פולחן (1)

בכמה הזדמנויות בחודשים האחרונים הצהיר המו"ל והעורך הראשי של העיתונים "מעריב" ו"מקור ראשון", שלמה בן-צבי, כי הגיע למסקנה שלפיה אין מנוס מלאחד את שני המוצרים העיתונאיים היומיים שמוציאה קבוצת התקשורת בראשותו לכדי מוצר עיתונאי אחד. בחודש שעבר, בעקבות פרסומם של נתוני חשיפה עגומים במיוחד, הוציא בן-צבי הודעה ובה נקב ב-6 בפברואר כמועד שבו סוף-סוף יאוחדו היומונים. מועד זה חלף זה מכבר – נכון להבוקר "מעריב" ו"מקור ראשון" עדיין מופצים בנפרד – אך מי שייקח לידו היום את צמד היומונים ימצא, שלא כבדרך כלל, כי עורכיו של היומון הכללי ועורכיו של היומון המגזרי תמימי דעים בנוגע לנושא הבוער שעל הפרק.

"דריכות בכנסת לקראת הדיון היום על מימוש הריבונות הישראלית בהר-הבית", קוראת הכותרת הראשית של היומון המגזרי "מקור ראשון". הכתב הפרלמנטרי הוותיק של "מעריב", אריק בנדר, חתום על ידיעת השער, שממנה ניתן ללמוד כי היום יתקיים בכנסת דיון שבסופו ייתכן (אך לא בטוח) שיצביעו הח"כים על "הצעה לסיכום הדיון". הדיון, כותב בנדר, ייערך לבקשתו של ח"כ משה פייגלין, מי שעומד בראש פלג משיחי סורר במפלגת השלטון, קבוצה אידיאולוגית שבה היה חבר בעבר גם המו"ל והעורך הראשי בן-צבי.

הסוגיה שהעלה ח"כ פייגלין לדיון קרובה במיוחד ללבו של בן-צבי. מוקדם יותר החודש, בטור חגיגי למקרא שפירסם ב"מקור ראשון", קבע כי בית-המקדש הוא "הנקודה הסגולית של העם". מתחם התפילה הקדמוני, כתב בן-צבי, "מסמל באופן מוגשם וחי את הברית הנצחית בינינו ובין הקדוש-ברוך-הוא", והוא אף עשוי להיות המפתח לפתרון שאלת "מיהו יהודי?" (יהודי, פסק בן-צבי, אינו בהכרח אדם המקיים את מצוות היהדות, אלא "מי שהמקדש הוא מוקד חייו, חייו הלאומיים").

כרזה של "המטה המשותף של תנועות המקדש", המזמינה את הציבור היהודי בישראל לעלות היום להר-הבית

"הכנסת תדון היום לראשונה בשאלת הריבונות הישראלית על הר-הבית", מודיעה הכותרת הראשית בשער "מעריב", שרובו מופקע הבוקר לצורך הדיווח (שלום ירושלמי) על הדיון שייערך היום בכנסת ועל הרקע לקיומו (דיווח המופיע במלואו על השער, ושוב – גם כן במלואו – בכפולה הפותחת). במרכז השער של "מעריב" נדפס תצלום שנמסר מידי "המטה המשותף של תנועות המקדש", ובו נראה ח"כ פייגלין בפוזיציה סמכותית, מוקף בגברים חובשי כיפה, כשמאחור כיפת הזהב.

בטור נלווה מטעם הארגון הקיקיוני, המתפרסם במקביל בשני העיתונים, מגויסים שיח הזכויות החביב על פעילי שמאל וגם כמה אמרות ציוניות היסטוריות למלאכת חיזוק האחיזה הישראלית באתר הפולחן שבו ניצבים כיום שני מסגדים.

"הסטטוס-קוו בהר-הבית, שנחשב מקודש כל-כך, הוא אפליה בוטה, מקוממת, בסגנון האפרטהייד הדרום-אפריקני", כותב ארנון סגל, "חבר במטה המשותף לתנועות המקדש", בכפולה הפותחת של "מעריב" ועל שער "מקור ראשון". היוזמה של ח"כ פייגלין, הוא כותב, נועדה ליצוק תוכן בהכרזה "הר-הבית בידינו", שמאז מלחמת ששת-הימים הפכה ל"סוג של תפילה", לטענתו. "ואם תרצו, אין זו אגדה", מוסיף הכותב במשפט החותם את הטור.

בדיווחו של ירושלמי יש גיבור: בשבוע שעבר, הוא כותב, עלה ח"כ פייגלין להר-הבית וסייר במקום במשך חצי שעה. "הקטע המעניין התרחש בסמוך למדרגות שעולות לעבר כיפת הסלע. מוסלמי שעבר לידו החליט להתפלל לידו ממש. האיש כרע על ברכיו, ובתמונה [שאותה צילם מיכאל פואה, מאנשי פייגלין, ושאינה נדפסת בעיתון] זה נראה כאילו המוסלמי משתחווה לפייגלין".

לדברי ירושלמי, בשבועות האחרונים, לאחר שנקבע מועד לדיון שיזם פייגלין, "סערו הרוחות", כהגדרתו. "נתניהו מגלה בשנה האחרונה רגישות רבה לנושא. אנחנו באמצע משא-ומתן, וכל אירוע עלול לזעזע את העסק", כותב ירושלמי, ומזכיר כי בחודש אפריל האחרון אסר נתניהו על פייגלין להיכנס למתחם הפולחני. בהמשך מציין ירושלמי כי סוגיית הריבונות על הר-הבית היא "אחד הנושאים הלאומיים החשובים והמדוברים ביותר", ומבטיח כי "כל החלטה שתתקבל [בדיון שייערך היום בכנסת] תיבחן בשבע עיניים".

העיסוק בסוגיית הריבונות על הר-הבית אינו לגמרי חסר ערך. ירושלמי לא כתב זאת בטורו, אך ההוראה לאסור על ח"כ פייגלין את הכניסה להר-הבית ניתנה בנימוק שלפיו חבר-הכנסת הרדיקלי עשוי לחולל פרובוקציה שתעורר מהומות שיפגעו בבטחון המדינה. הבוקר התברר כי גם בלי לעלות להר-הבית מסוגל האיש לעורר מהומות בקרב נאמני ההר (המוסלמים, במקרה זה). ההדים שעורר הדיון במדינות ערב, לצד האפשרות שהסוגיה תפגום במשא-ומתן המדיני, גם הם מידע חדשותי בעל ערך.

אף על פי כן, בדיווחים המובאים הבוקר לקוראי "מעריב" ו"מקור ראשון" בחרו העורכים להצניע את ההיבטים הללו. תחת זאת מבליט הסיקור את החשיבות הסמלית, הלאומית והדתית, המיוחסת לאתר הקדוש בעיני המו"ל. בעיתון מגזרי דוגמת "מקור ראשון", המיועד לקהל קוראים דתי, ייתכן שמדובר בהחלטה סבירה. בעיתון כללי כמו "מעריב", שקהל היעד שלו הוא באופן מסורתי קוראים חילונים, קשה למצוא צידוק של ממש להחלטה העריכתית התמוהה שתוצאותיה נפרשות הבוקר לאורכם ולרוחבם של העמודים הראשונים.

פולחן (2)

בעיתונים שאינם "מעריב" או "מקור ראשון" לא מוזכר הבוקר הדיון שיזם ח"כ פייגלין. ב"הארץ" מוקדשת הכותרת הראשית להתפתחות אחרת בנוגע לשליטה באגן הקדוש. "המדינה תעניק שליטה בחלקים מהכותל לעמותת הימין אלע"ד – ללא מכרז", מודיעה הכותרת הראשית של "הארץ" (ניר חסון).

"עמותת אלע"ד עומדת לקבל לידיה את הניהול של הגן הארכיאולוגי ירושלים, הידוע גם כמרכז דוידסון", כותב חסון בידיעה, שראשיתה מתפרסמת על השער. "הגן הארכיאולוגי ירושלים, שנמצא מדרום לרחבת הכותל, כולל בתוכו את רוב שטחו החשוף של הכותל המערבי (כשני שלישים), כמה מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים שיש בירושלים, בהם קשת רובינסון, אבני החורבן, הרחוב ההרודיאני, 'בית התקיעה' (פינת בית-המקדש שעליה עמד התוקע בחצוצרות בימי בית-המקדש), וכן שרידים של מבנים מהתקופה המוסלמית".

הר-הבית, 15.10.13 (צילום: סלימן חאדר)

בהמשך דיווחו כותב חסון על הרקע למסירת השליטה במתחם לעמותה: לפני כמה חודשים הורה בית-המשפט להעביר את הגן לחזקתה של החברה לפיתוח הרובע היהודי, השרויה בחובות. בעמותת אלע"ד, כותב חסון, הציעו לחברה לכסות את חובותיה בתמורה לקבלת השליטה על הגן הארכיאולוגי.

"מקורות המעורבים בנושא הצביעו על מעורבות שרי הבית-היהודי נפתלי בנט, שמחזיק בתיק לענייני ירושלים, ושר השיכון אורי אריאל, ששולט בחברה לפיתוח הרובע היהודי", כותב חסון. בנט ואריאל, הוא מציין, מכחישים.

ובינתיים, בלבנון

כותרותיהם הראשיות של שני הטבלואידים הנפוצים בישראל, "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות", מוקדשות לידיעה מזן שאהוב על עורכיהם במיוחד: דיווח על תקיפה ישראלית סודית במדינת אויב, שביצועה אינו מוכחש ואינו מאושר במישרין מפי גורמים ישראליים רשמיים.

"צה"ל תקף בלבנון", מרעימה הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", הנתונה במרכאות כפולות ("המטרה: שיירת נשק", מודיעה סטמפה צהובה). "חיל האוויר תקף מטרות של חיזבאללה", מודיעה הכותרת הראשית של "ישראל היום", הנתונה גם היא במרכאות.

כשירות לאלה מבין הקוראים המתקשים בפענוח הז'רגון הקבוע, מצרפים עורכי "ישראל היום" תצלום המחשה שבו נראה מטוס קרב צה"לי שצולם בזווית המבליטה את סמלי חיל האוויר הישראלי שעל כנפיו. תצלום נוסף של מטוס קרב מצורף לדיווח עצמו, המתפרסם באחד העמודים הראשונים של החינמון.

האם כוחות ישראליים אכן תקפו אתמול בשטח לבנון? "בישראל סירבו להתייחס לדיווחים", מדגישים כתבי "הארץ" עמוס הראל, גילי כהן וג'קי חורי בפתיח דיווחם, הנדפס על שער העיתון. "בצה"ל סירבו להתייחס לדיווח ומסרו כי אינם מתייחסים לפרסומים זרים", נכתב לקראת סופו של דיווח קצר מאת אסף גבור, אלישע קאהן ויוחאי עופר, המתפרסם בשולי כפולת הר-הבית של "מעריב". כתבי "ישראל היום" דניאל סיריוטי ושלומי דיאז מטפלים בעמימות האופיינית לצבא הישראלי באופן רך יותר, ומציינים כי בצה"ל "בחרו" שלא להתייחס למידע המתוקשר.

בנימין ושרה נתניהו עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, בתצלום שפורסם ב"ידיעות אחרונות". ירושלים, אתמול (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

בדיווח המתפרסם ב"ידיעות אחרונות" מצליחה סמדר פרי להיות רכה אף יותר מעיתונאי הממסדון המתחרה, ונמנעת מלהזכיר הכחשה ישראלית כלשהי, לרבות הימנעותם של גורמים מדיניים וצבאיים ממסירה יזומה של תגובה או הסבר רשמי לפעולות שכביכול ביצעו בשם הציבור. זהו גם הדיווח היחיד הבוקר שבו לא מוזכרת רמיזה שהשמיע לפני יומיים הרמטכ"ל, בני גנץ, ולפיה ישראל עוקבת מקרוב אחר העברת אמצעי לחימה במדינות השכנות.

במקום זה משובצות בידיעה של פרי שלל עובדות המיוחסות ל"מקורות זרים", וגם ידיעת תצלום תלושה וכמעט נטולת תוכן שבה נראים ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, רעייתו שרה וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. שמותיהם של בני הזוג נתניהו אינם מוזכרים במלל הקצרצר המצורף לתצלום (איתמר אייכנר), המוקדש לארוחת ערב שקיימו השלושה במעון ראש הממשלה בירושלים. ממעל מתנוססת הכותרת הצ'יזית "מגרמניה באהבה".

ב"ישראל היום" מתפרסם תצלום אחר של השלישייה, על השער.

מקלט מס

"לא רק נתניהו: גם הבונדס פעל באמצעות חברה הרשומה במקלט מס", בישר גליון אמש של "גלובס" בשערו (אלה לוי-וינרב ואדריאן פילוט). "הבונדס הציוני רשום באחד ממקלטי המס הגדולים בעולם", מדווחת כותרתה של ידיעה שהתפרסמה אתמול באתר "דה-מרקר" ומתפרסמת היום גם במהדורה המודפסת (מוטי בסוק).

"לא רק ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מחבב מקלטי מס באיים בריטיים (האי ג'רזי שבתעלת למאנש): גם הבונדס, המנוהל בשנים האחרונות בידי אנשי ליכוד (גדעון פת, יהושע מצא וכעת איזי תפוחי), מעדיף מקלטי מס באיים בריטיים אקזוטיים. ב-20 השנים האחרונות רשום הבונדס באיי הבתולה הבריטיים, ממקלטי המס הגדולים והמובהקים בעולם – בלי שהדבר יבוא לידי ביטוי בפרסומיו באנגלית או בעברית", כותב בסוק.

בבוקסה קטנה המתפרסמת לצד דיוקנו של תפוחי מוסבר לקוראים כי הארגון הציוני מאוגד כחברה ללא מטרות רווח, ופועל "בחסות משרד האוצר" לשם "גיוס כספים מיהדות התפוצות באמצעות הנפקת אג"ח של מדינת ישראל".

"אם תבדקו את הדו"חות של חברת החשמל, תגלו שגם חברת החשמל הקימה חברות במקלטי מס; ויש עוד כמה חברות ממשלתיות, גם בשליטת משרד הביטחון, שהקימו מטעמי נוחות, סודיות או אי-שקיפות חברות במקלטי מס", אמר לכתבי "גלובס" ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי.

בתגובה שנמסרה ל"גלובס" ול"דה-מרקר" נמנעו במשרד האוצר מלהסביר מדוע הוחלט לרשום את החברה במקלט מס.

"הסינים"

ב"ידיעות אחרונות" ממשיכים גם היום לתת במה לקמפיין נגד מכירת חברת המזון תנובה לידי "הסינים". במוסף "ממון" מתפרסמת הבוקר ידיעה על הפגנה שקיימו אתמול בתל-אביב "60 קיבוצים" ו"התעשיינים" בתל-אביב. "אנחנו פונים לממשלה שתתערב למען בטחון המזון בישראל", מצוטט חבר-הכנסת לשעבר אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים.

זהו היום השלישי ברציפות שעורכי "ידיעות אחרונות" מקצים מקום לא מבוטל לצורך קידום מאבק ציבורי זה, מהמאבקים הציבוריים המעטים הזוכים לרוח גבית מהעיתון, הנוטה בדרך כלל לקדם אינטרסים של בעלי הון.

"האם הענק הסיני באמת מפחיד יותר מהדוד מאמריקה", נכתב בגדול במרכזה של הכפולה השנייה של היומון הכלכלי מבית "ידיעות אחרונות", "כלכליסט". בכתבה נרחבת מאת קרן צוריאל-הררי מובאות רכישות בולטות שערכו "הסינים" ברחבי העולם, לצד כמה פרויקטים שבהם הם מעורבים או עלולים להיות מעורבים בישראל. בכותרת המשנה מובהר לקוראים כי "הסינים" שונים מרוכשים בינלאומיים אחרים, וכי השתלטותם על "נכסים אסטרטגיים" צריכה לעורר דאגה.

עובדת פנטום

אדוארד דוקס ויאיר נבות, כתבי "ידיעות אחרונות" המדווחים הבוקר על ההתפתחויות באוקראינה, יודעים לספר לקוראיהם כי הנשיא המודח ויקטור ינוקוביץ' ניסה להימלט מהמדינה "במטוס פנטום מלא באנשי אבטחה". לקוראים לא מוסבר כיצד נמצא מקום לטייס, לנווט, לנשיא הנמלט ולשלל המאבטחים במטוס הקרב הדו-מושבי, שבו ככל הנראה לא נעשה שימוש במסגרת נסיון ההימלטות.

מטוס פנטום 2 (F-4E) של חיל האוויר הישראלי ממריא מבסיס תל-נוף, 14.5.04 (צילום: עופר צידון)

ענייני תקשורת

בעיתונים "גלובס" ו"דה-מרקר" מדווחים על המלצות שתגיש בקרוב הוועדה לבחינת עתיד השידור הציבורי בראשות רם לנדס, הכוללות סעיף שיורה על סגירתה של רשות השידור ועל הקמתו של מבנה ארגוני חדש שיחליף אותה (ב"כלכליסט" התפרסם הדיווח באתר האינטרנט). ההמלצות ייכנסו לתוקפן, אם בכלל, לאחר שיאושרו על-ידי שר התקשורת והממשלה, יוגשו לכנסת כהצעת חוק ויעברו ברוב קולות.

ב"דה-מרקר" מתפרסם ראיון שערך נתי טוקר עם אלדד קובלנץ, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית. "יכול להיות שמנכ"ל מקצועי וטוב ברשות השידור היה יכול לעשות משהו חדש וטוב יותר?", שואל אותו טוקר. "אני חושב שלא", משיב קובלנץ. "במצב הנוכחי של הרשות אין אדם אחד שהיית מביא לשם והיה מצליח לייצר את הנס הזה".

ב"ישראל היום" מוכיחים כי ההחלטה להדיר מעל דפי העיתון את הציבור הלא-יהודי בישראל שרירה גם בנוגע לנושאים שאינם נתונים במחלוקת פוליטית. בעמ' 27 של החינמון, תחת הכותרת "סקר: בת-ים – בירת הסוכרת של ישראל", מובאים היום ממצאים בנוגע לשיעורי הסוכרת ביישובים שונים בישראל (מיטל יסעור-בית-אור). הסקר, נכתב בידיעה, נערך עבור "הפורום הישראלי לאורח חיים בריא" ובוצע בקרב אלף משקי בית יהודיים. בידיעה לא מוזכר כי שיעורי הסוכרת בקרב הציבור הערבי בישראל גבוהים בהרבה.

בסקרי דעת קהל שעורך "ישראל היום" סביב נושאים אקטואליים מקפידים בעיתון שלא לשאול לדעתם של מגזרים המתויגים בידי הסוקרים כ"לא-יהודים". כעת מתברר כי לפי עורכיו של העיתון הנפוץ, המזוהה עם ראש ממשלת ישראל, לא די במחיקת עמדותיהם של אזרחי ישראל הלא-יהודים – כך יש לעשות גם לנתונים יבשים על מצבם הבריאותי.