זירת הפיגוע, אתמול בבקעה (צילום: קובי גדעון)
השקט כבר לא יחסי
שני שוטרים נהרגו בפיגוע ירי אתמול בבקעה. כמעט בכל העיתונים הידיעה הזו נדחקת מפני דיווחים על מה שקורה – או לא קורה – בעניינו של גלעד שליט. ב"מעריב" השער כולו מעוצב כמודעת פרסומת מניפולטיבית: צילום מכתב ש"משפחת שליט ופדוי שבי כותבים בשמו ובכתב ידו של גלעד" (עוד על הגימיקים התקשורתיים של הקמפיין לשחרור שליט ניתן לקרוא בכתבה של אורן פרסיקו שהתפרסמה כאן הבוקר: "לטוות את הרגש"). רק "ידיעות אחרונות" נותן מקום מרכזי על השער לפיגוע הירי, עם החותמת: "הטרור חזר". כותרת המשנה: "אחרי יותר משנה של שקט יחסי: שני שוטרי תנועה נורו אמש בראשיהם מטווח קצר בתוך ניידת המשטרה ליד צומת משואה. גורמי ביטחון: הפת"ח אחראי לפיגוע".
בטור פרשנות כותב אלכס פישמן: "מבחינת משפחת שליט, הרצח בבקעה עלול להוות מכה קשה ולהוציא את הרוח ממפרשי הלחץ הציבורי שמופעל בימים האחרונים על מקבלי ההחלטות". למרות זאת, "ידיעות אחרונות" ממשיך להשתתף בקמפיין. כרגיל, בעוד "מעריב" מקבל את המכתבים והשלטים "בכתב ידו של שליט", "ידיעות אחרונות" מקבל את התמונות. הפעם אלו תמונותיהם של גלעד שליט ואחיו יואל כשהיו ילדים רכים, המתפרסמות על שער העיתון. "הארץ" לא קיבל תמונות מהיחצנים, אבל שלח כתב לקהיר כדי לעקוב אחר השיחות. קונספט מעניין: עיתון הפועל ללא גיבוי של יועצים תקשורתיים.
האם יש הצדקה למתן הכותרות הראשיות לעסקת שליט? האם התקדם משהו בעניין? לא ממש. למעשה קרה ההפך: "אולמרט דוחה את ההכרעה: מו"מ לילי במצרים", מבשרת הכותרת בעניין על שער "ידיעות אחרונות". כותרת המשנה של הכתבה של שמעון שיפר בעמודים 5-4: "נדחתה למחר ישיבת הממשלה שבה יציג ראש הממשלה לשרים את הדיונים הפנימיים, חילוקי הדעות ו'ההצעה הנדיבה שלא תחזור'. אבל רק מחר נדע: האם גלעד חוזר הביתה או שאולמרט יסכם שלוש שנים של מו"מ חובק עולם שמסתיים ללא הישג".
שלי יחימוביץ' מצטרפת היום לתומכים בקיום עסקת שליט בכל מחיר, ומתנגדת במאמר בעמודי הדעות של "מעריב" למונחים הללו: "השבתו של גלעד אינה 'עסקה' ובוודאי שאין לה 'מחיר'. אלה מלים שלקוחות מהשפה העסקית, הד לגישה כלכלית שבה מודדים הכל במונחים של רווח והפסד".
האם התקשורת עושה עוול למשפחות השכולות המתנגדות לעסקה? בתיה מושינסקי, שאיבדה את אחיה החייל באירוע טרור, כותבת במכתב למערכת המתפרסם היום במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות": "אני מבקשת למחות על הניסוח המטעה בכותרת הידיעה: 'גם ההורים השכולים מקימים אוהל מחאה' [...] הכותרת הזו יצרה מצג שלפיו המשפחות השכולות כולן נמצאות בצד אחד של המתרס ואילו משפחת שליט בצד השני – ולא כך הוא".
מה מניע את המהלך המזורז והפתאומי של אולמרט לשחרור שליט? במדור הרכילות של מוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" התפרסמו הדברים הבאים: "דברים ששלום אסייג כתב אתמול בבוקר בכרטיס הפייסבוק שלו: 'יאללה אולמרט. אם תחזיר את גלעד שליט הביתה, נסלח לך על המעטפות'. התוצאה: 32 תגובות אוהדות. יאללה, עלינו, קבל את התגובה ה-33". אומרים שהבורסה מקדימה (כלומר חוזה) את השוק; ייתכן שמדורי הרכילות מקדימים את מדורי החדשות והדעות?
כן אחדות, לא אחדות
לפני שבועיים-שלושה הציע נחום ברנע במדורו ב"ידיעות אחרונות" כי נתניהו ולבני יקיימו רוטציה מסוג חדש: שלוש שנים לנתניהו, שנה ללבני. כעת, בעמודי הדעות של "מעריב", לוקח הפרשן שלום ירושלמי קרדיט על הצעה דומה, שהשמיע לדבריו לפני שלושה שבועות באוזני נתניהו. אז התשובה היתה "כשהשמש תזרח במערב", אולם כעת נתניהו נפגש עם לבני ומנסה בכל זאת להרכיב ממשלת אחדות, משום שלדברי ירושלמי, הוא "רואה מה עובר עליו עכשיו ומבין מה מצפה לו בממשלה צרה". לדברי ירושלמי, "נתניהו התחיל להקים ממשלת ימין ברגל שמאל. עכשיו הוא רוצה להקים ממשלת שמאל ולבעוט בימין. בשני המקרים מדובר בצליעה קשה".
האם נתניהו אכן מנסה לחזור בו מההסכמים עם שותפיו מהימין? לפי "ידיעות אחרונות", "ההסכם נחתם: ליברמן בממשלה". כך מכריזה כותרת על שער העיתון. מרב דוד מדווחת ב"מעריב": "נתניהו יציע ללבני: את תובילי את המו"מ המדיני". בידיעה אחרת היא מדווחת כי גדעון סער, יו"ר צוות המשא-ומתן עם ישראל-ביתנו מטעם הליכוד, אמר בסיום הדיונים: "על דעת ישראל-ביתנו והליכוד אנחנו כותבים שאנחנו מעוניינים בממשלת אחדות, ואם זה יקרה זה יגרור שינויים בהסכמים ובחלוקת התפקידים". כותרת המשנה של ידיעה בנושא על שער "הארץ": "מקורבי לבני: מרגע שייחתמו ההסכמים עם מפלגות הימין, האפשרות לאחדות קטנה הרבה יותר".
תיק נאמן
מוסף "המגזין" של "מעריב" מתהדר היום בשערו בהודעה "חשיפה". הכותרת, המתייחסת לשר המשפטים המיועד יעקב נאמן, שואלת, "נאמן למי?". הגילוי של הכתבת ליאת שלזינגר היא העובדה שב-2006 פעל עו"ד נאמן בשירותו של אביגדור ליברמן, מי שתחת כנפיו הוא מתמנה כעת. לפי כותרת המשנה על השער, נאמן כתב עבור ליברמן "חוות דעת נוקבת נגד התנהלות הפרקליטות בעניינו".
בעמ' 2 של מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" פורש סבר פלוצקר את מערכת היחסים העכורה שהיתה בין יעקב נאמן לבנימין נתניהו כשהראשון כיהן כשר אוצר בממשלתו של האחרון. מתוך כותרת המשנה: "הרומן הקודם של פרופ' יעקב נאמן עם ראש הממשלה נתניהו התאפיין בחוסר גיבוי מוחלט ונגמר בפיטוריו מהאוצר במניפולציה מהסוג המשפיל ביותר".
קצב ואהדת העם
"מגוחך שמי שהיה נשיא, שר וחבר-כנסת וראש עיר, וזכה למנעמי השלטון שאנחנו, סתם עמך, לא יכולים אפילו לחלום עליהם, מתבכיין ללא הרף שמקפחים ורודפים אותו" (מתוך מכתב למערכת במגזין "24 שעות" של "ידיעות אחרונות").
ענייני תקשורת
מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מדווח היום על דו"ח ועדת מרדכי, שהוגש אתמול לשר התקשורת רגע לפני שהוא מפנה, כנראה, את כסאו. כידוע, הדו"ח ממליץ, בין השאר, לעבור משיטת הזכיונות בשוק הטלוויזיה לשיטת הרשיונות. שיטת הרשיונות אמורה להקל על מי שחפץ לפתוח ערוץ טלוויזיה ולהקל על חובותיו כלפי המדינה בתחום הכספי ובעיקר בתחום איכות התוכן המשודר. ההסבר של שר התקשורת אריאל אטיאס לנחיצות המהלך (שאילי ההון השולטים בערוצים המסחריים פועלים נמרצות לקידומו): "כשכולם מפסידים, משהו דפוק". יש משהו דפוק בטענה הזו, הנאמרת בתקופה של משבר כלכלי חריף שבמסגרתו כולם מפסידים, גם חברות רווחיות ומצליחות. קשת, למשל, זכיינית ערוץ 2, שהכריזה כי הפסידה השנה 15 מיליון שקל, הרוויחה בשנים קודמות מיליוני שקלים. יש גם משהו דפוק במתן תירוץ כלכלי גרידא לבעיה שחלק גדול ממנה הוא תרבותי. כל זה אינו אומר שהפתרונות של ועדת מרדכי גרועים בעליל ושהשיטה הנוכחית אינה, ובכן, דפוקה. בדיווח הנרחב והמחכים יותר שבמוסף "עסקים" של "מעריב" כותב לי-אור אברבך כי "שר התקשורת הבא אינו חייב לאמץ את ההמלצות". בטור פרשנות כותב אברבך: "[בדו"ח] יש שני חורים משמעותיים שלא ניתן להתעלם מהם: מה הביא את הוועדה להחליט כי דווקא שיטה זו [רשיונות] עדיפה, ואיך בדיוק זה הולך לקרות". אברבך מזכיר גם כי הדו"ח מתעלם לחלוטין מהמשבר הכלכלי העולמי והשלכותיו.
עוד במוסף "ממון": ליטל דוברוביצקי מדווחת על עדותו של מגיש החדשות יעקב אילון במשפטו של גיא ויסמן, המשנה למנכ"ל הראל, שנאשם בגניבת 123 מיליון שקל. ויסמן טיפל בחשבון ההשקעות של אילון, וטוען כי השדר השתמש במידע חדשותי שהיה ברשותו, טרם פרסומו, כדי לבצע פעולות בתיק. בידיעה ב"ממון" אין זכר לטענות הללו, שהועלו בעיקר במסגרת עדותו הראשונה של אילון. הידיעה הקצרה סוקרת את ההאשמות של אילון כלפי ויסמן, שלפיהן מנהל התיק שיחק בכספי הלקוח שלא כדין וגרם להפסדים גדולים. במוסף "עסקים" מספקים את ההקשר: "לאחר שגיא וייסמן טען שיעקב אילון העביר להראל בית-השקעות ידיעות חדשותיות לפני פרסומן – אילון לא נותר חייב וטען: וייסמן ניהל את תיק ההשקעות בלי אסטרטגיה – הבורסה גאתה ואני הפסדתי".