טועה מי שסבור שעיני כולם יינשאו מחר אל עבר שטחי יהודה ושומרון כדי להיווכח אם וכיצד מופשרת בהם הקפאת הבנייה. לפחות חלק מהציבור יפנה מחר את מבטו אל עבר מסכי הבורסה ברמת-גן כדי לעמוד על מצבה של מניית גבעות-עולם, שהמסחר בה הופסק בשבוע שעבר ויתחדש בעוד כ-12 שעות. האופן שבו סוקרה במדורים ובעיתונים הכלכליים התנהלות גבעות-עולם וההשפעה שהיתה לסיקור על מצבה של מניית החברה בבורסה מספקים חומר למחשבה על יחסי הגומלין המשתנים במשולש ציבור–הון–תקשורת בעידן הדיווח המקוון.
צנצנות דבש ונפט שחולקו בפגישת בעלי מניות שכינסה חברת גבעות-עולם ב-23.8.10 בירושלים (צילום: דוד ועקנין)
גבעות-עולם היא שותפות של בעלי הון זרים וישראלים שקמה כדי לחפש ולהפיק נפט בארץ. היא קודחת באזור ראש-העין, ודיווחיה על ממצאי הקידוח בבאר הנקראת "מגד 5" הביאו לזינוק חד במניותיה. בחצי השנה האחרונה פירסמה החברה מספר ניכר של דיווחים על תוצאות הקידוחים במגד 5 ועל משמעויותיהן המסחריות האפשריות, והקפיצה בכך את ערכה כמעט פי שניים (משווי חברה של 700 מיליון דולר בראשית השנה לשווי של 1.3 מיליארד דולר בשבוע שעבר).
על הדיווחים האלה קמו השגות והן באו לידי ביטוי במדורים הכלכליים ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונים, וכן ברשת. הטענות העיקריות היו שפרסומי החברה אינם בהירים דיים, שהם טכניים מדי ואינם נהירים להדיוטות, ושאין הם מציגים תמונה ברורה על סיכויי החברה (והמשקיעים במניותיה) לממש את תחזיותיה האופטימיות להפיק רווחים נאים מהקידוח.
הלחץ העיתונאי שהופעל על החברה באמצעות דיווחים, מאמרים ופניות פובליציסטיות לרשות לניירות ערך עשה את שלו: הרשות החלה לדרוש מהחברה להגיש לה ולציבור תמונת מצב מהימנה ובהירה, וכדי לשכנע את הבעלים להיענות לציפיותיה אף הפסיקה באמצע השבוע את המסחר במניות החברה. בעקבות זאת גבעות-עולם אכן הגישה דו"ח לרשות, שענה על דרישותיה ואמור להביא לחידוש המסחר במניות החברה מחר בבוקר.
הדו"ח לימד לכאורה שענן של חוסר ודאות אופף את הסיכוי להפיק כמויות נפט מסחריות, בעלות השקעה כדאית, ממגד 5. כלי התקשורת הציגו לציבור את עיקרי הדו"ח וליוו את הדיווחים בהסברים מפורטים למדי שנסבו על מיקום הנפט, גודל האתר שבו מבוצע עתה הקידוח והיחס בין מרבצי הנפט החזויים למאגר הגז שבו הם כלואים, ואף סיפקו אומדנים על כמות הנפט הצפויה להישאב ועל ההיתכנות העסקית להפיק ממנה רווחים.
הסיקור התקשורתי הזה העלה את חמתם של משקיעים מן השורה במניות גבעות-עולם והדאיג גם את מנהלי החברה. הם מצאו לנכון לכנס את בעלי המניות לפגישה דחופה, שהתקיימה אתמול בכפר-המכבייה וסוקרה בשידור חי בכמה כלי תקשורת ובאתרים מקוונים. מהדורות החדשות של ערוצי הטלוויזיה דיווחו על האסיפה בהרחבה יחסית בשידורי ליל שבת.
מחיאות כפיים בכינוס בעלי מניות של חברת גבעות-עולם. ירושלים,23.8.10 (צילום: דוד ועקנין)
האופן שבו סיקרה התקשורת את התנהלות גבעות-עולם תפס מקום ניכר בדברים שנאמרו במפגש. המנכ"ל, טוביה לוסקין, שהוא גם הגיאולוג הראשי של החברה, טען שהתקשורת הציגה, "שלא באשמתה" (כלשונו), תמונת מצב מסולפת על מצב הקידוח ועל סיכוייו להניב נפט בכמויות מסחריות, בעלות כדאית. כמה מהמשקיעים תקפו את כלי התקשורת באופן הרבה יותר מפורש וייחסו להם לא רק תום לב, אלא גם זדון. כמה מהם היו בוטים ביותר בעניין זה והגיעו לסף של עימות אלים עם עיתונאים שהיו נוכחים באסיפה. הרוח העוינת לעיתונאים שנשבה בכנס חשפה רק קצהו של קרחון.
שכן, בשבועות האחרונים, שבהם היתה התנהלותה של גבעות-עולם מושא להתעניינותה של התקשורת הכלכלית, מתנהל שיג ושיח מאלף, הרחק מן העין הציבורית, בינה ובין החברה ומשקיעיה. בתקשורת המקוונת מביעים בעלי מניות של גבעות-עולם את דעתם השלילית על עיתונים וכלי תקשורת העוסקים במעקב אחר ביצועיה.
התגובות האלו, בעיקר באמצעות טוקבקים, פוסטים והתכתבויות בפורומים שהוקמו במיוחד לצורך זה, נועדות לא רק להעמיד את העיתונאים על טעויות, אם אכן נפלו בדיווחיהם, אלא לשנות את דעתם ולהשפיע על עמדותיהם בבואם לסקר את הקידוח ואת סיכוייו.
זו תופעה חדשה שראוי לשים אליה לב: הנגישות של כלי התקשורת המקוונים מאפשרת לבעלי עניין מובהקים, במקרה זה בעלי המניות של גבעות-עולם, לנסות להשפיע באופן ישיר, בוטה, על שיקול דעתם המקצועי של הכתבים והפרשנים. וכאילו לא די בכך, ההתערבות הזו מקבלת גם אופי אלים, מאיים, כפי שניתן ללמוד ממאמר בעניין זה שפורסם באתר "גלובס".
כותב המאמר, דורון אביגד, שהוא עורך האתר, מספר על שורה של מקרים שבהם נחשפו עיתונאי "גלובס", המדווחים על המתרחש בגבעות-עולם, לאיומים ישירים (בטלפון, במסרונים, במיילים, בטוקבקים) בנוסח: "כלבים, אתם תשמעו מאיתנו", "אם לא תפסיקו את הביקורת תהיו מפוחלצים על הקיר", "אל תשכח שאנחנו יודעים שאתה גר קרוב לאתר הקידוח" וכדומה.
התחום הכלכלי היה מאז ומתמיד שדה מוקשים שבו עיתונאים מועדים ליפול. זכורים כמה וכמה מקרים של כתבים ופרשנים כלכליים שלא עמדו בפיתוי וניצלו את המידע שאספו בתוקף תפקידם כדי להפיק ממנו רווחים אישיים. התחום הזה אכן מחייב רמה אתית גבוהה אצל מי שמסקר אותו. בעידן של תקשורת מקוונת, התהפכו היוצרות ועיתונאים כלכליים נחשפים לא רק לפיתויים, אלא גם לאיומים וללחצים שתכליתם לגרום להם להיכנע לתכתיבים של בעלי עניין ובכך להשפיע על ערכן של מניות.
זו התנסות חדשה, חמורה, שעל הכתבים הכלכליים לעמוד בה כדי לא למעול בתפקידם. ובאשר לבעלי המניות מן השורה של גבעות-עולם: עליהם יהיה להחליט אם לסמוך על ניתוחיהם וסקירותיהם של עיתונאים כלכליים חסרי פניות, או להשליך את יהבם על מקור סמכות אחר, כפי שעשו כמה מהם שנראו השבוע, עטופי טליתות ותפילין, כשהם תוקעים בשופר ומתפללים, ופניהם אל מגדל הקידוח באתר מגד 5.