השבועות האחרונים היו מהסוערים שידעה הכלכלה העולמית במאה החולפת. מומחים בעלי שם נותרו פעורי פה נוכח שידוד המערכות העולמי. כאשר נשאלו מה עומד לקרות, הודו רבים מהם ביושר שאין להם מושג. הסיבה לכך היא שכאשר השוק נמצא בטלטלה – וכיום הוא נמצא באם כל הטלטלות – הוא לא מתנהג לפי חוקי הכלכלה היבשים. אבל עיתונאים, ועיתונאי הכלכלה בראשם, אינם מסוגלים להתמודד עם עולם שבו אין הסבר לכל התרחשות. הרי בשנים האחרונות הפרסומאים של העיתונים שבהם הם עובדים חוזרים ומזכירים להם שלדווח על המציאות כל אחד יכול – אבל להסביר אותה, את זה רק הם יכולים. ואם הם אינם יכולים, מי זקוק להם?
הדבר בולט במיוחד בכל הקשור לנוזל שמשגע את כולם: הנפט. לצד מים, הנפט הוא המשאב החשוב בעולם. מחירו משפיע בצורה מיידית על איכות ויוקר המחיה בעולם המערבי: מחיר הדלק, מחירי הטיסות, מחירי החשמל – כולם מושפעים בדרך זו או אחרת ממחיר הנפט, ולכן העיתונאים עוקבים בדריכות אחר התנודות במחירו.
שדות נפט בערב הסעודית (צילום: יוסי זמיר)
אלא שבשבועיים האחרונים מחיר הנפט עלה וירד כאילו התיישב על הקרון הקדמי ברכבת הרים. זה לא מפריע לכלי התקשורת למצוא בכל פעם מחדש סיבה אולטרה-הגיונית להתנהגות הקפריזית של מחירי הנפט. הצצה לאחור על הנסיונות הנואשים של העיתונאים להסביר את המתרחש בשוק הנפט מספקת חוויה כמעט קומית. הנה כרוניקה קצרה:
23.9 – הנפט מזנק לרמות של 120–130 דולר לחבית. הסיבה: פוזיציות שורט פתוחות של ספקולנטים ("דה-מרקר").
24.9 – הנפט נסחר בירידה ונסגר במחיר של מתחת ל-106 דולר. הסיבה: דו"ח ממשלתי שהצביע על שפל של חמש שנים בצריכת דלק בארה"ב ("גלובס").
25.9 – מחיר הנפט עלה ב-2.2% ונסגר במחיר של 108.02 דולר לחבית. הסיבה: האופטימיות בשווקים ("גלובס"). אבל יכול להיות שזה גם בגלל ירידה במלאי הבנזין של ארה"ב (ynet).
26.9 – מחיר הנפט ירד ב-2% ונסחר במחיר של 105.93 דולר לחבית. הסיבה: חששות לירידה בביקוש בעקבות התפוצצות הדיונים על תוכנית החילוץ ("דה-מרקר").
29.9 – מחיר הנפט צונח ב-10% לרמה של 96.3 דולר לחבית. הסיבה: דחיית התוכנית הפדרלית לסיוע לכלכלת ארה"ב (ynet).
30.9 – מחיר הנפט עלה ב-4.4% לרמה של 100.64 דולר לחבית. הסיבה: חוסר הוודאות בשווקים ("גלובס").
1.10 – מחיר הנפט ירד ב-2.1% ונסגר במחיר של 98.53 דולר לחבית. הסיבה: גידול במלאי הנפט בארה"ב לצד ירידה בצריכה (ynet).
2.10 – הנפט ירד ב-4.6% לרמה של 93.97 דולר לחבית. הסיבה: היחלשות היורו מול הדולר וסימנים לכך שגם הכלכלה האירופית רושמת האטה (ynet).
מבולבלים? זה בסדר, גם המדווחים מבולבלים, רק שהם לא מסוגלים להודות בכך. לכולם קשה להבין מה קורה בשווקים שלפתע התנתקו ממודלים כלכליים סדורים, היגיון רציונלי וחוקי הביקוש וההיצע. הפאניקה, התנהגות העדר, הספקולציות והשמועות הן ששולטות בכל, ואותן אפשר לתאר אבל קשה להסביר. זה מצב בלתי נסבל, שכן הוא מנוגד לאתוס הכלכלי שעל ברכיו מחונכים עיתונאי הכלכלה, אתוס שקובע שיש הסבר הגיוני, פשוט או מורכב, לכל אירוע כלכלי.
אף שלעתים רק ממרחק של זמן מתבהרת התמונה, העיתונאים נקלעים למצב שבו הם צריכים לתת מדי יום הסבר מנומק לאירועי מיקרו. אחרי הכל, אי-אפשר לבוא לעורך ולהגיד לו: "שמע, השוק השתגע". את זה גם העורך יודע. עדיף למצוא הסבר כלשהו גם אם תוך זמן קצר מתגלה שהוא שגוי.
כך, לדוגמה, ב-2 באוקטובר דיווחו סוכנויות הידיעות ו-Ynet פירסם כי "מחיר הנפט עלה אמש מעבר ל-101 דולר, בעקבות הציפיות לאישור תוכנית חירום חלופית בקונגרס האמריקאי במקום זו שנדחתה בתחילת השבוע. למרות זאת, לאחר אישור התוכנית הלילה חזרו הסוחרים לממש את חוזי הנפט והחזירו את הזהב השחור למגמת ירידות". מנוולים, הסוחרים האלה. אנחנו הסברנו שהמחיר יעלה בעקבות הציפיות לאישור תוכנית החירום, אבל הם החליטו להחזיר את הנפט למגמת ירידות. לך תסמוך על סוחרים.
הכשלונות החוזרים ונשנים למצוא היגיון צרוף אינם מונעים הצמדת הסבר שאמור להיות מושכל (גם אם לא פעם הוא מגוחך) לצד כל דיווח על עלייה או ירידה במחיר הנפט. חוסר האונים של העיתונאים שולח רבים מהם להשתמש במונחים חסרי פשר שמאחוריהם אפשר לכתוב כל משפט בטון דרמטי וסמכותי. כלל האצבע במקרים האלו פשוט: ככל שהטון סמכותי יותר, כך התוכן סתום יותר.
משום כך הנפט עולה בשל "חששות בשוק" ולמחרת הוא יורד בשל "חששות" אחרים. לעתים, נתונים הפוכים מסבירים אותה התרחשות. כך ב-26.9 מחיר הנפט ירד בשל ירידה במלאי הנפט, בעוד שב-1.10 מחיר הנפט ירד בשל גידול במלאי הנפט. במקרים אחרים מצוטטות "הערכות בשוק" לצד "ציפיות בשוק" הקשורות ל"אופטימיות בשוק" שמתחלפת ב"פסימיות בשוק".
גם לי יש מקורות בשוק. על-פי המקורות שלי בשוק, ההערכות בשוק הן שבשל זינוק במלאי הבמבה מחיר הנפט ירד. אם יש סיבה מוצדקת לירידה במחיר הנפט, הרי שזו אחת מהן. פלא שנרשמה אופטימיות בשוק?