פרקליט המדינה משה לדור (משמאל) משוחח עם עו"ד רועי בלכר, השבוע בבית-המשפט (צילום: קובי גדעון)

המדינה נגד המדינה

"ממשלת ישראל נגד שלטון החוק" היא הכותרת הבומבסטית של "מעריב" היום. הרקע הוא התבטאויות של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר המשפטים דניאל פרידמן המכוונות נגד הפרקליטות והמשטרה. פרידמן גם הציג אתמול במסיבת עיתונאים תוכנית לצמצום סמכויות היועץ המשפטי למממשלה וביטול תפקיד פרקליט המדינה. המסגור של העיתון ברור – מי כאן הלגיטימי ("שלטון החוק") ומי לא ("ממשלת ישראל"). כדי להשלים את התמונה מופיעה על השער תחילתו של טור של רינו צרור תחת הכותרת "השלטון נכנס בשלטון החוק".

הציטוט של אולמרט שנבחר לשער "מעריב" הוא "פרקליט המדינה מנסה להפיל ראש ממשלה בלי משפט". הציטוט של פרידמן הוא "לא אתפלא אם גם עלי מנסים למצוא עכשיו חומר". הרושם הוא של שני אנשי שררה המתנהלים בבריונות נגד אנשי החוק.

ומה ב"ידיעות אחרונות"? הכותרת של "ידיעות אחרונות", כתמיד, היא קצרה וסנסציונית: "הם החליטו לחסל אותי". הדובר הוא אולמרט, שעל-פי כותרת הגג, לא תוקף את שלטון החוק, אלא את "הפרקליטות והמשטרה". ליד תמונתו של אולמרט מופיעה תחילת הטור של נחום ברנע ב"המוסף לשבת". המלים הספורות שנבחרו תוקפות את פרקליט המדינה משה לדור ש"הכניס את הגול של חייו... ביד". כותרת המשנה מבשרת: "מאז שהחלה החקירה אולמרט שתק. עכשיו, בשיחה עם מקורביו, הוא פותח פה". ואכן, על פני הכפולה הפותחת של העיתון נפרש ראיון מוזר, המתנהל דרך מתווכים (בצורה הנהוגה אצל אסירים שאינם מורשים להיפגש עם התקשורת ולכן מתקשרים דרך עורכי-דינם). ה"מראיין" הוא שמעון שיפר, שמסביר כי אולמרט לא דיבר עד עכשיו עם התקשורת מחמת אזהרת הפרקליטות והמשטרה כי מדובר בשיבוש חקירה, אולם כעת הוא נכנע לעצת יועציו להתראיין ולמסור את גרסתו. שיפר אינו מזכיר את הנאום לאומה שראש הממשלה מסר עם התפוצצות הפרשה (ובכן, אחת מהן), ובו השתמש בתפאורה הממלכתית של מעון ראש הממשלה כרקע לטענות החפות שלו.

האם עכשיו אולמרט מוסר את גרסתו לאירועים? לא. "הוא נמנע מלהיכנס לתשובות מפורטות על הנושאים שמצויים תחת חקירה". אז על מה הוא כן מדבר? "האשמות כלפי פרקליט המדינה משה לדור, כלפי בכירים אחרים בפרקליטות וכלפי חוקרי המשטרה". זה גם המוטו המופיע בכותרת המשנה: "ראש הממשלה למקורביו: יש לי תשובות מלאות שהיו מסירות מעלי כל עננה של חשד, אבל אני לא יכול לדבר. ומי אוסר עלי להגיב? אלה שהפכו את החקירה למשפט שדה".

אז מה היה לנו כאן? ראיון עיתונאי שהוא בעצם מונולוג, שאין בו שום מידע על עצם העניין: החשדות הפליליים נגד המרואיין. מה שיש בו הוא התקפות של המרואיין, החשוד בפלילים, נגד הפרקליטות והמשטרה (ולפי גרסת "מעריב": "שלטון החוק"). ביקום מקביל אפשר היה לקרוא לטקסט כזה "מודעה".

וביקום שלנו? נו באמת, לא אולמרט ולא "ידיעות אחרונות" פראיירים. המונולוג של אולמרט יורד לפרטי פרטים של החקירה וההאשמות נגדו, ומנסה להפריכן. לכן "מודעה" אין כאן, אלא פשוט "גרסת אולמרט". ובגרסה הזו שורף אולמרט הכל: הוא מבקש רחמים, הוא מאשים את הפרקליטים והחוקרים במעשים נוראיים, הוא טוען שיחסיו החמים עם אנשים הם רק פסאדה אופורטוניסטית. הפרט המביך בחייו? גירשו אותו מהכיתה כשהיה ילד.

המוזרות של ה"ראיון" הזה מתחדדת כשמגלים שהוא הועבר גם לעיתונים האחרים, שבכולם מופיעים ציטוטים דומים לאלו המופיעים ב"ידיעות אחרונות". אבל בעוד שבעיתון של המדינה בחרו לחגוג את המונולוג, ב"הארץ" הוא מוצנע בידיעה ראשית שכותרתה "מזוז: אולמרט מעכב את החקירה נגדו" (ציטוט הלקוח ממסמך שכתב מזוז), וב"מעריב" הוא מקבל בולטות נמוכה בטור של בן כספית, ונטמע בסיקור הכללי כפי שהוזכר בראש הפסקה.

הצלמונייה של אורי מסר

זוכרים את התמונה של אורי מסר משוטט כסהרורי על אי תנועה ליד תל-אביב? הצילום של מוטי קמחי התפרסם ב"הארץ" בשבוע שבו הוטל צו איסור פרסום על פרשת אולמרט-טלנסקי, וגם על כך שאורי מסר כנראה אמר בחקירתו דברים המפלילים את אולמרט. עורך "הארץ", דב אלפון, התפאר בתמונה זו ובפרסומה ללא מתן הסבר על הנסיבות שבהן צולמה, כמין רמז לקוראים מביני עניין מעל לראשה של המשטרה.

היום ב"ידיעות אחרונות" טוען אורון מאירי כי למעשה היתה זו המשטרה שרמזה רמזים לשולה זקן מעל לראשו של עיתון "הארץ". כותרת הידיעה היא "האם צילום הפפרצי של אורי מסר בוים?". בידיעה עצמה נטען כי חוקריו של מסר כיוונו את הדברים כך שהוא ייאלץ לחפש מונית על אי התנועה, ואף הודיעו בשיחת טלפון ל"הארץ" על מיקומו. מדוע? לפי "ידיעות אחרונות", כדי שחוקרי המשטרה יוכלו להראות לשולה זקן את התצלום על שער "הארץ", ולחזק כך את אמירתם כי הוא נמצא במצב נפשי קשה ולכן כדאי לה לשתף איתם פעולה.

האם ההסבר הגיוני? לא ממש. מסר לא היה חייב לרדת באמצע הכביש המהיר מהמונית כדי לחפש מונית לכיוון הפוך. מצד שני, גם ההסבר שנתן "הארץ" בזמנו, כאילו מישהו שהכיר את מסר ראה אותו במקרה וצילצל ל"הארץ", לא ממש משכנע.

קיצוצים

האם אנחנו בשנת בחירות? לפי הכתבה של יוסי גרינשטיין ב"מעריב", נראה שלא. גרינשטיין מדווח על התקציב ששר האוצר אמור להגיש עוד שלושה שבועות, ובו מגוון גזירות: קיצור חופשת הלידה, ביטול הפטור ממע"מ באילת, התייקרות המים ועוד.

פרשת קצב, עדכון מס' 453

נראה שכולנו נמות לפני שפרשת קצב תיחתם. היום מדווחים העיתונים על התפטרותה של התובעת בפרשה. עו"ד אירית באומהורן "ביקשה להשתחרר מהתפקיד בגלל חוסר הסכמה עם הממונים עליה", כך ב"ידיעות אחרונות". הממונים הם הפרקליט אלי אברבנאל, הסבור כי התיק חלש, לעומת באומהורן הלוחמנית יותר. יובל יועז מוצא סתירות בהודעת הפרקליטות המסבירה מדוע הגשת כתב האישום מתעכבת כל-כך. התוצאה, לפי הפרשן המשפטי בעז אוקון, היא "פארסה", כך בטור שכותרתו "בין היתול לפיתול". ב"הארץ" כותב תומר זרחין על ההעברה של התיק מפרקליטות ירושלים לפרקליטות מרכז, וקובע כי מדובר ב"כישלון מנהיגותי של פרקליט המדינה משה לדור".