סקר הקוראים שערך לאחרונה "הארץ" פסח עלי, וממילא לא יכולתי לומר לסוקרים שאני מרוצה למדי ממוסף הספורט של העיתון. אולי חוות דעתי היתה משנה במשהו את תוצאות הסקר, שעל-פיהן, בין השאר, החליטו לאחרונה ב"הארץ" לבטל, שוב, את המוסף.

החל מינואר יחזור, שוב, מדור הספורט לשכון בתוך עמודי החדשות. זו הפעם השלישית בשלוש השנים האחרונות שמדור הספורט בשוקן עובר שינוי. בפעם האחרונה, לפני שנה וחצי, הוחלט לשדרג אותו בעקבות תנופת המונדיאל, והוא גדל לשמונה עמודי טבלואיד בימי חול ו-12 ביום ראשון. כעת, דווקא עם פתיחת שנה אולימפית (לונדון, ביולי 2012), המוסף מאבד מכוחו וייבלע בתוך העיתון.

ספורט "הארץ" פונה מלכתחילה לפלח אוכלוסייה צר. כמו שירה, או סרטי איכות לא מסחריים בעליל. החשיבות של מוצרים כאלה היא לאו דווקא בפופולריות שלהם, שהרי מלכתחילה הם אינם מתיימרים לשאת חן בעיני הקהל הרחב, אלא בסימון של טריטוריה תרבותית.

כדורעף, טניס שולחן, ספורט נשים וספורט נכים הם ענפים שמלכתחילה קהל היעד שלהם מצומצם, ועדיין איש לא חושב לבטל אותם כי הם לא מסחריים. גם לענפים האלה יש משוגעים לדבר, הם חלק מתרבות הספורט, הם מספרים עליה משהו, הם מסמנים את הגבולות שלה. כך גם מוסף הספורט של "הארץ". הוא סמן איכות, טבעי שהוא לא יסחוף המונים, אבל בתחום עיתונות הספורט הוא הכרחי כמוצר תרבותי, כסמן איכות עילית.

לא כל דבר צריך להיות כפוף לחוקי ההיצע והביקוש של השוק. מוסף ספורט "הארץ" חשוב, ולו כדי לסמן לעיתונות הספורט כולה רף גבוה של איכות שהיא נמדדת לעומתו, לטוב ולרע. הוא מוצר ייחודי, שאין לו חקיינים. אפשר להגיד ש"הארץ" כולו הוא עיתון מוטה פוליטית, אליטיסטי, פלצן, אבל דבר אחד אי-אפשר לקחת ממנו: הוא עיתון שלא מתחנף לקורא הממוצע, שלא פוחד להציע סדר יום משלו, ששם לנגד עיניו מושאי סיקור שהעיתונים האחרים מתעלמים מהם.

ומכאן שלא רק חישובים כלכליים צריכים להנחות את אנשי "הארץ" בבואם לחסל את מוסף הספורט שלהם, אלא האחריות על פלח תקשורת שלם. "הארץ" הוא עיתון שאוהבים לשנוא, וזה אלמנט חשוב בתקשורת המונים. זה אמנם תפקיד כפוי טובה, כפי שמלמדים הסקרים, אבל פופולריות מועטה במקרה הזה היא אות של כבוד, לא סיבה לסגירה.

מוסף הספורט של "הארץ" נסגר דווקא מפני שהוא מוסף הספורט הכי מקצועי והגון שקיים כאן. מוסף שלא חשש ללכת על שערים שעשויים מהחומרים ה"לא נכונים", כלומר כדורעף, הוקי או אגרוף. מוסף שהבליט את ספורט הנשים, שנזרקות בכל עיתון אחר לשולי העמודים האחוריים. ועל כך, בעיקר על כך, הוא נידון לגרדום. ולמרות הכל, רגע לפני שפקודת החיסול יורדת מקומת ההנהלה לקומת הדפוס, יוצאת מכאן קריאה ל"הארץ" מפי מנוי חובב ספורט, להתמיד בשליחות שלהם, שהיא מחוץ למשחק הפופולריות, אבל קריטית במשחק האיכות.

העיתונאי כמריונטה מעופפת

עיתונאים שמעמידים את המרחב העיתונאי שניתן להם לטובת גופים מסחריים הם מהרעות החולות ביותר של המקצוע, והדברים ידועים. מה שפחות טריוויאלי הוא העדר הבושה הגמור שבו הדברים נעשים, עד שנדמה שנחתם חוזה חדש בין כלי התקשורת לצרכניהם, ורק לנו לא סיפרו.

לפי החוזה החדש, "פרסום סמוי" הוא פאסה לגמרי. לפי החוזה החדש, קיבתם של הקוראים אמורה לעכל בלי בעיות מזון מקולקל בדמות פרסומת מחופשת לחדשות, כי כולם יודעים שכלבי השמירה הפכו כבר מזמן לבהמות משא בשירות הכסף.

קחו למשל את ONE. בשבוע שעבר גייס האתר את אנשיו לידיעה שקידמה את מכבי שירותי בריאות, ועל הדרך גם את צמד מגישי מהדורת החדשות שלהם ואת ג'קי מנחם (משתתף בתוכנית הבידור "האח הגדול", שנשכר לא מזמן לשידורי ליגת התיכוניים על תקן דמות מופת לתלמידי ישראל). "גם בתקשורת הספורט מתחסנים מפני שפעת", בישרה הכותרת, והעניקה משמעות חדשה לביטוי "מודל לחיקוי". בכתבה צוין כי החיסון מקטין את שכיחות התחלואה במחלה, וכעת נשאר לראות אם אנשי ONE, הידועים בדאגתם לבריאות הציבור, יעלו בקרוב כתבות דומות גם על חיסון נגד אדמת, כלבת ומחלות קשות אחרות, כמו פגיעה קשה באתיקה.

לגמרי במקרה, באותו יום וכמעט באותה שעה שבה עלתה הכתבה על החיסון, פורסמה ב-ONE כתבה יחצנית אחרת, שהמריצה את הקוראים להירשם לקורס תקשורת מטעם האתר. בידיעה נכתב כי "החניכים בקורס זוכים ל'ארגז כלים' מלא לעבודה עיתונאית". כדאי שכל חניך שנרשם לקורס הזה יידע שבארגז נמצאים גם חיסונים נגד מחלות, שיישלפו ב-ONE ברגע שהמפרסם יפתח את הארנק ויהפוך את העיתונאי למריונטה.

אבל ONE לא לבד. באוגוסט טס כתב "מעריב" ניר שועלי לאליפות העולם בקליעה, שהתקיימה בבלגרד. המממן: איגוד הקליעה האירופי. בתחתית הידיעות של שועלי מאותה אליפות לא פורסם ה"גילוי נאות", אותו עלה תאנה רופס שמנסה לחפות על הבושה. לפחות שועלי טס לסקר ענף ספורט נידח, ולהגנתו טען שאלמלא זה, לא היה הענף זוכה לחשיפה כלל.

הרבה פחות משכנעת היא נסיעתו של עיתונאי "ידיעות אחרונות" צביקה נעים לברצלונה, בשירות תוסף מזון. נעים קיבל ביום רביעי שעבר עמוד שלם כדי לשטוח עשר תובנות על קבוצת הכדורגל של ברצלונה, בחסות ובמימון אקסום 3, שדאגה לנסיעת החינם הזו. גילוי נאות פורסם בסוף הכתבה, חמישה ס"מ משמאל לתצלום אריזת התוסף, מה שהופך את ה"נאות" לגלולה מרה במיוחד עבור הקוראים. הכתבה, שנכללה ב"קוסמוס", מדור העולם של ספורט "ידיעות", עסקה בקבוצת הפאר, אבל העילה האמיתית שלה היתה הפואנטה: שחקני הקבוצה נוטלים את תוסף המזון, שאמור לכאורה למנוע פציעות.

התובנה של נעים, עיתונאי ועורך רציני, מובילה את הקורא למסקנה שהכמוסות הללו הן חלק מסוד ההצלחה של ברצלונה, ואם מסי, צ'אבי ואינסייטה בולעים אותן פעמיים ביום – כדאי גם לספורטאים הישראלים לרכוש את צנצנת הפלא ולהגיע להישגים מופלאים. נעים מדגיש ב"תובנה" מס' 8 את יעילות הכמוסות, כפי ששמע מפי רופא ברצלונה: "מחדדות את יכולת הריכוז והחשיבה של ספורטאים תחת לחץ".

לעיתונאים הלוקים במעילה בתפקידם, כך נראה, הגלולות האלה עשויות להועיל בעיקר בהקהיית חוש הבושה. מצד שני, במחי מקלדת הן הופכות אותם לנוסעים מתמידים, ואת הקוראים לנתיניו הנבוכים של (עוד) מלך עירום.

מה אומרת המועצה

בטור הקודם הומלץ למועצת הכבלים והלוויין להתחשב סוף-סוף באוהדי הליגה האנגלית בארץ ולאפשר שידור של המשחק המרכזי ברוטציה שבועית עם הליגה האיטלקית. זאת, אחרי שנים ארוכות שבהן נעלמו השידורים הישירים מהפרמייר-ליג מעיניו של כלל הציבור.

תגובת ניצן חן, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין: "הזכויות לשידורי הליגה האנגלית מוחזקות כבר שנים רבות בידי חברת צ'רלטון, ומשחקים מליגה זו מעולם לא שודרו באופן סדיר בערוצים פתוחים. יחד עם זאת, בהחלטות המועצה הוטלה חובה על ערוץ הספורט ועל חברת צ'רלטון לפעול לכך ששני משחקים מרכזיים של שלוש הליגות הבכירות ישודרו בערוצי בסיס, וזאת ללא קשר למחזיק הזכויות בליגות הללו.

"בפועל אכן המשחקים המשודרים מדי שבוע הם המשחקים המרכזיים מהליגה הספרדית ומהליגה האיטלקית. החלטת המועצה בנושא זה תואמת את מדיניותה העקבית של המועצה לעבות את התוכן המשודר בערוצי הבסיס ככל האפשר מחד, ולשמור על איזון ומידתיות בין ערוצי הבסיס לערוצים בתשלום מאידך. לאור מדיניות זו זוכים כיום חובבי הכדורגל לשידור משחקים מרכזיים רבים, ובה בעת זכות הקיום של הערוצים בתשלום נשמרת: ללא תוכן איכותי בערוצים בתשלום לא יוכל קהל הצופים לקבל שידורים שלא שודרו בעבר ובהם: תחרויות ג'ודו שונות, ליגות כדורגל רבות ומגוונות מרחבי העולם שמעולם לא שודרו בישראל, ליגות כדוריד אירופיות, תחרויות התעמלות אומנותית ועוד. המועצה קשובה לרחשי הלב של הציבור, ומעת לעת בוחנת את מדיניותה בהתאם להתפתחויות בשוק שידורי הספורט".

2 קטנות

אסטרטגיה. לוח השידורים באתר ערוץ הספורט שודרג למראה חדש וזכה לתוספת מפתיעה: לראשונה מדווחים בערוץ הספורט על שידורים ישירים של צ'רלטון. ימות המשיח, או שמא ברית אסטרטגית שנרקמת מול ערוץ ONE?

טקטיקה. ב-ONE התפעלו מכך שעיתון בבוסניה בחר בטניסאי הסרבי נובאק ג'וקוביץ' לאיש השנה. "ג'וקוביץ' חוצה גבולות", ציינו באתר בקורת רוח. אלא שמי שבחר בג'וקוביץ' הוא העיתון הרשמי של רפובליקת סרפסקה, האוטונומיה הסרבית בבוסניה, היוצא בבאניה-לוקה, שהיא עיר סרבית למהדרין. הבחירה בג'וקוביץ', הלאומן הסרבי, די מתבקשת במקום כזה. הדבר דומה לכך שעיתון מנצרת יבחר ספורטאי פלסטיני לאיש השנה, ובעולם יכתבו שישראל בחרה בו.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il