השלום

"ישראל הציעה לארה"ב: העברת שטחים במשולש תמורת גושי ההתיישבות", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב", המובילה לידיעה של אלי ברדנשטיין. "מזכיר המדינה האמריקאי קרי יגיע הערב לסבב שיחות נוסף באזור וינסה להביא הסכם מסגרת שיאפשר את הארכת השיחות בכמה חודשים", נכתב בכותרת המשנה. "מערכת הביטחון שוללת את התוכנית האמריקאית לסידורי ביטחון בבקעה". לא רק מערכת הביטחון. לפי "מעריב", גם הפלסטינים אינם מרוצים מאותם סידורים: "ראש הממשלה הפלסטיני ל'מעריב': 'לא נוותר על השליטה בבקעה'", נכתב בכותרת נוספת על השער, המפנה לדיווח מאת אסף גבור.

גם "ישראל היום" ממשיך להעמיד את הסכם השלום המתגבש בראש סדר יומו. "הסכם המסגרת: טיוטה – ופערים", נכתב בעילגות אופיינית בכותרת הראשית של החינמון, שמנסחיה הקבועים נוטים להעדיף ריכוז גבוה במיוחד של סימני פיסוק על פני שטח דלים. "הלילה: קרי מגיע; רוצה לצאת עם 'התקדמות'", נכתב בכותרת הגג (במקום פשוט: קרי מגיע הלילה, מעוניין בהישג). כותרת המשנה ממשיכה במסע הריכוך והריצוי של העיתון את קהל היעד שלו, דהיינו – בעלי דעות פוליטיות ימניות שראש הממשלה בנימין נתניהו מתמרן ביניהם ובין נציגיהם בקואליציה לבין אילוצי מציאות אחרים. "השאלות הקשות על השולחן: האם ישראל תסכים למו"מ על קווי 67'? האם הפלשתינים יסכימו להכיר בישראל כמדינה יהודית? אבו-מאזן: 'לא נסבול את סרטן ההתנחלויות; נדרוש את שחרור כל האסירים'. נתניהו: 'רוצחים הם לא גיבורים'".

ב"הארץ" דוחקים את הדיווח על המגעים לעמ' 4, תחת הכותרת "עבאס: לא יהיה הסכם בלי שחרור כל האסירים; נתניהו: ככה לא עושים שלום", ולידיעה נוספת (גם היא מאת ג'קי חורי ואלי אשכנזי), שלפיה "תשובת הרשות לכוונת הסיפוח: השקעה של מיליונים בבקעה". תשומת לב רבה יותר מעניק העיתון לידיעה של ניר חסון, ולפיה "עיריית ירושלים מקדמת הקמת ישיבה בת תשע קומות בשכונת שיח' ג'ראח". "התוכנית מקודמת למרות התנגדותם של אנשי המקצוע בעירייה, וחרף המחאה הבינלאומית הצפויה", נכתב בכותרת המשנה על השער. הפניה נוספת מהשער היא לכתבה של חסון על אודות "קואליציית מתנגדים רחבה נגד מיזם גרנדיוזי סמוך לכותל". במדור הדעות ממליצה עמירה הס לשר קרי לסור למעונה של משפחת סובוח ברמאללה, "שש דקות נסיעה מבניין הנשיאות", ולקרוא את כתובת הנאצה שרוססה על גדר הבית: "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה, על יו"ש יישפך דם, והרבה. ד"ש לג'ון קרי. המשך יבוא".

ב"ידיעות אחרונות" המשא-ומתן לשלום לא זוכה להפניה כלשהי מהשער, ולמעשה כמעט שאין לו זכר בכל הגיליון פנימה. עמ' 4 של העיתון מוקדש להמשך הקמפיין של העיתון נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, על-ידי הירתמות לקמפיין נגד שחרור מחבלים – הקמפיין שממנו השתדל להתעלם כשראש הממשלה היה אהוד אולמרט. העמוד כולו מוקדש לכתבה של עקיבא נוביק ואליאור לוי על קבוצת משפחות שכולות "נגד שחרור ערבים-ישראלים", ומצורפת לה ידיעת כיתוב תמונה של החגיגות ברמאללה לקבלת פניהם של האסירים ששוחררו השבוע "במסגרת הפעימה השלישית". לתמונה מצורפת סטמפה ולשונה "חיבוק לרוצחים".

כלכלה 2013

העיתונים הכלכליים עוסקים בנתוני המאקרו השנתיים. רוב הפרשנים והכתבים מתייחסים בחיוב למצב האבטלה, וב"ממון" סבר פלוצקר אף כותב כי "הדיבורים על 'גל פיטורים' היו לפיכך לא נכונים; נוצרו (סטטיסטית) יותר מקומות עבודה ממה שנסגרו", אך מבלי לציין שדיווחים כאלה נדפסו בעיקר ב"ממון". הצבע הוורוד שבו צובע הפרשן הבכיר פלוצקר את הנתונים (גם הוא מציין בסוף דבריו כי "לא הכל אור. יש גם כתמי חושך") אינו מחלחל לגמרי אל הסקירה של כתבי המוסף בעמודים הבאים שלו. הסקירה כולה, שאינה מחדשת דבר, תופסת את הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" וממוסגרת באופן שלילי ביותר, עם דגש על התייקרות המחיה ולא על הנתונים השנתיים.

בעיתוני הכלכלה מדגישים, לצד נתוני האבטלה החיוביים (שבמהלך השנה התגלעה מחלוקת לא אחת באשר לאופן קריאתם) את הצמיחה המתונה ובעיית הריכוזיות ("דה-מרקר"). ב"ישראל היום", בכפולת השמאלץ הפותחת המוקדשת לראש השנה האזרחית, נדפסת מסגרת סקירה מאקרו-כלכלית תחת הכותרת "מתחילים ברגל ימין" ו"שיעור האבטלה לשפל היסטורי".

יוקר המחיה

ב"גלובס" כותבת טלי ציפורי כי "סך הטבת המס לתאגידים הגדולים גדל ב-2011 ב-20% ל-7.2 מיליארד שקל" וכי "חלק הארי של ההטבה נפל בחלקן של מספר מצומצם מהחברות: 10% מהן נהנו מ-91.2%". הכותרת הראשית של "גלובס על הבוקר" היא "הפצצה המתקתקת של הדיור הישראלי". עירית אבישר כותבת על "שנת שיא במשכנתאות ב-2013 – יותר מ-50 מיליארד שקל; 30% מהכנסות משקי הבית הולכים להחזר המשכנתא".

"זה מקסים שהכניסו את הגבינה הלבנה לפיקוח, אבל איך יכול להיות שרצינו דירה במחיר רגיל וקיבלנו גבינה במחיר סביר?", שואל גיא מרוז במדור הדעות של "מעריב". "הדלק של יוקר המחיה: הזינוק ברווחי המונופולים בענף המזון", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". "דו"ח מינהל הכנסות המדינה חושף את הזינוק החד ברווחי חברות המזון הגדולות, כנראה תנובה וקוקה-קולה, בשנים שלפני המחאה", נכתב בכותרת המשנה, "האם הממשלה תצליח לקדם תחרות בענף המזון?".

הפגנה נגד העלאת תעריפי התחבורה הציבורית, ירושלים, 1.1.14 (צילום: יונתן זינדל)

"המדינה לא יודעת איך היא קובעת מחירים", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט". "תעריפי התחבורה הציבורית עלו היום ב-4.7% לפי נוסחה שלא עודכנה כבר 20 שנה", נכתב בכותרת המשנה המפנה לכתבה של ליאור גוטמן וגיל קליאן. "גם הנוסחה שלפיה נקבעים מחירי המוצרים בפיקוח כחלב ולחם לא עודכנה מאז חיבורה ב-1996. ובממשלה דנים כבר 10 שנים בעדכון הנוסחאות".

בעמודים 4–5 של העיתון כותבים כתבי "כלכליסט" גם הם על דו"ח מינהל הכנסות המדינה, ש"מראה בבירור: הטבות המס סייעו לעשירים, העלאות המסים פגעו בעיקר בשכבות החלשות".

גם הכותרת הראשית של "הארץ" עוסקת בנושא כלכלי, אולם מזווית שונה מזו המעסיקה בדרך כלל את העיתונאים הכלכליים: "עלייה בהפרות החוק לפיקוח על ייצוא בטחוני", נכתב בה. "עשרות חברות חשודות בשיווק נשק וציוד בלי היתר", נכתב בכותרת המשנה לידיעה, של גילי כהן. "במסמך שהגיע ל'הארץ' מזהיר ראש אגף הפיקוח: המגמה מחריפה".

זרים

"הארץ" הוא היחיד המקדיש היום מקום בשערו למהגרים מאפריקה, שהחלו לאחרונה במחאה קצרת מועד אל מול הנסיונות הממשלתיים לגרשם. "עשרות מהגרים נעצרו בתל-אביב ונשלחו לסהרונים", נכתב בכיתוב התמונה הראשית על השער, ובו נראים "תורות ארוכים של מהגרים ממתינים מחוץ ללשכות האוכלוסין בתל-אביב, בעקבות החלטת הרשות לקצר את שעות קבלת הקהל לחידוש אשרות".

"דרום-סודאן: המורדים צועדים לעבר הבירה", נכתב בכותרת ידיעה מתורגמת במדור החוץ של "מעריב". "למרות שיחות השלום שאמורות להתחיל היום באדיס-אבבה שבאתיופיה, אף אחד מהצדדים הנצים לא הכריז על הפסקת הלחימה באזור השסוע".

זכות, גוף

ב"ידיעות אחרונות" ממשיכים לעסוק בנושא העסקת ילדים. איריס ליפשיץ-קליגר כותבת במוסף "24 שעות" על התארגנות בני נוער מטעם הסתדרות הנוער העובד והלומד נגד מעסיקים מנצלים. הכתבה מתארת מקרים מקוממים שבמרכזם מעבידים המנצלים את חולשתם ותמימותם של עובדיהם, כמו גם את הנרפות של מערכות האכיפה בישראל – כולל בתי -המשפט. התקשורת, במקרה הזה, יכולה להיות הצלע החזקה במשולש אם תבחר ללוות את הנושא באופן אקטיבי (גם הכתבה הבאה במוסף, על ילדים רעבים בישראל, היא פרי יוזמה של הארגון המסוקר בה).

אבי יופה מדווח ב"מעריב" על חברות מתחום התיירות הרפואית שהקימו עמותה שתייצג את האינטרסים שלהן. הידיעה עצמה מעניקה פתחון-פה בלעדי לאנשי החברות, בעלי האינטרס הכלכלי הברור, וטור פרשנות מאת כרמית ספיר-ויץ מספק את הרקע: הביקורת הציבורית הגוברת והולכת על הרפואה הפרטית ותיירות המרפא. "תיירות רפואית היא דבר נהדר, השאלה למי", כותבת ספיר-ויץ.

יו"ר ועדת סל הבריאות פרופ' יונתן הלוי מגיש את דו"ח הוועדה לשרת הבריאות יעל גרמן, 30.12.13 (צילום: גדעון מרקוביץ')

מאמר המערכת של "הארץ" מוקדש להחלטה למימון ממשלתי של הפלות למעוניינות בכך, ש"שמה סוף לאי-ההלימה בין המציאות – שבה גובר רצונן של נשים לשלוט בגופן ובחייהן – ובין מדיניות הממסד, שראתה בהפלות סוג של מותרות, תשלום על מעשה בלתי אחראי, שבו נושאת בעיקר האשה. [...] הוועדה עשתה צדק סוציאלי לא רק עם הנשים, אלא עם כלל החברה. במדינה בעלת צביון דתי ושמרני נדרש אומץ לומר את האמת כפשוטה: נשים שיולדות ילד שלא רצו בו כי לא יכלו לעמוד בעלות ההפלה ייאלצו להתמודד שנים עם עלויות גידול הילד, ורווחתו תיהפך לבעיה חברתית. שיקול כלכלי אינו יכול להיות מכריע בהחלטה שלא לבצע הפלה. הנזקים כתוצאה מכך אינם הוגנים – כלפי נשים וכלפי ילדים".

"עד היום, כבר יותר מ-30 שנה, לא נתקלתי באשה אחת שהצטערה שהביאה לעולם ילד", פותח ד"ר אלי שוסהיים, יו"ר אפרת, אגודה ישראלית הנלחמת בהפלות, את הטור שהוא חתום עליו במסגרת המדור "השאלה היומית" במוסף. שאלת היום היא "האם נכונה ההחלטה לממן הפלות גם מסיבות שאינן רפואיות". תוצאות סקר הקוראים לשאלה אתמול מוצגות בתחתית המדור: רוב הקוראים (64%) סבורים כי אין לאסור על ביצוע ניסויים בבעלי חיים.

הסרת הקסם

כתבה מתורגמת מה"ניו-יורק טיימס" ב"גלריה" של "הארץ" עוסקת במחקר מדעי של מושג ה"טרואר": "מונח מרכזי בתחום הייננות בצרפת, כל-כך מסתורי שאין לו מלה מקבילה באנגלית. הוא מרמז על השילוב ההוליסטי בין קרקע, גיאולוגיה, אקלים ופרקטיקות מקומיות לגידול ענבים – כל מה שהופך את היין של כל אזור לייחודי".

"'אני צוחק על הטרואר כל הזמן', מצהיר ד"ר דייוויד מילס, ובכל זאת הוא מאמין שהבחנות אזוריות בין כרמים אכן קיימות ושהמיקרובים משפיעים על ההבדל", כותב ניקולס וייד מה"טיימס". "אם אפשר יהיה לזהות את הקשרים בינם לבין התכונות החושיות של היין, יוכלו המגדלים לנקוט בגישת ה'סבואר-פייר' (ידע) ביחס לטרואר במקום במשיכת הכתף של 'ז'ה-נה-סה-קואה' (אין לי מושג). מצד שני, מוסיף ד"ר מילס, שיוך איכויות היין לחיידקים ופטריות עלול להרוס את אותו רטט שנובע מן הכישוף שחשים חלק מאניני הטעם. 'אנשים רבים אינם רוצים להבין את הטרואר', הוא אומר, 'כי הידיעה מסירה את המסתורין מתעלומת היין הנהדרת'".

ענייני תקשורת

כתבת השער של המוסף "24 שעות" היא ראיון של אדוארד דוקס עם העיתונאית האוקראינית טטיאנה צ'ורנובול, ממיטת בית-החולים שבו היא מאושפזת אחרי שהותקפה בברוטליות. צ'ורנובול היא ממובילות המחאה נגד השלטון במדינה.

"התקיפה האלימה ב-25 בדצמבר התרחשה כמה שעות לאחר שצ'ורנובול – שמובילה קמפיין תקשורתי שנועד לחשוף את רמת החיים הגבוהה באופן חסר פרופורציות של ראשי המשטר – פירסמה בבלוג שלה תמונות של בתי האחוזה המפוארים של התובע הכללי ויקטור פשונקה ושל שר הפנים ויטאלי זרכצ'נקו", כותב דוקס. "מתחת לביתו של זרכצ'נקו היא הוסיפה את הכיתוב 'התליין'. זרכצ'נקו הוא השר שאחראי מיניסטריאלית לדיכוי ההפגנות במיידאן [כיכר ההפגנות בקייב, בירת אוקראינה] – וגם, למרבה האירוניה, הגורם הבכיר שמפקח על החקירה לבירור נסיבות התקיפה של צ'ורנובול".

בכפולת האמצע של המוסף, שני עמודים אחרי הראיון המרגש ומעורר ההשראה עם העיתונאית החבולה, מתפרסם אוסף "תחזיות" של "מיסטיקנים" ל-2014, שאספה חבצלת דמארי. נומרולוג, אסטרולוגית, קוראת בקלפים, מתקשרת ומדיום מלהגים מיני הבלים ומדרדרים את תדמיתו של העיתון המפרסם אותם.

במוסף "המגזין" של "מעריב" כותב אלקנה שור כי בוועדת הכלכלה של הכנסת דנו בכתבה שפירסם בעיתון על חיובים מזויפים, לכאורה, בגין שירותי תוכן סלולריים, שנשלחו לאזרחים על-ידי חברות השייכות לבן אופק, "איש עסקים בעל עבר פלילי והיסטוריה של מיזמים כושלים".

חלק משער "הארץ" עטוף בפרסומת לסודה, המעוצבת כחלק מהעמוד כולו.

מִחזור הוא אמנם ערך ליברלי של מצביעי אובמה, אבל על שער "ישראל היום" מודפס שוב התצלום שלהם של נוחי דנקנר על הספסל.