העיתון "ידיעות אחרונות" הוציא את דיבת יצחק מירון, ראש עיריית עפולה לשעבר, ויפצה אותו ב-15 אלף שקל. כך קבעה השבוע השופטת שאדן נאשף–אבו-אחמד מבית-משפט השלום בעפולה. השופטת מתחה בפסק דינה ביקורת על כתב העיתון ועורכת המוסף שפירסמו את הידיעה.
לפני כשלוש שנים וחצי התפרסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" ידיעה מאת דוד רגב (שכיום משמש נציב פניות הציבור ברשות השנייה) תחת הכותרת "30 בני נוער בעפולה ניצחו את ראש העיר לשעבר, יצחק מירון". כותרת המשנה פירטה: "קיבלו פיצוי על אי-תשלום שכר עבודתם בבחירות המקומיות".
בעקבות הידיעה הגיש מירון תביעה בדרישה לפיצוי בסך 100 אלף שקל נגד חברת ידיעות-אחרונות בע"מ, רגב ועורכת מוסף "ממון" דאז יעל דרומי. מירון טען, באמצעות עו"ד גולן נפתלי, כי בית-הדין שדן בתביעת השכר של בני הנוער דחה את הטענות נגדו באופן מלא, גם אם התביעה נגד הסיעה שבראשה עמד התקבלה. ב"ידיעות אחרונות" טענו, באמצעות עורכי-הדין מיבי מוזר ורינת מודיאנו, כי הידיעה עסקה בפעילות הציבורית של מירון, ועל כן אין בה משום לשון הרע.
השופטת ביקרה את דרומי ורגב על שניסו להציג את הידיעה כמעין פרסום המביע דעה בנימוק ש"בחירת הידיעה משקפת את דעתנו שהידיעה חשובה ויש בה עניין לציבור"
השופטת קבעה כי הגנת אמת הפרסום אינה יכולה לחול במקרה זה. "הנתבעים, אמנם, ניסו להתגונן בטענה כי חרף העדרו של חיוב אישי של התובע בגדר פסק הדין של בית-הדין לעבודה, חלה על האחרון לשיטתם אחריות שילוחית וציבורית, בהיות התובע האדם הבכיר באותה תנועה והעומד בראשה. ברם, נמצא כי טיעונים אלה אינם מתיישבים עם קביעותיו של בית-הדין לעבודה".
השופטת ביקרה את דרומי ורגב על שניסו להציג את הידיעה כמעין פרסום המביע דעה, וזאת כדי לזכות בהגנה לפי חוק איסור לשון הרע. כשהעידה דרומי בפני בית-המשפט היא טענה כי יש בידיעה משום הבעת דעה, בנימוק ש"בחירת הידיעה משקפת את דעתנו שהידיעה חשובה ויש בה עניין לציבור". עוד הוסיפה כי "בכותרת הספציפית הזאת יש הבעת דעה נוספת, והיא שבני הנוער ניצחו את ראש העיר".
גם הכתב רגב נדרש לסוגיית הדעה בעדותו. "בכל ידיעה, גם אם היא ידיעה חדשותית אובייקטיבית לחלוטין, יש סוג של הבעת דעה", אמר. "[...] גם דיווח טכני הוא סוג של הבעת דעה". רגב הגדיר את הידיעה "דיווח עובדתי יבש", אך טען כי כל קורא יכול להעניק לטקסט פרשנות משלו. כשנשאל היכן יש בידיעה משום הבעת דעה, השיב: "עצם הבלטת הצד של התלמידים".
"ניסיון מאולץ להתחמק מאחריות בגין הפרסום", הגדירה זאת השופטת נאשף–אבו-אחמד, ובהמשך פסק הדין הוסיפה: "נימוקים קלושים".
השופטת: "התרשמתי כי עדותה של דרומי, בהקשר של זהות העורך האחראי לכותרת הידיעה נשוא התובענה, לא היתה קוהרנטית והיא נועדה להסיר מעל שכמיהם של הנתבעים או מי מהם כל אחריות"
אשר לאחריות על הידיעה וכותרתה, הכתב רגב הצהיר כי לא היה אחראי לכותרת הידיעה, כיוון שזו לא נכתבה על-ידיו, וכי אינו יודע מי ערך את הידיעה. עורכת "ממון" לשעבר הצהירה בפני בית-המשפט כי למיטב זכרונה, לא היתה מעורבת באופן אישי בעריכת הידיעה, וכי חרף מאמצים שנעשו בעיתון, לא צלח הניסיון לאתר את עורך הידיעה בפועל.
"התרשמתי כי עדותה של דרומי, בהקשר של זהות העורך האחראי לכותרת הידיעה נשוא התובענה, לא היתה קוהרנטית והיא נועדה להסיר מעל שכמיהם של הנתבעים או מי מהם כל אחריות", כתבה השופטת נאשף–אבו-אחמד בפסק דינה. "בניגוד לדברים שמסרה בתצהירה, העידה דרומי במהלך הדיון כי ייתכן והכתבה נערכה בהעדרה על-ידי אחד מהסגנים שלה, אך סגנים אלה כלל לא הובאו למתן עדות ולא נמסרו פרטיהם ללא כל נימוק סביר לכך". אי לכך נקבע כי האחריות תוטל על הנתבעים כולם.
אשר לגובה הפיצוי, כאן קבעה השופטת כי הפרסום לא כלל פגיעה חמורה בשמו הטוב של מירון, ועל כן קבעה פיצוי בסך 15 אלף שקל בלבד, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בגובה 3,000 שקל.
46763-11-10