רוגל אלפר השיג את עיקר המוניטין שלו הודות לביקורות הטלוויזיה המעולות שכתב ב"הארץ" בתחילת שנות ה-2000. אלפר היה מבקר מעולה לא רק מפני שהצטיין בכתיבה קולחת ורבת תנופה, אלא בעיקר משום שהביקורות שלו כללו תמיד התייחסות מעמיקה ומקורית לתנועות המעמקים הרעיוניות, למהות שמתחת לפני השטח של התרבות, ולא רק לתופעות הארעיות, המתהוות ומתכלות, של תוכניות הטלוויזיה שעליהן כתב.
רוגל אלפר מנחה תוכנית של "תיק תקשורת", 2013 (צילום מסך)
אבל כעת נראה שלאלפר נמאס מביקורת. רק כך אפשר להבין את מאמרו האחרון ב"הארץ", שם החליט להניח את הקלפים על השולחן ולהכריז ללא כחל וסרק כי "צופי ערוץ 2 הם מטומטמים". במאמר שזו כותרתו קבע אלפר כי מי שצופה מדי ערב – "באדיקות נרקומנית", כלשונו – בתוכניות הריאליטי המשודרות בערוץ 2 (ובהן "מאסטר שף", "משחקי השף", "אקס פקטור" וכד') הוא לא יותר ולא פחות ממטומטם.
מאמרו של אלפר משקף, כאמור, מיאוס גמור בעצם נחיצותה של ביקורת טלוויזיה, או ביקורת בכלל. איזו מין טענה היא זאת, בעצם, ש"הצופים הם מטומטמים"? זה נשמע יותר כמו דברים הנאמרים באיזה פרלמנט בית-קפה, בשיחה לא מחייבת בין חברים, אולי בפאב השכונתי, אחרי כמה בירות, כשהשכל כבר מוכן לישון ורק הפה עוד ממשיך לדבר ולדבר. אבל כאשר מבקר טלוויזיה (שהרוויח את מעמדו ביושר) מחליט להכריז שהצופים מטומטמים, הוא מבשר בזאת שאזל אצלו הכוח הנחוץ כדי לעסוק בביקורת; אין לו עוד כוח לחפש הסברים, או להביא נימוקים רציניים, או פשוט לפתח טיעון מורכב. לכן הוא עובר פשוט לגידופים.
מהי בעצם נקודת המוצא של אלפר? הוא מניח, ובצדק גמור, שהתוכניות המשודרות בערוץ 2 הן תוכניות גרועות. מה זאת אומרת גרועות – איומות ונוראות. ואם זה כך, מה אפשר לומר על קהל צופים המתעקש לצפות בתוכניות שכאלה מדי ערב, ללא הפסקה, ועל אף שלאמיתו של דבר מדובר בהפקות משובטות, חסרות תחכום או יומרה לאיכות מינימלית? לאלפר אין ספק שהמסקנה היחידה שניתן להסיק מכך היא שיש לנו כאן עסק עם אנשים מטומטמים.
הכל הוא כלום
נניח שצופי ערוץ 2 אכן מטומטמים. אם כך, גם כל מי שהולך למרפאים אלטרנטיביים הוא מטומטם. וכל מי שקורא את מדור האסטרולוגיה בעיתון, ובמקרים רבים גם את יתר העיתון. אין ספק גם שכל מי שצורך באופן יומיומי חדשות מקוונות הוא אידיוט גמור. כך גם כל מי שמתייעץ ברבנים עושי נפלאות, ובבאבות, ומי שמשתטח על קברי צדיקים. כל מי שחושב שהעולם נברא לפני כ-6,500 שנה וכל מי שהצביע בבחירות לליכוד-ביתנו ולבית-היהודי, וליש-עתיד ולמפלגת העבודה – כולם מטומטמים.
האמת היא שאין לי כוונה להתווכח עם הטענה הזאת. לעתים קרובות באמת נדמה לי (כמו שנדמה, אני חושב, לכל אדם כמעט) שכל בני-האדם, או לפחות רובם המכריע, הם מטומטמים. אחרת איך אפשר להסביר את כמויות הטמטום הבלתי נדלות המשודרות באמצעי התקשורת הישראלית, שממלאות את ההוויה הישראלית בכללותה? מה הבעיה? רוב בני-האדם הם מטומטמים, דבילים, אימבצילים מוחלטים.
מנחי תחרות הריאליטי "כוכב נולד" אסי עזר וצביקה הדר, 24.12.13 (צילום: יונתן זינדל)
הבעיה היא שטענות מסוג זה אינן מסבירות שום דבר באמת. כאשר אדם כלשהו טוען ש"כולם מטומטמים", הוא עושה זאת רק כדי לפרוק תסכול ולהצהיר על עליונותו. אבל הוא אינו מנסה להסביר דבר. למעשה, המאמר של אלפר אינו אלא תגובה אוטומטית, אמוציונלית מאוד, המבוססת בעיקרה על ייאוש, כלפי כמויות הטמטום ההולכות ושוטפות את התרבות הישראלית. ראוי להדגיש: אין סיבה להניח שלרוגל אלפר לא אכפת מתרבות, ובכלל זה טלוויזיה טובה. הוא היה רוצה לשפר אותה, והוא באמת מעוניין שהיא תשתפר. אבל המאמר שלו הוא ביטוי לוויתור מוחלט.
רוגל אלפר, מן הסתם, אינו מכיר באמת את "צופי ערוץ 2" – קטיגוריה מפוברקת, ישות סטטיסטית מומצאת המתקיימת אך ורק במכשירי הפיפל-מיטר ובדו"חות המתפרסמים מטעם ועדת המדרוג
הטמטום כשלעצמו, כמו ה"דבר-כשלעצמו" של קאנט, אינו ניתן להמשגה או להכרה כלל. הטמטום הזה אינו דורש עוד הסבר של ממש, אינו נחוץ לניתוח ואינו מזמין הבנה או הסבר. הוא רק דורש שיקראו לו בשמות: צופי ערוץ 2 הם מטומטמים. גם האנשים המייצרים עבורם את תוכניות הטלוויזיה הם מטומטמים. ומבקרי הטלוויזיה שמתייחסים ברצינות להבלים הללו, והעיתונאים והפוליטיקאים, ובעצם מי לא. כולם מטומטמים. מה עוד יש לומר?
לסיום, ראויה לציון הנקודה הבאה: רוגל אלפר, מן הסתם, אינו באמת מכיר את "צופי ערוץ 2" – קטיגוריה מפוברקת, ישות סטטיסטית מומצאת המתקיימת אך ורק במכשירי הפיפל-מיטר ובדו"חות המתפרסמים מטעם ועדת המדרוג. לאלפר נדמה אולי שהוא מכיר את הקהל הצופה בערוץ 2, אבל הוא שוגה. הקהל הזה אינו מטומטם, לפחות לא כולו. זהו קהל גדול ומגוון מאוד, שחלקו כולל ודאי גם (אך לא רק) אנשים בעלי אינטליגנציה נמוכה, וגם סתם משועממים המשתמשים בטלוויזיה כדי להעביר את הזמן; כמה מהצופים בערוץ 2 עושים זאת, אולי, כדי שלא יצטרכו לשוחח זה עם זה בערבים הארוכים שלאחר שעות העבודה.
אלפר מניח שאם קהל הצופים בוחר להיחשף לתוכניות הפריים-טיים של ערוץ 2, שהן תוכניות מטומטמות, אין צורך בהנמקה מיוחדת כדי להוכיח שהצופים אכן מטומטמים. אלא שזוהי הנחה שגויה, כללית מאוד, ובעצם גם חסרת תוכן ממשי. גם אילו היתה נכונה, לא היה בה כדי ללמד אותנו שום דבר משמעותי על הרגלי הצפייה של הקהל, וגם לא על מצבה של הטלוויזיה בשעה זו. לשם כך נדרש מבקר. רוגל אלפר היה פעם מבקר. חריף, ידען ובעל עמדה מנומקת. חבל שהפסיק.