"הסוד של אניה" היתה כותרת חשיפה של ספורט "ידיעות אחרונות", שבמסגרתה נחשף גם, לאו דווקא במתכוון, סוד התנהלותו של אחד מכתבי העיתון. שתי שורות קטנות בסוף הידיעה הן שיעור מאלף בשיקוליו של עיתונאי אם לפרסם ומה לפרסם, והזדמנות פז לקוראים להיחשף לדרמה שלמה שהשורה התחתונה שלה היא העלמת מידע.
מדובר בפרסום מאת עמיר פלג ביום שלישי, ולפיו השחיינית הישראלית הבכירה אניה גוסטומלסקי נכשלה לפני ארבע שנים בבדיקת סמים ובאיגוד השחייה העדיפו להסתיר את הממצא. לידיעה צורף תצלום מסמך של איגוד השחייה הבינלאומי, הקובע כי השחיינית נטלה תכשיר אסור, ובעקבות כך קיבלה אזהרה ונזיפה.
גוסטומלסקי הכחישה בתגובה שנטלה חומר אסור, הסבירה כי הבדיקה התנהלה בצורה חובבנית וטענה כי המבחנה שלה הוחלפה בזו של שחיין אחר. בתשובה לשאלה מדוע נשמר העניין בסוד השיבה: "זה היה פשוט סיפור מביך לישראל שהם עשו כזאת בדיקה בלי להבדיל בין הבדיקות [...] זה פדיחה".
"הסוד של אניה". הפרסום ב"ידיעות אחרונות"
תגובת איגוד השחייה למקרה היתה מדהימה. האיגוד טען כי תוצאות הבדיקה דווחו לכל "הגורמים הרלבנטיים", ובהם איגוד השחייה הבינלאומי, וכן לגורם רלבנטי נוסף: "המקרה ידוע היטב לכתב השחייה של העיתון והוא פעל לפי שיקול דעתו". כלומר, העיתון, שהאשים את איגוד השחייה בהסתרת מידע מהציבור, ספג בתגובה של האיגוד סטירה מצלצלת: האשם הוא דווקא העיתון עצמו, שכתב השחייה שלו (יש לציין שלא מדובר בעמיר פלג) ידע על המקרה, אבל בחר שלא לפרסמו.
"ידיעות" מפרסם את התגובה, לא מכחיש את המידע, אבל לא מוסר לקוראים הסבר: מה היו שיקוליו של כתב השחייה של "ידיעות" שלא לפרסם את הידיעה? האם שמה הטוב של השחיינית עמד לנגד עיניו, או שמא ניסה להסתיר את הפשלה של איגוד השחייה, שבכיריו הם מן הסתם גם כמה ממקורותיו? האם שיתף את העורך בהתלבטות או שהחליט לגנוז את הסיפור על דעת עצמו? ואולי היה זה העורך שבחר להשתיק את העניין?
"ידיעות" יוצא טוב מהסיפור בעצם פרסום הסקופ, וטוב עוד יותר בכך שהיה אמיץ דיו שלא לצנזר את תגובת האיגוד; תגובה שלפיה הכותרת לסקופ היתה יכולה להיות גם "הסוד של 'ידיעות'".