עמותת "הצלחה" משכה אתמול את העתירה שהגישה לבג"ץ לפני כשנה וחצי בעניין התנצלות חדשות ערוץ 10 בפני איל ההון שלדון אדלסון, וזאת בשל המלצת נשיא בית-המשפט העליון, השופט אשר גרוניס.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין אלעד מן ודב גלעד-כהן, התבקש בג"ץ להורות לרשות השנייה ולחברת החדשות של ערוץ 10 להבהיר כי אין כל תוקף משפטי מחייב להודעת ההתנצלות כלפי שלדון אדלסון, בשל האופן שבו הוחלט עליה. כמו כן התבקש בית-המשפט להורות לרשות לקיים שנית את הליכי השימוע לפרשת ההתנצלות ולחייב את דירקטוריון חברת החדשות לקיים דיון מחודש בסוגיה.

עורכי-הדין אלעד מן (מימין) ודב גלעד-כהן, בדיון בעתירת עמותת "הצלחה" נגד הרשות השנייה וחדשות 10, בית-המשפט העליון, 8.1.14 (צילום: "העין השביעית")

עורכי-הדין אלעד מן (מימין) ודב גלעד-כהן, בדיון בעתירת עמותת "הצלחה" נגד הרשות השנייה וחדשות 10, בית-המשפט העליון, 8.1.14 (צילום: "העין השביעית")

"אם ישנו רגע שבשבילו קיימת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הוא הרגע של הצורך במניעת מעשה שבו אולצו בכירי חברת החדשות להתנצל התנצלות פגומה ועקומה", פתח וטען עו"ד מן בפני בג"ץ, "ובדיוק ברגע הזה, בדיוק ברגע הזה, הרשות נטשה את משמרתה".

אולם כבר בתחילת הדיון, שנערך בפני הרכב שכלל לצד השופט גרוניס את השופטים ניל הנדל ועוזי פוגלמן, הועלה ספק באשר למקומו של בג"ץ להכריע בסוגיה. "אני לא מבין מה אתה מבקש", אמר השופט הנדל. "מה אם בפעם הבאה אדוני יחשוב, בצדק או שלא בצדק, שההתנצלות לא במקומה. אנו נצטרך להיכנס לזה?". השופט פוגלמן הבהיר כי לטעמו הסעד השני שביקשה עמותת "הצלחה", זה שנגע לרשות השנייה, אכן מתאים לדיון בבג"ץ, אך תהה: "מה לא היה תקין בהליכים של הרשות השנייה?".

עו"ד אלעד מן: "אין תיקים כאלה במדינת ישראל ששורשם יורד עד לעומק חופש העיתונות. אז כשעניין כזה חמור מגיע לדיון במועצת הרשות השנייה, לא כדאי למצות את הדיון עד תום? מה יחשוב העיתונאי הבא כשהוא יעמוד בפני מי שכופה עליו להתנצל?"

עו"ד מן טען לפגם יסודי בעבודת הרשות, בין היתר בשל העובדה שלא כל המעורבים בפרשה העידו בפני הרשות וכן שהדיון ברשות נותר חסוי מעיני הציבור. לעניין אחרון זה התייחס בסופו של דבר בית-המשפט. אולם קודם לכן הקשו השופטים על עו"ד מן. "בוא נהיה כנים", אמר לו השופט הנדל. "לא מפריע לך שלא פעלו לפי סדרי דין. גם אם היו פועלים לפי סדרי דין, אדוני מוחה על עצם ההחלטה להתנצל". עו"ד מן הכחיש זאת וטען כי עמותת "הצלחה" מתמקדת בשמירה על עקרונות הממשל התאגידי התקין.

"ככל שאני שומע יותר ויותר", העיר בשלב זה השופט גרוניס, "אני משתכנע שאין שום בסיס לעתירה הזו". השופט הנדל הצטרף לגישה זו. "כל פעם שמישהו מתנצל חייבים לבדוק שהשיקולים שלו לא היו כלכליים, זה הנושא שאנחנו ניכנס אליו?", תהה. "אני לא מבין את הקריטריונים שאנחנו צריכים להחליט לפיהם מתי מותר למישהו להתנצל או לא".

עו"ד מן המשיך לטעון כי על שופטי בג"ץ לבחון מה עשתה הרשות, מתוקף היותה הגוף המפקח, ועל בסיסי איזו תשתית עובדתית קיבלה הרשות את החלטותיה. "זהו תיק בעל עניין ציבורי כל-כך חשוב", אמר עו"ד מן. "אין תיקים כאלה במדינת ישראל ששורשם יורד עד לעומק חופש העיתונות. אז כשעניין כזה חמור מגיע לדיון במועצת הרשות השנייה, לא כדאי למצות את הדיון עד תום? שכל העדים יופיעו, שכל המסמכים יהיו, שהדיון יהיה פתוח? מה יחשוב העיתונאי הבא כשהוא יעמוד בפני מי שכופה עליו להתנצל?".

העיתונאי אבנר הופשטיין בדיון בעתירת עמותת "הצלחה" נגד הרשות השנייה וחדשות 10, בית-המשפט העליון, 8.1.14 (צילום: "העין השביעית")

אבנר הופשטיין בבית-המשפט העליון, 8.1.14 (צילום: "העין השביעית")

העיתונאי אבנר הופשטיין, שהכין את הכתבה על אדלסון, ביקש את רשות הדיבור ואמר לבית-המשפט כי החליט להצטרף לעתירה מרגע שלמד שחברת החדשות של ערוץ 10 סיפקה לרשות השנייה ולבית-המשפט "תשובות שקריות", כהגדרתו, באשר לעמדתו ולעמדת עמיתיו העיתונאים בחברת החדשות של הערוץ.

מנגד טען עו"ד יאיר עשהאל, בא-כוחה של הרשות השנייה, כי לא נפל כל פגם בהתנהלותה בפרשה. עו"ד עשהאל התייחס לדברי ראודור בנזימן, מנכ"ל חברת החדשות לשעבר, ששוחח עם הופשטיין וסיפר לו על הלחצים שהפעילו עליו נציגיו של רון לאודר כדי שההתנצלות תשודר. לדברי עו"ד עשהאל, אין בטענות בנזימן כל חידוש, שכן הוא התייצב בעבר בפני מועצת הרשות השנייה והציג שם את עמדתו.

רותי יובל: "אם יש הצדקה לקיומו של רגולטור לחברת חדשות, זה בדיוק במקרים מהסוג הזה, כשחברה משדרת לציבור דברי שקר כתוצאה מלחץ של אדם שיש לו כוח וכסף"

"בוא נחזיר את הדיון לפרופורציה", ביקש עו"ד עשהאל. "אם יש התערבות של בעל מניות בשידור עצמו, אם הוא אומר, 'אני לא רוצה שישודר תחקיר על חברה זו וזו כי יש לי שם עסקים או חברים', זה דבר חמור. אבל לא על זה מדברים כאן". לדבריו, במקרה של הכתבה על אדלסון היתה "פשלה", שכן בתחקיר נכללו "דברים נגד מר אדלסון שלא היה להם יסוד". על כן, טען, בפני חברת החדשות הועמדה הבחירה: לא להתנצל ולהתמודד עם תביעה, או להסכים לשידור נוסח ההתנצלות שעליו אמר עו"ד עשהאל "[נוסח] לא נוראי בעיני". לדבריו, טוב עשתה החברה שבחרה בהתנצלות. עוד הדגיש עו"ד עשהאל כי הרשות השנייה ביקרה את חדשות 10 על דרך קבלת ההחלטה וקבעה לה הפרה.

תמונתם של בני הזוג שלדון ומרים אדלסון, כפי שהוקרנה במהלך הקרנת ההתנצלות בפניהם במהדורת חדשות ערוץ 10, 9.9.11 (צילום מסך)

תמונתם של בני הזוג שלדון ומרים אדלסון, כפי שהוקרנה במהלך הקראת ההתנצלות בפניהם במהדורת חדשות ערוץ 10, 9.9.11 (צילום מסך)

עו"ד יורם בונן, בא-כוחה של חברת החדשות של ערוץ 10, העלה את השאלה מי היה נושא בעלות התביעה אילו חברת החדשות היתה מחליטה שלא להתנצל, בהתחשב בכך שהערוץ גרעוני ושורד רק הודות להזרמת כספים של בעלי המניות. "באמת שקלתי לשאול את עו"ד מן אם הוא מוכן לתת ערבות, הוא והעותרת, שהיה ואם תוגש תביעת לשון הרע, הוא ייתן שיפוי", העיר נשיא בית-המשפט העליון השופט גרוניס.

עו"ד בונן הכחיש את דברי הופשטיין כאילו הטעו את הרשות ואת בית-המשפט. "בזמן אמת, בתהליך קבלת ההחלטות, לא היתה מחלוקת בין דרגי מקבלי ההחלטות בחברת החדשות לגבי עצם הצורך לפרסם תיקון, הבהרה, התנצלות, כל אחד קרא לזה אחרת, ביחס לכתבה", אמר. לדבריו, הוא בכוונה "הולך בין הטיפות", שכן "כדי להסביר באופן מלא מה היתה מערכת השיקולים אנחנו אמורים להסביר מה היו הבעיות בשלב עריכת הכתבה".

הופשטיין האשים בבית-המשפט את עורכי-הדין של הרשות וערוץ 10 באמירת דברי שקר כשטענו קודם לכן כי העיתונאים בחברת החדשות הסכימו לסוג כלשהו של התנצלות

עו"ד מן עוד הספיק לטעון טענות נוספות בדבר חשיבות חופש העיתונות, אולם בשלב זה כבר החל השופט גרוניס להתלחשש עם עמיתיו, וכשסיים עו"ד מן את דבריו הודיע: "אנחנו מציעים שתחזרו בכם מהעתירה. פשוט מאוד, זו לא עתירה מתאימה לטיפול על-ידי בית-המשפט העליון. אולי היתה בעיה, אני לא מביע שום דבר, אבל יש יותר מדי פגמים בעתירה".

לאחר הפסקה קלה להתייעצות ביקש עו"ד מן להעניק את רשות הדיבור לעיתונאי הופשטיין ולעורכת התוכנית לשעבר, רותי יובל, שבעקבות הדרישה לשידור ההתנצלות התפטרה מתפקידה.

הופשטיין האשים את עורכי-הדין של הרשות וערוץ 10 באמירת דברי שקר, כשטענו בפני בית-המשפט כי העיתונאים בחברת החדשות הסכימו לסוג כלשהו של התנצלות. יובל טענה כי האיום בתביעה היה בסך-הכל איום בתביעה, ולא היה עתיד להתממש, שכן הכתבה היתה מבוססת ובדוקה. "אם יש הצדקה לקיומו של רגולטור לחברת חדשות זה בדיוק במקרים מהסוג הזה", אמרה יובל, "כשחברה משדרת לציבור דברי שקר כתוצאה מלחץ של אדם שיש לו כוח וכסף, ואין שום קשר בין האמת לבין מה ששודר".

רות יובל בבית-המשפט העליון, 8.1.14 (צילום: "העין השביעית")

רות יובל בבית-המשפט העליון, 8.1.14 (צילום: "העין השביעית")

לפני שמשך את העתירה, הפנה עו"ד מן בקשה נוספת לבית-המשפט: שיתייחס בהחלטתו לדרישת עמותת "הצלחה" להעניק פומבי לפרוטוקול הדיון שנערך ברשות השנייה על פרשת ההתנצלות. עו"ד עשהאל התנגד לכך נמרצות וטען כי חשיפה כזו עלולה לפגוע בזכיין.

"אי-אפשר להציג פרוטוקול ערוך, שיימחקו הקטעים שלהשקפתכם אי-אפשר לחשוף?", שאל השופט פוגלמן. "אני לא מוכן לנהל על זה משא-מתן", השיב עו"ד עשהאל. בהמשך הוסיף: "אני מאוד מבקש שבית-המשפט לא יכתוב על זה דבר בהחלטה". כמו כן ביקשו באי-כוחם של הרשות השנייה וערוץ 10 לחייב את עמותת "הצלחה" בהוצאות, לנוכח הפניות הרבות שמשגר עו"ד מן מטעם עמותת "הצלחה".

בסופו של דבר מצא בית-המשפט לנכון להתייחס לסוגיית הפרוטוקול של הרשות השנייה, ולא לחייב את עמותת "הצלחה" בהוצאות. "נראה לנו כי ראוי שהמשיבה 1 [הרשות השנייה] תשקול פרסום של פרוטוקול הדיון מחודש נובמבר 2011, ולוּ לאחר השחרה של דברים מסוימים, ככל שתהא הצדקה לכך", כתבו השופטים בפסק הדין. כעת צפויה עמותת "הצלחה" לנהל מאבק לקבלת הפרוטוקול, כדי להבין טוב יותר מה אירע בדיון שנערך ברשות השנייה.

בג"ץ 4965/12