בחודש הקרוב יזרום כסף גדול בחנויות לממכר טלוויזיות ברחבי העולם וגם במחוזותינו הצנועים, תמורת רזולוציות ופיקסלים מהאיכות הגבוהה ביותר, הכל לקראת המונדיאל שיתנפל עלינו רגע אחרי שייקבעו האלופות בליגות האירופיות. צריך רק לקוות למשחקים מרתקים באליפות העולם כבר בשלב הבתים, ולהתפלל שהשדרים והפרשנים לא יהרסו את חוויית הצפייה.
בשבועיים החולפים נרשמו כמה דרמות סבון בגזרת שדרי הכדורגל. המעניינת והחריגה התרחשה בערוץ הספורט, בעת שידור חצי הגמר הראשון בין אינטר לברצלונה. רמי וייץ והפרשן שגיא כהן, שטיסתם למילאנו בוטלה בגלל ענן האפר הוולקני שהשבית את נמלי התעופה של אירופה, נותרו בארץ כדי לשדר מתל-אביב.
צופים רבים דיווחו על אחד השידורים המוזרים שנשמעו: הסאונד מהמגרש היה חלש, התמונה קצת מעוותת, והשידור עצמו התאפיין בשתיקות ממושכות. מתברר כי וייץ נטש את האולפן בכעס במהלך השידור בגלל הבעיות הטכניות החמורות ולאחר שטלפונים ואס.אם.אסים מתפלאים ונזעמים כאחד התלוננו על איכות השידור. כמה מהם אף האשימו את וייץ עצמו בחבלה מכוונת.
וייץ זעם, הרוחות התלהטו, ואחד הסמנכ"לים של ערוץ הספורט נכנס לאולפן וביקש מהשדר לצאת איתו החוצה כדי ללבן את העניינים. באותן דקות התבקש הפרשן שגיא כהן להחזיק את השידור. כך קרה שבמשך כמה דקות לא שודר דיווח שוטף על המשחק. למזלו של ערוץ הספורט, לא נכבש שער באותם רגעים.
מדובר באירוע נדיר, שגם זקני הטלוויזיה לא זוכרים כמותו. כבר שמענו על שדרים שבמקום לשדר מהאצטדיון שידרו מהחדר במלון, אבל לא על שדר שנטש את עמדת השידור. לא ברור מי אשם יותר, הטכנאים שהחלו במהלך, או השדר הוותיק והמיומן שלא המשיך לשדר למרות התנאים הבעייתיים. בכל אופן, בערוץ הספורט לא עשו עניין מהסיפור ועברו לסדר היום. תגובתו של רמי וייץ: "את מוניקה סלש אתה מכיר? מה אומרים ראשי התיבות בעברית של סלש אתה יודע? סייג לחוכמה שתיקה. זו התגובה שלי". בערוץ הספורט סירבו להגיב.
דרמה קטנה נוספת היתה החלפתו של השדר עמית הורסקי במאיר איינשטיין במשחק העונה ששודר לפני שבוע בערוץ הראשון בין מכבי חיפה להפועל תל-אביב. הורסקי, המשדר בקביעות מדי יום שני את המשחק המרכזי יחד עם הפרשן דני נוימן, הופתע לשמוע כי איינשטיין הוא שישדר את המשחק. איינשטיין, אגב, הוא השדר שהועדף על פניו במשחקי המונדיאל.
הורסקי, שנפגע מההחלטה, אף תיאר בדף הפייסבוק שלו שיחה עם סבא שלו, שאיחל לו הצלחה בשידור בחיפה. לאחר ששמע כי הנכד לא ישדר את המשחק אמר לו, מה אתה עוד עושה שם?
הורסקי קיבל רוח גבית מאלון עידן, בטור בעיתון "העיר" , שהגדיר את הדחתו כ"כוחנות": "לקחו בנאדם, ניצלו אותו במשך שנה, רגע לפני החלק המהנה זרקו אותו, והעולם ממשיך בפעולתו כאילו כלום. הבנאליה של הרוע".
"הבנאליה של הרוע", אפעס, קצת גדולה על התקרית, שהיא תוצאה של החלטה מקצועית נטו. בעיתונים נהוג לא פעם לשלוח כתבים בכירים לפריפריות לביצוע כתבות גדולות. או אז נדחקים לרגע רגלי הכתבים המקומיים, שאוכלים חצץ כל העונה, לטובת הטאלנט שהוצנח. השאלה שהיתה צריכה להישאל במקרה של הורסקי היא, אם ריעננו את השדר, מדוע לא ריעננו בהזדמנות זו גם את הפרשן דני נוימן, לטעמי אחד הגרועים בתולדות שידורי הכדורגל בישראל.
האירוע השלישי היה השידור של יורם ארבל בערוץ 10, במשחק הגומלין בספרד בין ברצלונה לאינטר. האיטלקים עלו לגמר ליגת האלופות לאחר בונקר מפואר, שגרר את ארבל להתפרצות כעס: "אינטר, באחד המשחקים הגרועים שראינו בשנים האחרונות, עם ז'וזה מוריניו, אלה האנשים שמגיעים לגמר! אדון מוריניו, אנחנו לא מורידים את הכובע בפניך, אנחנו מתביישים בגלל הכדורגל של אינטר מילאנו כאן בברצלונה".
העובדה שארבל תמך במהלך השידור בגלוי בברצלונה ותקף את צורת משחקה של אינטר לא התקבלה בהבנה אצל צופים רבים. אלה עדיין זוכרים לו את הפסיביות שהפגין לפני 12 שנה, כששידר את "משחק השרוכים" המפורסם בין בית-שאן לבית"ר ירושלים ועבר בשתיקה מביכה על אירועים לא ספורטיביים שהביאו לבית"ר ניצחון וזכייה באליפות. ארבל התנצל מאז פעמים רבות על שנתן לביזיון לחלוף על פניו ללא תגובה, ומאז נוהג להביע את דעתו בצורה נחרצת הרבה יותר.
התייצבותו של ארבל לצד ברצלונה עוררה שדים אחרים, הקשורים לאיבה מצטברת שמפתחים רבים כלפי ערוץ הספורט, הסוגד לליגה הספרדית ולברצלונה ולמסי בפרט. ארבל ואיווניר נתפסים כשגרירי ערוץ הספורט, בעלי הזכויות על שידורי ליגת האלופות והליגה הספרדית.
בספורט וואלה שוב עלו על הגל של ביקורת טלוויזיה אישית (בפעם הקודמת שגיא כהן עלה אצלם על המוקד) ויצרו באזז גם סביב השידור של ארבל מברצלונה. עינב שיף כתב: "המשדר המביך והמביש שהעביר ארבל קבע שיאים חדשים ומרהיבים של ביזיון, שקשה שלא להשתמש במונח 'הללויה' למראה הווירטואוזיות שבה ארבל, כשהוא נתמך באולפן ליגת האלופות, הצליח להפר קודים שהוא בעצמו בנה בעשרות שנים שבהן היה שדר הכדורגל הטוב בישראל".
רבים עדיין תופסים את תפקיד השדר כמי שאמור להעביר משחק בצורה אובייקטיבית בלי לקחת צד. זה בסדר ששדר תורם מהבנתו למשחק ומשלים את הפרשן, אבל כשהוא מביע העדפה אישית לקבוצה מסוימת, זה גורם לאי-נוחות ויוצר תחושה שהוא מוטה, כמו אולי גם השידור עצמו. ארבל צריך לשאול את עצמו שאלה אחת: האם כמו שהביע את רצונו שברצלונה תנצח, היה נוהג גם במשחק בין הפועל תל-אביב למכבי חיפה?
2 קטנות
ב"גלובס" נפגעו מצעדה של הפועל תל-אביב, שהחליטה לנשל אותם בשבת האחרונה ממקומם ביציע העיתונות בבלומפילד. לטענת "גלובס", מדובר בהחלטה של יו"ר הקבוצה, מוני הראל, בעקבות ראיון שערכו עיתונאי "גלובס" עם רעייתו, שממנה נפרד לאחרונה, ובו שפכה עליו מכל טוב הארץ. הנקמה של "גלובס" היתה בפרסום טור שכותרתו "מי מתעסק עם מוני הראל?". רוב הטור עסק בעניינים אחרים, אבל הכותרת הובאה דווקא מהקטע המסיים, הקצר במיוחד, שעבור העורכים היה, מתברר, חשוב יותר.
ב"גלובס" סיפרו מה עולל להם הראל, והמשפט המסיים הפנה את הקוראים ל"כתבה המצוינת שהתפרסמה במוסף 'שוק ההון'", כולל קישור לראיון עם האשה. עיני לא צרה ב"גלובס" שהשיגו לעצמם מקום ביציע העיתונות בבלומפילד, אף שמדור הספורט שלהם אינו עוסק בסיקור משחקים. להתלונן שטובת ההנאה הזו נגזלה מהם כי יו"ר הקבוצה התנכל להם, זה כבר ניהול חשבונות של חנווני במכולת. עלוב ומיותר.
בגזרת הכדורסל של ONE קובעים שיש עתיד לענף בישראל, אבל באייטם שמתחת קובעים שדווקא אין. לקוראים שהתבלבלו נספר שהם לא לבד.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il