נפלאות הסלולר
מסוכן היום בישראל, כך לפי שערי העיתונים. טוב, תמיד מסוכן בישראל לפי שערי העיתונים, וגם בלעדיהם די מסוכן, אבל הדגש היום הוא על מקור הסכנה: לא איומים ומכשולים בטחוניים, אלא סכנות אזרחיות למהדרין, שיכלו לפתוח מהדורות חדשות גם בהוואי, למשל.
מי במסכנים את שלום הציבור? על שער "מעריב" הפניה לסיפור של עדי חשמונאי, על מרכז קניות המוקם בקריית-שמונה סמוך למאגר רעיל של אמוניה; והפניה לסיפור של אביב לביא על התייבשות נהר הירדן והפגיעה בשיט הקיאקים. בעמ' 19-18 מדווחים אבי אשכנזי ויובל גורן על הסכנה שבערבוב גראס, ספיד וחגיגת. לפי החשד, שלושה חברים שנטלו מהתערובת חשו ברע ואושפזו, אחד במצב קשה. לסיום, בכפולת הדעות הפותחת את מוסף "המגזין" של "מעריב" מופיעה קריקטורה של מושיק ובה נראים אם ובנה המגיעים לחוף הים רק כדי למצוא אותו חסום על-ידי שלטים המכריזים: "סכנה מי ביוב", "סכנה ג'יפים", "סכנה מטקות", "החשיפה לשמש מסוכנת" ו"הרחצה ללא פיקוח מציל מסוכנת".
ברכת כוהנים בכותל (צילום: אוראל כהן)
אבל כל אלו זוטות; במקום הראשון ברשימת אויבי הציבור נכון להיום עומד מכשיר הטלפון הסלולרי: דו"ח של משרד הבריאות מגיע לשערי "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" (כידיעה ראשית), "הארץ", וזוכה גם לסטריפ קטן על שער "מעריב". לפי יובל אזולאי ואמיתי זיו ב"הארץ", זוהי הפעם הראשונה שמשרד הבריאות מפרסם הנחיות לציבור בנוגע לשימוש בטוח בטלפונים ניידים. מה בהנחיות? צמצום השימוש של ילדים בסלולר, הרחקת המכשיר מחולים, הימנעות משימוש במקומות שבהם הקליטה נמוכה (כגון מעליות, מקלטים ורכבות), הרחקת המכשיר מהגוף ושימוש באוזניות חוטיות ולא אלחוטיות. וגם: עדיף לשלוח אס.אם.אס במקום לדבר. כך המכשיר רחוק מהראש.
האם ההנחיות הן פרי מחקר חדש, שהצליח להוכיח באופן ברור כי הקרינה הסלולרית מסרטנת? לא. ההנחיות חוברו על סמך מחקרים שהראו "קשר מובהק" בין הקרינה לבין היווצרות סרטן. לפי "הארץ", מדובר ב"זהירות מונעת". מחברת ההנחיות, ד"ר סיגל סרצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן בבית-החולים שיבא, אומרת ל"הארץ" כי ההנחיות חוברו משום שלמשרד הבריאות הגיעו פניות רבות בעניין. ב"ידיעות אחרונות" הסיבה היא הצטברות מחקרים בתחום הזה.
אף שמדובר בדו"ח המזיק לכמה מהחברות החזקות במשק, שהן גם מפרסמות גדולות במיוחד, העיתונים אינם מצניעים את הידיעה וגם לא מנסים להציג את הסיפור באור חיובי. בכל העיתונים מודגשת המסקנה הבלתי נמנעת והמכאיבה מאוד לחברות הסלולר: הדרך הטובה ביותר להימנע מנזקים אפשריים של המכשיר היא להשתמש בו פחות.
ובכל זאת, יש בדו"ח משרד הבריאות בשורה גם לחברות הסלולר, ומאחר שאנחנו, כנראה, נמשיך לדבר בנייד ללא הפסקה, הרי שזו תהיה הבשורה היחידה העולה מהדו"ח: כדאי דווקא להגביר את פרישת האנטנות הסלולריות, וכך להפחית מקרים שבהם הטלפון "מתאמץ" למצוא קליטה ופולט קרינה מוגברת. והנה, כפי שכותב סבר פלוצקר באריכות ובהנאה ב"ידיעות אחרונות", מכה קשה לאלה הנאבקים באנטנות.
עידוד לייצוא
ייצוא נשק הוא בהחלט אחד מענפי הספורט שישראל מצטיינת בהם, והיום ב"מעריב" מדגימים את הסכנות האירוניות שבמכירת כלי משחית לכל העולם: ישראל היא ספקית נשק מרכזית לסרי-לנקה (ציילון), הנתונה כבר שלושה עשורים במלחמת אזרחים. במהלך השנים מכרה ישראל לסרי-לנקה מטוסי קרב, ספינות טילים, מזל"טים, אמצעי ראיית לילה, טילי ים-ים ועוד. כעת מתהדקים היחסים בין סרי-לנקה לאיראן, ומשרד הביטחון הפסיק את הייצוא למדינה, אך נותר החשש שהטכנולוגיות שכבר סופקו יפלו לידי האיראנים, שיוכלו לנתח וללמוד אותן.
אמיר אורן מביא ב"הארץ" הכרזה של שר ההגנה האמריקאי, רוברט גייטס, שאומר על האפשרות לפתיחת מלחמה עם איראן: "מלחמה נוספת במזרח התיכון היא הדבר האחרון שארצות-הברית צריכה".
ועוד על שימוש בנשק בעולם: לפי "מעריב", בשני פיגועים אתמול באיסטנבול נהרגו 13 איש ונפצעו עשרות. "עד סגירת הגיליון לא הובהר מי ביצע את הפיגוע". לפי "ידיעות אחרונות", שממקם את הידיעה על השער, היו בפיגועים 14 הרוגים.
טיוח?
הסיפור הראשי של "מעריב" הוא נסיון טיוח לכאורה של תאונת דרכים על-ידי מפקד אוגדת עזה, צ'יקו תמיר. לפי "מעריב", האוגדונר נתן ל"קרוב משפחתו החשוד" לנהוג בטרקטורון צבאי (או בלשון העיתון "כפה על נהגו לאפשר" זאת) בשטח פתוח, ואחרי שהנהג התנגש ברכב אזרחי, הסתיר המפקד הבכיר את המקרה, זייף את טופס התאונה כך שייכתב בו שנהגו הוא שנהג ברכב, ושילם לבעל הרכב האזרחי פיצוי במזומן כדי שלא יגיש תלונה במשטרה. תמיר טוען שהוא דיווח למצ"ח, וכי טעותו היחידה היא שנתן לקטין לנהוג על כלי הרכב. הדיווח של בן כספית הוא שלילי ביותר כלפי תמיר ומנבא את "סיום הקריירה המטיאורית" שלו בעקבות המקרה, הנתון בחקירת מצ"ח. אותו סיפור מופיע גם על שער "ידיעות אחרונות", אלא ששם מפורש מיהו "קרוב המשפחה" (בנו בן ה-14 של האוגדונר), והסיפור ממוסגר לא כנסיון טיוח שעלול לסיים קריירה של קצין בכיר, אלא כסיפור על תאונה וביש מזל. אמנם בעמ' 6, שם מופיע הדיווח של יוסי יהושוע, נכתב גם כי החקירה בעניין מעכבת את קידומו של תמיר.
עוזי דיין לליכוד
עוזי דיין, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל וסגן הרמטכ"ל, ומי שעמד בראש מפלגת תפנית, שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות האחרונות, הודיע שהוא מצטרף לליכוד. לדיין לא ישוריין מקום ברשימה והוא יתמודד בפריימריז. "המירוץ של עוזי דיין לצמרת הפוליטית עבר כמעט בכל מקום", כותב יובל קרני ב"ידיעות אחרונות", "בסופו של דבר הוא בחר בליכוד. זו זכותו, וקשה לתקוף אותו רק משום שניסה את מזלו בכמה מפלגות". קרני מעלה בכל זאת שתי שאלות: האם הקשר בין דיין לנתניהו היה קיים גם בעת שדיין ניהל מאבק א-פוליטי לכאורה נגד אולמרט ("מחאת המילואימניקים"), וכיצד יתמודד מי שמזוהה עם "מלחמה בשחיתות" עם גילויי שחיתות במרכז הליכוד?
עוזי דיין מפגין מחוץ לביתו של שר הביטחון אהוד ברק (צילום: גילי יערי)
ענייני תקשורת
ירון לונדון כותב ב"ידיעות אחרונות" טור מבולבל על התוכנית "הפוליגרף". הוא נגד צביעות ולכן הוא בעד התוכנית, אבל הוא גם נגד התוכנית, אבל יש תוכניות גרועות יותר. מי שלא מבולבל הוא בנק לאומי, שלפי שרון שפורר מ"דה-מרקר", עומד להיפטר מדוגמן הפרסומות שלו גדי סוקניק, משום שהוא מנחה את התוכנית השנויה במחלוקת. אם החוזה אכן יבוטל, סוקניק צפוי להפסיד 400 אלף שקל.
עוד ב"דה-מרקר": מעיין כהן מדווחת כי נחתם הסכם בין קשת ובין חברת החיפוש באינטרנט נטקס". קשת תשקיע בנטקס 10 מיליון שקל תמורת 25% מהחברה. ההשקעה תהיה בצורת פרסומות בערוץ 2.
במוסף "גלריה" של "הארץ", אסף כרמל מראיין באיחור אופנתי את נתי יפת, העומד מאחורי היוזמה התקשורתית "שקוף". לקריאת הראיון של אורן פרסיקו עם יפת ב"העין השביעית".