בדרום
פיגוע בסיני מגיע היום לשערי כל העיתונים, אולם למרות יום חדשות שגרתי למדי, זהות ההרוגים – תיירים מדרום-קוריאה ונהג אוטובוס מצרי – אינה מביאה אותו לכותרות הראשיות. "ארבעה הרוגים בפיצוץ אוטובוס בצד המצרי של מסוף טאבה", נכתב בכותרת במעלה שער "הארץ", מעל לתמונת השער ובה שרידי האוטובוס. ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב" מדגישים בכותרות את המלה "ג'יהאד" ("בגבול אילת" ו"על הגדרות", בהתאמה).
"הפיגוע הזה הוא חלק מן המערכה שמנהל מאז ספטמבר הצבא המצרי כנגד הג'יהאד העולמי בסיני. במערכה הזו ספגו המצרים, עד כה, כ-200 פיגועים", כותב אלכס פישמן, ומוסיף כי "הפגיעה של הג'יהאד העולמי בשכנותיה של מצרים בחודשים האחרונים אכן שולית למדי", אך בכל זאת קובע כי "האוטובוס הזה הוא גם הבעיה שלנו" ובעתיד יידרש "שילוב זרועות מצרי-ישראלי-ירדני" למלחמה בארגונים.
ב"מעריב" כותב ד"ר מרדכי קידר כי הפיגוע הוא "איתות אזהרה" לגנרל א-סיסי במטרה לחבל בסיכוייו לזכות בבחירות, וכך כותב גם צבי בראל ב"הארץ" – אולם הם אינם מסבירים במה שונה הפיגוע הזה מאלה שקדמו לו או מאלה שיבואו אחריו. "ההערכה במצרים היא שככל שיתקרב מועד הבחירות לנשיאות יתגברו הפיגועים ונסיונות הפיגוע", כותב בראל. גם בראל וגם קידר מדגישים את חשיבותה של תעשיית התיירות לכלכלה המצרית ואת הנזק שגרם הפיגוע בהקשר זה.
כמו פישמן, גם קידר קורא ל"הגברת שיתוף הפעולה עם השלטון המצרי, כולל חילופי מודיעין". ב"ישראל היום" כותב יואב לימור כי שיתוף פעולה כזה מתקיים "מתוך הבנה שלכל פיגוע יכולות להיות השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת". את טורו מסיים לימור באזהרה לישראלים הנופשים בסיני כי הם "עלולים לגזור על עצמם דין מוות".
חוסר האמון של הציבור
הצהרתו הבוטחת של ניצב מנשה ארביב עם פרסום החשדות נגדו, כאילו יישאר בתפקידו הבכיר כמפקד היחידות המיוחדות במשטרה, הושמה לאל קצת אחרי שהושמעה. הטענות שהשמיעו אנשיו של הרב יאשיהו פינטו, כאילו ארביב קיבל מהם טובות הנאה, הביאו כבר להתפטרותו ויהפכו אולי לכתב אישום. הפרשה ידועה ולא חלה בה התפתחות ביממה האחרונה, אולם היא מגיעה לכותרות הראשיות של שני הצהובונים הישראליים בשל התרתם לפרסום של הפרטים הפיקנטיים מהטענות כלפי ארביב.
תקציר הפרטים המתפרסמים היום בעיתונים: איש עסקים המקורב לפינטו בשם בן-ציון סוקי העביר באופן סדיר כספים לבנו של ארביב כשהלה שהה בניו-יורק, סייע לו בקבלת ויזה למדינה ומימן דיור לארביב ולבנו בארה"ב. ארביב, האב והבן, מכחישים.
הטון בשני העיתונים שונה, בהתאם לגישה המכתיבה אצלם את סיקור הפרשה מתחילתה. שני העיתונים מתעניינים כרגיל בפן ה"פליליסטי" הצהוב, אך ב"ישראל היום" שילבו את הסיקור בקמפיין יחסי-הציבור שלהם בעד המשטרה בפיקודו של יוחנן דנינו. כך, בעוד שב"ידיעות אחרונות" העניקו רוח גבית לחשדות נגד ארביב, ב"ישראל היום" ניסו לשאת אותו על כפיים ולהכפיש עוד יותר את פינטו. היום שער "ידיעות אחרונות" מעוצב כבחשיפה של פרשת מין, כולל תצלומים חושפניים של חשבוניות תשלומים, בעוד שב"ישראל היום" מכים בארביב אך מקפידים לצייר סימני שאלה מעל מאשימיו.
המפכ"ל יוחנן דנינו. 16.1.14 (צילום: גדעון מרקוביץ)
דן מרגלית, שהוביל ב"ישראל היום" את הקו הקורא להעמיד את פינטו במרכז הפרשה ולהתייחס לטענות כלפי ארביב כאל ספין, קורא כעת בטור בכפולת העמודים הפותחת "לפתוח בחקירה פלילית נגד ארביב". אולם גם היום עיקר הטור מוקדש למתקפה על פינטו.
לא רק מרגלית, גם עורכי העיתון אינם שוכחים את הקו הכללי. "ריכוז מאמץ משטרתי: 'פחות עיסוק בסמים, יותר במטענים'", נכתב בכותרת ידיעה קצרה בחינמון שעליה חתומים לא פחות מארבעה כתבים. הידיעה מתרכזת לא באוזלת ידה של המשטרה לנוכח הפיגועים הפליליים האחרונים, ובוודאי שלא בביקורת עליה, אלא בהיערכות של המשטרה לטיפול בהם. טור הצד מוקדש לפינת "האדם מן הרחוב" היומית של העיתון, כשהשאלה הפעם היא "אילו אמצעים יש לספק למשטרה כדי לסייע לה במלחמה בחיסולים?" (אף אחד מהנשאלים לא מציע לחוקק בישראל את "תקנת הפטריוט").
ב"מעריב" וב"הארץ" לא מבליטים היום את העיסוק בפרשת ארביב. על שער "הארץ" מתפרסמת כותרת ידיעה של יניב קובוביץ: "20 התנקשויות בארבעה חודשים, ואף לא פענוח אחד". "מינויים לא מתאימים לתפקידי מפתח, התמכרות להאזנות על חשבון עבודת שטח והפניית משאבים רבים לעבירות קלות. מה עומד מאחורי כשלון המשטרה", נכתב בכותרת המשנה.
על שער "מעריב" מפנים לכתבה של יונתן הללי, ששאל לדעתם של שלושה ניצבים בדימוס "על גל הפיגועים הפליליים בחודשים האחרונים": "הבעיה המרכזית היא חוסר האמון של הציבור במשטרה, שלא מצליחה לייצר הרתעה מול ארגוני הפשע".
עוד כותרות ראשיות
"בכירים באיחוד-האירופי: ספק אם נוכל להגיע להסכם כולל עם איראן", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". לפי כותרת המשנה, המפנה לידיעה של אלי ברדנשטיין, "בישראל סבורים שהסכם הביניים גורם למפולת במשטר הסנקציות. בבריסל מודים שהסכם כולל אכן צפוי להוביל להסרת העיצומים על איראן. ביקורת בירושלים: העמדה הישראלית התקיפה של 'אפס העשרה' מונעת אפשרות להשפיע על המו"מ".
"הממשלה אישרה הטבות מס ל-35 התנחלויות מבודדות", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "ניתוח הקריטריונים החדשים מעלה גם כי ברשימה ייכללו 48 יישובים ערביים. השינוי ייכנס לתוקף בעוד שנה", נכתב בכותרת המשנה, המפנה לדיווח של יהונתן ליס.
בריאות
"חודשים של המתנה לבדיקת מומחה הם התוצאה של ההפרטה המהירה של מערכת הבריאות הישראלית", נכתב בכותרת המשנה למאמר של מירב ארלוזורוב ב"דה-מרקר". "הציבור רוכש ביטוחי בריאות פרטיים כדי להבטיח לעצמו שירות סביר, והיחידים שמרוויחים הם הרופאים, שכעת מגישים אותו שירות לאותם פציינטים – אבל בתעריף של רפואה פרטית".
לפי ארלוזורוב, מתנהל ויכוח מי אשם באמריקניזציה של מערכת הבריאות בישראל: משרד האוצר, שמייבש את תקציבי הבריאות כדי לדחוף להתייעלות, או משרד הבריאות, שיצר את הביטוחים המשלימים בקופות-החולים, שהם "החמצן העיקרי של הרפואה הפרטית", ו"בנה את התשתית לבחירת הרופא המנתח – פתיחתו של בית-החולים הפרטי הגדול הראשון בישראל, אסותא בתל-אביב".
עובדי הדסה מפגינים מחוץ לעיריית ירושלים, 17.2.14 (צילום: פלאש 90)
בעמוד הקודם, תחת הלוגו "משבר בהדסה", נכתב בכותרת המשנה למאמר של כתבת הבריאות רוני לינדר-גנץ: "כדי להחזיר את עיקר העשייה הרפואית לבתי-החולים הציבוריים יש לדאוג למשכורות גבוהות לרופאים הבכירים בהם – בתנאי שיקדישו את עצמם לבית-החולים באופן בלעדי. המימון יכול להגיע, למשל, מהיטל על כספי הביטוח המשלים".
בעמוד אחר בגיליון מדווח חיים ביאור כי מנכ"ל הדסה הודיע לעובדים כי משכורות של מעל 10,000 שקל בחודש – יקוצצו. על שער "גלובס" נדפסת הכותרת: "המשבר בהדסה: הסכם הפרישה של מור-יוסף ייבחן וכנראה יקוצץ". נחום ברנע, שריאיין את שלמה מור-יוסף באריכות לגליון שישי האחרון של "ידיעות אחרונות", כותב היום על הסכם הפרישה השנוי במחלוקת במדור הדעות של העיתון, תחת הכותרת "נותנים לך – לא תיקח?".
הנוער
במוסף "גלריה" של "הארץ" מראיינת שני ליטמן את הקולנוענית עידית אברהמי על סדרת התעודה החדשה שלה, "סלפיז", העוסקת בחייהם של בני נוער בישראל. "בסדרה של אברהמי בולט בהעדרו נושא אחד, שנהוג להניח שמעסיק מאוד את בני הנוער: סקס", כותבת ליטמן. "בני הנוער מדברים על אהבה, לחלקם יש מערכות יחסים, המראה החיצוני חשוב להם יותר מכל דבר והבנות מצטלמות בפוזות בוטות למדי ומעלות את התמונות לאינסטוש; אבל 'סלפיז' נותרת מחוץ לחדר המיטות שלהם, לא רק במעשה, אלא גם מבחינת נושאי השיחה". לפי אברהמי, זו בחירה מודעת, מתוך רצון "לשמור על הדמויות".
"בסדרה אין הרבה ראיונות וראשים מדברים. הרעיון היה כל הזמן לייצר סצינות אמיתיות מהחיים שלהם, ואני לא חושבת שאני יכולה להיכנס עם מצלמה לחדר המיטות שלהם", אומרת אברהמי, "אבל כשאת רואה את התמונות שנטלי מעלה לאינסטגרם את מבינה שיש שם בעיה עמוקה ושהיא מוכרת איזושהי תדמית. ואת רואה את הפער בין התמונות שמוכרות סקס לבין מציאות שמרנית בטירוף, שבה אבא שלה בכלל לא מרשה לה לצאת עם בנים. וזה בעיני קונפליקט הרבה יותר מעניין. הילדות האלה מייצרות דימוי של פורנו, אבל אין שום קשר בין התמונות שלהן לבין מה שהן.
"הן רוצות אהבה ותשומת לב, והן חושבות שככה מקובל היום להשיג את זה. זה נהיה טרנד שכולן חייבות ללכת עם מכנסונים קצרים, גם אם זה לא מחמיא להן, ולהעלות את התמונה שהכי משדרת סקס. זה הדימוי שהלחץ החברתי כופה עליהן ליצור. אבל בעצם הם הרבה יותר שמרנים ממה שאנחנו היינו בתיכון. אצלנו בתיכון ילדים התחילו לשכב בגיל צעיר מאוד והיו הרבה יותר חסרי גבולות. וזה שוב משהו שמייצג את החברה. נהיינו מצד אחד חברה שמרנית פוריטנית, ומצד שני מייצרים דימוי מוחצן שקרי כדי להיות הכי מקובלים. זה מדהים ומדכא".
תחבורה
"מחדל התחבורה" היא כותרת גליונות "גלובס" ו"גלובס על הבוקר". "בעוד 5 שנים נבזבז שעה אחת נוספת והפסד התוצר למשק יגדל ל-25 מיליארד שקל. אלה המספרים העגומים שמאחורי הכישלון המתמשך בפיתוח מערכת להסעת המונים בישראל", נכתב בכותרת המשנה, המבטיחה כי מדובר בכתבה ראשונה בסדרה ש"תשרטט את מחדלי הממשלות והפערים הגדולים בינינו לעולם".
לפי טור של אלי ציפורי, המודפס כולו על השער, "אתם תקועים זמן כה רב בפקקים" משום ש"ההשקעות בתשתיות בישראל נמוכות, הביורוקרטיה היא פקק בפני עצמו, מאבקי האגו בתוך הממשלות, לצד מאבקי האגו בשלטון המקומי, הם פקק נוסף, וכל זה, למרבה הצער, לא עומד בפני מפנה גדול". כותרת כפולת העמודים הפותחת טוענת כי כדי שבישראל תהיה "תחבורה ציבורית כמו בעולם המפותח", תידרש השקעה של 250 מיליארד שקל.
"עסקי הליסינג בקיפאון, והחברות בענף נהפכו לסוחרות רכב", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר", זאת בשל ההאטה בשוק החכרת הרכבים והאפשרות לנצל את ההנחות שמקבלות החברות מיבואני הרכב. לפי דניאל שמיל, "הדחף של חברות הליסינג למצוא מקורות הכנסה אחרים מועיל לצרכן הפרטי", משום שכעת גם הוא נהנה מההנחות שמקבלות חברות הליסינג ולא רק מסבסד אותן בעליית מחירי הרכב עבור הצרכנים הפרטיים.
מס
"טבע איימה להוציא לחו"ל פטנטים והמדינה נכנעה", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט" (שאול אמסטרדמסקי ושניר הנדלר). "חברת התרופות איימה להעביר לשווייץ את הפטנטים שלה כדי לשלם מסים נמוכים יותר עבור התמלוגים שהיא מקבלת מהם. בתגובה לאיום, ברשות המסים ימליצו לפצות את טבע בהטבות מס מפליגות על תמלוגים מפטנטים שהיא רכשה בחו"ל", נכתב בכותרת המשנה.
"עסקת הענק של וייבר: האקזיט ישראלי, רוב המס ישולם בחו"ל", נכתב בכותרת על שער "גלובס". ב"דה-מרקר", בידיעה העוסקת בעסקת המכירה של חברת וייבר, טוענת עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה וכיום עורכת-דין פרטית, כי מס החברות בישראל גבוה מדי ואינו "מעודד פעילותן של חברות טכנולוגיה ישראליות" כמו וייבר, הרשומה בקפריסין.
נכסים אסטרטגיים
"איגוד קציני הים נגד השרים לפיד וכץ: למה ויתרתם על מניית הזהב בצים?", נכתב בכותרת ידיעה של ליאור גוטמן ב"כלכליסט". "על-פי עתירה שהגיש האיגוד, שר האוצר ושר התחבורה נמנעו מלהגיב על הסדר החוב שנקבע לצים, ולכן ההסדר עשוי להיכנס לתוקף כבר היום. העותרים מבקשים מהמדינה לנמק מדוע אישרה לכאורה שינוי באחזקותיה ולקיים דיון ציבורי בעניין", נכתב בכותרת המשנה.
מניית הזהב "היתה אמורה להשאיר בידי המדינה שליטה בחברה ובדירקטוריון" כדי "להבטיח אספקה של סחורות ותנועת אוניות לישראל בימי מצור, להבטיח הכשרה של עתודת הימאות המקומית ולפרוץ מחסומים של החרמות מכל סוג על-ידי מדינות זרות".
"צריך להיזהר משליטת גורם זר בתנובה", נכתב בכותרת הראשית של "ממון", המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות". הכותרת עטוית מרכאות, ציטוט של אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים. "ראש המוסד לשעבר נגד רכישת תנובה בידי ברייט-פוד הסינית", נכתב בכותרת הגג. "אפרים הלוי, שהוזמן לדיון בנושא שיתקיים בקרוב בוועדת הכלכלה: 'מדינת ישראל צריכה לשמור על הנכסים האסטרטגיים שלה, ותנובה היא כזו", נכתב בכותרת המשנה.
אגב, הלוי הוא אורח תדיר ב"ידיעות אחרונות". הוא מפרסם מדי פעם מאמרים במדור הדעות, ולאחרונה דו"ח שכתב הגיע לכותרת הראשית של העיתון. גם אז הנושא היה דומה: "לא לתת לסינים לבנות הקו לאילת".
אמת בפרסום
נורית קדוש כותבת ב"כלכליסט" על בדיקת מעבדה שערך משרד הבריאות למיץ תפוזים של חברת פריניב, ששווק כ"מיץ תפוזים 100% סחוט טבעי". הבדיקה העלתה כי המוצר מכיל רק 50% מיץ תפוזים, כי הוא מכיל צבע מאכל וחומר משמר, וכי החומר המשמר הוא חומר אסור לשימוש.
מקרו-כלכלה
העיתונים מדווחים כי הצמיחה במחצית השנייה של 2013 היא הנמוכה מאז 2009. "עם זאת: הצמיחה בישראל – מהגבוהות במדינות המפותחות", מדגישים ב"ישראל היום".
ענייני תקשורת
"ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול הצעת חוק של ח"כ עדי קול, האוסרת לפרסם את שמו או פרטיו המזהים של אדם בהליך אזרחי שבו נחשף מידע רפואי עליו, אלא אם כן בית-המשפט התיר את פרסומם. זאת, כדי למנוע פגיעה בפרטיות", מדווחת עדנה אדטו ב"ישראל היום".
ב"דה-מרקר" מפרסמים היום מאמר הלועג לפרסום של מרכז המחקר של הכנסת כאילו מיזוג שופרסל עם קלאב-מרקט היה אחראי לעליית מחירי המזון. לפי הכותב, פרופ' יעקב עמיהוד, הנתונים מעידים דווקא כי "האשמה באינפלציה בענף המזון אינה הריכוזיות בקמעונות המזון".
ב"גלריה" מפרסמים היום שנית טקסט של רותה קופפר על הסרט התיעודי "כאשר אני הולך". אתמול התפרסמה גרסה מקוצרת של הטקסט במדור "הערב" של המוסף.
ב"ידיעות אחרונות" מפרסמים תצלום בלעדי, נטול קרדיט, הנלווה לידיעה של איתמר אייכנר בכפולת האמצע של העיתון. הידיעה, הארוכה יחסית לנהוג בטבלואיד, עוסקת בדליפת מים מהתקרה בכנסת בזמן ישיבת הממשלה. התצלום מציג איש תחזוקה המטפס על שולחן הממשלה כדי לטפל בדליפה. הכיתוב מציין כי "שר האוצר נותר לשבת כרגיל". לא נכתב אם לפיד תיקן אחר-כך את הדליפה בעצמו, בעזרת כוח המחשבה בלבד.
ב"ישראל היום" מפרסמים ידיעה על כך שאחד הפובליציסטים הבולטים בעיתון, המומחה לאוונגליזם דרור אידר, זכה בפרס ביקורת התקשורת של אגודת זכות הציבור לדעת. במקביל זכה גם עיתונאי "גלובס" אלי ציפורי בפרס של העמותה. על טקס קבלת הפרס ניתן לקרוא כאן.