בעולם מוכרים כמה חוקים שרבים שמעו עליהם: חוק המספרים הקטנים, חוק המספרים הגדולים, חוק המספרים הגדולים באמת ועוד. מעטים יודעים שבעיתונות פועל חוק נוסף: "חוק המספרים הגדולים העגולים" (כל הזכויות שמורות לי). לחוק שני חלקים. החלק הראשון קובע כי לעולם יעדיף עיתון לפרסם מספר עגול, ועדיף גדול. יש משהו במספר כזה שעיתונאים ועורכים אינם יכולים לעמוד בפניו; הוא מספק כותרת מושלמת, חדה אך עגולה. משום כך הכותרת "הסטארט-אפ של ינקונצי (שם בדוי) נמכר ב-100 מיליון דולר" עדיפה על פני הכותרת "הסטארט-אפ של ינקונצי נמכר ב-97.8 מיליון דולר". לא יכלו לשלם עוד 2.2 מיליון דולר, הקמצנים?
החלק השני של החוק קובע כי למרות החיבה העזה למספרים גדולים ועגולים, אין בעולם מספרים גדולים עגולים. פשוט אין. ברוב המקרים זו פבריקציה יחצנית, שיווקית ותו לא. המתח בין שני חלקי החוק מוביל לתופעות שרק באמצעות נוסחאות מורכבות הנגזרות מעולם הפיזיקה הקוואנטית ניתן ליישבן.
אתמול, לדוגמה, קיבלו העיתונאים הודעה מחברת אבטחת המידע מק'אפי ישראל שכותרתה: "מק'אפי: שווי הנזק לארגונים בשנה האחרונה מפגיעה בקניין הרוחני – טריליון דולר". בגוף ההודעה נכתב:
"המיתון העולמי מגביר את רמת הסיכון בנוגע לאובדן המידע החיוני והקניין הרוחני. כך טוענת ענקית אבטחת המידע, מק'אפי, בעקבות ממצאי מחקר בנושא כלכלה ואבטחת מידע. מדובר על מחקר גלובלי מקיף, שנערך על ידי חוקרים מהמרכז לחינוך ומחקר בנושאי מידע ובטחון באוניברסיטת פורדו. תוצאות המחקר נבדקו בידי המומחים לנושא פשעי המחשוב במק'אפי [...] מהמחקר עולה כי להערכת החברות שנבדקו, הן איבדו בשנה האחרונה קניין רוחני בשווי 4.6 מיליארד דולר והשקיעו כ- 600 מיליון דולר במאמצים לתקן את הנזק. על סמך תוצאות הסקר, מסיקה מק'אפי כי חברות ברחבי העולם ספגו נזקים של טריליון דולר בשנה, בעקבות פגיעה בקניין רוחני שלהן".
נתחיל דווקא בגוף ההודעה. ההודעה מדברת על "מחקר", אולם לקראת סופה ה"מחקר" הופך ל"סקר". אפשר לטעון שסקר הוא סוג של מחקר, אבל בעצם זה ניסיון להעלות בדרגה את רמת האמינות של הסקר – ומי כמונו, דווקא בתקופה זו, מבינים את מגבלותיהם של סקרים.
עוד מוזכר בגוף ההודעה שהמחקר, כלומר הסקר, כלומר המחקר, בוצע על-ידי חוקרים (סוקרים?) מאוניברסיטת פורדו. למרות זאת, ההודעה נשלחה על-ידי מק'אפי. מדוע? בדיקה באתר המרכז של פורדו מעלה כי מק'אפי היא שותפה של המרכז האוניברסיטאי וסייעה בפרסום הסקר, משמע, השתתפה במימונו.
עיינתי בדו"ח של החוקרים וביצעתי חיפוש אחר מספר הקסם שמופיע בכותרת הידיעה: טריליון דולר. לא מצאתי. הנתון הזה אינו מופיע בסקר, גם לא בהודעה של פורדו, ולמעשה הוא אינו קיים בשום מקום, למעט בהודעה לעיתונות של מק'אפי. פניתי למשרד יחסי-הציבור של מק'אפי ישראל וביקשתי את עזרתם באיתור הנתון: מהיכן הוא צץ? כעבור כמה שעות נעניתי כי "הסכום של טריליון דולר הוא הערכה של מק'אפי על בסיס ממצאי המחקר, ולכן לא מופיע במחקר עצמו". הערכה זה יופי, אבל איך הגיעו אליה? מה המתימטיקה שמסתתרת מאחורי טריליון דולר? מה הכפילו במה כדי להגיע אל הנתון המופלא? ביקשתי תשובה גם על שאלה זו, אך בחלוף 24 שעות טרם זכיתי להסבר.
אסתכן ואומר שהנתון אינו קיים לא רק במחקר, אלא גם בעולם האמיתי. הסיבה לכך קשורה בחלק השני של "חוק המספרים הגדולים העגולים": אין בעולם מספר עגול יפה כל-כך. המספר נולד בשביל העיתונאים ורק בשבילם. אולי הוא קרוב למציאות, אבל זאת לעולם לא נדע. אחרי הכל, מדובר ב"הערכה", ו"הערכה", נו, זה עניין כבר של הערכות, אתם יודעים.
שלא במפתיע, החלק הראשון של "חוק המספרים הגדולים העגולים" עבד גם במקרה הזה, וכלי תקשורת רבים נפלו בפח העגול. דיווח על ההערכה של המחקר של הסקר הופיע ב"גלובס", ב"כלכליסט" ב"NRG מעריב", באתר האינטרנט של "אנשים ומחשבים" ובאתר News1 של יואב יצחק, שם הגדילו לעשות ופירסמו את ההודעה לעיתונות כמעט בלי שינוי.
אבל מה נלין על אתר האינטרנט של "אנשים ומחשבים" אם סוכנות הידיעות AFP ו"הוושינגטון פוסט" בכבודו ובעצמו מפרסמים את נתון הטריליון דולר המסתורי? אלא שבניגוד לכלי התקשורת בישראל, ה"וושינגטון פוסט" מציין באריכות את תרומתם של החוקרים האמיתיים למחקר, אלה מאוניברסיטת פורדו, בניגוד לחברה המסחרית, שמעוניינת לגזור קופון באמצעות הערכות סקסיות. כאשר ה"וושינגטון פוסט" מתייחס לנתון המדובר, הוא כותב כי "מק'אפי מעריכה" שגניבת המידע "עשויה להסתכם" בסכום "שיגיע עד לכדי טריליון דולר". יחי ההבדל הקטן.