ידיעה קטנה שפורסמה באחרונה ב"מעריב" בישרה על כוונתה של לשכת ראש הממשלה להעניק תעודות עיתונאי לבלוגרים "מובילים ורציניים" באינטרנט. בידיעה מצוטט רון דרמר, ראש מטה ההסברה בלשכת ראש הממשלה, שאמר בפאנל שהתקיים עם בלוגרים יהודים: "צריך לאתר כמה בלוגרים רציניים וטובים ולהעניק להם תעודת עיתונאי".

לפי הידיעה, דרמר מתכוון לערוך תחקיר מעמיק על אודות בלוגים ובלוגרים, ולבחור מי יהיו הבלוגרים הראשונים שיקבלו תעודת עיתונאי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית, כזו שתזכה אותם באישור כניסה והזמנות לאירועים תקשורתיים (וכניסה חינם למוזיאונים ולאתרים של רשות הטבע והגנים).

לכאורה מדובר בצעד חדשני המכיר בכוחם של בלוגרים. בארצות-הברית, בלוגים מובילים דוגמת "הפינגטון פוסט" משפיעים מאוד בגבעת הקפיטול בוושינגטון ומהווים חוד חנית של העיתונות החדשה. זו אינה עיתונות קלאסית המורכבת ממערכות מרובות כותבים ועורכים, אלא שליחים מטעם עצמם המתלכדים יחד במסגרת רופפת. הבלוגוספירה בישראל מפגרת אחר האמריקאית, אך גם היא צוברת תאוצה בחודשים האחרונים. סקר של התמ"ת מחודש מרץ קובע שחמישית מהגולשים קוראים בלוגים. אלה אמנם אינם מספרים המתחרים באלה של האתרים הגדולים, אך מדובר בנתונים יפים כשלעצמם.

מה יכול להיות רע בהכרה רשמית של הממשלה בפעילותם של בלוגרים שכמה מהם פועלים מתוך תחושת שליחות ורצון לתרום לחברה, לשקיפות הציבורית ולחופש הביטוי? יכול להיות.

למשל, כיצד מתכוונת הממשלה לקבוע מי הם בלוגרים "רציניים ומובילים"? כדאי להזכיר כי ב-2006 פירסמה לשכת העיתונות הממשלתית כללים חדשים לקבלת תעודת עיתונאי עבור עיתונים מקוונים. על אתר להיות פעיל במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה הראשונה, להתעדכן לפחות פעם ביום ולהתהדר בלא פחות מ-20 אלף כניסות יומיות מכתובות IP שונות.

הדרישה השלישית מוציאה מכלל אפשרות שבלוגים, או אפילו אתרי חדשות בינוניים בגודלם, יזכו לתעודות עיתונאי עבור עובדיהם. כדי לפעול ברצינות למימוש ההחלטה, ייאלצו אנשי לע"מ לקבוע הגדרות חדשות וברורות שיאפשרו לבלוגר לקבל תעודת עיתונאי. ומה לגבי משתמשי טוויטר או פייסבוק? האם הם אינם ראויים לקבל תעודת עיתונאי רק משום שבחרו להתבטא בפלטפורמה אחרת?

אבל גם אם תצליח לע"מ לבסס קריטריונים מתקבלים על הדעת, הפגם הבסיסי בהחלטה הוא בעצם ההחלטה. מאז הקמתה הרחיבה לע"מ את סמכויותיה והפכה ממרכז מידע, תיאום וסיוע לעיתונים מקומיים וזרים לבית-משפט מאולתר לענייני אמת ושקר, כפי שהומחש כמה פעמים בעבר, ולאחרונה בהתנהלות של לע"מ בפרשת "מאמר שוד האברים" בעיתון השבדי. לע"מ החליטה אז להפעיל סנקציות נגד כתב וצלם של העיתון שביקשו לקבל תעודת עיתונאי ואישור כניסה לעזה. מנגנון ממשלתי שברצונו מתיר לעיתונאים למלא את משימותיהם וברצונו מונע זאת מהם (על-פי שיקולים שאינם תמיד ענייניים) הוא גוף שאסור שיתקיים במדינת ישראל.

אפשר לנחש, על-פי נסיון העבר, כי המדד הממשלתי ל"רצינותם" של הבלוגרים שיהיו זכאים לתעודה ייקבע על-פי מידת שביעות הרצון בלשכת ראש הממשלה, או בלע"מ, מדיווחיהם. ואם אותם בלוגרים רציניים יפרסמו בכל זאת פוסטים ביקורתיים בסגנון בוטה, כפי שקורה מדי פעם בבלוגים, תישלל מהם התעודה?