"הארץ", צדיק יחיד בסדום העיתונות, כותש את אהוד ברק. "כמו נפוליאון השלישי, נסיכי המפרץ ומאטה הארי, ברק לן בסוויטה של 2,500 יורו ללילה", מכריזה הכותרת הראשית (15.10.09). מאמר המערכת תובע מברק, כמו גם מדליה איציק, להחזיר את הכסף מכיסם (כך ראוי, ורק חבל ש"כיסם", במקרה של אישי ציבור, הוא בעצם כיסו של משלם המסים), ונחמיה שטרסלר ויוסי שריד מוסיפים שמן למדורת המוקד ("הנהנתן הידוע", "לילות פריז").

לא פחות מארבעת עמודיו הראשונים, גדולי הפורמט, של העיתון, ועוד עמוד בחלק השני פורשים בפני האזרח הקטן את המספרים הלא-קטנים שמאחורי ביקור שר הביטחון ופמלייתו, מוחים על אטימותם של בכירי הממשל בישראל, ולא שוכחים, בצדק, לשלוף מקדמת הבוידעם את דו"ח מבקר המדינה שחשף בדשא משרדי משרד הביטחון מתקנים תת-קרקעיים לשיגור – לא, לא טילים – מנגלים למסיבת יום העצמאות.

אכן, עיתונות לוחמת במלוא הדרה! קול העיתון שופר הפרולטריון! מציינת לעצמה בסיפוק האזרחית הקטנה הזאת, האוחזת באותו עיתון מקודש ומשתאה שוב על הבזבוז – 14 אלף שקל בלילה אחד – והרי היא כדי לגייס סכום שכזה צריכה לעמול חודשיים ואף שלושה.

אבל אז נודד מבטה אל חלקיו האחרים של העיתון המפוזרים על השולחן.

קחו למשל את הגבר המתרווח לו על שער ה"Markerweek", אותו מגזין שאינו בדיוק "דבר הפועל". מי הוא הגבר הזה הישוב בכורסת עור מרופדת סטייל לואי ה-14? ודווקא בבוקרה של השערורייה הפריזאית... לא, לא אהוד ברק, "מורי ארקין, מאנשי העסקים היחידים בישראל שיצאו עשירים יותר מהמשבר". בעמודים הפנימיים הוא שרוע על מיטת שיזוף מעץ מלא, בלב לבו של אחו אחוזות, ובפיו וידוי: "חברות התרופות עושות הרבה פעמים דברים לא כל-כך אתיים. זה העסיק והטריד אותי, אבל תאוות הבצע היתה חזקה יותר. נהגתי כמו שאר המתחרים".

מה עוד בגיליון? פרויקט! "עשרה משרדי אדריכלים מובילים קיבלו משימה: לתכנן בית ירוק בשכונת הגולף בקיסריה. התוצאות לפניכם". לא פחות מ-384 מגרשים של 600 מ"ר עד 1.2 דונמים ממתינים לכם בשכונת הגולף ("ספורט המזוהה עם כסף ועם עוצמה"), כל אחד מצויד בבריכת שחייה, כל אחד מנקר עיניים ממשנהו. יש גם הצעה לארוחה עסקית בפרונטו, מחיר של בית-תמחוי בהשוואה לסעודות ברק בפריז, הצעות לבילוי יממה באוסלו, מקום שבו בקבוק מים יעלה לכם שישה דולרים (צאו וחשבו כמה עלו למשלם המסים ההסכמים הכושלים...), וגם, הפתעה, כתבה חינוכית עבשת תצלומים על חלוצי ההייטק: "לעובדים לא היתה מכונית ובצהריים הסתפקו בכריך מהבית". שתדעו שהעושר לא תמיד בא בקלות.

"Themarker", על גרורותיו השונות, כשמו כן הוא, סמן, הסמן הימני של איזו רוח המנשבת בתקופה האחרונה ב"הארץ". רוח החיים הטובים, רוח העושר, רוח הסגידה לעושר ולמה שמסמל אותו. המוסף "גלריה" התרחב בשנה האחרונה ויש בו יותר ויותר כתבות על אופנה, עיצוב ואוכל טוב.

היום, למשל, תוכלו להתרשם מ"שלושה ירושלמים צעירים, בנים לכלכלנים בכירים, המשיקים ליין של ערק בטעמי פירות בבקבוקים מעוצבים". לשאלת הכתבת, מה לבנים-של-כלכלנים ולמשקה העממי? עונים השלושה: "אנחנו אוהבים טעם של אניס". "כיום", הם מוסיפים, "המשפחות תומכות מאוד". בהמשך דווקא נחשף קשר לא מפתיע: "מתברר שאבא שלי עבד לפני 30 שנה במשרד האוצר עם מנכ"ל החברה". גם תרבות ואמנות יש ב"גלריה" – אך גם כאן, לצד כתבות ראויות וביקורתיות, ניכרת מגמת המסחור (המדור "תלוי במחיר" למשל, מציע שלושה ציורים שנבחרים על-פי התאמתם לרמות מחיר שונות).

הכרומונים מבית "הארץ", או ליתר דיוק "המחלקה המסחרית של הארץ", אף הם מתרבים כשפנפנים. פעם שמו של אותו מגזין שמרביתו תוכן שיווקי הוא "שמנת", פעם "מוזאיקה", אבל תוכנו תמיד זהה: דירות נאות, חפצים נאים, אנשים נאים ומפורסמים מצטלמים בבגדים נאים. גם ל"גלריה" יש כרומון חודשי. תפקידם העיקרי של כל המגזינים הללו הוא לשמש פלטפורמה בוהקת לעשרות מודעות עמוד של מוצרי יוקרה.

הצעיר בכרומונים, מגזין חודשי לגבר, מתנאה, כמו "Themarker", בשם לועזי: "Menstile". כותרת המשנה: "קח את החיים בסגנון". התוכן מביך ממש: – כלי רכב, סרט אקשן, התמכרות למין, סיגרים, ויסקי סינגל מאלט, קרבות MMA, כדורגל ותיירות. מעבר לפרופיל המצומצם והמשפיל של הגבר, נמען "המחלקה המסחרית", עולה מן העלעול במגזין (מס' 2) כי קצת קשה, ואפילו די בלתי אפשרי, להיות גבר של ממש בלי כסף. בכתבה החותמת החליט "מדריך הטיולים שלנו לעשות לכם חינוך מחדש ולהציע לכם מסלול בלתי אפשרי – הודו למיטיבי כסף". לתשומת לבו של הקורא אהוד ברק.

בלי להמעיט מערכה של קריאת "הארץ" לברק לקחת אחריות אישית ולהחזיר מכיסו את כספי הציבור שירדו לטמיון, ובלי לעשות הנחות לברק האדם הפרטי שבאטימותו שכח כי אדם במעמדו אינו רק אדם פרטי, אלא גם סמל – ראוי שנשאל את עצמנו מהו חלקה של העיתונות, ובתוכה גם "הארץ", בהבניית סולם הערכים החדש של החברה הישראלית, זו הסוגדת לעושר ולמצליחנות, זו המזהה גבריות, עוצמה ושלטון עם כסף, ולהפך.