צרכים מיוחדים

"ישראל היום" ממשיך למתג במלים "הקפאה 2" את דיווחיו על עצירת הבנייה הנוספת המסתמנת ביהודה ושומרון. "הקפאה 2: מחכים למכתב מארה"ב", נכתב בכותרת על השער: "מהמסמך יתברר אם האמריקאים קיבלו תנאי רה"מ. דובר מחלקת המדינה: שלום בתוך שנה? זה עלול לקחת יותר זמן. אחרי אובמה: גם קלינטון מחמיאה לנתניהו. השר בגין מסתייג מהקפאה נוספת, אינו מתכוון לפרוש".

כותרת הכפולה הפותחת של העיתון היא "לבנות, ומהר", בליווי תצלום של נתניהו, אך היא מתייחסת לתוככי הקו הירוק. הדיווח על הנעשה בחזית המדינית מגיע בכפולת העמודים 10–11. התמונה המצטיירת מהדיווחים של שלמה צזנה, מתי טוכפלד ויהודה שלזינגר היא של ראש ממשלה המנהל משא-ומתן קשוח עם האמריקאים, ושיש לו אופוזיציה חלשה בתוך מפלגתו, שנובחת ואינה נושכת. בטור פרשנות מכנה טוכפלד את התנגדות אנשי ליכוד להקפאה נוספת "מרד דרדלה".

ב"ידיעות אחרונות" המרד הדרדלה מגיע לכותרת הראשית: "התחייבויות צריך לקיים" נכתב שם, על רקע תמונתו של השר בני בגין. "לראשונה", נכתב בכותרת הגג, "בני בגין יוצא בפומבי נגד נתניהו". "נתניהו סופג ביקורת מהשותף הימני החשוב ביותר שלו", טוענת כותרת המשנה על השער, "בני בגין: 'ההקפאה רעיון רע, השמים לא יפלו אם נגיד 'לא' לאמריקאים".

אם למישהו היו טענות על כך שהתקשורת הסמולנית עושה חיים קלים למנהיג הליכוד ואנשי מפלגתו התומכים בצעדים כמו "הקפאה", המנוגדים לכאורה לדעת הבוחר, נדמה שהכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מהיום יכולה לענות לפחות על כמה מהן. "ביקורת מבפנים" היא הכותרת הנמתחת לרוחבה: "אחרי שנמנע מלתקוף את ראש הממשלה, כעת השר בני בגין שובר שתיקה", נכתב בכותרת המשנה, "'זה רעיון רע', הוא אומר על ההסכם להקפאת הבנייה, 'התחייבות שלטונית יש לקיים'".

לצד הידיעה של איתמר אייכנר, יובל קרני ואורלי אזולאי, מקבל עקיבא נוביק עמוד שלם כדי להביא את דברם של חיה ונחום גלבר משילה, שתמונתם עם לבב, ילדתם הלוקה בתסמונת דאון, תופסת מחצית ממנו. "אל תקפיאו על חשבוני" היא כותרת הדיווח, שכותרת המשנה שלו היא: "לבב בת ה-10 ועוד 200 ילדים עם צרכים מיוחדים מבקשים: אל תעצרו את בניית המרכז הטיפולי שלנו בשומרון".

המשכה של כותרת המשנה לידיעה ב"ידיעות אחרונות" על בגין היא "מנגד, הוא מסרב לשבור את הכלים ולעמוד בראש המורדים בליכוד, ומעדיף 'להשפיע מבפנים'". על השאלה אם יתפטר במקרה שהקפאה נוספת תאושר על-ידי השרים הוא משיב: "אתה שואל שאלה היפותטית". "בתוך כך", נכתב בידיעה, "יצאה לדרך קבוצת מורדים בליכוד המתנגדים למדיניות ראש הממשלה ולהסכים לחידוש ההקפאה. אלא שלקבוצת המורדים מודל 2010 אין בינתיים מנהיג או איש פוליטי חזק שיוביל אותם מול יו"ר הליכוד וראש הממשלה". אם כן, כנראה שאכן דרדלה.

ב"מעריב", העסוק בעניינים אחרים, ההתרחשויות הפוליטיות והמדיניות נדחקות לידיעת חצי עמוד בעמ' 2: "ח"כים בליכוד נגד נתניהו: אתה המורד" היא הכותרת (ציטוט של ח"כ ציפי חוטובלי), וכותרת המשנה: "מורדי הליכוד התכנסו כדי לסכל את כוונתו להאריך את ההקפאה". אלי ברדנשטיין ואריק בנדר כותבים כי נתניהו "ויתר" על תמיכת יעלון וליברמן משום ש"כרגע יש לנתניהו רוב בקבינט רק בזכות ההימנעות הצפויה של ש"ס". גם ב"הארץ" מקבלים "המורדים" תצלום וידיעה ("השר בני בגין נגד חידוש ההקפאה: התחייבות צריך לקיים"), לצד ידיעה נוספת, של חיים לוינסון, המדווח מפי "גורמים במינהל האזרחי ובמשטרה" כי "אכיפת ההקפאה החדשה תהיה קשה יותר מהקודמת".

הקפאה 2

מי שדוחקים מהכותרות הראשיות את הדיווחים על המהלכים של נתניהו במדיניות החוץ הם המהלכים של נתניהו במדיניות הפנים. "נתניהו: מלחמה בבועת הנדל"ן" היא הכותרת הראשית המיליטנטית של "ישראל היום": "שורה של צעדים להגדלת ההיצע ולהורדת המחירים. מס השבח על קרקעות לבנייה יירד מ-45% ל-20%. הנחה של 15% לקבלנים שישלימו הפרויקטים בזמן. הקבלנים: מברכים, אבל רוצים עוד פועלים זרים". טור הפרשנות של חזי שטרנליכט מוכתר בכותרת "צעדים בכיוון הנכון" על השער ו"איתות חיובי למשק" בכפולה הפותחת. "טוב עשה רה"מ נתניהו כשהכריז על סדרת הצעדים הללו", כותב שטרנליכט את המשפט הסתמי ביותר שנכתב בעיתונים היום.

בתחילת הידיעה המרכזית בכפולה הפותחת של העיתון, שגם עליה חתום שטרנליכט, נכתב: "האם הצעדים האלה יקרבו אתכם לרכישת דירה?". "ישראל היום", כך נראה, עונה על השאלה הזו בחיוב, גם אם לא בסימן קריאה (המשמש את מעצבי העיתון כקישוט השתול פה ושם בין הדפים). בעיתונים האחרים התשובה לשאלה נאמרת בטון החלטי יותר, אולם תוכנה הפוך.

ב"מעריב" הסיקור מצטמצם למוסף הכלכלי "עסקים": בטור הפרשנות של עידו אפרתי מודגשת המסקנה כי "סביר להניח שגם במקרה זה תחלוף תקופה עד שיושג האפקט המבוקש, אם בכלל", אולם רוח הסיקור עצמו נייטרלית. ביתר העיתונים תוכניתו של נתניהו נקרעת לגזרים. "נתניהו פועל לריסון מחירי הדיור; התאחדות הקבלנים: זה לא מספיק", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "צעדים לא משמעותיים" היא כותרת טור הפרשנות של רותם שטרקמן המובא על השער:

"בשיאה של סערת ההקפאה המחודשת והמשבר הקואליציוני שצפוי או לא, ובלחץ של כותרות עיתוני המחר, זימן אתמול אחר הצהריים נתניהו מסיבת עיתונאים דחופה. הנושא: צעדים בתחום הנדל"ן. אלא שלמרות הבהילות מדובר בצעדים לא משמעותיים, לא חדשים ובעיקר נוחים לביצוע לממשלה, שלא ממש מתעניינת ברווחת אזרחיה".

"תרגיל שקוף" היא כותרת המאמר של סבר פלוצקר, שתמציתו מודפסת על שער "ידיעות אחרונות": "נתניהו רצה להסיט את תשומת הלב מהסכמתו להקפאת הבנייה בשטחים וקפץ עם תוכנית פתע להגדיל את שטחי הבנייה למגורים בתוך הארץ. [...] מדובר באסופה של צעדים לא גמורים שנתפרו בבהילות לצורך הצגה". וב"ממון", מוסף העסקים של "ידיעות אחרונות": "אל תבנו על זה" היא כותרת טור הפרשנות של עפר פטרסבורג ו"מה בער לביבי" היא כותרת מסגרת שבה מביא צביקה ברוט את טענותיה של ח"כ מירי רגב על עיתוי פרסומה של התוכנית.

"נתניהו נותן אקמול למחירי הנדל"ן" היא הכותרת הראשית של "כלכליסט". "התחלה טובה, לא יותר מזה" היא כותרת טור הפרשנות של שי פאוזנר. "הרבה הצהרות, מעט פעילות" היא כותרת על שער "דה-מרקר": "נתניהו כינס אתמול מסיבת עיתונאים כדי להכריז על מלחמה במחירי הדיור. בפועל הוא חזר על רעיונות ישנים ולא מפתיעים".

"ההסטה הצליחה", מסיים פלוצקר את טורו, "דעת הקהל, הבולעת כל שיהוק הנושא תווית 'תוכנית להקלת מצוקת דיור של זוגות צעירים', בלעה גם את הפיתיון הזה. כל מהדורות החדשות נפתחו אמש בדיווחים על 'ההאצה בבנייה', ולא על 'ההקפאה בבנייה'. ביבי השיג את שלו". ייתכן שנתניהו השיג את שלו במהדורות החדשות (שממילא תחום הכלכלה מסוקר אצלן באופן עלוב) וב"ישראל היום" (גם הוא מציג סיקור כלכלי עלוב, וכמובן תמיכה אוטומטית בנתניהו), העיתונות המודפסת דווקא הציגה היום סיקור ביקורתי ומנומק של היוזמה החדשה שלו.

בבושת פנים

"מעריב", כאמור, עוסק בעניינים אחרים. העיתון שרוצה להיות "עיתון דעות" מקדיש את רוב השער שלו לקמפיין שהחל לנהל לשחרורו של המרגל הישראלי ג'ונתן פולארד מהכלא האמריקאי. "התבטאות נדירה של שופט העליון אליקים רובינשטיין", נכתב מעל הכותרת הראשית, "ישראל צריכה לפעול לשחרור פולארד". לפי כותרת המשנה, רובינשטיין היה "הגורם הבכיר ביותר בשגרירות בוושינגטון בזמן מעצרו של המרגל היהודי", וכעת הוא "מדבר" ואומר: "נודע לי על כך רק לאחר מעשה. מאז נעשו הרבה שגיאות. 25 שנה הן מחיר גבוה מאוד. ארה"ב, כמדינה הגונה, צריכה לשחררו" (אריק בנדר).

אבל אף שפולארד מצליח לדחוק את מדיניות הפנים של נתניהו למשבצת קטנה בראש השער ואת מדיניות החוץ שלו למשבצת קטנה בעמוד פנימי, פרסום דו"ח המבקר על השחיתות שפשתה בהנהלת קופת-חולים מאוחדת מצליח לתפוס מקום של כבוד בשער העיתון, כמו גם בזה של כל העיתונים האחרים שאינם מקבוצת "ידיעות אחרונות".

"הפינוקים של בכירי מאוחדת: סוויטות, ספא וכסף מזומן ביד", נכתב בכותרת הראשית הטבלואידית של "דה-מרקר": "דו"ח מבקר המדינה מהחמורים אי-פעם חושף שחיתות קשה בקופת-חולים מאוחדת. שהות בסוויטות מפוארות בחו"ל במסווה של כנסים מקצועיים, כרטיסים ומנויים חינם למשחקי כדורגל, חלוקת תרופות יקרות למקורבים מתוך מחסן פרטי של הרוקח הראשי, כסף מזומן ביד לבכירים, וג'ובים שמנים לקרובי משפחה".

"קופת שרצים", נכתב על שער "מעריב": "הדו"ח החמור של מבקר המדינה: השחיתות בקופת-חולים מאוחדת מרקיעה שחקים. ההטבות הכספיות השערורייתיות לבכירים, הג'ובים המפנקים לקרובי משפחה והעסקאות המפוקפקות של הרוקח הראשי. המבקר: 'בכירי הקופה צריכים ללכת הביתה'".

לא רק ללכת הביתה. לפי דן אבן, בידיעה על שער "הארץ", "המבקר ממליץ על שלושה צעדים: פתיחת חקירה נגד בכירי הקופה בשש פרשות; הקמת ועדה של משרד הבריאות לחקירת תפקוד הקופה; והוצאת צווים נגד עובדי הקופה להחזרת כספים שהועברו אליהם בניגוד לכללים. הדו"ח כבר הביא למעצרו של מנהל מחוז ירושלים בקופה, יהודה עליאש, בחשד שהיטיב עם חברות שהעסיקו את קרוביו תמורת שוחד".

"גיבורי הפרשה עדיין מנהלים את הקופה, ובהם המנכ"ל שמואל מועלם. כיצד ייתכן שבמגזר הציבורי יכולים להיגנב מיליונים לאורך שנים בלי שאיש ישים לב?", שואלת כותרת המשנה על שער "דה-מרקר". "בעולם אידיאלי, מנכ"ל קופת-חולים מאוחדת היה נקרא לאלתר אל משרדו של מנכ"ל משרד הבריאות או אל לשכתו של השר הממונה, ושומע מהם כי מוטב שיגיש לאלתר מכתב התפטרות, ולא – הוא יפוטר בבושת פנים", כותב שי ניב ב"גלובס", "אבל כיוון שאנו לא חיים בעולם אידיאלי, מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, הסתפק בינתיים במכתב ששלח אמש ליו"ר דירקטוריון מאוחדת, הרב ירחמיאל בויאר – אותו בויאר שנהנה מכל אותן טובות הנאה שהזכיר המבקר, אותו חתול שאמור היה לשמור על השמנת".

"מושחתים, תתפטרו" היא הכותרת על שער "ישראל היום", שכתבו, מרדכי גילת, יחד עם עוזי דיין ומיכל שבת, סיקר באופן עקבי ורציף את החשדות לשחיתות במאוחדת. העיתון מקדיש היום מקום נרחב ביותר לסיקור דו"ח המבקר: עמודים 4–9. בעמ' 4, בפסקאות הראשונות, מופיעים הביטויים "קרחון פשע", "מגה-פיגוע בכספי ציבור" ו"יער של שחיתות". גילת אינו מצטיין בסגנון מעודן, כפי שכתב ביתר בוטות שילה דה-בר, העורך הראשי של "ידיעות אחרונות" ומעסיקו לשעבר, בתצהיר שהגיש במסגרת תביעה של גילת נגד "ידיעות".

אולם גם ב"ידיעות אחרונות" נותרו כתבים בעלי סגנון מעודן יותר. הם אינם מגויסים לסיקור חריף ובולט של דו"ח המבקר, שמקבל עמוד אחד באמצע העיתון ללא הפניה מהשער. ב"ממון" לא מצאתי זכר לדו"ח, וב"כלכליסט" מציעים סיקור נרחב, אולם משום מה ללא הפניה מהשער. ייתכן שהאיבה שיש ב"ידיעות" כלפי המבקר, עוד מהימים שבהם לא הרפה מחביב העיתון, אהוד אולמרט, קילקלה את השורה; ייתכן שזו היתה דווקא העובדה שהסוגיה מזוהה עם גילת, ששמו מוקצה בעיתון; וייתכן שב"ידיעות אחרונות" פשוט לא נותר מקום על השער.

ובינתיים, בגדה

"ייתכן שזה הזיכרון הקולקטיבי הקצר של הציבור בישראל, המבקש לשכוח את המציאות הבטחונית הישנה, ואולי זו היאחזות עיקשת בטענת ה'אין פרטנר'", כותב אבי יששכרוף במדור הדעות של "הארץ" בניסיון להסביר מדוע לא היו תגובות "מן הצד הישראלי" לדיווח שלו מן השבוע שעבר (שזכה לכותרת ראשית) כי "אין עוד מבוקשים פלסטינים בשומרון" (ורק אחדים ביהודה).

"מקבלי ההחלטות בישראל ורוב הציבור מסרבים במידה רבה להכיר בגודל המהפכה שעברה הגדה בשלוש השנים האחרונות", הוא כותב. "קל יותר להיצמד לסיסמאות ישנות נוסח 'אין אמונה בערבים' או 'אין עם מי ואין על מה לדבר' מלהודות שהרשות עשתה את הלא ייאמן והצליחה ליצור בגדה מציאות בטחונית שתושבי לוד, נתניה וערים אחרות בישראל יכולים רק לקנא בה. הרשות מנהלת מלחמת חורמה בחמאס והג'יהאד האסלאמי. החוק והסדר חזרו לרחובות הערים. הצמיחה הכלכלית ניכרת בכל מקום, אפילו באזורים שבהם העוני רב".

ויששכרוף מוסיף: "החמאס לא נעלם מהשומרון. הוא עדיין נהנה מתמיכה ציבורית שם, וזאת תגבר ככל שהמו"מ יתעכב. לכן התחמקויות הממשלה מצעדים דרמטיים רק משרתות אותו. למרבה ההפתעה (או לא), גם ברשות נשמעים קולות של שביעות רצון מראש ממשלת ישראל ומדיניותו. עיתונאי פלסטיני תושב הגדה הסביר לא כבר כי לנוכח האהדה העצומה בעולם שמעוררת מדיניות ממשלת ישראל כלפי הפלסטינים, בכוונתו לתלות במשרדו את תמונת הגיבור החדש שלו - בנימין נתניהו, לצד דיוקנו של הגיבור הישן – ערפאת. לפני 22 שנים ויום הכריז ערפאת באלג'יר על הקמת מדינה פלסטינית. לפי תפיסת כמה מ'תומכי' נתניהו ברשות, אם ימשיך נתניהו במגמת ה'ביבי לא-לא', הוא שיביא למימוש ההכרזה הזאת".

אחרי שבתחילת השבוע דיווח רוני שקד על תנופת הבנייה בעזה, כפולת העמודים 4–5 במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מוקדשת לראיון שערך עם אחמד אל-קסאם, נכדו של עז א-דין אל-קסאם, "שעל שמו קרויה הזרוע הצבאית של החמאס".

שקד מציין כי ג'נין נקראת בפי הערבים "ג'נין אל-קסאם" משום שאל-קסאם הסב "חוסל" בקרבת מקום ו"ככינוי של גאווה" ל"מורשת הלוחמנית" של "טרור רצחני" שיצא מן העיר. "אבל היום", כותב שקד, "כשהטרור בגדה דעך, מנסים אבו-מאזן וראש ממשלתו להפוך את העיר למקום מתפתח ומשגשג, לעיר של שלום. במסגרת המאמץ לשינוי התדמית, מנסים כעת ברשות לטשטש את כינויה המסורתי של העיר ולהעניק לה כינוי חדש: ג'נין אל-בטיח – עיר האבטיחים, עובדה שכנראה גורמת לשיח' אל-קסאם להתהפך בקברו. [...] אלא שייסורי השיח' היו כנראה קשים בהרבה לו ידע שנכדו, שכולם מכירים אותו בשם 'קסאם', ושעבר להתגורר בג'נין כדי לשמור על מורשת סבו – זנח את מחנה ג'נין אל-קסאם, עבר לג'נין אל-בטיח והפך לאחד מתומכי השלום עם ישראל ועם היהודים".

סמן ימני ערכי

בעוד שב"ישראל היום" הצליחו לגייס למחאה נגד "את היחידה שלי", פרויקט ההתרמה הפטריוטי של "ידיעות אחרונות", רק "חיילים וקצינים" אנונימיים, הרי ש"במעריב" נמתחת ביקורת בחתימה גלויה. "היחס שלי לצבא, כמו של כל ישראלי ששירת בו, הוא לא לגמרי רציונלי. ולא רציונלית, זה מגעיל אותי", כותב עפר שלח במדור הדעות של העיתון.

"בעשורים האחרונים", הוא ממשיך, "שבהם האתוס הכללי הולך ומתפורר ומה שנשאר ממנו הוא מבצעי שיווק ומיתוג, גם הצבא הופך ללא יותר מכלי פופוליסטי למכור לכם משהו. הצבא משתף פעולה בחדווה עם המסחריות הדביקה של 'בחרו את היחידה שאתם הכי אוהבים' ושאר מבצעי השנור [...] בין לבין הצבא מאבד את הגאווה הישנה והחיונית, האתוס לפיו החברה מספקת לו מה שהיא יכולה, ועם זה הוא צריך להסתדר. פעם קראו לזה 'זה מה שצה"ל מנפק'. ומכיוון שלצבא אין היום סמן ימני ערכי, אף אחד כבר לא מותח קו ואומר, 'עד כאן'".

ושלח מוסיף: "יחידות צבאיות עוברות בסך בסגנון 'כוכב נולד', ואף אחד לא אומר ששום דבר פה לא חוקי או אפילו לא בסדר, אבל זה מעליב את צה"ל. [...] בעיני, קו ישר עובר מהמבצע הזה לדברים חמורים בהרבה. בצבא שבו אף אחד כבר לא אומר 'את זה אנחנו פשוט לא עושים', פרשה כמו מסמך הרפז יכולה להתגלגל בין רמטכ"ל לאלופים, המעורבים בה עד צוואר ולא מספקים הסבר ראוי (או, במקרה של הרמטכ"ל, מספקים הסבר שרחוק מלהיות כל האמת)".

"כמו 'כוכב נולד'" היתה גם התלונה של אפי איתם ושל הקצינים האנונימיים ב"ישראל היום". על הקישור שעושה שלח בין המבצע של "ידיעות" לפרשת הרפז אפשר להתווכח, אבל מאלף להבחין כי שמו של הריאליטי הפופולרי הפך מלת גנאי.

בזמנו זה היה הסטייל

"סחרחורות? כאבי ראש? מיכה רייס, מי שאחראי לעיצוב האולפן הדינמי של 'חדשות 10', לא מתרגש מהביקורת", נכתב בכותרת המשנה לראיון עימו שמפרסם ערן סויסה ב"מגזין" של "מעריב".

"מה אתה חושב על האולפן של חדשות ערוץ 2?", שואל סויסה, ורייס משיב: "אני מכבד את אנשי ערוץ 2. בזמנו, כשהאולפן שלהם נבנה, הוא היה אולפן טוב, אבל היום הוא מסמל בדיוק את מה שלא רלבנטי. יושבים שם כתבים כמו בכור אטומי, באולם ענקי וריק. בזמנו זה היה הסטייל, אבל היום אולפן חדשות לא נראה ככה. חדשות היום זה משהו שרץ מהר. היום זה יותר מהירות וקלילות, וחדשות 2 מייצגים את העבר. כשבנו את האולפן שלהם הוא היה הפגנת כוח. זה לא העניין של חדשות היום".

"אבי וייס: 'חדשות 10 לא טובים מספיק – שישקיעו בשיפור'", נכתב בכותרת על שער מוסף אחר של "מעריב", "עסקים". "לאחר שמנכ"ל חדשות 10 ביקש מכחלון שלא לאשר לרשת ולקשת להמשיך להחזיק במהדורת חדשות משותפת", נכתב בכותרת המשנה לדיווח של חני יודל, "אבי וייס משיב. וייס: 'מעדיפים אותנו כי אנחנו מקצועיים – ערוץ 10 צריך להשקיע בשיפור התוכן. רשת: 'ערוץ 10 לא מצליח להפוך למהדורה ראויה למרות האולפן הדינמי והטאלנטים".

ציטוט שלא מובא היום באף אחד ממוספי "מעריב" הוא זה הטוען כי צופה ממוצע לא יודע להבחין בין חדשות ערוץ 10 לערוץ 2, שלוקות שתיהן באותה מידה בבדרת כרונית ובמחלות אינטונציה חשוכות מרפא.

פייסבוק מייל

ב"גלריה" כותב ספי קרופסקי על שירות הדואר החדש והמדובר שהשיקה פייסבוק. "אז למה פייסבוק עומדת להיכשל עם שירות הדואר החדש שלה?", היא כותרת המשנה, המגלה טפח. "'טק-קרנצ'' מיהר לדווח על הקרב הבא במלחמה בין שתי ענקיות הטכנולוגיה, ורבים בעקבותיו ניסו לנחש אם מדובר בצעד עסקי נבון מצדו של האיש שמאחורי פייסבוק, מארק צוקרברג, או שמא שלב נוסף במלחמת האגו המעט ילדותית בינו לבין סרגיי ברין ולארי פייג' מגוגל", כותב קרופסקי.

שירות הדואר החדש לא מוציא מגדרו אף אחד מהעיתונים. "אכזבה עם חשיפת מערכת האימייל של פייסבוק", נכתב בכותרת על שער "הארץ". הטבלואידים נאמנים לתפיסה המיושנת הרואה ב"אינטרנט" קוריוז של כפולות אמצע. "כל מה שרציתם לדעת על המייל החדש של פייסבוק", נכתב ברצועה צרה בתחתית שער "מעריב". בכפולת האמצע שני סיפורים "פיקנטיים" אידיוטיים הקשורים לרשת החברתית ודיווח חדשותי נרחב יחסית.

ב"ידיעות אחרונות" מדווח בקצרה בכפולת האמצע איתי שמושקוביץ, וישראל וולמן קובע בטור פרשנות כי מדובר ב"בלון ניסוי קטן": "שום פיתוח טכנולוגי חדש אין כאן, אבל יש חזרה למקורות: אנשים שמדברים עם אנשים, ומה חשוב 'הנושא', 'תאריך הקבלה', 'תאריך המשלוח' או ה'עדיפות'".

ענייני תקשורת

במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מדווח רז שכניק כי "יורם בינור מצטרף ללינוי בר-גפן בתוכנית התחקירים החדשה שתעלה בערוץ 10". במדור "תרבות" של המוסף "המגזין" של "מעריב" מדווח ערן סויסה כי ענת גורן תצטרף לערוץ 10 להגשת תוכנית אקטואליה חדשה, שתיקרא "השבוע שיהיה", בעריכת איתן מרקוביץ.

עוד במדור "קפטן אינטרנט" ב"גלריה"של "הארץ", קרופסקי כותב על "עוד סיבוב בקרב הנצחי בין התאגידים לאתרי המוזיקה הפיראטיים". "לפני כשבועיים נותקו סופית שרתיה של חברת שיתוף הקבצים Limewire בהוראת בית-המשפט הפדרלי, בתום מאבק ארוך של ארבע שנים בינה לבין איגודי תעשיית ההקלטות ותעשיית הסרטים בארצות-הברית", כותב קרופסקי. "ראשי תאגידי הענק בוודאי הביעו שמחה על ניצחון נוסף נגד תעשיית הקבצים הבלתי חוקיים ברשת, אבל הטכנולוגיה, שמתנהלת ככל הנראה מהר יותר מבית-המשפט, השכילה למצוא אלטרנטיבות בעבור קהל מורידי הקבצים עוד לפני שהתקבלה ההכרעה. כך, למשל, אף שבמהלך פרפוריה של החברה עדיין נהנו עשרות מיליוני גולשים משירותיה, הרוב נטש את הלימון המרושת והעדיף על פניו את ניחוחותיהם של הטורנטים החדישים יותר.

"גם שון פאנינג [צ"ל שון פרקר], מייסד נאפסטר המנוחה (שלאחרונה גולמה דמותו הכריזמטית על-ידי ג'סטין טימברלנד [צ"ל טימברלייק] בסרט 'הרשת החברתית'), פועל כדי לפצות את עצמו על המכה הכואבת שספג בעבר מעורכי-הדין של חברות התקליטים. פאנינג, שב-2001 נאלץ להוריד את נאפסטר מהרשת בהוראת בית-המשפט, קנה לאחרונה אחוזים באתר לונדוני ששמו Spotify, שמאפשר לגולשיו להאזין למוזיקה בסטרימינג בתמורה לכך שיסבלו כמות נאה של פרסומות. אפשרות נוספת הקיימת באתר היא לשלם בעבור השירות ולהימנע מהמפגש עם הפרסומות. 'בספוטיפיי אני מתכוון לסיים מה שהתחלתי עם נאפסטר', הצהיר פאנינג, בן 30. הכרזתו העידה על העובדה שהוא מצוי בעיצומו של מסע צלב, והצליחה לגרום לכמה בכירים בתעשיית המוזיקה להזיע".

"הנשיא שלא היה שם" היא כותרת דיווח של אורלי אזולאי ב"ידיעות אחרונות". "דיווח", נפתחת כותרת המשנה: "ספרו של ג'ורג' בוש מלא בסיפורים מועתקים ובאירועים שמעולם לא נכח בהם". אזולאי מצטטת הלצה שהחליף בוש עם עיתונאי שריאיין אותו לקראת צאת הספר: "הספר הזה יהיה בחינת שוק לרבים. הם לא האמינו שאני יודע לקרוא, ובוודאי לא העלו על דעתם שאני יודע לכתוב".

"כשביקשתי מאנשי השיווק בבנק להסביר לי את הקשר בין בשבקין לעולם הילדים, הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח. 'בשבקין הוא הדמות הפופולרית ביותר אצל הילדים. הסקרים שערכנו מוכיחים זאת, והשגת חתימה שלו שווה להישג נדיר במדד עולם הילדים', הבהירו אנשי הפועלים", כותב יהודה שרוני ב"מעריב".