מצחיק, ואולי עצוב, להיווכח איך מדורי הספורט הופכים לפטריוטיים ולאומניים בכל פעם שקבוצה ישראלית מוגרלת לשחק מול יריבה מזרח אירופית. בבת אחת הופכים כתבי הכדורגל להיסטוריונים בפרוטה ולנביאי זעם שלא שכחו דבר ולא למדו דבר, ומפליאים בסיפורי פרעות ופוגרומים מלפני עשרות ומאות שנים. המהדרין מעלים באוב את כל הצוררים, הקוזקים, העמלקים והאנטישמים שקמו עלינו לכלותנו מימי בראשית ועד גלגולם המודרני בדמות אוהדים ניאו-נאצים צמאי דם, חמושים בקעקועי צלבי קרס, שרק מחכים לישראלי התמים שייקרה בדרכם.

כשבית"ר ירושלים הוגרלה השבוע לשחק בשלב המוקדם של ליגת האלופות מול ויסלה קראקוב, סמרו שערותיהם של כמה כתבי ספורט, שאצו לפשפש בדברי ימי גלות פולניה החשוכים, וגילו לתדהמתם כי אוהדי היריבה נותרו צוררי ישראל מובהקים, ימ"ש. ב-Ynet ידעו לספר על קריאות גנאי קבועות של אוהדי ויסלה נגד יהודים ונגד אוהדי הקבוצה היריבה, שהיא בעלת צביון יהודי עוד מהימים שלפני מלחמת העולם השנייה, אז שיחקו בה כמה ז'ידים.

עוד ידעו לספר כי אוהדי ויסלה הם חמומי מוח, הידועים בתגרות סכינים וכמובן חוליגנים אנטישמים מהמעלה הראשונה. בספורט וואלה נזכרו בגטו קרקוב, שבו חוסלו אלפי יהודים שהיו בני הקהילה המשגשגת בעיר. בוואלה אף המליצו לבית"רים להתרחק מפאב אנטישמי במיוחד, אלא שלא טרחו לציין את שמו, מה שמעורר את התהייה מדוע לא השתמשו באותו להט שבו השקיעו בלימוד ההיסטוריה לחשיפת הפרט החשוב והשימושי הזה, היחיד למעשה שעשוי למנוע צרות ממישהו. אפשר רק לשער שבתחילת אוגוסט, כשבית"ר תגיע לשחק בפולין, יגלו עיתונאי הספורט שהסבא של חלוץ קרקוב היה קונדוקטור ברכבות שהובילו יהודים למחנות, ושאמא שלו בזזה את הבתים הריקים.

אוהדי בית"ר פורצים אל המגרש דקות לפני סיום המשחק מול מכבי הרצליה, באפריל השנה (צילום: ליאור מזרחי)

ליבוי היצרים ופמפום השנאה הלאומית מטשטשים את העניין המהותי – יחסי הכוחות הספורטיביים בין הקבוצות – ומעודדים למעשה מלחמה אתנית בטריבונות. זו תרומתם הלא-צנועה של כתבי ספורט לתדמית הנחשלת, הלאומנית והשבטית של אוהדי כדורגל. ככה גם יוצרים טראפיק של מאות טוקבקים מתלהמים, שבין היתר מציעים לחיל האוויר להפציץ את פולין לפני איראן. במציאות השפויה, יותר אוהדים מעוניינים לקרוא דיווח מקצועי על שחקני היריבה מאשר לפלבל עיניים מול סדין אדום שמזמן לא רלבנטי. שלא לדבר על כך שאירוע ספורט הופך באדיבות ההיסטוריונים החדשים להמשך מעיק של תלאות יהודי פולין.

מעניין איך היו העיתונאים האלה מגיבים במקרה שבקבוצה האירופית היריבה היו כמה שחקנים ממוצא פלסטיני, ועיתוני אירופה היו כותבים בהתלהמות דומה על מחיקת כפרים ערביים במלחמת העצמאות, על הטבח שביצעו חיילי צה"ל בתושבי כפר-קאסם ודיר-יאסין, על ההפצצות בעזה ועל הכיבוש והדיכוי המתמשכים.

עוד כמה שנים אנחנו נידונים לכותרות הממוחזרות ומלבות היצרים על אנטישמים גלוחי ראש עם סכינים בין השיניים שרק מחכים לאוהדים הישראלים התמימים? במיוחד כשמדובר באוהדי בית"ר, שללא יוצא מהכלל ידועים כאנשים רגועים ופעילי זכויות אדם אחד אחד.

הלך האימון

תופעה שרווחת בשנים האחרונות היא פלישת אוהדים לאימוני קבוצות, בדרך-כלל לפני פתיחת עונה או לפני משחק חשוב. הפרינציפ הובן: האוהדים בסך-הכל עושים קצת שמח במטרה לדרבן את השחקנים, האימון מופסק לכמה דקות, שלאחריהן העסקים כרגיל. אלא שבמערכות עיתוני הספורט נתפס הנוהג השגרתי הזה כסוג של סנסציה ששווה כותרת פותחת; בכל זאת משהו "התפוצץ" פה. הגדיל לעשות בשבוע שעבר nrg, כשבידיעה ראשית על פיצוץ אימון מכבי תל-אביב הכריז בכותרת המשנה: "אימון הבכורה של הצהובים פוצץ עוד בטרם התחיל, כאשר מאות אוהדים פרצו לדשא. לאחר מכן החלה הקבוצה להתאמן". נותר רק לתהות איך פוצץ אימון שטרם החל, ואיך הוא החל למרות שהוא פוצץ.

מלפפון אירופי

איך מתייחסים בעיתונות בארץ למלפפונים אירופיים? בשבת שעברה פורסמה ב-Ynet כתבה שעסקה במעבר אפשרי של רונאלדו ממנצ'סטר יונייטד לריאל מדריד. המלפפון הזה צמח בשבועון "ניוז אוף דה וורלד", שמתפרסם ביום ראשון – שישה ימים קודם לכן – ובו ידיעה שהבטיחה התפתחות משמעותית תוך 48 שעות, מה שלא קרה. אנשי Ynet לא נתנו לפרט הקטן הזה לבלבל אותם. הם הרי תמיד יוכלו לטעון שהם קראו את זה איפשהו באינטרנט.

מייל לתגובות: yegerm9@walla.co.il