"פרופבליקה", עמותת עיתונות המפרסמת תחקירי עומק בנושאים ציבוריים, נוסדה לפני כארבע שנים בארצות-הברית כמיזם יוצא דופן: ארגון עיתונאי ללא מטרות רווח, המתמקד בעיתונות תחקירים ונתמך על-ידי פילנתרופ עשיר. היוזמה הונחה לפתחה של קרן הצדקה של זוג בנקאים עשיר, הרברט ומריון סנדלר, על-ידי פול סטייגר, מי שהיה עורכו הראשי של ה"וול-סטריט ג'ורנל". ההקצבה הראשונה עמדה על סך 10 מיליון דולר לשנה, והארגון, המפרסם את ממצאיו באתר האינטרנט שלו ובכלי תקשורת מובילים בארצות-הברית, כבר ביסס את המוניטין שלו ואף גרף פרס פוליצר.

סטיבן אנגלברג, עורך "פרופבליקה" (צילום מסך: "ברייקינג דה ניו ניוז")

סטיבן אנגלברג, עורך "פרופבליקה" (צילום מסך: "ברייקינג דה ניו ניוז")

את צוות העיתונאים החוקרים מנחה סטיבן אנגלברג, מס' 2 במערכת "פרופבליקה" (Managing Editor) ומי שייסד את מחלקת התחקירים של ה"ניו-יורק טיימס". בראיון טלפוני סיפר אנגלברג ל"העין השביעית" על מאחורי הקלעים של העבודה על אחד התחקירים הבולטים של האתר מהעת האחרונה, שעסק בחקירה של משרד המשפטים את לאס-וגאס-סנדס, חברת ההימורים והמלונאות שבבעלותו של המולטי-מיליארדר שלדון אדלסון.

"חוק מעשי שחיתות בניכר" (Foreign Corrupt Practices Act) אוסר על חברות אמריקאיות לשלם לפקידים רשמיים של מדינות זרות סכומי כסף או שווה כסף במטרה להשיג יתרון עסקי או לקדם את עסקיהם. בראשית 2011 החל משרד המשפטים האמריקאי לחקור חשדות שלפיהם מנהליו של הסנדס, שעבדו תחת החברה בסין, שיחדו גורמי ממשל רשמיים שם כדי לפעול להסדרת פעילות קזינו במקאו. החקירות, יש לומר, אינן מופנות כלפי אדלסון באופן אישי. ב-16 ביולי השנה התפרסמה ב"פרופבליקה" כתבת תחקיר שחשפה את פרטי החקירה (לקריאת הכתבה המלאה, "לביבות ב-100 מיליון דולר").

"הטריגר שלנו לעבודה על התחקיר היה עובדת הפיכתו של אדלסון לתורם הגדול ביותר במערכת הבחירות הזו ובהיסטוריה של ארה"ב בכלל", אומר אנגלברג. "כאשר מישהו תורם 70 מיליון דולר למערכת בחירות, יש עניין לציבור להבין יותר מי הוא ואיך הוא עושה עסקים; מה האינטרסים שלו ומה הוא מנסה להשיג מבחינה פוליטית.

"מעט מאוד אנשים פה בארה"ב שמעו עליו עד השנה", אומר אנגלברג. "הוא היה תורם יהודי מפורסם לפרויקטים כמו 'תגלית', ומי שעקב אחר תחום הפילנתרופיה היהודית הכיר את שמו. היתה לו דעה על נתניהו, על הפוליטיקה האמריקאית, על פתרון שתי המדינות, אבל לא הכירו אותו כאן עד שהתחיל לתרום לפוליטיקאים. פסק הדין 'סיטיזנס יונייטד' שינה את הכללים כאן".

פסק הדין "סיטיזנס יונייטד" (Citizens United) של בית-המשפט העליון האמריקאי שינה את דיני התרומות הפוליטיות בארה"ב, ומבצעי התרמה של "סופר פאקס" (Super-PACs), גופי התרמה חוץ-מפלגתיים, איפשרו לאנשי עסקים כמו אדלסון לנתב הון חסר תקדים לתוך הקמפיינים הפוליטיים באמצעות החברות שבשליטתם. "אנחנו בסך-הכל צוות של 20 עיתונאים קבועים ואנחנו לא עובדים על הסיפורים החדשותיים היומיים", אומר אנגלברג, "אבל אחרי 'סיטיזנס יונייטד' קיבלתי החלטה להקדיש איש צוות אחד שלנו, עיתונאי במשרה מלאה, לעבודה רק על הנושא של מימון פוליטי.

"בתוך זמן לא רב הוספנו עוד ועוד אנשים לצוות העובד על זה, וגם אני עובד איתם על הסיפורים. במקרה של הכתבה הנוכחית שיתפנו פעולה עם הכתבים מאט אייזקס ולואל ברגמן, שניהם מן המכון לעיתונות חוקרת של אוניברסיטת ברקלי". אייזקס הוא עיתונאי חוקר מ-AP, וברגמן הוא מייסד המכון ועיתונאי חוקר ותיק.

שיתופי פעולה כאלה עם עיתונאים עצמאיים אופיינים לשיטת העבודה של "פרופבליקה"?

"אייזקס וברגמן מתחקרים וכותבים על אדלסון זמן רב. הם מכירים היטב את העסקים שלו במקאו, את החשדות בנוגע לקשרים לפשיעה מאורגנת, ולכן שיתוף הפעולה שלנו איתם היה טבעי. זה לא משהו שאנחנו עושים באופן קבוע".

איך השגתם את המסמכים הרבים שמלווים את התחקיר?

"יש לא מעט מידע ציבורי. את המסמכים המשפטיים לא היתה בעיה להשיג. בנוגע לאימיילים ומסמכים מתוך החברה, אייזקס וברגמן עשו מאמץ אדיר כאן, וצריך לזכור שהיתה גם תחרות אדירה בינינו לבין עיתונים אחרים, ה'ניו-יורק טיימס' וה'וול-סטריט ג'ורנל', שכולם עבדו במקביל על הסיפור הזה. אני חושב שבסופו של דבר שלוש הכתבות הללו שופכות אור על צדדים משלימים של הסיפור".

כשהוא נשאל באשר לעלותו של תחקיר בסדר גודל כזה מספק אנגלברג את הנתונים הכלכליים הכלליים של האתר: תקציב הפרילנסרים של "פרופבליקה" הוא כ-75 אלף דולר בשנה וההוצאות על משכורות צוות עומדות על 6.5 מיליון דולר בשנה.

כמה זמן עבדתם על הסיפור הזה?

"קשה להגיד באופן מדויק, כי אייזקס וברגמן הביאו איתם המון ידע מוקדם. עבודה על סיפורים בסדר גודל כזה אורכת בדרך כלל שישה חודשים. אני חושב שבזכות הידע המוקדם של הכתבים הספיקו כארבעה חודשים, מה גם שהקדשתי לסיפור הזה הרבה יותר שעות מבדרך כלל".

"אנשים מרותקים לסיפור של אדלסון"

ברקע החקירות נגד אדלסון נשמעות הטענות כי במקרה שרומני ייבחר, הוא יוכל להקל על אדלסון ועל החקירות נגדו.

"אין שום סיבה להאמין שרומני יעשה זאת. זה מגוחך לחשוב ככה. אני מאמין שגם אם רומני ייבחר, החקירות נגד עסקיו של אדלסון יימשכו. ייתכן שזה יהיה תחת עין ציבורית פקוחה יותר, בשל הקשרים שלו עם רומני. בהקשר הזה, הראיון שנתן ל'פוליטיקו' הוא מאיר עיניים. מה הוא אומר שם שהוא רוצה להשיג? בסך-הכל הוא רוצה להיות מוזמן למסיבות חנוכה בבית-הלבן ולאכול עוד כמה לביבות", מפטיר אנגלברג בטון משועשע.

האם הוא הקשה עליכם במהלך העבודה על התחקיר? בישראל, כאשר ערוץ 10 פירסם פרופיל רחב עליו, מערכת הערוץ נתקלה בקשיים רבים תוך כדי העבודה, לרבות איומים בתביעה, ובסופו של דבר הפרסום נגמר בהתנצלות מביכה עבור הערוץ.

"לא, הוא לא ניסה לאיים. המגעים איתו היו מאוד מקצועיים. 'פרופבליקה' מקבל מפעם לפעם איומים בתביעות, אבל במקרה הזה לא קיבלנו שום פנייה. הדובר של החברה ושלו סירב לענות לשאלות ששלחנו, וזה רגיל ומקובל. אנחנו לא מכירים התנהלות כמו שהבנו שהיתה במקרה של ערוץ 10 הישראלי".

מימין: בנימין נתניהו ושלדון ומרים אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", בכנס "תגלית" בירושלים, 12.8.07 (צילום: פלאש 90)

מימין: בנימין נתניהו ושלדון ומרים אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", בכנס "תגלית" בירושלים, 12.8.07 (צילום: פלאש 90)

אילו תגובות קיבלתם לתחקיר?

"אנשים מרותקים לסיפור של אדלסון. הוא מצטייר בעיני אנשים כאדם שהוא גדול מן החיים. לא היה ידוע עליו הרבה, ואני חושב שהעובדה שסיפורים מקבילים פורסמו ב'ניו-יורק טיימס' וב'וול-סטריט ג'ורנל' הביאה להרבה פולו-אפס על הסיפור שלנו".

הסיפור שלכם אינו עוסק בקשר הפוליטי הישראלי של המשולש רומני-אדלסון-נתניהו.

"אנחנו בהחלט רואים את הקשר הזה, מנקודת המבט שלנו מכאן. בארה"ב, לאדלסון אין השפעה על התקשורת וגם לא למועמדים או לנשיאים, ולכן אנחנו מרגישים שכעיתונות אנחנו הרבה יותר חופשיים. החלטנו לא להיכנס בתחקיר לקשר הישראלי, כיוון שהסיפור של אדלסון מן הצד האמריקאי שלו מסובך דיו, ורצינו להתמקד כדי להביא את הסיפור שלדעתנו הוא הכי חשוב".

אם רומני יפסיד בבחירות, אתה חושב שאדלסון יהיה עדיין אייטם כל-כך מעניין וחשוב?

"בהחלט כן. כי הוא עומד בראשה של חברה ציבורית ענקית, והחקירה הפדרלית הרי תימשך".

יש איזה בסיס לטענה שהחקירה נגדו נפתחה כיוון שהוא הפך לכוח פוליטי כה גדול?

"אני לא מצאתי שום הוכחה לכך. זה בסך-הכל סיפור על מישהו שהוא פיטר במקאו, וכמו במקרים רבים אחרים, אותו מפוטר טוען טענות בנוגע לפעילות בלתי חוקית, וכתוצאה מן הטענות שלו נפתחה חקירה פדרלית. אין לזה שום קשר עם הפוליטיקה של אדלסון. והרי זה עניין רגיל, שמפוטר בא ומספר דברים".