לפני שש שנים, ב-2 במרץ 2002, הגיע ערוץ 2 לרגע השפל בתולדותיו: שידור מפוצל של משחק כדורגל בין מכבי חיפה למכבי קריית-גת לצד דיווח ראשוני על פיגוע בשכונת בית-ישראל בירושלים. במשך דקות ארוכות נחלק המסך לשניים: שליש ממנו הוקדש למשחק הכדורגל, שני השלישים הנותרים והפסקול הוקדשו לסיקור הפיגוע. בשליש מן המסך התרוצצו שחקני כדורגל על רקע מרבד דשא ירוק, ובשני שלישים מן המסך התרוצצו צוותי מד"א ומשטרה, פצועים ונפגעים על רקע רחובותיה הצפופים והחשוכים של השכונה הירושלמית. זה היה שידור תקדימי שעירבב בין התכנים של לוח השידורים הרגיל ובין תכנים חדשותיים כואבים, והעמיד זה לצד זה בידור ומוות.

המתכונת של שידור מפוצל עוררה ביקורת רבה, בגלל קהות החושים הגלומה בה, ומאז לא חזרה על עצמה על מרקעי הטלוויזיה, אך היא חילחלה ומתקיימת, בלי משים, באופן קבוע, בנאלי ויומיומי באתרי החדשות באינטרנט. באתרים המקוונים אין צורך בפיגוע המוני כדי להמחיש את הפער בין שני צדי המסך. כל קסאם שנופל, כל הרוג וכל אירוע שמצדיק כותרת ראשית בעיתון או באינטרנט הופכים לקריקטורה בראי המסך המפוצל תמידית.

שיטת המסך המפוצל קיימת בכל אתרי החדשות המקוונים, אך הדוגמה המובהקת ביותר לטשטוש המוסרי הגלום בכך נמצאת באתר nrg. אתרי חדשות אחרים, למשל אתר "הארץ" או אתר Ynet של "ידיעות אחרונות", בנויים מכותרת ראשית עליונה המוקדשת לנושא החשוב שעל סדר היום (או השעה), ומתחת לה כותרות משניות, השאובות מכלל תוכני האתר ומסודרות לפי נושאים. באתר nrg של "מעריב" הכותרת והתמונה הראשית תופסות רק מחצית מהשטח העליון של דף האתר, ואילו המחצית השנייה מציגה ארבע כותרות אחרות ללא סדר הייררכי. הכותרות הללו שאובות ממדורים חדשותיים כמו "כלכלה", "תרבות" "ויהדות" (מדור שקיים באתר nrg, שלאו דווקא מסקר נושאים הקשורים ליהדות), אך גם ממדורי הפנאי והבידור "סטייל", "ברנז'ה" ו"רכילות", ללא סדר חשיבות. בשורה השנייה מוצאות הדעות והפובליציסטיקה את מקומן, לצד כותרות מהמדורים "אוכל", "סקסי" (שעד לא מזמן הופיע גם בכותרות הראשיות), "הורוסקופ" ועוד.

באתרים אחרים, כמו וואלה ונענע, התמונה בוטה אף יותר: התכנים החדשותיים נבלעים לחלוטין בתוך שיטת הפיצול, וממילא יש להם מעמד משני בלבד בתוך האתר. אולם אתרים אלה שונים מלכתחילה מאתרי החדשות המובהקים של העיתונים הגדולים.

תופעת המסך המפוצל יוצרת תבנית המרגילה את הגולשים לראות בו בזמן את העמוד הראשון והאחרון של העיתון: דיווחים מיוחדים ודרמטיים שמעורבים בהם חיי אדם לצד כתבות משניות או שוליות, וגם שטחיות וזולות. סיקור המציאות היומיומית וחדשות בנושאים מדיניים, בטחוניים, חברתיים ופוליטיים מופיעים לצד כתבות פנאי מתקתקות ומנחמות: רכילות ליד פיגוע, סקס ליד קסאם, מתכון לקרם ברולה ליד דו"ח וינוגרד. אין צורך לדפדף לעמודים האחרונים של העיתון, לקפוץ למגזינים היומיים או אפילו לגלול את העכבר לתחתית האתר כדי לחמוק מהאקטואליה לפנטזיה ולאסקפיזם.

כך, לדוגמה, ביום שבו היה פיגוע בדימונה (4.2.08), הורכבה הכותרת הראשית ב-nrg מהודעה על "לפחות 3 הרוגים בפיגוע", בלוויית תצלום רלבנטי. צמוד לכותרת הראשית הופיעו שלוש כתבות בנושאי ספורט, אוכל וקולנוע (ביקורת של מאמן בית"ר ירושלים, יצחק שום, על שחקניו; מתכון חדש להכנת מאפה "ליד הקפה של הבוקר" בשם "ביסקוצ'וס", וידיעה על סרט חדש של הבמאי וס אנדרסן).

נראה שב-nrg ערים לבעייתיות של המסך המפוצל, לפחות ברמה מסוימת, כך ביום שבו נערכו קרבות קשים ברצועת עזה (1.3.08) השתנה באופן חריג מבנה האתר לכמה שעות, וכותרות המשנה התחלפו לשתי כותרות שוות בגודלן המתייחסות לחללי הקרב: שני החיילים הישראלים לצד 56 ההרוגים הפלסטינים. בשעות הלילה חזר האתר לשגרה, ושלוש כתבות משנה בנושא ספורט, יהדות ומוזיקה החליפו את הכותרת על ההרוגים הפלסטינים.

הכותב הוא עוזר מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה