רק שלושה כלי תקשורת כיבדו השבוע בנוכחותם את מסיבת העיתונאים שערך מאמן הנבחרת לואיס פרננדס: גלי-צה"ל, ערוץ הספורט ו-ONE, והיא ארכה לכן פחות מעשר דקות. הסיבה לנוכחות המינימלית: חרם שאירגנו כתבי הנבחרת של ynet, וואלה, "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"ישראל היום", במחאה על שפרננדס מתראיין רק בכלי תקשורת שמפרגנים לו.
אחת הסיבות לכעס היתה טרייה ממש: יום קודם התראיין המאמן לתוכנית הספורט ברדיו-ללא-הפסקה, וכלי התקשורת המחרימים החליטו כי אין להם עניין לפרסם שיירים לעוסים. אחד מהמחרימים הסביר: "מילא שפרננדס מעדיף להתראיין אצל מי שנוח לו, זה לגיטימי, אבל להתראיין ערב לפני שהוא מכנס מסיבת עיתונאים שבה הוא אמור להתייחס לראשונה להתבטאות של יו"ר ההתאחדות (אבי לוזון אמר כי הוא רואה באלי גוטמן המאמן הבא אחרי פרננדס), או להסביר למה הוא סגר לתקשורת ולקהל את המשחק מול דינמו קייב - זו חציית קו אדום. הנבחרת היא של כולם, גם של כל כלי התקשורת, ואי-אפשר לזלזל בנו ולצפות ליחס רגיל".
מאמן הנבחרת לואיס פרננדס. צילום מתוך ערוץ הספורט
עוד אמר אותו עיתונאי כי בניגוד לראיונות שהעניק לערוץ הספורט ולרדיו-ללא-הפסקה, סירב פרננדס להתייחס במסיבת העיתונאים לדברי לוזון, כיוון שלדבריו הוא רוצה להתרכז בעבודה. "זה רק מחזק את הטענות שלנו. אנחנו לא אוהבים לריב ולבזבז אנרגיות שליליות, אבל יש דברים שאי-אפשר לעבור עליהם בשתיקה. אני מקווה שבהמשך, פרננדס והצוות שלו יתייחסו בכבוד לתקשורת. כשזה יקרה, הוא יקבל יחס של כבוד בחזרה".
אם העיתונאים היו קצת יותר יצירתיים, הם היו מגיעים למסיבת העיתונאים ובמקום לשאול את המאמן על הנבחרת ועל שחקנים היו מקיימים איתו דיון נוקב על יחסו אליהם ומשמיעים את טענותיהם. שיסביר למה צריך מסיבת עיתונאים כשיום קודם הוא כבר סיפר ברדיו על תוכניותיו, ולמה הוא מפלה בין כלי התקשורת. הבחירה בחרם לגיטימית, אבל לא פותרת את הבעיה.
"אני מכבד את ההחלטה של מי שבחר לא להגיע", הגיב על החרם קצין העיתונות של הנבחרת, גיל לבנוני, אולם הוסיף האשמה: "יש פה לא מעט צביעות מצד כמה מהעיתונאים. כשדרור קשטן היה מאמן, היו תלונות שהוא לא מתראיין ולא משתף. מאז שהגיע פרננדס, הוא מקיים מסיבות עיתונאים באופן שוטף ומוכן להיפגש עם כל עיתונאי.
"פרננדס התראיין ל'ידיעות אחרונות', ל'מעריב', לערוץ הספורט, לערוץ 2, ל-ONE, לרשת ב', לרדיו-ללא-הפסקה, 'הארץ' שיבצו ציטוטים שלו, וזו רשימה חלקית. אז כשיש מאמן שלא מתראיין תוקפים אותו על כך שהוא סגור, וכשיש מאמן שמשתף ומתראיין, תוקפים אותו על כך שהוא כן מתראיין. אז כדאי שיחליטו. פרננדס מתראיין איפה שנוח לו? 'ידיעות' שתקפו ותוקפים אותו זה מקום נוח? ONE שניסו לקדם את אייל ברקוביץ' זה מקום נוח? 'מעריב', שם אבי רצון תוקף אותו שוב ושוב, זה מקום נוח? בקיצור, טענות חסרות בסיס".
מה אמר דונדוני
מאור בוזגלו, חלוץ מכבי תל-אביב, זוכה ב-ONE ליחס מיוחד. כמעט כל ציטוט שלו מקבל כותרת ראשית, הוא מפורגן היטב באזור הרכילות וכל תלונה מצד אביו, המתלונן כל שני וחמישי על היחס לבנו, מובלטת עם עיטורים אדומים. כל כמה חודשים משדך ONE את הטאלנט לקבוצות פאר באירופה. פעם מאנגליה, פעם מאיטליה ולפני כמה חודשים גם להפועל תל-אביב. לפרסומים אחראים בעיקר סוכן שחקנים נמרץ ואב הקנאי להצלחת בנו. הבלעדיות הולכת ל-ONE, שמפרגן בהתאם, אבל בוזגלו נותר עדיין בישראל.
ב-30.12.10 פירסם ONE את שם הקבוצה התורנית שרוצה את בוזגלו: קליארי האיטלקית. בידיעה צוין כי המאמן רוברטו דונדוני אמר לבוזגלו: "אתה שחקן מעניין שאני מאוד רוצה". באתר ערוץ הספורט, שם משקיעים בחודש האחרון מאמץ ניכר להתבלט בפרסומים ראשונים ולטרפד למתחרים, לא התעצלו וצילצלו לדונדוני כדי לברר. לפי הפרסום, אמר המאמן האיטלקי לערוץ הספורט: "אני לא מכיר את השם של השחקן הזה, אני לא רוצה אף שחקן ישראלי". הידיעה אף כיכבה ככותרת ראשית באתר.
חלף חודש, ו-ONE הגיב השבוע בשיחה "בלעדית" עם המאמן. "דונדוני: בוזגלו מצוין, בקיץ נפעל להביאו [...] אני מכיר היטב את בוזגלו [...] אני עוקב אחריו כבר תקופה ארוכה". בידיעה צוטט גם סוכנו של השחקן, עובד קראוס, שגם סגר חשבון: "אם למישהו היה ספק בעניין של קליארי בבוזגלו, הרי דבריו של דונדוני מדברים בעד עצמם. זהו המסר לפתטיים הנוברים באובססיביות מטופשת בעניינם של אחרים".
העובדה שחלף חודש מרגע הפרסום הסותר בערוץ הספורט ועד ש-ONE התעקשו על שלהם יכולה להצביע על כך שלפנינו מקרה נוסף שבו אתר ספורט משחרר את הנצרה מוקדם, מפריח ידיעה לאוויר, ורק אחר-כך מתחיל לרדוף אחריה במאמץ להוכיח אותה. ואולי סתם היה פקק בדרך.
7 קטנות
דלעת. בערוץ הספורט יצאו כהרגלם מפרופורציות כדי לקדם את משחקי גביע המדינה בכדורגל, ששודרו אצלם ב-5 פלוס לייב. הקדימונים המושקעים הציגו סיפורי סינדרלות מהעבר, אבל בערוץ כשלו באיתור הסינדרלה התורנית. ביום שלישי הם צילמו שמונה מתוך תשעה משחקים, ונפלו דווקא במשחק היחיד שלא צילמו: ג'ת/אל-אהלי הפתיעה את הפועל עכו והפכה לסינדרלה של הסיבוב. במבחן התוצאה, כישלון גדול של ערוץ הספורט.
רכילות היום. העימות בין הפרשן איל ברקוביץ' למאמן בית"ר ירושלים רוני לוי העסיק השבוע את תקשורת הספורט. ב"ישראל היום" לא התביישו לפרסם כותרת מרכזית שעסקה בסכסוך בין ברקוביץ' לכמה מאמנים. בידיעה ניכר ניסיון מגוחך להציג את התקף הלב של המאמן אלי גוטמן כתוצאה מדברים שאמר נגדו הפרשן: "גם בנושא גוטמן עלו שמועות שלפיהן ברקוביץ' תקף אותו על רקע אישי והפעיל עליו לחץ ש'עזר' לו לקבל אירוע לב". בעזרת "השמועות" הללו ניסו בשרוליק להסביר לקוראים מדוע מאמן כדורגל היה בסכנת חיים. כך גם חילצו מברקוביץ' את הכותרת לידיעה: "גם התקף הלב הקודם של גוטמן בגללי?". האייטם הרכילותי-פופוליסטי הזה היה בעיני עורכי הספורט חזק דיו לדחוק נושאי ספורט אמיתיים, וכמובן לחלק יותר עיתוני חינם. דווקא הכותרת מתחת לסיפור הזה – "הרופאים לגוטמן: תפרוש" – היתה חדשותית ומשמעותית הרבה יותר.
תקלה בעממיות. ב"ידיעות אחרונות" פירסמו ביום שני, באיחור של יום, את סיקור משחקי ליגות ב' וג'. בסוף הסיקור נכתבה הבהרה – הדבר נגרם בשל תקלה טכנית. הכוח של "ידיעות" מגיע מהעם, והעם זה הליגות הנמוכות. "התקלה הטכנית" נבעה מן הסתם מכך שביום ראשון הוקדשה הכפולה הפותחת להתקף הלב שעבר אלי גוטמן וגרמה לתנודות שרשרת בליי-אאוט, כך שליגות ב' וג' נפלו בין הכסאות ונשכחו.
בחזרה לעתיד. התוכנית "מתמסרים" של רון קופמן משודרת בימי רביעי בשעה 22:00. אלא שצופי ערוץ הספורט שנותרו ערים ביום שלישי אחר חצות הופתעו לראות את קופמן מראיין את גיא לוזון, 22 שעות לפני מועד השידור. אחרי כ-20 דקות בערוץ הספורט שמו לב לטעות והתוכנית נקטעה ונעלמה כלעומת שהופיעה.
תנו לו. אני מצטרף בחום לטור של אלון עידן ב"הארץ", שתמה על הערוץ הראשון שבכל "משחק עונה" מפקיע מידיו של שדר הבית, עמית הורסקי, את השידור ומעביר אותו למאיר איינשטיין: "כבר תקופה ארוכה שחוסר הצדק מתבצע קבל עם ועדה, בעקביות וללא רגשות אשם [...] אם הורסקי אינו שדר טוב מספיק עבור משחק גדול, מדוע הוא משדר את מרבית המשחקים בערוץ? ואם הוא טוב מספיק כדי להוות הקול המרכזי של שידורי הכדורגל בערוץ הראשון, מדוע לא להפקיד בידיו גם את המשחקים הנחשבים? אם אתם 'מגדלים' שדר, מדוע לפגוע לו בביטחון באופן מחפיר כזה?".
מלוכלך. א. טבק תיאר ב"מעריב" את קבלת הפנים בהתאחדות לכדורגל לדוברת החדשה, מיכל גרונדלנד: "לאור הגעתה, נוקה חדר הדובר בהתאחדות, שהיה מלוכלך ומוזנח". מעניין מה יש לדובר הקודם לומר על כך.
גלגולו האומלל של ברווז עיתונאי. בפורום אוהדי הפועל תל-אביב פירסם מישהו הודעה שלפיה הקוון בדרבי יהיה שמעון דביר, שלטענתו ידוע בתור אוהד מכבי תל-אביב ולכן חובה לפעול נגד מינויו. כתב ONE שקרא את הפרסום לא טרח לבדוק ולהצליב ופירסם את הטענה באתר. לא עברו כמה דקות והתברר שמדובר בקוון אחר בעל שם דומה (סימון דביר), להבדיל משמעון דביר, שאינו אוהד מכבי תל-אביב. ב-ONE הסירו בהמשך את הכותרת והמישנה, אבל כדי לחפות על הפשלה ולהרגיש טוב עם עצמם, הפכו את הברווז לכותרת ביניים קטנה תוך הוספת סימני שאלה, שלא הצליחו להסתיר את הבושה.
פרפראות
איך רובי קין מספר על המעבר שלו לסטוק כשמעולם לא שיחק בה? ל-nrg הפתרונים.
שיסבירו לנו החברים מ-nrg איך עפולה הקטנה ניצחה את באר-שבע בגביע המדינה, כשהתוצאה היתה בכלל הפוכה.
המגיה ב-ynet יצא לרגע לשירותים.
באתר ערוץ הספורט מחלקים את ירושלים.
ב"מעריב" מצאו תפקיד חדש לקפטן המיתולוגי של בית"ר.
ב"מעריב" המציאו שתי תוצאות בליגת הנשים בכדורסל. התוצאה הראשונה צריכה להיות 53:65 והשנייה 83:68.
הניצחון האסטרונומי של הפועל ת"א בסיבוב ח' הרשים מישהו באתר של "קול ישראל", שמיהר להכתיר אותה למחזיקת הגביע ואף להחתים על השטות הזו את מנהל מחלקת הספורט, דני דבורין.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il