בשנים האחרונות, אני מודה, איני מודע לפועלם של אנשי הפרסום באינטרנט המקומי. לא כיוון שעבודתם לא חשובה או לא ראויה, חלילה. אני לא מכיר את עבודתם החשובה כיוון שבאמצעות תוסף פשוט וחינמי לדפדפן, כל גולש יכול לנטרל את כל הפרסומות המוצגות בפניו באתרי האינטרנט השונים, וליהנות מגלישה חלקה, פשוטה, מהירה ונטולת הצקות פרסומיות.
אבל בניגוד למחשב שלי בבית, במחשב שלי שבמקום העבודה לא התקנתי אף אחד מהתוספים האלה. הסיבה לכך כפולה: לא מצאתי את הזמן להתעסק עם זה, וחשוב מכך, זמן הגלישה שלי בעבודה מסתכם בשתיים-שלוש דקות מדי יום. אבל בשבוע שעבר מרקורי היה בנסיגה בשעה שוונוס התיישר אל מול הירח ולא היו פקקים בכביש החוף בדרך לעבודה. התוצאה: היתה לי כמעט חצי שעה לעצמי; רק אני, המחשב שלי ודפדפן נטול תוספים שחוסמים פרסומות. התוצאה היתה לא פחות ממדהימה. בתוך כמה דקות השלמתי את פער הידע בתחום הפרסום ברשת שנפער אצלי בשנים האחרונות.
קחו לדוגמה את "דה-מרקר". נכנסתי לאתר, ועוד לפני שהגעתי אליו הוצגה בפני פרסומת. רק בחלוף כמה שניות היא נעלמה ואתר הבית הופיע. נכנסתי לכתבה. עוד לא התחלתי לקרוא אותה וחלון קופץ זינק מולי. סגרתי את החלון הקופץ וחזרתי לעמוד הבית. שוב הוצגה בפני אותה פרסומת שלא נותנת לי לחזור לעמוד הבית אלא בחלוף כמה שניות. התייאשתי.
נכנסתי ל-nrgמעריב. הכל בסדר, לא קידמה את פני אף פרסומת מעיקה, לכן הקלקתי על ידיעה. שני חלונות קופצים זינקו עלי. פרסומת אחת הציעה לי לפתור בעיה של שיער דליל והפרסומת השנייה הציעה לי דיל מהסרטים לאולימפיאדת לונדון.
עברתי לקרוא ידיעה ב"כלכליסט" – חלון קופץ. בראש הידיעה הופיע באנר ענק. למרבה השמחה, בתחתיתו מוקם איקס קטן המאפשר לסגור את הבאנר. לחצתי. בחלוף שנייה נפערו בשני צדי העמוד שני באנרים אנכיים ענקיים. גללתי במהירות למטה כדי שיניחו לי לנפשי, אבל הם רדפו אחרי. לא משנה היכן הייתי לאורכו של העמוד – בראשו או בתחתיתו – הם ליוו אותי כמו שני שומרי ראש קנאים מהיחידה לאבטחת אישים.
נכנסתי לידיעה ב-ynet – חלון קופץ. גם באתר הזה הופיעו באנרים אנכיים שרוחבם כרוחב הטור שבו מופיע הטקסט באתר, באנרים שמלווים אותך לכל פינה.
נכנסתי ל"גלובס". שום דבר! עמוד הבית נטען ושום פרסומת לא קפצה עלי. תענוג! בחלוף שלוש שניות הופיעה על עמוד הבית פרסומת שהסתירה את כולו. או שתעיין בה או שתקליק על האיקס כדי להסירה. עד אז, עמוד הבית קבור מאחוריה. לחצתי על איקס. נכנסתי לידיעה, חלון קופץ.
עברתי ל"הארץ" – חלון קופץ כבר בעמוד הבית. נכנסתי לידיעה ולפני שהיא הוצגה בפני הופיעה פרסומת מהסוג שמופיע גם באתר "דה-מרקר" – פרסומת שמוצגת לפני התוכן המבוקש ורק כעבור כמה שניות הוא עצמו מופיע. קראתי את הידיעה וחזרתי לעמוד הבית. נכנסתי לידיעה אחרת – שוב פרסומת לפני התוכן. תחכה. חיכיתי. קראתי. חזרתי לאתר הבית ונכנסתי לידיעה אחרת. שוב פרסומת לפני תוכן. הם לא מתייאשים, החבר'ה האלה.
אם אתם חושבים שהמצב טוב יותר בפורטלים דוגמת "וואלה" או "נענע10", אתרי תוכן קטנים יותר דוגמת "news1" או "ice", אתם לגמרי טועים. בכולם, ללא יוצא מהכלל, נעשה שימוש באסטרטגיית פרסום שכבר בסוף שנות ה-90 נחשבה למיושנת. רוב הפרסומות הן פרסומות לבנקי השקעות, משכנתאות, קרנות השתלמות ושאר הצעות כלכליות מהסוג שכל אחד מאיתנו אוהב להחליט עליהן כאשר מופיעה בפניו פרסומת קופצת.
בתוך כמה דקות הבנתי שהאינטרנט הישראלי הוא מפלצת חלונות קופצים, פרסומות מזנקות, מודעות צעקניות, מהבהבות, מפריעות, מעיקות, נדחפות, פולשניות ומטרידות. אומר זאת אחרת: אלוהים אדירים, איך בכלל אפשר לגלוש באתרי תוכן ישראליים ללא תוספים דוגמת Adblock Plus?
נראה שהמודל העסקי של אתרי התוכן המקומיים נשען כולו על כמה אומללים שלא יודעים להתקין תוספים לדפדפן, על כמה מוכי גורל טכנולוגיים שלא מבינים שאפשר אחרת, שיש אינטרנט נטול מטרדים ויזואליים, אינטרנט שבו אתה יכול לקרוא טקסט מתחילתו ועד סופו בלי שמישהו מציק לך, אינטרנט שבו בתום סיבוב גלישה סטנדרטי אתה לא מגלה שנוספו לך יותר מעשרה חלונות קופצים מטופשים ומטרידים שכעת יש לסגור אותם בזה אחר זה.
שלא יהיה ספק, אתרי אינטרנט צריכים להתפרנס ממשהו, וכיוון שהם לא גובים תשלום באופן ישיר, מודל הפרסום הוא מודל עסקי סביר ומכובד. מה שלא מכובד היא העובדה הבלתי נסבלת שאתרי תוכן מהשורה הראשונה, השנייה או השלישית מתנהגים כאילו הגולשים באתריהם הם מבקרים מזדמנים שנקלעו אל תחתית אתרי הפורנו וההימורים.
להערכתי, דווקא כיוון שגולשים רבים כל-כך משתמשים בתוספים שחוסמים בפניהם כל פרסומת, הפכו אתרי התוכן לאגרסיביים בהצגת הפרסומות בפני אלה שאינם משתמשים בתוספים האלו. במקום לסובב את כפתור העוצמה שמאלה, להחליש את הרעש הפרסומי ולעודד יותר גולשים לנטוש את חוסמי הפרסומות, בחרו באינטרנט הישראלי לסובב את הכפתור ימינה, עד למקסימום האפשרי. רבים משתמשים בחוסמי פרסומות? אין בעיה, אבל אלה שלא משתמשים בהם, להם נכניס את כל הצינור.
30 דקות מאוחר יותר, וגם במחשב במקום העבודה הותקן תוסף לחסימת פרסומות. עכשיו אתם מרוצים?