חברות מקור-ראשון-המאוחד (הצופה) בע"מ וביזנס השבועון הישראלי בע"מ, המוציאות לאור את "מעריב" ו"מקור ראשון", הגישו הבוקר לבית-המשפט המחוזי בירושלים בקשה דחופה להקפאת הליכים ולהסדר נושים.

"בתקופה האחרונה החריפה המצוקה התזרימית של החברות, והן אינן מסוגלות לקיים את התחייבויותיהן השוטפות במועדן", נכתב בבקשה, שהוגשה על-ידי עורכי-הדין שלום גולדבלט וליהיא יבלונקה. "[...] נכון להיום, לחברות אין מקורות תזרימיים מספיקים לצורך תשלומים שוטפים לספקים ולעובדים [...] ללא הליכים דרסטיים, כמפורט בבקשה, לא ניתן להמשיך לקיים את החברות כ'עסק חי' והעיתונים לא יוכלו להמשיך לצאת לאור אף לא יום נוסף אחד".

בן-צבי מאשים את ההסתדרות כי בכך שעיכבה את חיסול מערך הדפוס וההפצה מנעה מ"מעריב" לעבור לרווחיות

לפי הנתונים שמציג בן-צבי בבקשה, בשנה האחרונה הוא ובני משפחתו הזרימו לשני העיתונים כ-90 מיליון שקל מהונם הפרטי כדי לאפשר את הפעלתם ושיקומם, והם אף מוכנים להמשיך להזרים 2 מיליון שקל לתקופת ההקפאה. חרף ההשקעות, תוכנית ההבראה לא הצליחה. בן-צבי מגלגל את האשמה בעיקר לפתחה של ההסתדרות, שלדבריו הקשתה עליו לבצע במועד את השינויים שבהם חפץ ונועדו להעביר את "מעריב" לפסי רווחיות.

בן-צבי רכש את החברה המפעילה את "מעריב" מהנאמן שמונה לה לאחר שהגיעה להקפאת הליכים כשהיתה בשליטת איש העסקים נוחי דנקנר. קודם למכירת "מעריב" לבן-צבי הפסיד העיתון כ-15 מיליון שקל מדי חודש, נכתב בבקשה, וכבר כמה חודשים לאחר הרכישה צומצמו ההפסדים ל-6.4 מיליון שקל בחודש.

עובדי בית-הדפוס של "מעריב", שנסגר על-ידי שלמה בן-צבי, מוחים נגד העיכוב בתשלומי הפיצויים שלהם, 23.7.13 (צילום: יוסי זליגר)

עובדי בית-הדפוס של "מעריב", שנסגר על-ידי שלמה בן-צבי, מוחים נגד העיכוב בתשלומי הפיצויים שלהם, 23.7.13 (צילום: יוסי זליגר)

"יישום תוכנית הרכישה במערכת העיתונאים ובמינהלה בוצע בהצלחה, והחברה החלה מציגה מגמת שיפור וירידה בהפסדים התפעוליים", טוענים באי-כוחן של החברות. "עם זאת, יישום יתר פרטי תוכנית הרכישה, ביניהם סגירת בית-הדפוס ומערך ההפצה, נתקלו בקשיים רבים ובעיכובים, שברובם נוצרו לאור דיונים ארוכים בין החברות לבין הסתדרות העובדים". בהמשך הבקשה נכתב: "למעשה, רק בחודש דצמבר 2013, כ-10 חודשים לאחר רכישת פעילות עיתון 'מעריב', הצליחה החברה ליישם את תוכנית הרכישה במלואה".

לפי בן-צבי, "מעריב" הצליח לצמצם את ההפסד החודשי ל-300 אלף שקל, אך נותר עם 25 אלף מנויים בלבד

לפי הנתונים שמציג בן-צבי בבקשה, באוגוסט 2013 פחתו ההפסדים התפעוליים של "מעריב" לכ-2 מיליון שקל בחודש, ובנובמבר הגיעו לסך של 600 אלף שקל בלבד. בדצמבר האחרון הפסיד העיתון רק 300 אלף שקל. "למרבה הצער", טוען בן-צבי, "לאור העיכובים השונים ביישום תוכנית הרכישה כפי שתוארו לעיל, צברה החברה התחייבויות וחובות בלתי צפויים בסך של למעלה מ-50 מיליון שקל". בבקשה מצוין כי נכון להיום יש ל"מעריב" 25 אלף לקוחות מנויים.

לפי בן-צבי, העיכוב ביישום תוכניתו ל"מעריב" חרץ את גורלו של העיתון. "אי-יישום תוכנית הרכישה במלואה, וחשוב מכך, במועדה, גרם לכך שהחברה נתפסה כלפי חוץ בכלל ובשוק הפרסום בפרט כחברה לא יציבה שעתידה לוט בערפל", הוא כותב. "השלכות אלו תרמו באופן ישיר לירידה בהיקף הפרסום בעיתון 'מעריב' בסכום של כ-1 מיליון שקל לחודש (החל מחודש מרץ 2013 עד לחודש דצמבר 2013), אשר הביאה את החברה שוב לכדי 'דימום תזרימי' כבד".

בבקשה נטען עוד כי רצף האירועים שפקד את החברה בשבועות האחרונים הוביל ל"הידרדרות מהותית במצבה של החברה". בבקשה מציינים את פרסום תוצאות סקר TGI (שהוביל ל"ירידה חדה בהכנסות מפרסום"), כישלון בניסיון לגיוס הון חדש ("נכון להיום, בעלי השליטה הגיעו לכלל מסקנה כי אין תוחלת כלכלית בהשקעות נוספות על אלו שכבר בוצעו, מבלי שהדבר ייעשה במסגרת תוכנית הבראה והסדר כולל לחברה", מובהר בבקשה) ועזיבת המנכ"ל ישראל גולדשטיין.

שער מהדורת הערב החינמית של "מעריב", 3.3.14 (צילום: "העין השביעית")

שער מהדורת הערב החינמית של "מעריב", שלשום. 24 עמודים, ללא מוספים (צילום: "העין השביעית")

במקביל מציג בן-צבי עקרונות לתוכנית הבראה שלדבריו יכולה עדיין להציל את העיתון. היא כוללת את מכירת העיתון "מקור ראשון" לחברת תכלת-תקשורת בע"מ (אף היא חברה שבשליטת בן-צבי ומשפחתו), שלה היא חייבת כספים רבים. בכך ייחלץ בן-צבי את העיתון, שאף הוא לדבריו הפסדי, מהצרות של "מעריב" ויאפשר את המשך קיומו באופן עצמאי.

נוסף לכך מבקש בן-צבי למכור "למרבה במחיר" את אתר nrg מעריב, שלדבריו מפסיד כ-250 אלף שקל מדי חודש. "על אף עלייה מתקדמת בכמות המבקרים באתר, החברות אינן חוזות עתיד רווחי יותר לאתר האינטרנט, שכן אין בידיהן האמצעים להשקעות האדירות הנדרשות על מנת להוביל את האתר לרווחיות", מוסבר בבקשה.

עם מכירת nrg, קבוצת התקשורת של בן-צבי תיוותר ללא נוכחות מקוונת, מאחר שהקמת אתר ל"מקור ראשון" כשלה פעם אחר פעם

בן-צבי מתכנן תוכנית ייעול נוספת ב"מעריב", הכוללת מעבר למודל של חינמון בימי חול וקיצוץ דרסטי במצבת העובדים. העיתון "יחולק במהדורת ערב במסגרת הפצה ללא תשלום", כותב בן-צבי בהצעתו, ומעריך כי "הגדלה משמעותית בהפצה רוויה בימי חול תביא לשימור (ואפילו לעלייה קלה) גם בפעילות הסחר הכללי בימי חול".

מכירת גליונות סוף-השבוע "כשלעצמה בשלב זה איננה רווחית", נכתב בהמשך, "אולם המנויים והמכירות של עיתון בסוף-השבוע הינם חשובים ותורמים רבות לנוכחות העיתון בציבור ולאיכות המותג". לפי התוכנית של בן-צבי, תוכני סוף-השבוע של "מעריב" יסופקו על-ידי "מקור ראשון" (לכשיעבור העיתון לבעלות חברת תכלת), וזאת במשך שלושה חודשים בלא כל עלות ובהמשך בעלות של מיליון שקל בחודש בלבד.

==

(א) פירוט חובות "מעריב" כיום
(ב) התחזית האופטימית לאחר קיצוץ נוסף

==

מו"ל "מעריב" מציין עוד כי "על מנת שהחברה תוכל לצמצם הפסדים בפעילות העיתון של סוף-השבוע, תבצע החברה קיצוץ משמעותי בעלויות המערכת בכל הקשור למוצרים ולמגזינים של סוף-השבוע והיא תרכוש את החומרים ערוכים מחברת תכלת". הערכתו היא כי ניתן לצמצם את כוח האדם ב"מעריב" כך שהעיתון יחסוך מדי חודש עלות חודשית של 1.9 מיליון שקל.

אם בית-המשפט יאשר את תוכניתו, בן-צבי מעריך כי יוכל להביא את "מעריב" לרווחים של 880 אלף שקל בחודש.

9712-03-14