השיחות נמשכות

העיתונים ממשיכים גם היום למקד את תשומת לבם בחילופי דברים טקסיים בין שני גברים לבנים עשירים. "מקורבי רה"מ: הממשלה יכולה להמשיך בלי בנט", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". "סביבת נתניהו: רה"מ לא הקים את פורום התשיעייה בגלל ההדלפות של בנט", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". "ראש הממשלה הגיב אמש לתקיפות בנט: 'רוב הציבור לא רוצה מדינה דו-לאומית – וגם אני לא'", נכתב בסופה של כותרת המשנה לראשית של "הארץ". "ידיעות אחרונות", היחיד שאינו מקדיש מקום בשער לפרק הנוכחי בסדרת המהלומות המילוליות בין ראש הממשלה לשר הכלכלה, מפרסם בעמ' 4 ידיעה תחת הכותרת "נסתדר בלי בנט", ציטוט של נתניהו.

כזכור, הסדרה הנוכחית החלה לאחר שאחד מיועצי נתניהו אמר לסוכנות ידיעות בשמה של לשכת ראש הממשלה כי נשקלת אפשרות להשארת מתנחלים תחת ריבונות פלסטינית במקרה של הסכם שלום, והעיתונים פירסמו בהבלטה רבה את תגובתו של בנט, שהאשים את נתניהו ב"אובדן עשתונות ערכי". רק "ישראל היום" החל לקדם, עוד באותו יום, את האופנסיבה של נתניהו ולפיה הצהרתו הראשונית של היועץ היתה בכלל "בלון ניסוי" שנועד לגרות את הפלסטינים לחשוף את סרבנותם. אם כן, אחרי שמקורבי רה"מ עצמם העידו כי הם משקרים בלי למצמץ בעניינים מדיניים גורליים, מדוע הם ממשיכים להיות מצוטטים בכותרות הראשיות של העיתונים?

ישראלינה

"הפער לא נסגר: האשכנזים מרוויחים יותר", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", המבוססת על דו"ח של מרכז אדווה ומפנה לסיקור במוסף הכלכלי "ממון". "ב-12 השנים האחרונות הפער בין שכירים אשכנזים למזרחים הצטמצם רק במעט", נכתב בכותרת המשנה לראשית על שער המוסף. "לפי דו"ח אדווה, עובד אשכנזי מרוויח בממוצע 42% מעל השכר הממוצע. מחברי הדו"ח: יש אומת סטרט-אפ ויש ישראל של מטה". על אף שהמידע זוכה לכותרת ראשית בקונטרס החדשות ובמוסף הכלכלי, הידיעה עצמה, של נטלי גרויסמן, קצרה ואינה מלווה בהרחבות או בפרשנות.

כפולת העמודים הפותחת של העיתון מוקדשת בכלל לנושא אחר: תחת הכותרת (באותיות ענק אדומות) "אשת חיל" מדווח יוסי יהושוע על "שיא חדש" בגיוס בנות דתיות, זאת חרף העובדה ש"בכירי הרבנים יצאו בהצהרות נחרצות נגד גיוס נשים". את הדיווח מלוות שלוש תמונות גדולות של חיילות לבושות חצאית כשפניהן מפוקסלות.

במערכת החינוך

"מכת מדינה: נערים עם סכינים", נכתב בכותרת במעלה שער "ישראל היום", המפנה לדיווח על קבוצת נערים שארבה לנער אחר ודקרה אותו משום שקיים קשרים רומנטיים שלא היו לרוחם. את הדיווח עצמו מלווה טור פרשנות, של "חוקרת ומרצה באוניברסיטת אריאל בשומרון", הקושרת בין ההסלמה, לדבריה, באלימות בני נוער לבין הקביעה כי "ישראל הפכה לחברה תחרותית" וכי הדרך לתקן זאת היא הקניית "ערכים".

שר החינוך שי פירון, שהואשם לאחרונה, על רקע פרשת השימוע למורה אדם ורטה ברשת אורט, כי הוא מתנהג בפחדנות כשהוא אינו משמיע את דעתו בסוגיות שנויות במחלוקת, מצוטט הן בכותרת המשנה על שער "ישראל היום" והן בכותרת המשנה לדיווח ב"ידיעות אחרונות" כשהוא מגיב לתקרית. השר, כך עולה מהדברים, אינו רואה בעין יפה סכינאות בקרב בני נוער וקורא "לעצור ולעשות חשיבה מחודשת".

שר החינוך שי פירון (מימין) ושר האוצר יאיר לפיד במסיבת עיתונאים שבה הודיעו על תוכנית הקייטנות הממלכתיות, 28.11.13 (צילום: יוסי זליגר)

בעמ' 12 ב"ידיעות אחרונות" מדווחת אדוה כהן על מעצר של מורה לחינוך מיוחד ו"צעיר בן 23" "שקבעו להיפגש למטרות מין עם נער בן 14 שהכירו באינטרנט". מהתיאור בידיעה – "המעצר התאפשר בעקבות תלונה שהתקבלה במשטרת גבעתיים על-ידי אדם שהתחזה לנער באינטרנט" – עולה כי מדובר באבי דוביצקי, מפליל סדרתי של פדופילים שנחשף לאחרונה בתקשורת. באותו עמוד מדווח מאיר תורג'מן כי מורה לספורט חשוד שצילם את תלמידותיו בחדר ההלבשה. תמר טרבלסי-חדד מדווחת כי במהלך 2013 הורשעו חמישה מורים בתקיפה מינית של תלמידים.

בעמ' 16 של העיתון מדווחת טרבלסי-חדד על בחינת בגרות בתורה שבעל-פה בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים. הבחינה כוללת מאמר של הרב יעקב אריאל, המשפיל "רווקות חד-הוריות שבחרו להביא ילד בהפריית מבחנה". בין היתר מוגדרים הילדים במאמר כ'יצורים חסרי זהות שעלולים להזדקק לטיפול נפשי צמוד".

הכסף שלנו

"החשד: צמרת שוק ההון הישראלי הריצה מניות", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט". "חשד לעסקאות תרמיתיות במאות מיליוני שקלים", נכתב בכותרת הגג לדיווח הפותח את מדור שוק ההון ב"כלכליסט". "משה גולדמן, שכיהן כמנהל ההשקעות הראשי של קופת הגמל גדיש בפסגות, יחד עם שאול מאור ממאור-לוסקי והדר אושרת, חשודים בגריפת רווחים של לפחות 11 מיליון שקל לכיסם על חשבון כספי העמיתים. השלושה נעצרו ושוחררו בתנאים מגבילים".

"שוב בכירים מבין האנשים שתפקידם לנהל לנו את הכסף שישמש אותנו לעת פרישה גורפים לכאורה מיליוני שקלים לכיסם – על חשבוננו. ושוב לא מדובר בתופעת שוליים: אם חשדות אלה יתגלו כנכונים, ניתן יהיה לקבוע כי טובת העמיתים בחברת הגמל הגדולה בישראל היא לא פרמטר", כותבת אלי אפללו בטור פרשנות, ומציעה לחייב "כל מי שמנהל כספי ציבור" לעבור בדיקת פוליגרף שנתית, כנהוג במקומות עבודה אחרים, דוגמת משרד החוץ.

"סיכום 2013: אוהבי הסיכון השיגו תשואות גבוהות ב-3% מהסולידיים", נכתב באותו מדור בסקירה של אנליסטית ומנכ"ל של חברת השקעות.

חברת השפע

אתמול אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת הרחבה של חוק איסוף פסולת אלקטרונית, וב"כלכליסט" כותב גיל קליאן כי שנתיים לאחר החלת החוק המקורי, "רוב החברות לא יצרו קשר עם תאגיד מחזור האריזות". "מי שהיתה יכולה לזרז את התהליך היא מדינת ישראל", כותב קליאן, "אילו היתה נוקטת צעדים חריפים יותר נגד מאות היצרנים והיבואנים" שאינם מקיימים את הוראות החוק. לפי "כלכליסט", מבין מאות חברות מפרות חוק, רק תריסר נקנסו.

באותו גיליון מדווחת אורנה יפת כי כשנה לאחר פתיחת קניון גדול נוסף בבאר-שבע, מתברר כי "הצפה של חנויות גרמה לירידת עשרות אחוזים בפדיון". "יותר מדויק לדבר לא על ירידה, אלא על התרסקות. יש פה חנות לכל תושב", מצטטת יפת "סוחר ותיק". מצוטט אחר הוא "גורם בעולם הקניונים" שאומר ליפת: "לעירייה טוב שפותחים קניונים, כי זה עוד ארנונה ומקומות עבודה. גם אם כל בתי-העסק יפשטו רגל, עדיין העירייה תקבל ארנונה".

קורבנות

"כבני-אדם אנחנו קורבנות של עצמנו באיזושהי צורה", מצטטת שני ליטמן ב"גלריה" של "הארץ" את במאי הקולנוע יוסף פיצ'חדזה. "אנחנו אוהבים לומר שאנחנו קורבנות של מערכת. אנחנו אוהבים לדבר למשל על המצב החברתי-כלכלי בארץ, שהוא קשה מנשוא. ולמרות זאת אותה מפלגה ואותו ראש ממשלה שהביא אותנו למצב הזה נבחרים שוב ושוב. אז קורבן של מי אנחנו? של המפלגה ושל ראש הממשלה הזה, או שאנחנו קורבן של עצמנו? למה אותו בן-אדם שקשה לו לקנות קוטג' הולך לקלפי פעם בארבע שנים ושם תמיד אותו הפתק?".

במדור חדשות החוץ של "דה-מרקר" מדווח כי נשיא ארה"ב ברק אובמה לא יחכה לאישור הקונגרס ויעלה את שכר המינימום לעובדי קבלן ממשלתיים בצו נשיאותי, וכי המיליארדר האמריקאי טום פרקינס, שהשווה את היחס לעשירים בארה"ב ("רדיקליות פרוגרסיבית") לזה שקיבלו היהודים מהמשטר הנאצי ("ליל הבדולח") – התנצל ("בחירת מלים נוראית"). עוד בעמוד, טור מתורגם מה"ניו-יורק טיימס" של פול קרוגמן, המגיב לפרקינס: "אם העשירים בלחץ, כנראה אנחנו עושים משהו נכון".

חולשת מטבע

ד"ר קרנית פלוג (צילום: מרים אלסטר)

חילופי אישים בבנק ישראל, וחילופים גם במשחק התפקידים של הסיקור העיתונאי את הבנק: "דה-מרקר", שלו היו יחסים טובים עם הנגיד הקודם סטנלי פישר (או לפחות עם יחצנו זמיר דחב"ש), הולם בבנק בכותרתו הראשית: "בנק ישראל בלחץ: רכש חצי מיליארד דולר בתוך יומיים"; "נגידת בנק ישראל מצהירה שלא תקבע רצפה לשער הדולר – אך מאז עזיבת פישר רכשה 3.6 מיליארד דולר והגדילה את יתרות הבנק ליותר מ-82 מיליארד דולר".

ב"כלכליסט", לעומת זאת, שהפגין לעומתיות יחסית לנגיד הקודם (והאשים בכתבה בולטת את יחצנו בניגודי עניינים), מאשימים לא את הנגידה, אלא את הדולר: "הדולר מסרב לעלות", נכתב בכותרת הגג לסקירה של אמנון אטד בעמ' 9 של העיתון: "בנק ישראל הסיר השבוע את הכפפות במלחמתו בהחלשת המטבע המקומי, ורכש ביומיים האחרונים דולרים בהיקף חריג".

הקובייה של דנקנר

"עו"ד צמרת נשכר על-ידי טייקון מרושש לתפירת הסדר חוב תקדימי" היא הכותרת שנבחרה על-ידי עורכי "דה-מרקר" לידיעת מעקב אחר הקורות את נוחי דנקנר בימים שאחרי אובדן השליטה בתאגיד אי.די.בי. "נוחי דנקנר שכר את עו"ד ליפא מאיר כדי לפתור בעיה מעיקה – חוב אישי של כ-600 מיליון שקל שאין לו כל דרך להחזיר". מיכאל רוכוורגר מזכיר שחלק מהכסף (200 מיליון שקל) ניתן לדנקנר כהלוואה על-ידי מנכ"ל הפועלים ציון קינן בזמן שאי.די.בי היתה כבר על הקרשים, ומזכיר גם כי דנקנר מתגורר באחוזה בשווי 40 מיליון שקל (שדנקנר העביר לאחרונה מחצית מהבעלות עליה לאשתו).

"בימים האחרונים החל דנקנר לגשש עם הבנקים על אפשרות לגבש הסדר חוב כולל", כותבות עירית אבישר ואפרת פרץ ב"גלובס" תחת כותרת המנוסחת באופן אינפורמטיבי. "מבחינת דנקנר, גיבוש הסדר חוב משותף עם הבנקים הוא צעד מתבקש, שיסייע לו להיחלץ מהתסבוכת הפיננסית בלי שיוכרז כפושט רגל". לפי אבישר ופרץ, "רוב הסיכויים" כי הבנקים יסכימו לכך, כדי לא להיכנס להליך משפטי ארוך ויקר וכי "בהגעה להסדר מרצון, תהיה לדנקנר מוטיבציה להביא כספים מבחוץ, בין היתר מאביו יצחק דנקנר, הנחשב לאדם אמיד".

"מה שעוד עשוי לגרום לבנקים לרצות לשתף פעולה הוא השיקול התקשורתי והתדמיתי", כותבות השתיים. "בבנקים זוכרים את הסערה שעימה נאלצה להתמודד מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, כאשר נודע כי הסכימה למחיקת חלק מהחוב בגנדן, וחוששים מאוד מתרחיש נוסף שכזה. אם כל הבנקים יגיעו להסכמה יחד על הסדר, גם אם הוא יכלול מחיקה של חלק ניכר מהחוב, יהיה להם קל יותר להתמודד עם ביקורת שכזו ביחד". בכותרת הטור מוערך כי "לפחות חצי מהחוב יימחק".

נוחי דנקנר מגיע לדיון בבית-המשפט בהעברת השליטה בתאגיד אי.די.בי, 5.1.14 (צילום: יריב כץ)

ישנו גם תמיד מי שמרוויח ממי שמפסיד: כותרת המשנה של המוסף "24 שעות" מציעה מבט ("הצצה נדירה לצד האפל") על חברות לריגול תעשייתי "כמו זו ששכר נוחי דנקנר כדי למצוא לכלוך על יריבו מוטי בן-משה". זו אינה המלצה משכנעת עבור הקורא המיודע: הממצאים של דנקנר לא שינו את דעת השופט שהוציא ממנו את השליטה באי.די.בי, ותוכנם, כפי שנפרש מעת לעת מעל דפי "ידיעות אחרונות", היה קלוש למדי. ואולם, מקריאה בכתבה עצמה, של יהודה שוחט, עולה כי ההמלצה אינה לקורא, אלא לחברה עצמה, שהכתבה היא שיר הלל ליכולותיה ואינה כוללת מידע על אף חברה אחרת מלבדה.

החברה, בלאק-קיוב, אולי מוצלחת בריגול תעשייתי ואולי לא, אבל יש לה יחצן טוב: כתבה דומה לזו שב"ידיעות אחרונות" מתפרסמת ב"גלובס" (אפרת פרץ). בסיומה נכתב כי לא הוכנה בשיתוף פעולה עם החברה, אולם היא דומה למדי לזו שב"ידיעות", למעט כמה הבדלים בולטים: ב"גלובס" אין מתיימרים לספק מבט כללי על עולם הריגול התעשייתי, אלא רק אל "החוקרים הצעירים ששכר דנקנר"; ב"ידיעות אחרונות", בניסיון להגדיל את הילת המסתורין, מדגישים כי מקום משכנה של החברה חשאי, בעוד שב"גלובס" מציינים את הכתובת ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב; ב"ידיעות" מתארים חברה מנוסה בעלת עסקים חובקי עולם, ב"גלובס" כותבים על חברה צעירה בתחילת דרכה שתיק דנקנר היה עבורה "מקרה דגל" וכי היא "יצאה נשכרת מכל העסק, לפחות מבחינת החשיפה התקשורתית".

אנגרי-בירדס

מידע חדש שחשף המדליף אדוארד סנודן זוכה להיות מדווח בכמה עיתונים בשל האפשרות להזכיר את שמו של משחק סלולרי שהיה פופולרי. כך למשל עומר כביר מדווח ב"כלכליסט" כי הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב (NSA) "עקבה גם אחרי משתמשים ששיחקו באנגרי-בירדס כדי לזהות את המיקום, הגיל והמגדר שלהם. גם אפליקציית המפות של גוגל נוצלה לשאיבת מידע אישי".

ענייני תקשורת

נתי טוקר כותב ב"דה-מרקר" על המאבק בין היוצרים מול חברות הטלוויזיה והממונה על ההגבלים, שאינו מאפשר להם לגבות תמלוגים באופן מרוכז. "המאבק המתלהט בין ארגוני היוצרים לגופי השידור חושף את מערכת היחסים המורכבת בין הצדדים", נכתב בכותרת המשנה. "מדי שנה מעביר ארגון תל"י ליוצרים 9 מיליון שקל, שמוזרמים אליו כתמלוגים מגופי השידור. לפי שעה, הממונה על ההגבלים אוסר על היוצרים להתאגד מחשש לכוח מונופוליסטי, אך היוצרים טוענים כי גופי השידור החזקים מנצלים זאת ומקפחים אותם בחוזים חדשים".

הכותרת הראשית של "גלובס" היא "המשטרה ממליצה לסגור את תיק ביבי-טורס" (יובל יועז), ומצורף אליה הלייבל "לפני כולם". ב-3 בינואר התפרסמה על שער "הארץ" הכותרת "בכיר במשטרה: אין תשתית לעבירה פלילית נגד ראש הממשלה בפרשת ביבי-טורס" (יוסי ורטר). אתמול התפרסמה על שער "מעריב" הכותרת "מנכ"ל אורט על אדם ורטה: 'מי שאומר על צה"ל שהוא לא מוסרי לא יכול להיות מורה ברשת'". ב-22 בינואר התפרסמה על שער "הארץ" הכותרת "מנכ"ל אורט: אסור לערער על מוסריות צה"ל".