הרשמה לניוזלטר

סיכום מחודש

וואלה ספורט משלבת ידיים עם ערוץ הספורט במקום לפתוח חזית | מועצת הכבלים והלוויין תבחן מחדש את החלטתה לגבי מפרט השידורים של הערוץ | ופרשני הספורט מתנבאים

שלמה מן 04.10.2010

בימים כתיקונם, בוואלה ספורט היו פותחים אזור מיוחד באתר שיוקדש למלחמה בתופעת ערוצי הספורט בתשלום. וואלה הוא אולי המקום היחיד שבזכות האג'נדה שלו מסוגל לארגן משהו שמזכיר מרד צרכנים בדמות באזז אינטרנטי עקשני, שימאיס את החיים על ראשי ערוץ הספורט. אולי אלה יישברו ויודיעו על מבצע הנחות, או ייצאו בקמפיין לשיפור תדמיתם כעושקי ציבור ומזליגי תכנים. העיקר שייצאו מבועת שביעות הרצון העצמית האופפת אותם.

מדור הספורט של וואלה הוא בדרך כלל מדור דעתני, שמרבה לעסוק בסוגיות תקשורת ושידורים. לפני כארבעה חודשים, כשבהוט החליטו להתנתק מ-ESPN, נזעקו בוואלה ספורט עם אזור אסון מיוחד: "מחשיכים לנו את המסך". מאות הטוקבקים הנזעמים, כולל איומי התנתקות, חידדו שוב (ולא בפעם הראשונה) את תחושות העושק והקיפוח של צופי הספורט.

במקרה של ערוץ הספורט, במקום להכריז עליו מלחמה, העדיפו בוואלה לשלב איתו ידיים. באחרונה אפשר למצוא אצלם יותר ויותר ידיעות שמקדמות את שידורי ערוץ 5+ לייב. זה קשור מן הסתם להסכם שלפיו הם מקבלים מערוץ הספורט תקצירי משחקים. זכותם של אנשי וואלה להחליט שתוכני וידיאו חשובים יותר לאינטרס שלהם, אבל שיזכרו שבכך הם לא עוזרים להאיר לנו את המסך, אלא משמשים בסך-הכל כלי, עוד כלי, להכשרת השרץ.

ערוץ 5+ לייב הוא עגל הזהב של ערוץ הספורט. הסגידה לו מתבטאת בעשרות קידומים יומיומיים בערוציו השונים ובאתר האינטרנט. לפני שנה ביצע עגל הזהב הזה מחטף ושאב לתוכו את תוכנית הסיכום של ליגת-העל בכדורגל. הגדרתי את זה כשוד הגדול בתולדות שידורי הספורט בארץ. אחרי ארבעים שנה של שידור תקצירי המשחקים במוצאי-שבת בערוץ הראשון (תקופה קצרה גם בערוץ 2), פתאום התהוותה מציאות חדשה ומקוממת.

השוד היה חוקי מאחר שבדיוק באותה תקופה קבעה המועצה לשידורי כבלים ולוויין מפרט שידורים לערוץ הספורט, ובמפרט לא הוזכרה תוכנית הסיכום מסיבה פשוטה: היא עדיין לא היתה רכושו של ערוץ הספורט. ראשי הערוץ התדיינו בדיוק אז עם ההתאחדות לכדורגל על מחיר חבילת שידורים שכללה את התוכנית. רק אחרי שהמפרט אושר, נחתם ההסכם עם ההתאחדות, מה שאיפשר לערוץ התשלום לבצע את הגזילה ברישיון.

זעם הציף את חובבי הכדורגל הישראלי המושבעים שאינם מחוברים לערוצי הסחיטה. גם האלטרנטיבה שיצרו בערוץ הספורט להנמכת הלהבות – תוכנית סיכום המשודרת ביום ראשון בערוץ 5 – אינה מכפרת על העוול: רק מי שמשלם זוכה לראות את המשחקים חמים מהתנור, שעה לאחר שהסתיימו, בעוד שאלה שאינם מסוגלים או רוצים לשלם נאלצים להמתין יום שלם.

הסדין האדום מתנפנף מול הקהל הדחוי מדי מוצאי-שבת: שדרי המשחקים מהליגה הספרדית המועברים בשידור ישיר בערוץ 5 או 5+ טורחים מדי פעם להזכיר (בתוספת באנר בולט) שעוד מעט תשודר תוכנית הסיכום ב-5+ לייב. זה נשמע הזוי: השדר כמעט מפציר בצופים לנטוש את השידור שלו ולעבור לערוץ אחר. אמנם מדובר באותו הבית, אבל אני מנחש שבערוץ התשלום לא מפצירים בצופים לעבור ל-5 כדי לראות את ברצלונה מול היריבה התורנית.

בקרוב מאוד אמור ניצן חן, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, לבחון מחדש את מפרט השידורים שקבע לפני שנה, לצורך תיקונים והשלמות. כצרכן שנפגע מהמהלך ומרגיש שהליגה הישראלית בכדורגל התרחקה ממנו בעקבות כך, אני קורא לתקן את העוול ולהכליל את תוכנית הסיכום (כולל משחק הליגה הלאומית – עוד גזילה קטנה על הדרך) בלוח השידורים של ערוץ 5. להתאחדות אולי לא אכפת מהמוצר שלה, שנפגע עקב כך, אבל הרגולטור חייב לעשות צדק בסיסי ולהחזיר את הכדורגל הישראלי אל העם כולו.

משתטים

פרשנים נוהגים מדי פעם, לצד ניתוח תהליכים, לנסות להעריך מה צפוי בעתיד. אלא שבקרב פרשני הספורט הולך מימד הנבואה ותופס מקום גדול יותר ויותר, ותחזיותיהם הופכות לחד-משמעיות יותר ויותר. ב"הארץ" החליט אלעד ליפשיץ שלמכבי תל-אביב בכדורגל מגיע לקחת אליפות "חד וחלק. בסולמות של צדק זה מוכרח לקרות". וזה על סמך ארבעה מחזורים בלבד. ב"ישראל היום" קבעו אבי סגל ויורי ילון שעודד קטש בדרך להפוך למאמן גדול, ובערוץ הספורט הכתיר ניצן פלד את תומס מולר לשחקן הגרמני הגדול הבא. וזה רק מקצת ממטר החזיונות של עיתונאים שהחליטו שהם יודעים מה יקרה מחר.

בנבואות הללו כלולים אמנם גלגלי הצלה של "אם", "כנראה" וב"תנאי", אבל הם מבצבצים מתוך הגעש בביישנות ואין בהם כדי להמעיט מהקביעות הכמעט חד-משמעיות. במקום להסביר ולפרש, להוטים הפרשנים לתת לקוראים שורה תחתונה. נרצה – נאכל. לא נרצה – בעוד שבוע אף אחד כבר לא יזכור.

פעם, לפני שהעיתונות הפכה לאינטרנטית, לפרשנים רעדה היד לפני שכתבו את ה"מה יהיה" שלהם. היום אין כמעט הבדל בין עיתונאי שמנבא מי תיקח אליפות ובין טוקבקיסט שיטען כי לדעתו דווקא קבוצה אחרת תזכה. שתי הדעות מבוססות באותה מידה. ההבדל היחיד הוא שאם הפרשן יצדק, נקבל כבונוס טור חגיגי מנצח כולל לינק ל"כבר בספטמבר כתבתי שכך יהיה".

הנבואה שלי: ככל שהעונה תתקדם, יגדל מספר הנבואות.

5 קטנות

התקשורת בישראל התעלמה כמעט לחלוטין משתי אליפויות עולם שנערכו בשבועיים האחרונים: אליפות הנשים בכדורסל זכתה לכמה שורות ב"הארץ" וב"מעריב" בלבד, שזה פחות או יותר המקסימום. אליפות הגברים בכדורעף זכתה ב"הארץ" לשלושת רבעי עמוד בתחילת הטורניר, ומאז בערך אבדו עקבותיה. הפרובינציה שולטת.

בשער ספורט "מעריב" ליגלגו ביום ראשון על ליגת-העל, שהביאה רק עשרת אלפים צופים למשחקי השבת, אף שזכרו היטב שהמשחק בין מכבי תל-אביב להפועל פתח-תקווה נערך ללא קהל (בגלל עונש למכבי), ושרק הוא לבדו שווה כעשרת אלפים צופים. יחד עם המשחק בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים, שנערך ביום ראשון והביא 13 אלף, ועוד אלפיים בקריית-שמונה ביום שני, היה המחזור כולו שווה 35 אלף צופים, כולל מספר שערים יפה. "מעריב" שוב טעה כשמיהר לסכם רק כמה מהמשחקים, בדיוק כפי שהוא נוהג לגבי "נבחרת המחזור", שמוכתרת אצלו כבר במוצאי-שבת, עוד לפני ששני משחקים נערכו.