שבק חיים

הודעתו של ניצב מנשה ארביב על פרישתו ממשטרת ישראל מעפילה לראשי כל שערי העיתונים, למעט "ידיעות אחרונות". הקצין, שרק לאחרונה כינס עיתונאים כדי שיתעדו אותו יוצא לריצה חריגה בפארק הירקון (ועל-ידי כך ישתכנעו ששום דבר חריג לא קורה בחייו), החליט לכנס שוב את העיתונאים, והפעם שלא על מנת להתעמל מולם.

המסגור אחיד: התפנותו מהבמה של קצין המשטרה תקל על ההחלטה להעמיד לדין את הרב יאשיהו פינטו, החשוד במתן שוחד לקצין אחר, אפרים ברכה. בשבועות האחרונים, כך מוסבר בכל העיתונים, ניהל פינטו משא-ומתן עם היועץ המשפטי לממשלה על התנאים שבהם יואיל לסייע בחקירת ארביב. כעת, עם פרישתו של הקצין, הצורך ברב הפך דחוף פחות. "ההערכה היא כי מאחר שלפינטו אין עתה שום קלף ביד, יוגשו כתבי האישום החמורים נגדו", מסכמים כתבי "ישראל היום" איציק סבן, עדנה אדטו ויהודה שלזינגר את דיווחם.

מנשה ארביב מודיע על פרישתו ממשטרת ישראל, 9.2.14 (צילום: פלאש 90)

בידיעה החדשותית המרכזית של "הארץ" מדווחת רויטל חובל ממפגש העיתונאים שכינס אתמול ארביב ומציינת כי המשא-ומתן עם פרקליטיו של פינטו נמצא בשלב מתקדם "וייתכן שבסופו ייחתם הסדר טיעון עם הרב שיכלול הקלות מסוימות".

"התרגיל של פרקליטי פינטו שבק חיים, ובמאזן הסופי נדמה כי הם גרמו נזק ללקוח שלהם יותר משהועילו לו", מעריך גידי וייץ ב"הארץ". "הציבור הרוויח מהמהלך הכושל הזה כשנפטר מקצין בלתי ראוי, שלוהק בטעות לתפקיד רגיש מאוד". לדבריו, "מינויו של ארביב הוא חרוז נוסף בשרשרת הכשלונות של דנינו".

בהמשך טורו יוצא וייץ להגנת הקצין ברכה וכותב כי זה השתמש ביחסיו עם הרב לצרכיו וקיבל ממנו מידע שסייע לו בחקירות, הן של ראש עיריית רמת-גן צבי בר, "ובהיבט מסוים אך משמעותי של פרשה נוספת מוכרת מאוד, שהתנהלה נגד איש ציבור בכיר ביותר".

במאמר נפרד בעיתון עוסק הפרשן אמיר אורן בתחביב האישי השני שלו, מעבר למשחקי מלים – מינויים של בכירים במערכות השלטון בישראל. אורן ממליץ למנות את ברכה, דווקא את ברכה, במקומו של ארביב לראש יחידת להב 433.

בשני העיתונים שלעיל מוזכרים גם מינויים שביצע לאחרונה הרב פינטו. ב"ישראל היום" מדווח כי עורכי-הדין עופר גולן ומעין נווה התמנו "למנהלי התקשורת המשפטית" של הרב ופרקליטיו. ב"הארץ" מדווח כי נוסף לכך שכר הרב את שירותיו של יועץ התקשורת יובל לידור, כדי שיסייע לו במערכה הציבורית.

עיתונאי "מעריב" שלום ירושלמי אינו זקוק לתיווכם של עורכי-דין ויועצי תקשורת מטעם הרב פינטו. הוא עצמו מקורב לרב ומגדיר אותו כחבר זה 16 שנה. הבוקר מביא ירושלמי בכפולה הפותחת של "מעריב" את עמדתו של הרב ("מבחינת הרב פינטו, ניצב ארביב הוא סמל השחיתות"), וזאת בטור שנפתח בגילוי נאות על היחסים ביניהם ("הוא ידיד שלי, כפי שאני חוזר ואומר"). הקרבה לרב מאפשרת לירושלמי להביא מידע גם מפי מקורבו של פינטו, בן-ציון סוקי, שאומר לו כי גם בימים אלה הוא מעביר למח"ש עדויות על מעשיו של ניצב ארביב.

נורות אדומות

הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות" מבשרת על "שביתה כללית בהדסה". אחרי שאתמול התמקד העיתון בקידום מעמדו של שר החוץ אביגדור ליברמן בעיני ציבור מצביעי המרכז והשמאל, מתפנה היום העיתון לדווח בכפולה הפותחת על המשבר החריף הפוקד את בתי-החולים בעין-כרם והר-הצופים. הסיקור קצר ושטחי, כפי שמורגלים קוראי עמודי החדשות של הטבלואיד לקבל. רובו מוקדש למחאת עובדי הדסה ולמחאות הזדהות של עובדים בבתי-חולים אחרים.

גם הבוקר, המעוניינים לקבל מידע מפורט ומעמיק על הנעשה במדינת ישראל חייבים לפתוח את עיתוני הכלכלה.

הפגנת עובדי הדסה מול משרד ראש הממשלה בירושלים, 9.2.14 (צילום: יונתן זינדל)

ב"כלכליסט" מדווחים מיקי פלד ושאול אמסטרדמסקי על תוכני הפרוטוקולים של דירקטוריון הדסה שהגיעו לידיהם. הפרוטוקולים, בין דצמבר 2011 לדצמבר 2012, "מצביעים על הניתוק המטריד של הדירקטוריון מהמצב בשטח", הם כותבים.

כך, לדוגמה, בדצמבר 2011 העיר המנכ"ל דאז אהוד קוקיה כי תקציב 2012 מכיל גירעון תקציבי של כ-11.6 מיליון שקל. מי שכיהן כסמנכ"ל הכספים, מנחם כץ, אמר כי "התחזית לגירעון בתזרים המזומנים לסוף 2012 היא 5 מיליון שקל". בתוך זמן קצר קפצו תחזיות הגירעון בצעדי ענק. מי שמתעניין בנושא ימצא בכתבה המלאה של השניים חומר קריאה מרתק.

בידיעה קצרצרה נפרדת מציין פלד כי ראש הממשלה נתניהו שומר על שתיקה ביחס לנעשה בהדסה, ומוסיף: "לא מן הנמנע כי אחת הסיבות לכך היא העובדה שנציגת ארגון נשות הדסה בישראל אודרי שמרון נשואה לעו"ד דוד שמרון, בן-דודו ומקורבו של ראש הממשלה".

ב"דה-מרקר" משוחחת הילה ויסברג עם רואה-החשבון יהודה מוטרו, יו"ר ועדת הביקורת במרכז הרפואי הדסה בירושלים, גוף הפועל בנפרד מהדירקטוריון. "בתקופתו של פרופ' שלמה מור-יוסף כמנכ"ל, עד 2011, ראינו גירעון של מיליונים בודדים, סכומים שאפשר לחיות איתם", הוא אומר לה. "לא היה שם שום דבר שצריך להדליק נורות אדומות. אחר-כך, בתקופתו של המחליף פרופ' אהוד קוקיה, צץ סכום חדש שלא הבנו מהיכן הגיע – גירעון של 200 מיליון שקל ב-2013, וכשהגיע המנכ"ל השלישי, אביגדור קפלן, לפתע דובר על גירעון מצטבר של יותר ממיליארד שקל. כשצץ הסכום של ה-200 מיליון מאוד כעסתי". בתשובה לשאלה "הסתירו מכם מידע?" משיב מוטרו: "אולי לא הבליטו מידע שהיה צריך להבליט".

"השאלה הגדולה היא כמובן אם המשבר העמוק הזה ייהפך גם להזדמנות, ואולי אף יטלטל לא רק את הדסה – אלא את מערכת הבריאות כולה", כותבת רוני לינדר-גנץ בטור דעה המקבל את הכותרת הראשית של העיתון. "הסיפור של הדסה הוא אמנם סיפור ייחודי במידה מסוימת, בגלל מבנה הבעלות שלו, בית-חולים פרטי-ציבורי שנמצא בבעלות עמותה; בגלל מרכיב השר"פ שלא קיים בשאר בתי-החולים; ובגלל המבנה התאגידי, שכולל דירקטוריון ולא פיקוח ממשלתי. אך זה יהיה פספוס להסתכל עליו כעל מקרה פרטי ולא מייצג".

"גלובס" מקדיש את ארבע הכפולות הפותחות שלו ל"פשיטת הרגל של הרפואה הציבורית", כשבמרכזן טורי פרשנות של שניים מכותביו הבכירים וראיון עם מנכ"ל הדסה אביגדור קפלן.

"אם יש מסקנה אחת חותכת מההתרחשויות האחרונות היא שבתי-החולים אינם יכולים להתנהל על-ידי חברי המועדון, כלומר חברי המועדון הרפואי", כותב סגן עורך "גלובס" אלי ציפורי בטור נרחב התופס את כל הכפולה הפותחת (וחלק עיקרי ממנו מודפס בשער העיתון). הביטוי "המועדון", שמאפיין את השיח של העיתון המתחרה "דה-מרקר", משמש את ציפורי במקרה זה כדי לצאת נגד "המנהלים-רופאים", שלדבריו "מפתחים זהות אינטרסים גדולה מדי עם המועדון שלהם ופחות מדי עם המועדון הגדול יותר של לקוחותיהם, כלומר ציבור האזרחים, ציבור החולים".

כמו ב"דה-מרקר" (וב"ישראל היום"), גם ב"גלובס" מבקרים בחריפות את הסדרי השר"פ (שירותי רפואה פרטיים) בהדסה. ציפורי מציין כי בשש השנים האחרונות הגיעו הכנסות הדסה מהשר"פ לכ-1.4 מיליארד שקל, ומהם הגיעו כ-1.2 לכיסם של הרופאים. "תארו לכם שהחלוקה היתה אחרת, נניח 50%-50%, זה אומר שבבית-החולים היו נותרים 700 מיליון שקל, ובמקום זה נותרו 200 מיליון שקל (ההפרש, כחצי מיליארד שקל, זה סכום החילוץ המוערך על-ידי המדינה)".

במאמר נפרד קוראת הפרשנית סטלה קורין-ליבר לשרת הבריאות יעל גרמן להדק את הפיקוח על בתי-החולים בישראל. נוסף לכך יוצאת קורין-ליבר נגד תרבות העבודה הקלוקלת שנוצרה בבית-החולים. "שוב מתברר, הפעם בפרטי פרטים, שהמונח 'עבודה מאורגנת', שאמור היה להיות סמל לאחווה, שיתוף, עזרה הדדית ותמיכת החזק בחלש, הפך במקומותינו, בעזרת ההסתדרות, פוליטיקאים מימין ומשמאל ועם הזמן גם שופטי בתי-הדין לעבודה, לסיסמה שמשמעותה: בואו, חברים, ונמצוץ ביחד את הציבור עד שיתרוקן כיסו ותצא נשמתו", כותבת קורין-ליבר.

לפסקה זו משמעות מיוחדת לנוכח המשבר שפרץ אתמול ביחסים בין הנהלת "גלובס" לבין עובדי העיתון, המאוגדים בארגון העיתונאים שבחסות ההסתדרות.

קריקטורה של עיתון

מסע יחסי-הציבור של "ידיעות אחרונות" למען שר החוץ אביגדור ליברמן ממשיך הבוקר. אם אתמול התמקד המסע בעמודי החדשות, שפיארו את המהפך שכביכול עבר לאחרונה שר החוץ, הבוקר מגויסים המדורים המגזיניים.

בקריקטורה שמתפרסמת במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" (גיא מורד) נראה ליברמן משחק בכדור עם השרה ציפי לבני ומזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי. על ספסל לידם יושבים השרים יעלון ובנט. "מה הסיפור עם אביגדור?", שואל הראשון. "נראה לי שהוא קם על צד שמאל השבוע", משיב השני.

שאלת היום במוסף "24 שעות" היא "האם אתם מאמינים לשינוי בעמדות של ליברמן". מרב בטיטו משיבה בחיוב ("הישראלי המותש ממשאים-ומתנים שכשלו מחפש מנהיג אמיץ, אחד שלא מתבייש לזגזג"). חגי סגל משיב בשלילה ("ליברמן כבר עשרים שנה בפוליטיקה, אבל מעולם לא מימש את מצעו הימני").

בשער "מקור ראשון" מדווח זאב קם על ביקורת שמטיחים "מקורבי בנט" בשר החוץ: "ליברמן עקף את ציפי לבני מצד שמאל". בהמשך הידיעה מובא ציטוט מפי ליברמן עצמו, ששם ללעג את מסע יחסי-הציבור של "ידיעות אחרונות". "ליברמן זה אותו ליברמן", אמר שר החוץ בגלי-צה"ל. "הדברים שאמרתי לגבי שלמות הארץ והעם נאמרו ונכתבו על-ידי כבר ב-2004. ההפתעה מצד התקשורת היא כנראה בשל דעות קדומות".

העולם הבוקר

מדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" בגליון הבוקר מלמד על מצבו העגום של העיתון. ידיעה על החלטת אזרחי שווייץ להגביל את מספר האזרחים הזרים מהאיחוד-האירופי שיוכלו לעבוד ולגור במדינה (דניאל בטיני) נדחקת לתחתית העמוד. בראש מדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעה המבוססת על דיווח ב"דיילי טלגרף" (הקרדיט הרשמי הוא "סוכנויות הידיעות"), ולפיה באיראן יקיימו מעתה בדיקות פתע בליגת הכדורגל לנשים לאחר שהתברר שכמה שחקניות התגלו כשחקנים שנמצאים באמצע תהליך של שינוי מין. קוראי המדור מוזמנים הבוקר ליהנות גם מידיעה שלישית, קצרה, המביאה את החדשות הטריות ביותר מדנמרק – ג'ירף הוצא להורג בירייה.

המדור במתכונתו הנוכחית דומה מאוד למדור "מסביב לעולם" שבמוסף "24 שעות" של העיתון, העוסק באיש עם זנב, חרם מין בטוקיו ופסל משוקולד של האפיפיור. הוא יכול לשמש דוגמה מאלפת לאלה שממליצים למי שמעוניין להבין טוב יותר את העולם שבו הוא חי להימנע ראשית לכל מקריאת עיתונים וצפייה במהדורות החדשות בטלוויזיה.

בשולי החדשות

שלומית צור דיווחה אמש ב"גלובס" כי ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק רכש חמש דירות ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב תמורת כ-12 מיליון שקל. עופר פטרסבורג מדווח הבוקר בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" כי "על-פי הערכות מקורביו, נראה כי ברק שוקל לאחד בין הדירות, שמתפרסות על חצי קומה, ולהתגורר בהן". פטרסבורג מציין בהמשך כי כאשר נפרד ברק מדירתו במגדלי אקירוב, הסביר זאת בטענה כי "מקום מגורים זה גורם לתחושת ניכור וניתוק מחלקים רחבים בציבור".

ד"ר אבשלום קור לועג בטור המתפרסם ב"ידיעות אחרונות" להחלטה להכליל את השמות בלוך ושלזינגר ברשימת השמות היהודיים-ספרדיים. "בדיחה", הוא מכנה זאת. אולי ההסבר ל"בדיחה" הוא שבניגוד לדברי ד"ר קור, הרשימה לא פורסמה "על-ידי הרשויות בספרד". כך לפחות טוען הבלוגר בן סויסה, בבלוג "מד-בן". "לא קיימת רשימה רשמית של שמות שפורסמה על-ידי ממשלת ספרד", אמר לו ג'ף מלכה, מומחה לגיניאולוגיה ספרדית, שמופיע ברשימה כאחד ממקורותיה. "הרשימה שמסתובבת באינטרנט הורכבה ללא אבחנה על-ידי 'מישהו', משמות שהוא מצא באתר שלי ובאתרים נוספים. למיטב ידיעתי אין לממשלה הספרדית קשר לרשימה – וכך גם לא לי".

ב"הארץ" מדווח רועי צ'יקי ארד מכנס תמיכה שנערך בקריית-טבעון לכבודה של ספיר סבח. "בכל הסיפור יש גם הרבה מהמשיכה לסלבריטאות", הוא מאבחן. "אדם ורטה הוא אנס, ואת נתת לו בעיטה בביצים", אמר באירוע המוזיקאי דודו אלהרר ("בקולו הנעים"). ברוך מרזל הוסיף: "הייתי במלחמת לבנון. אף אחד מהאויבים שלי לא יכול היה להגיד אם הייתי מוסרי או לא, כי הם לא נמצאים כבר". לדברי ארד, בתגובה לכך "הקהל שאג מצחוק".

ענייני תקשורת

לי-אור אברבך דיווח אמש ב"גלובס" כי ועדת לנדס תמליץ ככל הנראה על שלושה ערוצים בשידור הציבורי – עברי, ערבי וערוץ לילדים.

ביום חמישי צורף למנויי "ידיעות אחרונות" קונטרס תחת הכותרת "מגזין פסטיבל חגיגי". היה זה מוסף שנועד לקדם את פסטיבל "דרום אדום", המתקיים בימים אלה בצפון הנגב. הבוקר מוקדשת לאותו הפסטיבל כתבת השער במוסף "מסלול" של "ידיעות אחרונות", מוסף שמוצג כמעין צ'ופר למנויי העיתון.

ב"מעריב" מקדמים בזמן האחרון במדור ממותג את נושא איכות הסביבה, יוזמה מבורכת. אלא שבתוך כך הם מקדמים הבוקר גם את תאגיד קוקה-קולה, וזאת באמצעות ידיעה חדשותית המקבלת את כותרת הגג "המשקה השחור מצטרף לטרנד הירוק". השפעתם השלילית של בקבוקי המשקאות המוגזים על הסביבה היא גורם מרכזי במעבר של צרכנים רבים לבקבוקים רב-שימושיים, כמו אלה שמשווקת חברת סודה-סטרים (הקשורה בקשרי בעלות ל"מעריב"). מצד אחד, כשהעיתון מדווח על סודה-סטרים הוא אינו כולל גילוי נאות על קשריו. מנגד, כשהעיתון מדווח על המתחרים, הוא מעמיד את עצמו לרשות מערך יחסי-הציבור של החברה. הקוראים מפסידים בשני המקרים.

רחלי בינדמן מדווחת במוסף "השוק" של "כלכליסט" כי איש יחסי-הציבור רונן צור מתכנן קמפיין חד עבור חברי בתי-ההשקעות החברים בבורסה. בינדמן מפרטת את השלבים המתוכננים בקמפיין של צור.

מכתב למערכת מאת רוזינה דובליאטוב, סטודנטית מאוניברסיטת תל-אביב, מתפרסם הבוקר במקביל ב"ישראל היום" וב"ידיעות אחרונות".

דני ספקטור מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי העיתונאי דן עופרי, שערך בעבר את המוסף הכלכלי של העיתון, נפטר. לאחר פרישתו מהעיתון, כותב ספקטור, שימש עופרי עורך העיתון בהונגרית "אוי קלט". הלווייתו תיערך היום בשעה 15:00 בקריית-שאול.

בתחתית עמ' 5 של "הארץ" מתפרסמת תיבה תחת הכותרת "תיקון והתנצלות", וזאת בשל העובדה שאתמול פורסם בעיתון מאמר מאת ניבה לניר שהתייחס ברצינות לפרסום סאטירי על מועצת-יש"ע.