חידה בלשית לקורא המתקדם: ביום שישי האחרון (31.1.14) התפרסם בספורט "ידיעות אחרונות" סיקור הפסדה של מכבי תל-אביב לריאל מדריד מאת רפאל נאה. בטור סמוך התפרסמה פרשנותו של אריה מליניאק. שני הקטעים היו זהים כמעט מלה במלה. מי באמת כתב את הטקסט הכפול וכיצד הפרסום השגוי אירע?
אינסטינקטיבית, ההנחה היא שהמעמד/ת הניחו בטעות אותו טקסט בשני המקומות. לחץ הדדליין מנע מעורך העמוד להעביר מבט אחרון. ובכל זאת, אם מעיינים היטב בשני הטקסטים הזהים לכאורה, מבחינים שיש ביניהם הבדלים קטנים.
בטור של מליניאק נכתב, למשל: "גם לקבוצה הכי טובה יש כנראה נקודות תורפה". בטור של נאה: "גם לקבוצה הטובה ביותר יש כנראה נקודות תורפה". בטור בחתימת מליניאק נכתב: "כל הקרדיט להגנה של מכבי", ונאה, או שלא, חידד: "כל הקרדיט אמש מגיע להגנה של מכבי". מליניאק פירגן: "דייוויד בלאט ניהל את המשחק מצוין", ונאה כתב: "בלאט ניהל כאמור את המשחק מצוין". התוספת של המלה "כאמור" שגויה; עד לאותה שורה לא נכתב על בלאט דבר.
הטור הכפול בספורט "ידיעות אחרונות", 31.1.14
יש עוד דוגמה או שתיים להבדלים פעוטים בין הגרסאות, מה שמעלה על הדעת את האפשרות שמדובר בשלבים שונים של שכתוב של אותו טקסט ממש. משמע, נראה שבכל זאת היה מעט זמן להגהה.
ביום ראשון פורסמה בספורט "ידיעות", במקום צנוע ומרוחק, "הבהרה" לקונית קצרה, שהסתיימה בהתנצלות.
הסיפור מאחורי הפשלה הוא כזה: מליניאק שלח את טור הפרשנות שלו פעמיים בהפרשי זמן של כמה דקות. עורך אחד ערך את הטור הראשון ושלח אותו לעימוד. עורך אחר במשמרת, שקיבל את הטור הנוסף, סבר שמדובר בסיקור המשחק של נאה. כך נולדה הטעות שהיתה לשיחת היום בין קוראים רבים וזכתה לאזכורים ברשת (הנה אחד מהם, ב"דה-באזר").
לא היתה זו התקלה הבולטת היחידה באותו סוף-שבוע. למחרת במוצ"ש, 1.2.14, קיבלתי sms שלפיו העיצומים של עובדי one עלו כנראה מדרגה: כבר חצי שעה שהאתר תקוע עם אותן ידיעות. הכותרת הראשית בישרה: "דקה 63, הפועל תל-אביב – רמת-השרון 0:3", ומדובר במשחק שנגמר זה מכבר.
הכותרת הזו ואייטמים נוספים נותרו כמות שהם כשלושת רבעי שעה. המשחק הסתיים, אחרים החלו, אבל one נותר תקוע הרחק מאחור. בירור העלה שאין מדובר בעיצומים, אלא בשרת שנפל ועכשיו האיש הטכני הולך להרים אותו. מתברר שהשרת היה כבד מדי. כעבור זמן קצר נפל האתר לגמרי למשך כשעתיים. בסיכומו של דבר היה one משותק או לא מעודכן כשלוש שעות. פעילותו דרך הסלולר, לעומת זאת, לא נפגעה.
הכותרת הראשית של one תקועה על משחק שהסתיים, 1.2.14
בכל אותן שעות שבהן היה one משותק, ומדובר ביום הלחוץ ביותר, שבו מתקיים מחזור בליגת-העל בכדורגל, לא קיבלו הקוראים שום הסבר, למשל כתובית כמו זו שהיתה עולה בזמנים היפים כשערוץ 1 הושבת והמסך בישר: "עקב עיצומים". גם כש-one חזר לפעילות לא טרחו מנהליו להתנצל בפני הקוראים.
אולי סברו באתר שאין צורך בהסבר או בהתנצלות כי הם לא חייבים לקוראים שום דבר. הרי מדובר באתר חינמי, שממילא מפגר טכנולוגית גם בימים שהוא לא נופל: מנוע החיפוש שלו, למשל, נחשל ואטי, וטוקבקים יכולים להיעלם בהמוניהם מכתבות ישנות. וממילא מדובר בכשל וירטואלי: מרגע שנפתר, אין לו זכר אלא בזכרונם הקצרצר של הקוראים, שעל הדמנציה שלהם סומכים ב-one גם בימים שהאתר מתעדכן בכל דקה. פרסום ראשון מתברר כפרסום שני? סקופ מתגלה כספין של בוחשים בקדירה? ידיעה חדשותית היא בעצם קידום מכירות של מקורב לאתר? הכל זורם ונשכח, עד לעונג הבא.
כשאתר חדשותי נופל לשעות ארוכות ואיש ממנהליו אינו טורח לעשות מזה עניין, המסר שעובר לקוראים הוא של היעדרות. היעדרות של מקצועיות, של כבוד לקוראים, אפילו של דאגה קלה לתדמית. אלה, יש להודות, נעדרים מהאתר גם בימים כתיקונם. מראית עין של אתר חדשותי תקין, עם סטנדרטים מקצועיים מקובלים ויחסים הוגנים עם הקוראים, היא האחרונה בדאגותיו של one, שלא פעם מתייחס לאתר שלו כאל מכשיר לצרכים פנימיים, גבוה מעל ראשי צרכניו.
ואולי זה עוד אחד מסימני הזמן שבו עיתונות הדפוס ניגפת מפני עיתונות הרשת. הטעות הקשה שאירעה ב"ידיעות אחרונות" תישאר בארכיונים לדיראון עולם, ולכן טרח העיתון בהבהרה, אם כי אפשר היה לצפות כי יעניק לה מקום גלוי יותר. ברשת טעויות, כמו גם נפילת אתרים, ואיתם כל סוגי הכשלים, כולל אלה הנגועים בחוסר מקצועיות או בהעדר אינטגריטי, נחווים כבלונים פורחים באוויר. רגע הם כאן, רגע הם בשומקום.
ערכים כמו אמינות, מקצועיות, נאמנות לקוראים, מנוסחים מחדש, תוך כדי תנועה, ולא פעם, תוך פיחות הולך וגדל. כדי להמשיך להתעקש על ערכים "ישנים" במציאות שבה "תקשורת" מתרחשת במקביל למסך הפרטי, כל הזמן, ונחווית בכל רגע נתון, ולא בזמן מיוחד המוקדש לדפי הנייר הישנים ליד שולחן הקפה או בכורסה, יש צורך ביושרה שאינה תלויה בדבר. וזהו מצרך ההולך ואוזל מן השוק.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il