נתניהו (1)
נאום שנשאה אתמול נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ממוסגר הבוקר כקריאת תיגר מצדה על המדיניות הכלכלית שמנהיג בשנים האחרונות בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל. אף שפלוג לא התייחסה בנאומה באופן ישיר לראש הממשלה או למדיניות המוצהרת שלו, לפחות שלושה כתבים יודעים לציין כי כמה מהצהרותיה הן למעשה ביקורת על נתניהו.
"פלוג נגד נתניהו: 'חייבים להגדיל את השירותים החברתיים'", מודיעה כותרת גדולה בכפולה הפותחת של "כלכליסט", המתייחס לנאום כאל אחד מסימניו המקדימים של משבר כלכלי חדש. "נגידת בנק ישראל קרנית פלוג הסירה אתמול את הכפפות ונכנסה חזיתית בראש הממשלה בנימין נתניהו", מובהר לקוראים בכותרת המשנה.
"בהרצאה שנשאה בכנס 'פני החברה לאן' של הלמ"ס פירטה הנגידה באריכות תחזית אפוקליפטית ומטרידה למשק הישראלי, אותה סיימה במסר חד וברור שסוטה ב-180 מעלות מחזונו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו", כותב אמנון אטד בפתיח הכתבה, ומפרט במה נבדלת תפיסתה של הנגידה מזו של ראש הממשלה: "לטענת הנגידה, יש הכרח בהגדלה משמעותית של השירותים הציבוריים באמצעות הגדלת תקבולי המסים". בהמשך הדיווח מזכיר אטד כי פלוג בחרה להשמיע את דבריה ימים אחדים לאחר הצהרה פומבית של נתניהו, ולפיה בכוונתו להוריד מסים במרוצת שנת 2015.
"וזו לא הפעם הראשונה", מבהירה כותרת הגג של בוקסה המתפרסמת בצד דיווחו תחת הכותרת "היסטוריה של אי-הסכמה". "זאת לא הפעם הראשונה שד"ר קרנית פלוג, חוקרת עתירת ידע ומוניטין, אינה מהססת להתעמת חזיתית עם משנתו הכלכלית של בנימין נתניהו", מזכיר ומחמיא אטד, הקושר בין עמדותיה של הנגידה לדרך החתחתים שעברה עד מינויה.
גם ב"ממון", המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות", מקדישים לנאומה של פלוג מחצית מהכפולה הפותחת. בהתאם לרקע הכלכלי המשוער של קוראי המוסף, עיקרי הנאום מובאים בצירוף הדגשות ופירושים. כתב "ממון" גד ליאור, החתום על קטעי הפרשנות, אינו מבליט את הסתירה הכללית בין עמדותיה של פלוג לאלו של נתניהו, אך יודע לציין כי עמדתה בנוגע להעלאת מסים מנוגדת להצהרותיו של ראש הממשלה.
גם ב"גלובס", שם דווח על הנאום בגליון אמש, ידע הכתב אדריאן פילוט לציין כי פלוג הציגה גישה "שמאלית" העומדת בסתירה לגישתו של נתניהו. "דה-מרקר", שבו מדווח על הנאום בהרחבה מוטי בסוק, הוא היחיד מבין העיתונים הכלכליים שעורכיו נמנעים מהפרשנות המייחסת לנגידה קריאת תיגר על נתניהו.
ב"ישראל היום" האזינו לנאומה של פלוג והגיעו למסקנה אחרת: "פלוג נגד החרדים", קובעת כותרתה של ידיעה קצרצרה (חזי שטרנליכט, זאב קליין ויהודה שלזינגר) המתפרסמת במדור הכלכלה המצומק של החינמון, המתפרש היום על פני חצי עמוד בלבד.
לפי ציטוט קצר מדבריה המובא בעיתון, לצד דברי ביקורת מפי חברי-כנסת חרדים, צפוי "גידול במשקלם של המגזר הערבי, ויותר מכך של החרדי", ואם "שיעורי התעסוקה של מגזרים אלו יישארו כפי שהם היום, אנו יכולים להראות שהמגמות הדמוגרפיות כשלעצמן צפויות לגרוע כ-7% משיעור התעסוקה בטווח הארוך".
טענתה של נגידת בנק ישראל בנוגע לצורך בהרחבת השירותים החברתיים אינה מוזכרת. קריאתה הלא פופולרית להעלאת מסים דווקא כן.
נתניהו (2)
"פרשה חדשה בבית רה"מ", מודיעה כותרת אדומה בתחתית שער "ידיעות אחרונות" – המפנה לידיעת המשך לגילוי של חדשות ערוץ 2, שלפיה סכסוך סביב תנאי עבודתו של אב הבית במעון ראש הממשלה עלול להביא לפרסומם של "פרטים שיביכו את הזוג נתניהו". ידיעה דומה, אם כי קצרה יותר, מתפרסמת במקביל בעיתון "הארץ", שעורכיו בוחרים גם הם להבליט בכותרתה את איומיו של העובד.
ב"ישראל היום" נוקטים את האסטרטגיה הקבועה השמורה למקרים שבהם פרשות מביכות מאיימות לפגום בתדמיתו של ראש הממשלה: להצניע את המידע המעניין ולהבליט את תגובת נתניהו. כדי להרחיקו מעט מהסוגיה הלא נעימה מובאת התגובה בשם לשכתו ולא בשמו, ונשלחת לאחד העמודים האחוריים (היום זהו עמ' 19). "משרד רה"מ: לא ניכנע לאיומים מצד עובד לשעבר", קוראת כותרתה של הידיעה, שעליה חתום הכתב שלמה צזנה.
החרם
"חרם על ישראל? ההפך", קבעה הכותרת הראשית של העיתון "מקור ראשון" בסוף-השבוע האחרון, שהוקדשה להפרכתה של הטענה שלפיה יחסה של מדינת ישראל לפלסטינים עשוי להיות קשור לבידודה הדיפלומטי ולחרם צרכנים על תוצרתה. "חרם? הצחקתם. אין חרם ולא עומד להיות. לא מסובך לאבחן שחבורת קרי-לפיד-לבני-שמאלה והלאה מהלכת אימים על הציבור בקמפיין מתוזמר, והיא עושה זאת כדי לקדם אג'נדה פוליטית", גרס אריאל כהנא.
אורי אליצור, בטור שהתפרסם גם ב"מוספשבת", היה זהיר ממנו ונדרש לא לעצם קיומו של החרם, אלא למניעים שמאחוריו. "האיום בחרם אירופי כולל הוא כבר לא רק הפחדה שהשמאל הישראלי מנפנף בה כדי להלך אימים על הציבור, הוא הופך שם לאט-לאט להיות משאת נפש, סוג של תקוות גאולה", כתב אליצור. "שיבואו כבר האירופים והאמריקאים ויכו אותנו עד שיכאב. שירמסו אותנו, שיכריחו אותנו, כי רק אם ירביצו למדינה הזאת עד זוב דם היא אולי תתעשת ותחזיר את השלטון לידינו, כלומר לידי האליטה החילונית שמאלנית ליברלית".
הבוקר מתגייס לקמפיין הכחשת החרם גם פובליציסט "מעריב" בן-דרור ימיני, המבצע סינתזה בין גישתו של אליצור, שלפיה יש חרם אבל מניעיו אינם ענייניים, לגישתו של כהנא, שלפיה אין חרם, ואם יש, אז מדובר לכל היותר בקמפיין פוליטי נטול השפעה כלכלית של ממש.
"לקמפיין החרם אין, בינתיים, השפעה ממשית על הכלכלה הישראלית. ההצלחות הן מורליות ופרסומיות בלבד. עוד חברת השקעות ועוד בנק. מפלס הרעש בהתאם", כותב ימיני, המדמה את החרם ל"מחלה כרונית" שעלולה להתפתח לכדי מחלה קטלנית. כדי למנוע החמרה מציע ימיני לממשלת ישראל להפסיק לספק הצדקות לאלו הפועלים להחרמתה, צבועים ככל שיהיו.
בצד טורו של ימיני מתפרסמת ידיעה בחתימת יוסי גרינשטיין וסוכנויות הידיעות, המבשרת לקוראים כי בבנק הגרמני דויטשה-בנק מוצע ללקוחות המעוניינים בכך אפיק השקעות בעל "תו תקן מוסרי", שיבטיח למשקיעים כי כספם לא יושקע ב-16 חברות שהוגדרו "לא מוסריות". בין החברות הללו, רובן יצרניות נשק וציוד צבאי, נכללת גם חברה ישראלית – בנק הפועלים. "במסמך לא מופיעים הנימוקים הרשמיים לפסילת החברות. עם זאת, בנק הפועלים נכלל ברשימה ככל הנראה על רקע פעילותו ביהודה ושומרון", נכתב בידיעה, המסתיימת במלים "בנק הפועלים לא הגיב".
"נתניהו: הקריאה לחרם – חרפה", מודיעה ידיעה המתפרסמת הבוקר ב"ישראל היום", עיתון הבית של ראש הממשלה, שהוא היחיד שבו מתפרסמים דברים אלה. "נתניהו הבהיר כי יש בכך אנטישמיות חדשה, שכן החרמות מופעלים רק נגד ישראל במוסר כפול", כותבים שלמה צזנה וחזי שטרנליכט על ראש הממשלה שלהם (ובכך מתעלמים מאחד הקמפיינים המרכזיים שקידם בשנים האחרונות: הטלת חרם כלכלי על איראן). ב"מקור ראשון" מצטט צביקה קליין הסבר דומה שניפק השר נפתלי בנט, שכמו נתניהו אמר את הדברים אתמול בנאום שנשא בפני פעילים ציונים אמריקאים.
נתניהו נואם בפני באי ועידת הנשיאים, אתמול (צילום: פלאש 90)
הוקעתן של הסנקציות הכלכליות ככאלו הנובעות משנאת יהודים זוכה להדהוד גם במכחולו של רוני גורדון, הקריקטוריסט הקבוע של "מעריב", שמספק לפולמוס את שתי האגורות שלו. כרגיל אצל גורדון, שתי האגורות הללו מתאפיינות בדימויי רשע ורקב, בצירוף פירושונים למתקשים. בקריקטורה, המתפרסמת במדור הדעות של "מעריב", נראית בלונדינית חטובה ("אירופה 2014", נכתב על שמלתה) המביטה בדמותה הנשקפת במראה – קצין אס.אס בעל פני גולגולת, שבמקום צלב קרס מופיע על זרועו סמל השלום. "המראה לא משקרת", נכתב מעל האיור.
"החרם פוגע בתוכניות הממשלה: חברות זרות פרשו ממכרז הנמלים", מודיעה הכותרת הראשית של "דה-מרקר", שתמציתה מתפרסמת גם על שער "הארץ". "חברות מהולנד ומאיטליה פרשו באחרונה מההליך המרכזי מנימוקים פוליטיים, וחברה שלישית מבלגיה ניגשה באמצעות חברה-בת, מחשש לחרם", נכתב בכותרת המשנה לידיעה מאת אבי בר-אלי.
"אני מברך על כלל החברות שמתחרות על הקמת שני הנמלים החדשים, שיביאו לתחרות. המרוויח העיקרי יהיה הציבור", מצוטט שר התחבורה ישראל כץ בידיעה מאת עופר פטרסבורג המתפרסמת במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". פרישתן של החברות הזרות אינה מוזכרת.
ללא חשש עורלה
"מצד אחד הבחור נימול, אך מצד שני אין ספק שהוא סובל מציונות עצלה" (כתב "מעריב" ו"מקור ראשון" אלקנה שור מותח ביקורת על התנהלותו התקשורתית של מרקו טלמון, מנכ"ל חברת ההייטק וייבר, משום שהוא "מתעקש להסתיר את הקשר הישראלי וטוען שהחברה אינה ישראלית").
רגולציה
"תרומות גדולות לעמותות יזכו לפטור מפיקוח", מודיעה כותרתה של ידיעה מאת תומר גנון המתפרסמת היום ב"כלכליסט". "החוק המתוכנן יפטור עמותות שנהנות מתרומות גדולות מפיקוח של רשם העמותות, וזאת בתנאי שלפי הגדרות החוק החדש אותה עמותה פועלת 'לתועלת הציבור'", כותב גנון, המייחס את היוזמה לאבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אחד מסעיפיו של החוק המוצע, נכתב לקראת סוף הידיעה, יצמצם את אפשרותה של המדינה לחשוף הלבנות הון המתבצעות באמצעות עמותות.
"ידיעות אחרונות" מפרגן
שר הפנים גדעון סער אחראי מתוקף תפקידו למלאכה המורכבת של ניהול מדיניות ההגירה של מדינה שלה אין מדיניות הגירה מוצהרת באשר למהגרים שאינם בני הדת היהודית. סער הוא הגורם הממשלתי האחראי על הטיפול במבקשי מקלט ומהגרי עבודה למיניהם, ובמסגרת זאת מפעיל (בדומה לקודמו בתפקיד, אלי ישי) מדיניות שנויה במחלוקת, לעתים אף בלתי חוקתית, הפוגמת בשל כך בתדמיתו הציבורית. למזלו של השר סער, יש לו חברים טובים בעיתון הנמכר במדינה, הששים להעניק לו שוב ושוב בימה להלבנת תדמיתו, באמצעות ייחצון החלטותיו להעניק היתרי שהייה ותושבות למהגרים יפים או בעלי סיפור חיים יוצא דופן והצנעת חלקו בנסיונות לגרש עשרות אלפים אחרים.
הבוקר מקבל ביטוי החלק הראשון של המשוואה במדור הדעות של "ידיעות אחרונות", שקוראיו מתבשרים כי השר החליט להעניק תושבות קבע לתייר מסיירה-ליאון שנפצע בפיגוע בתל-אביב לפני שני עשורים. "20 שנה של עינויי נפש ואי-ודאות, ורק כשהגיעה הסאגה הזו למשמרת של גדעון סער זכתה לסיומה השלם והראוי", כותבת יעל גבירץ, שליוותה את התושב הזר מאז פציעתו. "מעגל התופת נסגר. סוף-סוף יזכה לשלווה ויוכל להתחיל להשתקם".
מבקשי מקלט מפגינים במתקן חולות, אתמול (צילום: פלאש 90)
טביעות האצבע של מחלקת הפרגונים של "ידיעות אחרונות" ניכרות גם בידיעה בלתי חתומה הנדפסת באחד עמודים האחוריים של העיתון, המשמשת שוב לקידום תדמיתו של גוף המקיים שיתופי פעולה מסחריים ותוכניים עם קבוצת התקשורת. תחת כותרת הגג "יצירה מגויסת" מוצע לקוראי העיתון לקרוא על מיזם פילנתרופי של בנק הפועלים, המלבין באמצעות מיזמים מסוג זה את תדמיתו הציבורית המעורערת. כרגיל, העיתון מתמסר למשימה בחפץ לב. ידיעות דומות, בלתי חתומות אף הן, נדפסות גם בעיתונים "מעריב" ו"ישראל היום".
קבוצה של שותפי תוכן נוספים נדחקת לעמ' 30 של העיתון, המוקדש היום במלואו לשיתופי פעולה תוכניים של מערכת העיתון עם גורמים חיצוניים. חלקו העליון של עמוד זה מוקדש לפרויקט "המורה של המדינה", שבו משתף העיתון פעולה עם מפעל הפיס, הסתדרות המורים, הסוכנות-היהודית, בנק מסד, חברת משאבי האנוש קינן-שפי וחברת אל-על, כפי שמבהירה המודעה המתפרסמת בעמוד הסמוך (כפולת עמודים נוספת המוקדשת לפרויקט מופיעה במוסף "24 שעות").
חלקו התחתון של עמ' 30 מוקדש לשיתוף פעולה של קבוצת "ידיעות אחרונות" עם עמותה המסייעת לילדים חולי סרטן, שבאמצעותה הופקה סדרת רשת שתשודר באתר ynet. במשפט השני בידיעה מציין הכתב, ראובן וייס, כי הסדרה היא למעשה חלק מ"קמפיין יחסי-ציבור" של העמותה שאחראית על הפקתה.
על שער המוסף היומי של "ידיעות אחרונות", "24 שעות", נדפסת הבוקר תמונתו של אביב גפן, מהמוזיקאים החביבים על מחלקת הבידור ב"ידיעות אחרונות", הזוכה בתקופה האחרונה לשלל ידיעות המקדמות את הופעותיו ברחבי ישראל. "אביב הגיע!", נכתב בהפניה לידיעה מאת רז שכניק, שמקריאתה עולה כי גפן יופיע בקרוב בפסטיבל מקומי לצד שורה של אמנים אחרים; אף שכמה וכמה מהם חשובים ואהודים ממנו פי כמה, השתתפותם באירוע מוצנעת.
ללא שם
ב"מעריב" מתפרסמת הבוקר ידיעה בלעדית (יעל פרידסון) על עסקת טיעון שנחתמה עם דור עובד, צעיר שהורשע בעבר בעבירות אלימות, ובכללן איומים על פעילת שלום-עכשיו חגית עופרן. עובד, היושב בכלא, ירצה שנת מאסר נוספת בגין איומים ברצח ששיגר לראש הממשלה בנימין נתניהו. על זהותו של עובד, בנו של איש שב"כ, הוטל בעבר צו איסור פרסום, אך צו זה הוסר זה מכבר. אף על פי כן, בדיווח המתפרסם ב"מעריב" לא מוזכר שמו.
דיגיטל פירסט
ב"גלריה", מוסף התרבות של "הארץ", נדפסת היום ביקורת שפורסמה באתר האינטרנט של העיתון כבר לפני שישה ימים.
ענייני תקשורת
הכותרת הראשית של "מעריב" מוקדשת הבוקר לפרשת פינטו-ארביב. שלום ירושלמי, חברו של פינטו, שהצליח להיחלץ מפיטורים לאחר שהתוודה בפני הרב כי מבקשים לסלקו מתפקידו, חתום על דיווח חדשותי על בכיר בפרקליטות המדינה שהורחק מטיפול בתיק לאחר שהתגלה כי משפחתו קיבלה סיוע כלכלי מהרב.
בידיעה, שכותרת הגג שלה היא "ניגוד עניינים בחקירת הרב פינטו", לא מופיע הסבר כלשהו בנוגע לקשר בין הכתב לרב, וזאת חרף הצהרה שנתן לאחרונה ירושלמי, ולפיה בכל מקום שבו הוא מתבטא בנושא הוא מבקש לכלול הבהרה בנוגע ליחסיו עם הרב החשוד בביצוע מעשי שחיתות.
נתי טוקר וצבי זרחיה מביאים הבוקר ב"דה-מרקר" את תמציתו של דו"ח ביקורת פנים חמור על אגף הגבייה של רשות השידור. נוסף לסיפורים הידועים על סיאוב ביורוקרטי, עכירות ובזבוזים, מהדו"ח עולות גם עדויות בנוגע למעילות שביצעו עובדי אגף הגבייה, ושלא ברור אם וכיצד טופלו. "לא ידוע על מקרה שבו הרשות התלוננה במשטרה על גניבת כספי האגרה", מציינים טוקר וזרחיה.
במוסף "גלריה" של "הארץ" מתפרסם הבוקר ראיון שערכה שני ליטמן עם אורי רוזנווקס, יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, שסיים לאחרונה את כהונתו בתפקיד ופינה את מקומו למפיקה אסנת טרבלסי. "יוצרים דוקומנטריים כבר מזמן לא עובדים לא בקשת ולא ברשת. כמעט ולא", אומר רוזנווקס בראיון. "במסגרת הקמפיין שלהם להפיכת האזרחים פה לצרכנים, הם כבר מזמן טיאטאו החוצה את מרביתנו. אנחנו עובדים במקומות אחרים. לכן אנחנו נלחמים על השידור הציבורי, ויש לנו את הערוצים של הוט ויס שמייצרים היום את מרבית העבודה של הדוקו ויש לנו יחסים טובים איתם".
שער "כלכליסט", 17.2.14
"טבע איימה להוציא לחו"ל פטנטים, והמדינה נכנעה", הודיעה אתמול הכותרת הראשית של "כלכליסט", שהפנתה את הקוראים לכתבה מאת שאול אמסטרדמסקי ושניר הנדלר. הבוקר חוזרים בהם עורכי "כלכליסט" מקביעה זו. "הבהרה: בניגוד לפרסום אתמול ('כלכליסט', 17.2), בדיקה נוספת של העובדות העלתה כי חברת טבע לא השמיעה איום כלשהו בנוגע להעברת פטנטים וקניין רוחני לשווייץ. 'כלכליסט' מצר על הטעות", נכתב בתחתית הכפולה הפותחת של היומון הכלכלי מבית "ידיעות אחרונות". במקביל הוסרה הכתבה מאתר האינטרנט של העיתון.
במוסף "השוק" של "כלכליסט" מתפרסם פרויקט מיוחד המוקדש לפירמידות עסקיות שיידרשו לשנות את מבניהן בעקבות אישורו של "חוק הריכוזיות". "החובה לפרק פירמידות שלהן יותר משתי שכבות תשפיע על חברות רבות במשק ותאלץ את בעלי השליטה להטמיע או להיפרד משכבות באחזקה", נכתב במרכזו של תרשים שבו הובאו כמה פירמידות לדוגמה. אחת מהם היא זו של אליעזר פישמן, בעל השליטה ב"גלובס", מראשי המתנגדים לקמפיין הריכוזיות של "דה-מרקר" ומי שעיתונו עמד בראש המחנה שקידם את הטענה שלפיה המשק הישראלי אינו לוקה בריכוזיות יתר.