ב"שירים ושערים" החליטו לא להבליג על הביקורת שנכתבה עליהם כאן בשבוע שעבר – על התעלמותם המוחלטת מהשיא העולמי בקפיצה במוט, שנשבר במהלך התוכנית. בשבת האחרונה הם פינו דקה ארוכה כדי להסביר למאזינים למה זה לא מגיע להם.

את התגובה-מתקפה הוביל ז'וז'ו אבוטבול: "השבוע באחד המקומונים או אחד העלונים, לא יודע איך לקרוא לזה...".

ד"ר האני זובידה (פאנליסט בתוכנית): "עיתון אינטרנטי".

אבוטבול: "עיתון אינטרנטי, זה עיתון שנחשב סטטוס חברתי של המעמד הגבוה. עכשיו הכותב במקרה הוא חבר שלי... היה".

אבוטבול מסביר שביקורת עשויה אפילו להועיל, אבל לדבריו המבקר לא סיפר שהשיא דווח במהדורות החדשות של שש, שבע ושמונה, ששודרו במהלך התוכנית. "אז מה, אנחנו כאילו אמורים להביא משהו לעוס? הרי הפסגה של רשת ב' זה החדשות של רשת ב', ואם נתנו לזה את הבמה הכי מכובדת, מה היינו אמורים להגיד על זה כאילו?".

==

ז'וז'ו אבוטבול ושרון פרי מגיבים על הביקורת ב"העין השביעית"; "שירים ושערים", קול-ישראל, 22.2.14

==

אלא שמהדורות החדשות מדווחות גם על תוצאות המשחקים מליגת-העל. לפי ההיגיון של אבוטבול, השעה האחרונה של "שירים ושערים" מיותרת, מאחר שהיא לועסת את החומר שעליו כבר דיווחו בחדשות. ואם להמשיך באותו קו משונה, למה בכלל שתוכניות האקטואליה יעסקו במשבר קואליציוני או בכל אירוע אחר, אם אלה כבר שודרו בחדשות?

בהמשך הטיף אבוטבול לכיווני (בעבר היינו חלק ממערכת המקומון "כל הדרום" מרשת ידיעות-תקשורת): "אתה בזמנו לימדת להצליב מידע, אתה אמרת לבדוק, למה אתה לא עושה את מה שלימדת?".

ז'וז'ו אבוטבול, 2003 (צילום: Yaakov2, רשיון cc-by-sa-0.3)

נראה שהייתי מורה גרוע אם דרשתי בזמנו להצליב ולבדוק, ולא התעקשתי שלפני כן יש לקרוא את החומר. אם אבוטבול היה קורא את הטור בעיון, הוא היה רואה של"מקומון" או "העלון" יש שם, ואומר אותו במדויק למאזינים. אם היה בודק ומצליב, היה אולי משתכנע שהעלון הזה הוא סטטוס של המעמד הגבוה כמו שמ.ס. אשדוד, הקבוצה שהוא אוהד, היא אחת מארבע הגדולות של הכדורגל הישראלי. אם היה לומד את החומר, היה גם יודע שחדשות שש לא דיווחו על השיא, מכיוון שעוד טרם נקבע בשעה הזו.

אם אבוטבול היה קורא היטב את הטור, הוא היה מגלה כי בתגובה של רשות השידור שפירסמתי כבר נטען ששיאו של לאבילני צוין במהדורות החדשות, כך שהנושא לא היה חדש לי. עובדה שהתייחסתי לטענה הזו וכתבתי כי הדבר אינו פוטר את "שירים ושערים" מלהרחיב בנושא ולהעניק פרשנות.

גם לשרון פרי היה מה לומר להגנת התוכנית: "נדמה לי שבמחזור כל-כך פורה שהיה לנו בשבוע שעבר, עם כל-כך הרבה דרמות כמו ברמת-השרון ועכו, אנחנו צריכים לתת את מה שאנחנו צריכים לתת, וזה מהמגרשים. נדמה לי שאנחנו 'שירים ושערים' ולא תוכנית אולימפית כזו, אנחנו לא מגזין, סליחה".

זו ראיית עולם צרה. הדרמות שעליהן מדברת שרון פרי הסתיימו לפני תשע בערב. לתוכנית נותרה שעה ארוכה להרוג. "שירים ושערים" עשתה זאת כמו שהיא יודעת: ברברת מייגעת של קלישאות על משמעויות הרות גורל ממחזור ליגה אפרורי. שום ניסיון להרים את הראש, לגוון בידיעה חדשותית סנסציונית מהאתלטיקה.

אנשי תקשורת הספורט של "שירים ושערים" נצמדים למשמעות המילולית של שם התוכנית ומסרבים לסטות ממנה. לכן מגיע להם שאפו על כך שבתוכנית השבת האחרונה, מצאו בתוך ארבע שעות השידור דקה פנויה כדי לעסוק בביקורת שנמתחה עליהם. שווה יותר מעוד איזה דיווח ממגרש. כנראה שגם משיא עולם שנשבר אחרי 21 שנה.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il