דיון ראשוני בתביעת ענת קם נגד עיתון "הארץ" התקיים הבוקר בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. קם, שהעבירה לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו מאות מסמכים צבאיים, מהם מסווגים ביותר, טוענת בתביעתה כי בשל רשלנותם של בלאו והעיתון נחשפה כמקור, הועמדה לדין ונשלחה למאסר. באמצעות עורכי-הדין אילן בומבך ויריב רונן, דורשת קם פיצוי בסך 2.6 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לה. "הארץ", מנגד, טוען כי אינו נושא באחריות למצבה של קם. באמצעות עורכי-הדין מיבי מוזר וטל ליבליך טוען העיתון כי בלאו ועורכיו ביצעו את עבודתם העיתונאית כראוי ועל-פי החוק.

"המשוכות לא קלות", אמרה הבוקר השופטת ענת ברון בפתח הדיון הקצר בתביעת קם. "יש כאן גם שאלות עובדתיות, אבל נדמה לי שבעיקר שאלות משפטיות וערכיות, שיש להן השלכות רוחב בהקשר הזה". השופטת ברון המליצה לצדדים להתחשב בהשלכות הרוחביות.

בהמשך הדיון, לאחר שניתן צו לגילוי מסמכים הדדי, הוסיפה השופטת ברון המלצה לצדדים להגיע להסכמה. "הסכמה איננה מדברת", הזכירה, "היא לא חייבת לדבר". לדברי השופטת ברון: "כמובן שזה תיק מעניין ואני מתקשה לא לנהל אותו. עניין יש, אבל אולי דווקא העניין שיש בתיק הזה צריך להביא אתכם לאיזה שהן הסכמות".

בדבריה של השופטת ברון ניתן היה לשמוע הד להמלצה דומה שנתן עמיתה, השופט אבי זמיר, בדיון הראשוני בתביעה שהגישה ליאורה גלט-ברקוביץ' נגד "הארץ", גם היא בטענה כי נחשפה כמקור בשל רשלנות העיתון. "מפתה לדון בתיק הזה", אמר לפני כארבע שנים השופט זמיר, אך הוסיף כי למען טובת הציבור, "אפשר גם להסתדר בלעדיו".

במקרה של גלט-ברקוביץ', הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, התיק נדון בבית-המשפט ובסופו של דבר התביעה נדחתה. בימים אלה תלוי ועומד ערעור שהגישה גלט-ברקוביץ' לבית-המשפט העליון. לבאי-כוחם של קם ו"הארץ" יש כעת כשלושה חודשים לנסות להגיע להסכמות, לפני הדיון הבא בתיק.

6373-04-13