראשית בעיתון לדרישת פישר להדיח את דנקנר, כשהפעם מדווח כי ההדחה עתידה לצאת אל הפועל כבר השבוע.
והנה קומוניקט שהגיע זה עתה
הכפולה המרכזית בעיתון "כלכליסט" מוקדשת הבוקר כולה לפרסומת לקראת כנס שמארגן העיתון. גם רצועה צרה מעל לכותרת הראשית בעמוד השער מפנה את תשומת לב הקוראים לאירוע ולמשתתפים הבולטים שייקחו בו חלק. הקידום העצמי מתחיל לעורר אי-נוחות עם עיון בעמ' 3 של העיתון. שם, באחד המיקומים המרכזיים ביותר ש"כלכליסט" יכול להציע, מופיעה הבוקר ידיעה לא חתומה, שמדווחת אף היא על הוועידה שמארגן העיתון ועל האורחים העתידים להשתתף בה. בהתחשב בכך שהאירוע יתקיים רק בעוד כשבועיים, עולה החשש כי בימים הקרובים צפויות לנו עוד כמה ידיעות נטולות קרדיט בעיתון.
ענייני תקשורת
אמיר טייג מדווח ב"כלכליסט" שמשרד האוצר הסכים לפרוס לערוץ 10 חלק מחובותיו למדינה בגין אי-תשלום תמלוגים.
עמית שכטר מסביר במדור המאמרים של "הארץ" כי היוזמה האחרונה של משרד האוצר לפיקוח הדוק על הוצאות רשות השידור משתלבת היטב במסורת הישראלית, המבכרת שידור ממשלתי על פני שידור ציבורי.
מיקי רוזנטל מתראיין ל"גלריה" של "הארץ" [גילי איזיקוביץ], ומתייחס בין היתר גם לפרסום מיום חמישי במוסף "G" של "גלובס", שניתח את גרסאות רוזנטל ומשפחת עופר בנוגע לכמה סוגיות מרכזיות העולות מהסרט "שיטת השקשוקה" והגיע למסקנה כי שני הצדדים נוטים לעתים להתעלם ממידע שאינו משרת את עמדתם. בתשובה לשאלה בעניין זה אומר רוזנטל: "השמטתי מידע, כמו כל עיתונאי שעושה תחקיר ומפרסם את העובדות שרלבנטיות לסוגיה". אלא שלפי בדיקת "גלובס", רוזנטל פירסם רק את העובדות הרלבנטיות למסקנה שהסיק מהסוגיה.