הדלקת נרות בצעדת שליט (צילום: גילי יערי)
כאחת העם
ח"כ אורית זוארץ נטלה חלק במהלך סוף-השבוע בצעדה למען שחרור גלעד שליט. מידע זה כלול הבוקר בדיווחי העיתונים, צנוע וחבוי, ממתין בסבלנות לקורא שעתותיו בידיו. המרפרפים בין העמודים ישימו לב בוודאי למשתתפות אחרות בצעדה, הזוכות להבלטה. תצלומיהן של בר רפאלי, ריטה ונינט טייב מודפסים הבוקר בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" ("הארץ" מסתפק בתצלום של רפאלי בלבד בכפולה הפותחת, "ישראל היום" מעביר את תצלומה למדור הרכילות בשער האחורי).
"גם אני כאחת העם לא יכולתי לשבת בבית", מצוטטת רפאלי ב"מעריב", ועוד נכתב כי בתשובה לשאלה על תגובתה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקווים האדומים של ממשלתו אמרה: "אני מעדיפה לא לעסוק בעניינים פוליטיים. לא לשם כך הגעתי לכאן". הרעיון כאילו מצעד מחאה בהשתתפות עשרות אלפי אנשים, שנועד להביא לשחרור חייל ישראלי השבוי בידי אויב, אינו מעשה פוליטי הולם את המסר המאחד שמארגני המצעד מבקשים לשדר. הבחירה של מערכות העיתונים להבליט ידועניות המשתתפות במחאה על חשבון חברת-הכנסת נובעת משיקולים מסחריים פשוטים (עניין לציבור), אך גם היא משרתת את כוונת מארגני הצעדה. הדיון הציבורי עבר מהפרלמנט הישראלי למפגן מהונדס למען התקשורת, כך שבאופן טבעי את השורות הראשונות תופסים ידוענים על חשבון נציגי ציבור נבחרים.
מצעד המחאה למען שליט שוב תופס הבוקר את הכותרת הראשית של "מעריב" ("לב המדינה"). "העם מצביע ברגליים", נכתב בפתח כותרת המשנה לידיעה המרכזית בכפולה הפותחת [אבי אשכנזי, אלי לוי ותומר ולמר]. לקראת סוף הידיעה מצוטט "אחד ממארגני הצעדה" שמשתמש בלשון דומה: "העם אומר את דברו ברגליים ואי-אפשר להתעלם מכך". ב"ידיעות אחרונות" מדווחים מאיר תורג'מן, איתן גליקמן וגואל בנו על ההיענות הגדולה של הציבור לצעדה ועל הפקקים שנוצרו בכבישים בעקבותיה. "נדמה שזה הפקק הכי אדיב שהיה פה", הם כותבים.
ידיעה המופיעה בעמ' 4 של "מעריב" [סוכנויות ידיעות] מבשרת על צעדה דומה ובכל זאת שונה שעתידה להתקיים היום ברצועת עזה. ישתתפו בה אמהות של אסירים פלסטינים המוחזקים בישראל, והיא תסתיים מול ביתו של בכיר חמאס ברצועה, מחמוד א-זהאר. מטרתה – "הפעלת לחץ על הנהגת החמאס, כדי שזו לא תתגמש במשא-ומתן עם ישראל ותסכים לעסקה בהיקף קטן יותר מהדרישה המקורית".
גם הכותרת הראשית של "הארץ" עוסקת בשליט, אך היא כוללת מידע ממשי, ולא סיסמה כמו זו של "מעריב": אנשיל פפר מדווח כי אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי אמר כי "צה"ל יכול להתגבר" על מצב שבו אסירים פלסטינים משוחררים חזרה לביתם שבגדה, וזאת בניגוד לדברי ראש הממשלה. "אני לא חושש מכניסת מחבלים חזרה", מצוטט מזרחי, "לוקח להם המון זמן להתחבר מחדש לשטח". על-פי הידיעה, הדברים נאמרו "לפני כחודש וחצי". לא מצוין מדוע פרסומם מתרחש רק עתה. מבדיקת ציטוט אחר של האלוף הכלול בידיעה ("כרגע איני מזהה התפתחות שלילית בגדה") עולה כי דבריו על שחרור אסירים לגדה נאמרו ככל הנראה בעת תרגיל חטיבתי שנערך ב-17.5.10.
בכפולה הפותחת של "הארץ" טור רגשני מאת ניבה לניר, מסוגת "זעקתה של אם", שעד כה נחסך מקוראי העיתון. הוא כולל התייחסות לחייל השבוי כאל ילד; שאלות רטוריות שמבקשות לבדוק אם לקורא נותר עדיין מיתר רגשי שעליו לא ניגנו כל הפובליציסטים האחרים; ומשפטים שלמרות קוצרם היחסי עמוסים בפתוס המספיק לנובלה קצרה.
"בבוקר יום שישי עמדה אשה אחת בכיכר בשכונת מגוריה בתל-אביב וחילקה לעוברים ושבים ולנהגים סרטים צהובים", כותבת לניר, ובהמשך: "עמדה שם וחשבה על הילד ההוא, על גלעד. האם הוא יודע שכבר יולי, והילדים בחופשה ובתל-אביב חגגו לילה לבן? [...] האם נותרה בו תקווה? אל מי הוא בוכה בלילות ועל מה נפשו חולמת?". את טורה מסיימת ניר בקביעה כי "את הילד הזה צריך להחזיר הביתה. כן, במחיר שכולנו מבינים מה הוא. וכל אחד צריך לעשות משהו כדי שזה יקרה. למענו של גלעד. למעננו. ואנחנו לא מפחדים".
ב"ישראל היום" סיקור הצעדה הבוקר מצומצם במיוחד. דומה כי ככל שהמסרים שעולים ממנה כוללים יותר ביקורת ישירה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כך מצטמצם הסיקור בעיתון הזה.
התשובה ל"חוק 'ישראל היום'"
פרסום טיוטת חוק ההסדרים באתר של שלי יחימוביץ' גורר הבוקר דיווחים מפורטים בעיתונים הכלכליים. "מעיון בטיוטה עולה כי חוק ההסדרים החדש חיוור מאוד ביחס להיקפו בשנים קודמות. הוא מכיל מעט מאוד הצעות לשינויים ולרפורמות", כותב מוטי בסוק, ומסביר זאת בכך ש"אגף התקציבים של 2010 איננו האגף של השנים הקודמות. היצירתיות, הדמיון, הרצון לשנות ולהשפיע נחלשו, והדבר בא לידי ביטוי במיעוט היוזמות והמהלכים".
צבי זרחיה מבקש להתנחם בעובדה שלחוק ההסדרים היכולת "לנטרל את לחצי הטייקונים". לדבריו, "במקרים שבהם הח"כים מגלים סימני חולשה וכניעה לטייקונים ואינם נלחמים להגברת התחרות במשק, מוטב להשתמש בחוק ההסדרים במידה הראויה כדי לשפר את מצבו של הצרכן". במקביל הוא מזכיר כי "10 רפורמות שאושרו בחוק ההסדרים הקודם עוד לא יצאו לפועל".
"דה-מרקר" מקדיש לסקירת סעיפים שונים בחוק חמישה עמודים בסך-הכל. כתבי העיתון מדווחים על רפורמות שונות המוצעות בתחומי הביטחון והנדל"ן, התעסוקה, החינוך ועוד. על רפורמות בתחום התקשורת אין דיווח בגליון הבוקר של "דה-מרקר". גם ב"כלכליסט", המסקר כמה מההצעות הכלולות בחוק על פני שלושה מעמודיו, אין התייחסות לתחום התקשורת.
דווקא ב"ישראל היום", חינמון עם מדור כלכלה מצומצם בן שני עמודים, נמצא מקום לידיעה על רפורמה הכלולה בחוק ההסדרים ועתידה להשפיע על שוק התקשורת – המעבר של פרסום ממשלתי מהעיתונות המודפסת לאינטרנט, שיעלה לעיתונות המודפסת במחיר של עשרות מיליוני שקלים בשנה. למען הדיוק, הרפורמה, אם תעבור, לא תפגע בכל העיתונות המודפסת. התוכנית העסקית של "ישראל היום", למשל, אינה תלויה בסבסוד הממשלתי במידה דומה לתוכניות העסקיות של העיתונים האחרים.
זאב קליין מדווח כי "מדובר במהלך שיושלם בהדרגה בתוך שלוש עד ארבע שנים" ומוסיף כי "מודעות הממשלה שיועברו מיידית לפרסום באתרי האינטרנט יהיו הודעות ומכרזים בתחום התכנון והבנייה, אשר מהווים 70 אחוזים מכלל הפרסומים הממשלתיים". נזכיר כי לפני כחצי שנה, בתשובה לפניית "העין השביעית", טענו במשרד הפנים כי הפרסום המקוון לפי חוק התכנון והבנייה אינו במקום הפרסום בעיתונות המודפסת, אלא נוסף לו.
עוד חדשות
בכל שערי העיתונים מופיע הבוקר תצלום זהה [AP] – קנצלרית גרמניה אנגלה מרקר מניפה ידיה ופולטת שאגת שמחה במהלך משחק הכדורגל שבו הביסה נבחרת גרמניה את ארגנטינה בתוצאה 4:0. "ידיעות אחרונות" מקדיש להתפתחויות האחרונות בגביע העולם בכדורגל את הכותרת הראשית ("גביע אירופה"). ב"ישראל היום" מוקדשת לנושא הכפולה הפותחת.
שלמה צזנה מדווח ב"ישראל היום" כי הממשלה תאשר היום את קידומו של "חוק עוקף בג"ץ". על-פי הדיווח, הצעת החוק שיגיש שר המשפטים יעקב נאמן נועדה לאפשר לשב"כ לבקש את הארכת מעצרו של עציר בטחוני ללא הבאתו לפני שופט, וזאת כדי שחקירתו תתנהל "ברציפות ובלא הפרעה".
אלכס פישמן מעריך, במסגרת מאמר המתפרסם במדור הדעות של "ידיעות אחרונות", כי לא תפרוץ בקיץ הנוכחי מלחמה בהשתתפות ישראל. לדבריו, "שלושה צירים של בניין כוח מול ישראל, שאמורים היו להגיע לבשלות השנה [...], לא הגיעו לבשלות".
הזוהרת מכל
ביום רביעי של השבוע שעבר, לאחר שנחשפה פרשת הריגול האחרונה בארה"ב, נהג מדור החוץ של "הארץ" באיפוק יחסי ונמנע מלהדפיס תצלום ענק ממדים של הסוכנת הרוסייה בעלת המראה המצודד. מאז חל כרסום מתמשך באיפוק שמפגין העיתון.
ביום חמישי האחרון הודפס בראש המדור תצלום של צ'פמן, והוקדשה לה ידיעה שלמה [נטשה מוזגוביה] שהופיעה בעיתון המודפס תחת הכותרת "המרגלת הג'ינג'ית שכבשה את לב ארה"ב". באצטלה של דיווח ספק ביקורתי על ההתלהבות של התקשורת בארה"ב מגברת צ'פמן ("יממה מאז התפוצצה הפרשה שהעיבה על יחסי רוסיה-ארה"ב, רוב העצורים נדחקו לשוליים לטובת מצגות תמונותיה של אנה מהפייסבוק"), סיפק "הארץ" מידע רב אך נטול חשיבות ממשית על החשודה בריגול, כגון מקום מגוריה, הרגליה וחבר מרעיה.
בגליון יום שישי פורסם תצלום של צ'פמן מתוך עמוד הפייסבוק שלה כשהיא נראית כזונה בבית-בושת; ישובה על ספה שחורה על רקע קיר אדום, לבושה שמלה חשופה בצבעים מנומרים, מחייכת למצלמה ומחזיקה סיגריה בידה. התצלום ליווה ידיעה [נטשה מוזגוביה ודנה הרמן] שכותרתה הוקדשה לחבר אחר ברשת הריגול, שהודה באשמה. לא נמסר כמה לוהט הוא נראה. צ'פמן, שההתייחסות אליה בידיעה היתה קצרה ושולית, הוגדרה כ"הזוהרת מכל המרגלים הרוסים, לכאורה" – עירוב מוזר של לשון טבלואיד רכילותי עם הזהירות שעליה מקפיד עיתון רציני. לידיעה התלווה טור מאת מוזגוביה, שהוקדש לחוויותיה האישיות בארה"ב כישראלית ממוצא רוסי.
הבוקר כולל מדור חדשות החוץ של "הארץ" עמוד אחד בלבד, ובכל זאת הידיעה שבראשו ["גרדיאן" ו-AP] מוקדשת לצ'פמן. הכותרת נראית כאילו נלקחה ממדור חדשות החוץ של "ישראל היום": "חייה של המרגלת הרוסייה בלונדון נחשפים: מנערה מופנמת לאשת זוהר". ב"ישראל היום", הכותרת המובילה את מדור חדשות החוץ היא "דיווח: בן זוגה של החשודה בריגול לרוסיה – ישראלי".
ובכל זאת, מוקדם להשוות בין מדור חדשות החוץ של "הארץ" למקבילו ב"ישראל היום". יתר חדשות העולם שמספק הבוקר "הארץ" לקוראיו כוללות התבטאות של הגנרל פטראוס על מלחמת ארה"ב באפגניסטן, דיווח על 230 הרוגים בהתפוצצות מכלית דלק בקונגו, ורק בשולי העמוד דיווח קצר על טענה שלפיה "ברלוסקוני שילם לחשפניות בברזיל". ב"ישראל היום" היחס הפוך. 41 הרוגים בפקיסטן נדחקים לידיעת צד קצרה, בעוד שתי ידיעות גדולות יותר מקבלות את הכותרות "הפה הגדול של מל גיבסון" ו"'ברלוסקוני הזמין רקדניות ארוטיות'".
ענייני תקשורת
יורם ירקוני מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי עיתונאי "הארץ" אורי בלאו יוכל להגיע בקרוב לישראל, זאת בעקבות הסדר שלפיו "בלאו יאפשר למערכת הביטחון להיווכח שהמסמכים שברשותו אינם יכולים לפגוע בבטחון המדינה, זאת בלי לסכן את מקורותיו". לא מפורט באילו מסמכים מדובר, ואם הכוונה היא לכל המסמכים שקיבל אי-פעם ממקורותיו, כפי שפורסם שנדרש על-ידי מערכת הביטחון.
איתמר שאלתיאל העלה הבוקר פוסט לבלוג "הסיפור האמיתי והמזעזע של" ובו הוא כותב על מוסר התשלומים הבעייתי של רון מיברג והאתר "אחר". שאלתיאל מספר כי פירסם עשרה טורים באתר, אך קיבל תשלום על ארבעה בלבד, וזכה להתעלמות כשהתעקש לקבל את היתר. עוד הוא מגלה כי מעצבת האתר, פזית בנימין, לא קיבלה עד כה את שכרה – 5,000 שקל.