המאבקים הפנימיים בצמרת רשות השידור והשיתוק הניהולי שהם גורמים הביאו לאחרונה להפסד של מיליוני שקלים במשא-ומתן שקיימה הרשות מול חברת שפ"מ, משווקת הפרסומות ברשתות קול-ישראל.
בישיבת מליאת רשות השידור האחרונה, שנערכה בחודש שעבר, התבקשו חברי המליאה לאשר הסכם חדש עם שפ"מ, שבמסגרתו העניקה רשות השידור הטבות לחברה בשווי של כשלושה מיליון שקל. אם לא יעשו כן, כך הוסבר לחברי המליאה, עלולה הרשות להפסיד את כל ההכנסות מפרסום ברדיו. אין מדובר בסכום מבוטל. ההכנסות מפרסומות בקול-ישראל נעות סביב כ-80 מיליון שקל בשנה והן מקור הכספים השני בחשיבותו עבור הרשות, מיד אחרי האגרה.
לו היתה הרשות נערכת כראוי לאפשרות ששפ"מ תחדל לספק לה שירותי שיווק פרסומות, קרוב לוודאי שלא היתה נאלצת להסכים לתנאים אלו. אולם רשות השידור לא נערכה כראוי.
הצבעה במליאת רשות השידור, שבה אושר ההסכם החדש עם שפ"מ, 14.1.14 (צילום: אורן פרסיקו)
כבר בסוף 2011 הודיעה הרשות כי גייסה את סולי אברמוב לתפקיד אחראית הפרסום, וזאת במטרה להקים מערך עצמאי לשיווק הפרסומות בקול-ישראל. ברשות ביקשו להתנתק כך מהתלות בשפ"מ, שהיא חברה מסחרית פרטית, ולהגדיל את ההכנסות מפרסומות. אלא שחרף הזמן שחלף, כשלה הרשות מלהגשים זאת.
לו היתה הרשות נערכת כראוי לאפשרות ששפ"מ תחדל לספק לה שירותי שיווק פרסומות, קרוב לוודאי שלא היתה נאלצת להסכים לתנאים אלו. אולם רשות השידור לא הספיקה להיערך
אמנם במהלך התקופה הזו נוצר פיילוט למכירת פרסומות ברשת מורשת, שזכה להצלחה, אולם מערך שיווק הפרסומות של הרשות לא הורחב כך שיוכל להתמודד עם דרישות צורכי כל רשתות קול-ישראל.
על כן בשלהי 2013, כששוב הגיע רגע האמת מול שפ"מ, לא היתה לרשות ברירה אלא להיענות לדרישות החברה. על הסיבות והאחריות למצב הדעות חלוקות.
מפרוטוקול הישיבה, שפורסם באתר זה בשבוע שעבר, עולה כי הסיבוב האחרון בסכסוך בין שפ"מ לרשות השידור החל בקיץ האחרון, כשהרשות הודיעה לשפ"מ כי בכוונתה לממש את הזכות השמורה לה בהסכם עימה ולהוציא מידיה החל מהשנה הנוכחית את שיווק הפרסומות ברשת ד', הרשת בערבית. שפ"מ סירבה והעמידה תנאים משלה להמשך שיווק זמני הפרסום ברשתות קול-ישראל.
ל"העין השביעית" נודע כי שפ"מ דרשה בין היתר את הקפאת התביעות המשפטיות שהגישה נגדה רשות השידור. הרשות דרשה פיצוי של למעלה מ-100 מיליון שקל בטענה כי שפ"מ העניקה הנחות בניגוד להסכם בין הצדדים. עוד דרשה שפ"מ לשנות את מנגנון חישוב העמלות על הפרסומות, כך שההסכם יהפוך רווחי בהרבה עבורה על חשבון רווחי הרשות. גם את מבנה התמריצים ביקשה שפ"מ לשנות.
בעוד שהנהלת הרשות ובראשה המנכ"ל יוני בן-מנחם קידמה את ההסכמה לתנאים שהעמידה שפ"מ, בטענה שאחרת יאבדו לרשות הכנסות רבות עוד יותר, ועדת הפרסום של הרשות, שבראשה עומד יו"ר הרשות אמיר גילת, סיכלה את הניסיון.
ביום האחרון לשנת 2013, אחרי דחיות רבות, נדונה ההצעה של ההנהלה בוועדת הפרסום של הרשות, שאליה הגיעו המנכ"ל יוני בן-מנחם, המשנה למנכ"ל עודד בירגר ומנהל קול-ישראל מיקי מירו. חברי ההנהלה הגישו את הצעתם, אולם זו נתקלה בהתנגדות, לא רק מצד יו"ר הוועדה גילת וכמה מחבריה, אלא גם מצד הגורמים המקצועיים.
במהלך הדיון, כך לדברי משתתפים בו, הביע עו"ד תומר קרני, סגן היועצת המשפטית ברשות, הסתייגויות מההצעה של ההנהלה. קרני טען כי השינויים המוצעים בהסכם כה גדולים, עד שמדובר בהסכם חדש שאינו תואם את תנאי המכרז האחרון שבו זכתה שפ"מ, וככזה אין אפשרות לאשרו על-פי דיני המכרזים שהרשות מחויבת להם. גם ערן הורן, עד לאחרונה סמנכ"ל הכספים ברשות השידור, יצא נגד ההסכם המתגבש, הן בשל הסתירה לדיני המכרזים שעליה הצביע קרני והן בשל ההשלכות הכלכליות שלו, שיפעלו לרעת הרשות.
בסופו של דבר הרשות הסכימה לוותר לשפ"מ על הפרסום ברשת ד' והעניקה לה הטבות בסך כשלושה מיליון שקל
בסופו של דבר, אחרי שהצעה זו לא זכתה לתמיכת ועדת הפרסום ברשות, הגיעה הנהלת הרשות להסכמות חדשות עם שפ"מ, שאף הן נוטות לטובתה ביחס להסכם הקודם עם הרשות, אם כי במידה פחותה לעומת ההצעה הקודמת.
במסגרת הסכמות אלה הוחלט כי רשות השידור תוותר לשפ"מ לא רק על הזכות שנשמרה לה להוציא מידיה את הפרסום ברשת ד', אלא גם על הצמדת חלק מהסכומים בהסכם למדד המחירים לצרכן, הטבה שמשמעותה 2.7 מיליון שקל לשפ"מ. נוסף לכך איפשרה הרשות לשפ"מ להמשיך לשווק במהלך השנה הקרובה את הפרסומות ברשתות קול-ישראל גם לחודשיים הראשונים של שנת 2015, הסכמה שעל-פי הערכות, פירושה הכנסות של עוד כמה מאות אלפי שקלים לשפ"מ.
ערן הורן ומיכאל (מיקי) מירו, 14.1.14 (צילום: אורן פרסיקו)
"בנסיבות העניין, כשכל חלופה אחרת היא הפסקה של הכנסות לפחות לדעתי לתקופה של 6–8 חודשים [עד שיימצא משווק חדש לפרסומות], אני חושב שההסדר הזה הוא כרגע הרע במיעוטו ואני ממליץ לאשר אותו", אמר סמנכ"ל הכספים דאז הורן לנוכחים בישיבת המליאה. "אני חושב שכרגע ההסדר הזה הוא טקטיקה. את האסטרטגיה נכון יהיה לעשות ב-2015".
המנכ"ל יוני בן-מנחם התריע בפני חברי המליאה כי "סיום ההתקשרות עם חברת שפ"מ יוביל להפסדים של עשרות מיליוני שקלים לרשות השידור וזה יהיה מכת מוות לשידור הציבורי ולרשות השידור". גם מנהל קול-ישראל מיכאל (מיקי) מירו החזיק בדעה דומה. "כרגע מוצעת הצעה שהיא הסבירה ביותר במצב הקיים", אמר.
סמנכ"ל הכספים לשעבר הורן: "ההסדר הזה הוא כרגע הרע במיעוטו ואני ממליץ לאשר אותו. ההסדר הזה הוא טקטיקה, את האסטרטגיה נכון יהיה לעשות ב-2015"
"אני מבינה שזה הרע במיעוטו", העירה חברת המליאה וופא זועבי-פאהום, "אנחנו עם הגב לקיר ולכן אנחנו צריכים לקבל את ההסכם הזה, אחרת אנחנו במינוס של 80 מיליון שקל. אין לנו הרבה ברירות אלא לאשר את זה. השאלה למה אנחנו לא ערוכים".
על שאלה זו לא הרחיבו בישיבת המליאה, וזאת כדי שלא "להעכיר את האווירה" המתוחה ממילא בין הנהלת הרשות ליו"ר אמיר גילת.
חבר המליאה יוסי דרמר, יו"ר ועדת הביקורת ברשות השידור, טען באותה ישיבת המליאה כי המשבר הנוכחי עם שפ"מ החל ביולי האחרון, כשהחברה הודיעה כי היא מסרבת לוותר על הפרסום ברשת ד'. "מה עשינו עם זה?", שאלה זועבי-פאהום. "אנחנו קיבלנו החלטות", השיב דרמר. "תייקנו?", תהתה זועבי-פאהום. "לא", השיב דרמר. "אנחנו קיבלנו החלטות, אבל לא נעשה עם זה כלום". בהמשך הוסיף: "קיבלנו החלטות שלא הוציאו [לפועל]".
דוד חיון: "אני חושב שלוותר לספק ברמה של מיליוני שקלים בגלל שהוא תפס אותנו עם המכנסים למטה, לא יקום ולא יהיה"
"בכל פעם שאנחנו מגיעים לשעת השין, עומדים מול איזושהי החלטה שבלתה אין", אמרה חברת הוועד המנהל גאולה אבידן והציגה את האבסורד של עבודת הרשות: "אנחנו מפסידים איקס, אבל בשנה הבאה אנחנו כבר נדע מה לעשות. ולא נעשה, וזה שלוש שנים".
במלים אחרות, אבידן טענה כי בכל פעם נדחה יישום ההחלטות, כך שהרשות נדחקת לפינה ואין לה ברירה אלא לחתום על הסכמים בתנאים גרועים. "אני בכוונה לא רציתי להגיע לשם, כי להגיע לשם זה עוד פעם להעכיר את האווירה", העיר בתגובה דרמר לאבידן.
סולי אברמוב, אחראית הפרסום ברשות, אמרה לחברי המליאה כך: "יש תוכנית עבודה. אנחנו נמצאים היום במצב של צומת. אין עניין של מכרזים, אין עניין של כוח אדם חדש, אין עניין של מערכת טכנולוגית [...] כרגע אנחנו צריכים להיות חכמים. להיות חכמים זה להמשיך עם שפ"מ ולא להגיד, הם ניצלו אותנו, אלא בקטע הזה יש עוד שנה".
אברמוב עידכנה את הנוכחים בישיבת המליאה כי ברשות עובדים בימים אלה על מכרז חדש לשיווק הפרסומות לקראת שנת 2015, בתקווה שאז תהיה הרשות בעמדת מיקוח טובה יותר.
נמרוד לב ודוד חיון, 2.12.13 (צילום: אורן פרסיקו)
אל מול עמדת ההנהלה והאחראית על הפרסום בלטה התנגדותו של דוד חיון, יו"ר ועדת הכספים ברשות השידור. "הסוגיה היא איך רשות השידור עומדת מול הספקים שלה בהיקפים של מאות מיליוני שקלים", אמר חיון. "איך אנחנו עומדים בפני סחטנות של גוף פרטי שמנסה בחודשים האחרונים לסחוט אותנו ולהביא אותנו לשיפור תנאים כלכליים בגלל המצוקות שאנחנו משדרים להם.
"אין ספק שיש פה שני היבטים", הוסיף חיון. "אני מההיבט של יושב-ראש ועדת כספים, עם כל האחריות התקציבית שיש לי, אני ביד הזאת בטוח אומר, 'ואללה, בוא נהיה בראש שקט, בוא ניתן לשפ"מ. אנחנו נקבל את ה-60–70 מיליון שקל פחות או יותר'. אבל יש פה היבטים ציבוריים כבדים ביותר. היבטים ציבוריים שאנחנו לא יכולים להתעלם מהם, ואני חושב שאם אנחנו נתעלם מהם אנחנו נחטא לתפקיד שלנו ולא נמלא אותו כראוי. אני חושב שלוותר לספק ברמה של מיליוני שקלים בגלל שהוא תפס אותנו עם המכנסים למטה, לא יקום ולא יהיה".
חיון המליץ לחברי המליאה "לעמוד על הרגליים האחוריות" ולהציב תנאים קשוחים לשפ"מ לקראת קיום מכרז חדש ומזורז לשיווק הפרסומות ברדיו, אולם הצעתו לא התקבלה. המליאה החליטה ברוב גדול לאמץ את עמדת ההנהלה שלפיה ההסכם עם שפ"מ יוארך ל-14 חודשים נוספים, תוך מתן ההטבות הכספיות לחברה. בימים אלה עמלים הצדדים על ניסוחים אחרונים של ההסכם, על-פי המתווה שאישרה המליאה.
המנכ"ל והיו"ר אוחזים זה בגרונו של זה
כמו בכל נושא אחר המעסיק בימים אלה את רשות השידור, גם ביחס לשאלה מדוע הגיעה הרשות פעם נוספת למצב שבו היא נמצאת במשא-ומתן מול שפ"מ על שיווק פרסומות קול-ישראל בלא כל מנוף שתוכל להציב מולה יש גרסאות סותרות בין יו"ר הרשות גילת וכמה מחברי המליאה וראשי ועדותיה לבין הנהלת הרשות בראשות המנכ"ל בן-מנחם.
מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם, 2.12.13 (צילום: אורן פרסיקו)
מדוברות רשות השידור, המזוהה בימים אלה עם ההנהלה (הווה אומר, המנכ"ל בן-מנחם ו"עוזרו הבכיר" זליג רבינוביץ'), נמסר כי "מערכת הקשרים עם זכיינית הפרסום שפ"מ-אפיקים השתבשה בשל החלטות היושב-ראש ד"ר אמיר גילת ויושב-ראש ועדת הכספים דוד חיון. השניים החליטו לטפל באופן אישי בנושא הפרסום למרות שמדובר בנושא ניהולי מקצועי מובהק".
לפי גרסת הדוברות, "משנכנס ד"ר גילת לתפקידו, החלה הטלטלה ביחסים עם שפ"מ".
הדוברות מזכירה החלטה של גילת להוציא מכרז באשכולות לחמישה זכיינים ("כצפוי, המכרז הזה העלה חרס") וטוענת כי בשנה האחרונה, מאז נחתם ההסכם האחרון עם שפ"מ, גילת וחיון "לא שקטו ובכל ישיבה ביקשו לדעת על הפרות הסכם מהותיות עם שפ"מ והציפו את ההנהלה בשאלות כאלה ואחרות שגם לאחר בדיקות של מבקרת הפנים והלשכה המשפטית נמצאו כהפרות בנות-תיקון ולא יסודיות".
עוד טוענת דוברות הרשות, בשם ההנהלה, כי הנהלת רשות השידור היא שיזמה את הפיילוט שבמסגרתו שווקו הפרסומות ברשת מורשת של קול-ישראל באופן עצמאי, ועשתה זאת בהצלחה חרף "נסיונות חוזרים ונשנים של אמיר גילת ודוד חיון להטיל ספק וקשיים". זאת ועוד, לטענת ההנהלה, "היושב-ראש ד"ר גילת ומר חיון חסמו הלכה ולמעשה" את האפשרות להקים מערך פרסום עצמאי ברשות, שישווק את כל הפרסומות של קול-ישראל. לדבריה, גילת וחיון לא נענו לדרישות ההנהלה לקבל את המשאבים הדרושים להקמת מערך שכזה.
יו"ר הרשות אמיר גילת (צילום: אורן פרסיקו)
מנגד, מלשכת מוסדות רשות השידור נמסר בשמם של גילת, חיון ודרמר כי ההנהלה היא האשמה בכשלון הרשות להיערך בהתאם לסיום החוזה מול שפ"מ. "אופן התנהלות המנכ"ל וצוותו בנושא שפ"מ הוא רק סימפטום אחד מני רבים לדרך שבה מנהל בן-מנחם את הרשות תוך הפקרת כספי ציבור", טוענים השלושה וקוראים פעם נוספת לשר הממונה על רשות השידור, גלעד ארדן, להדיח את המנכ"ל.
שיבוש ההתקשרות עם שפ"מ, הם מדגישים, החל לפני מינויה של המליאה הנוכחית בראשות גילת, כשתביעות הדדיות הוגשו לבתי-המשפט. הטלטלה האחרונה, הם מוסיפים, החלה אף היא לפני תקופתו של גילת, "בעקבות דו"חות ביקורת שהצביעו על חריגות וחריקות בהעברת כספים על-ידי שפ"מ".
עוד מוסיפים היו"ר וראשי הוועדות כי היוזמה להקמת מערך שיווק הפרסומות העצמאי היתה של מוסדות רשות השידור, ולא של ההנהלה, וכי מי שמנעו בפועל את הקמת המערך היו חברי ההנהלה.
"החלטת ועד מנהל לענייני פרסום שקבעה שעל ההנהלה להיערך לפרסום עצמאי גם בקול-ישראל בערבית לא בוצעה, כמו גם ההחלטה להיערך לפרסום עצמאי בכל הרשתות האחרות", נמסר מטעם השלושה. "מחדלים אלה של ההנהלה הביאו שוב את הרשות לאין ברירה ולהתקשרות מחודשת עם שפ"מ עבור שנת 2014, המרעה עם הקופה הציבורית, ואף חמור מכך, מדובר בהארכת התקשרות שמיטיבה עם הספק הרבה מעבר לתנאי המכרז המקורי".
לטענת השלושה, "הצגת העובדות כאילו בהעדר חלופה 'נאלצנו' לחתום על הסכם טוב ללא ציון העובדה שההנהלה לא פעלה כדי להיערך בהתאם היא חלק מאותה מערכת הטעיות ובדותות שמפיצה הדוברת".
